Page 175 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט אלש‬ ‫לב לימוד‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫הבעש"ט‬ ‫לשמה מאכל‬ ‫דלש אגרות ערכים‬

‫התקשרות הוא ע"י אהבה‪ ,‬כי מייחדת אותו‬ ‫ויחן שם ישראל בלב אחד‪.‬‬ ‫ומגלה לו רזי תורה‪.‬‬ ‫אל פנימיות רוחניות או א"ס שבתוך אותיות‬
‫עם אותו דיוקן שבלבו‪.‬‬ ‫עמ' קכ"ט – אם היה ברור בלבו של אדם‬ ‫עמ' קפ"ה – ת"ח הוא סוד תיבת אל‪ ,‬שיורד‬ ‫התורה‪ ,‬הנקרא לימוד לשמה‪ ,‬שע"ז אמר ר"מ‬
‫שהצדיק עובד ה' בשביל ישראל הנצרכים‪ ,‬אז‬ ‫החיות עד ל' לבושים שהמלכות נקנית בהם‪,‬‬ ‫כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה‬
‫עמ' ק"סב – אי אפשר שיהיה לו עזר מה'‬ ‫היה מחבר עצמו להצדיק ומהנהו מנכסיו וכו'‪.‬‬ ‫וע"י לימוד לשמה זוכה לדברים הרבה וכו'‪/ .‬‬
‫קודם שידחה הגבהת הלב‪ ,‬כי תועבת ה' כל‬ ‫‪ /‬אסור לצדיק להתפאר בעצמו ולומר בלבו‬ ‫שלש עליות הם מן אות ת' תאוות העוה"ז‪,‬‬ ‫ומגלין לו רזי תורה וכו'‪.‬‬
‫גבה לב‪ / .‬לדחות הגבהת הלב הוא שיכיר‬ ‫ומן אות ל' תורה לשמה‪ ,‬ומן ך' פשוטה וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קנ"ד – שלוחי דמטרוניתא מקשרים א"ע‬
‫בפחיתותו‪ ,‬האיך נסתמו עיניו מראות ולבו‬ ‫שמעשיו מגינים על העולם וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קפ"ו – צריך להשקיע בג' דברים גם יחד‪:‬‬ ‫להעלות המחשבות עד מחשבה העליונה‪,‬‬
‫מהשכיל‪ ,‬וירבה הכנעה ושפלות בלב ומעשה‬ ‫עמ' ק"ל – בלי דבקות בצדיק קשה לעשות‬ ‫תורה לשמה‪ ,‬תפלה בכל הכח והכונה וטבילה‬ ‫ואז מעלים ניצוצי השכינה שהיו בלבושי‬
‫תשובה כהוגן ובפרט בדורות האלו שנתמעטו‬ ‫מחשבות זרות‪ ,‬שנקרא זה לימוד לשמה וכו'‪.‬‬
‫וכו'‪.‬‬ ‫הלבבות‪ / .‬הצדיקים יורו לאדם כיצד לשוב‬ ‫בכל עת‪.‬‬ ‫‪ /‬כשאדם לומד תורה לשמה‪ ,‬המאור הגנוז‬
‫עמ' קס"ב – הלב יודע מרת נפשו‪ ,‬כשהוא‬ ‫באמת ובלב שלם אל ה' וירחמהו‪ / .‬הצדיק‬ ‫עמ' ר"ד – מי שחולה ברוחני חושב שאין בו‬ ‫מאיר לו נתיב להשכיל ולראות מראש העולם‬
‫שיבחר בו לרבו‪ ,‬צריך שיראה שבתוך לבו יקוד‬ ‫שום חסרון כי לומד ומקיים מצוות‪ ,‬אבל הכל‬
‫רשע‪.‬‬ ‫ועד סופו וכו'‪.‬‬
‫עמ' קס"ז – הצדיק שמאמין שהבטחות‬ ‫אש ביחודים ומחשבתו ניכר מתוך מעשיו‪.‬‬ ‫שלא לשמה וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קנ"ח – כשלמד לשמה‪ ,‬כמו שהיה מ"ן‬
‫ה' יתקיימו‪ ,‬מצפה ומייחל ומתלהב בלבו‬ ‫עמ' קל"ד – צריך שיתנשא למדרגת שרפים‪,‬‬ ‫עמ' ר"י – לשמה פי' לשם ה'‪ ,‬לשם תיקון‬ ‫כך הוא מ"ד‪ ,‬משא"כ כשלמד שלא לשמה‪ ,‬כך‬
‫שיתקיים הדבר ההוא וכו'‪ / .‬כשאדם בצער‬ ‫ששורף באהבתו שבלבו תמיד בלי הפסק‪/ .‬‬ ‫השכינה שהיא אות ה' האחרונה של שם‬ ‫משפיעים לו בתפלה‪ / .‬התורה נקראת מעשה‪,‬‬
