Page 171 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 171
הבעש"ט זכש כח כלי אגרות ערכים חלש אגרות מפתחות מות מזל מחלוקת מחשבה הבעש"ט
להכניע את הרע שבקרבו. עמ' קפ"ו – צריך להשקיע בשלשה דברים יחד: מחלוקת מות ולכוף את יצרו.
עמ' רל"ג – ככל היוצא מפיו יעשה למעלה תורה לשמה ,תפלה בכל הכח והכונה וטבילה עמ' קמ"ח – כשלומד בלא יראה נופל
ומעורר כח עליון ,הן בדבור טוב מוסיף כח בכל עת / .הבעש"ט הקדוש פשט צורתו כ"כ עמ' כ' – רב רבי ורבא שמעו דאתון ריב וקטטה ממדרגתו ,שנחשב למות / .תורה שלא
להתדמות לפשוטי עם עד שבקדושתו התערב ומחלקת בהלכה לעילא ותתא ,ואין בכם מי לשמה הוי ליה תורה שמתה .מתקיימת נוט'
בכחות הקדושים. בתוכם שבכח זה היה מעמיד תלמידים הרבה שיעורר ריב וקטטה ומחלקת בשביל השכינה מ"ת קיימת .כשלומד ביראת שמים ,מחיה
עמ' רכ"ד – אף שכל עולם שהוא יותר גבוה וכו' / .ריב וקטטה ומחלקת הם שלשה מיני את התורה ,וזה חכמתו שהיתה בחי' מיתה,
ונעלה ,אין בכח העון לפעול בו פגם ורושם גדול בבחי' עצמו וכו'. לימוד ומחלוקת בתלמוד / .קטטה ומחלקת
כ"כ ,עכ"ז עונש בעל נשמה גבוהה גדול יותר/ . עמ' קצ"ה – כחם של הקליפות הוא במקום בבבל ,שהיה תלמודם בקושי וכו' / .מחלוקת עכשיו קיימת.
מרוצת הדם הוא הנותן חיות התנועה באברים היא יותר מריב ופחות מקטטה ,והוא משאר עמ' קנ"ט – מי שלוחם עם תאותו עד יום
הפירוד והחסרון בקדושה וכו'. ארצות ,שלא היה תלמודם בנחת כא"י ולא
שיוכלו לפעול ולעשות את אשר בכחם. עמ' קצ"ח – כח ,היינו מחשבה וגם כפשוטו בקושי כבני בבל וכו' / .אין במתיבתא עילאה מותו ג"כ עושה רצון המלך וכו'.
עמ' ר"מ – הטומאה סוגרת את נשמתו מכח מחלוקת ,דהיינו אור הבינה ,אלא אדרבא עמ' קס"ו – פנחס ראה המ"ם של מות
חטא אדם הראשון ,שהוא סוד היצה"ר שבכל אנרגיה וכו'. אלו ואלו דברי אלקים חיים וכו' / .במתיבתא
עמ' קצ"ט – כח הצמיחה בא מכלל האדמה / .כל תתאה ,דהיינו מלכות יש מחלוקת ודין משוטט ,שהיא בחי' הס"מ שמשוטט סביב.
אדם. אחד צריך לפעול בתחום שלו שבזה מקדם את למטה / .רבי ורב ורבא ,מתפשט אליהם אויר עמ' ר"י – שחיטת היצה"ר הוא כמ"ש בהגדה
עצמו למטרה שלשמה בא לעולם ,ובכחה מתקן מסוד המלכות ,ולכן הם במחלוקת וקטטה
כלי /כלים ואתא הקב"ה ושחט למלאך המות.
את עצמו וגם תיקון העולם שניתן לו וכו'. בהלכה שלהם. עמ' רכ"ב – מלך הדר ,שהוא מ"ה החדש ,לא
עמ' כ' – התלבשות האור העליון באור חוזר עמ' ר"ד – כשם שר' חנינה פתח צנור פרנסה, עמ' כ"ג – המלכות נק' סלע ולא יוצא ממנו
והתפשטותו ממעלה למטה עושה כלי. כך מכח התורה שלמד יפתח לו צנור חכמה מי תורה אלא טפות טפות מעט שם ומעט הוזכר בו מיתה כלל.
והדרכה טובה ,וזה בתנאי שיהיה דבוק תמיד עמ' רכ"ו – בחיצוניות המלכות נאמר
עמ' כ"א – בכל פרצופי הקדושה יצא מסך מתוקן שם ,וכמה מחלוקות על אלו הטפות וכו'. ורגליה יורדות מוות ,ומזה יניקת החיצונים
בכלי מלכות שלהם / .האור חוזר המלביש על בהשי"ת. עמ' פ"א – ב' הקוין ימין ושמאל הם במחלוקת
האור ישר נעשה לכלי במקום הבחי' ד' / .אחר עמ' ר"ה – נשמה גבוהה כשיורדת לעולם הס"מ והקליפות.
הלבשת האו"ח לאו"י בראש ,חוזר ומתרחב כלי מקטרג שלא יוכל לפתות את ישראל לעבירות, זה עם זה וכו'.
המלכות ממעלה למטה בשעור האור שעלה כי כחה של נשמה זו רב ממנו / .תורתם של ת"ח עמ' קמ"ב – הצדיק הוא פלאי ואין העולם מזל /מזלא
ממטה למעלה / .הבחי' שממטה למעלה נק' שדין יהודאין אין לה כח להדריך את האדם יכולין להבין מעשיו ,וע"כ עפ"י רוב יש
שרשי כלים ,וממעלה למטה הם כלים גמורים. עמ' ל"א – והוצאת מן השמים שמש ולבנה
עמ' כ"ב – למרות שהיה לו כלי של רעב בדרך טוב כי מביש לא הוי טבא. מחלוקת והתנגדות וכו'. וככבים ומזלות וכו'.
ותאבון לא יכל לקבל סעודת חברו על שדחה עמ' רי"א – הלומד לשמה משקיע כל הכח וכל עמ' רל"ו – המחלוקת של החסידות לא היתה
וחברו הפציר ונולד כלי חדש בלי הרגש בזיון. בעיקרים כלל ,אלא רק עד כמה להשתמש עמ' ס"ב – איהו לא חזי מזליה חזי וכו'.
/הזווג דהכאה גורם שהאו"ח נעשה למין כלי הריכוז וכל מציאותו בתוך התורה. עמ' קס"ג – עפ"י האותות של החמה והלבנה
חדש המקבל את אור העליון / .הכלי החדש עמ' רי"ג – בזה שנותן כל כחו וכונתו בלימוד בהשגות דקות אלה בעבודת ה'. והליקוי שלהם ,וכל ככב ומזל ,יודעים מה
שאפשר לאורח לאכול מבלי להתבייש ,הוא תורה ובתפלה ,הוא מבטל כל יישותו לקב"ה
בדומה לכלי הקבלה החדש שנעשה ע"י האו"ח מחשבה שמראה העולם.
במקום הבחי"ד / .בעת שאין נה"י דכלים חסר וכו'. עמ' רכ"ב – בזה שאדם אוחז במזל אין מעורר
ג"ר דאורות / .בחוסר נה"י דכלים אורות דחג"ת עמ' ר"כ – עוף מגביה עוף מפני שטבעו בכך וכן עמ' ח' – וכל יצר מחשבות מבין וכו' והפך זה שפע ממזלא קדישא / .אין מזל לישראל / .עזי
נה"י מלובשים בכלים דחב"ד חג"ת / .בעת שור מושך בכחו לפי שחוקו הוא כן ,כך צריך לב חורש מחשבות און וכו'. וזמרת יה ,כי עז בגי' מזלא עה"כ וכו' .משה
אצילות פרצופי אצילות זו"ן הם ו"ק ונקודה,
ונה"י דז"א והמלכות הם בבי"ע מחוץ לאצילות. האדם לעשות מה שבחק טבעו. עמ' י"ג -צריך להעלות אנשי העשיה אל רבע"ה אמר זאת בשם כל ישראל וכו'.
עמ' כ"ג – שית סדרי משנה רומזים לו"ק עמ' רכ"ז – בשם אלקים תחתון החיצונים המחשבה שנקראת יו"ד יד"ו. עמ' רכ"ה – המתקת הדינים ע"י ג' הויות
שחסר נה"י דכלים וג"ר דאורות / .יש ערך מתגברים על ידו כשכח השורש אינו מתפשט שהוא י"ב אותיות ועם המקור הוא אחד,
בו / .בכל שלב של בנין השלימות צריך לעשות עמ' ט"ו – בדורותינו וכו' צריך להתחזק שהוא י"ג מכילין דרחמי ,י"ג תיקוני דיקנא
הפכי בין אורות לכלים. בירור הטוב מהרע ,כי כל כחם נובע עקב העירוב ביראת ה' ולהתבודד מחשבתו תמיד ביראה ולמשוך ממזל עליון בני חיי ומזוני לכנסת
עמ' כ"ד – כלי גשמי מוצא חן בעיני אדם ובאימה / .אפילו בעת הלימוד טוב לנוח מעט ישראל / .ברוך ה' אלקי ישראל מהעולם,
של טו"ר. דהיינו מעולם העליון נמשך מהבריכה
עמ' רכ"ח – יום אחד זה התיקון השלם שהכל ולהתבודד מחשבתו וכו'. העליונה וממזלא עילאה לכנסת ישראל וכו'.
עמ' כ"ו – ולפי היחוד שנתגלה ע"י מעשיו
טוב והכל מכח הטוב והמטיב.
עמ' רל"ב – הכנעה פי' שמתחזק בכח גדול