‫ובדוחק וצריך לישועה‪ ,‬תקנתו שיקבע בלבו‬ ‫אצל צדיקים מדרגת השוב הוא מה שנשבר‬ ‫הוי"ה‪ / .‬הדיבור הקצר שהיה לשמה‪ ,‬הולידה‬ ‫ומאחר שהיה שלא לשמה הם נע ונד דלא‬
‫אמונה מושרשת שמלא כל הארץ כבודו וכו'‪.‬‬ ‫לבו בקרבו ויודע שפלות ערכו‪ ,‬ומזה נתמרמר‬ ‫והצמיחה הרבה דיבורים של חכמת התורה‪/ .‬‬
‫עמ' קע"ג – מעלה גדולה כשאדם מחשב‬ ‫לבו‪ ,‬וכל מה שנשבר לבו בקרבו ביותר‪ ,‬כן‬ ‫לשמה‪ :‬לשם האות עצמו שיש בו עולם שלם‬ ‫פרחית לעילא והם יתומים וכו'‪.‬‬
‫ומהרהר תמיד בלבו שהוא אצל הבוי"ת‬ ‫תתרבה בחי' הרצוא‪ / .‬מה שנשבר לבו ונופל‬ ‫של חיות‪ ,‬והלומד לשמה משקיע כל הכח‬ ‫עמ' ק"ס – זה שאינו יודע שהוא חולה‬
‫ברוחני‪ ,‬זה שיש לו גאוה ללמוד תורה שלא‬
‫ומקיף אותו מכל צדדיו וכו'‪.‬‬ ‫במרירות הוא בנעימים וכו'‪.‬‬ ‫והריכוז וכל מציאותו בתוך התורה וכו'‪.‬‬
‫עמ' קפ"ה – אחר הטבילה יתן אל לבו בדמיון‬ ‫עמ' קל"ח – עין רואה ולב חומד‪ ,‬נמצא‬ ‫עמ' רכ"ב – אפילו ענוה שלא לשמה גדולה‬ ‫לשמה וכו'‪.‬‬
‫כי כמו שנתחדש גופו ויחדש ג"כ פעולותיו‬ ‫שהעינים הם מביאים שיחמוד הלב‪/ .‬‬ ‫עמ' קס"ה – לומדי שלא לשמה שהם חכמים‬
‫כשמשתמש בעינים ואינו רואה טהרת הלב‪,‬‬ ‫מתורה לשמה‪.‬‬ ‫כדואג ואחיתופל‪ ,‬הם ידברו סרה על הצדיק‬
‫לטוב וכו'‪.‬‬ ‫עמ' ר"ל – עיקר לימוד לשמה הוא שמגלין לו‬
‫עמ' קצ"ז – כל יצר לב האדם רע מנעוריו וכו'‪.‬‬ ‫נקראים העינים בחינת נפילה‪.‬‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫עמ' ר"כ – חייב אדם להיות ענו ושלא יהיה‬ ‫עמ' ק"מ – כאשר יבוא למדרגת היראה‬ ‫רזי תורה‪.‬‬ ‫עמ' קע"ב – העוסק בתורה לשמה‪ ,‬פירוש‪:‬‬
‫בלבו שום טינא על חבירו‪ / .‬עניו אמיתי‬ ‫האמיתית‪ ,‬כל היראות שבאו בלבו ישובו אל‬
‫יקרא מי שבלבו ובקרבו הוא עניו‪ ,‬כמ"ש‬ ‫העיקר הראשון וממתיקם‪ / .‬מי שדוחה מעליו‬ ‫מאכל‬ ‫לשם ה' וכו'‪ / .‬לשמה‪ :‬לשם האות עצמו‪.‬‬
‫יראת העונש לגמרי ואינו מניחה להביאה אל‬ ‫עמ' קע"ט – לשמה‪ :‬לשם ה' פי' שימשיך‬
‫דהע"ה והייתי שפל בעיני‪.‬‬ ‫לבו לתקנה‪ ,‬זהו ומקשה לבו וכו' אז יפול‬ ‫עמ' ל"ו – התפלה העולה למעלה לנוקבא‬ ‫התורה לאות ה'‪ ,‬וה' זו היא בלאה‪ ,‬והתורה‬
‫עמ' רכ"ד –"וישמח העם על התנדבם כי בלב‬ ‫דז"א‪ ,‬נעשית למאכל בשבילה‪.‬‬ ‫היא יסוד דאבא שבתוך ז"א וכו' ויכוין‬
‫שלם התנדבו לה'"‪ ,‬כי בקדושה נמצא תמיד‬ ‫ברעה‪.‬‬ ‫להמשיך אורות יסוד דאבא אל לאה עליונה‬
‫עמ' קמ"א – ע"י שבאים עליו דינין‪ ,‬נותן‬ ‫עמ' ל"ז – הזווג נקרא לחם ומאכל‪.‬‬
‫אושר שלמות ושמחה‪.‬‬ ‫אל לבו ומדבר דיבורי התורה ותפלה בדחילו‬ ‫עמ' ק"ט – העבודה היא בירור ניצוצות‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫עמ' רל"א – אם ההכנעה היא בלב אמת‬ ‫הקדושה שיש בכל מאכל‪ / .‬וכן הוא ענין תיקון‬ ‫עמ' ק"פ – לשמה הוא לשם התיבה והאות‬
‫ורחימו וכו'‪.‬‬ ‫נשמות המתגלגלות במאכל וכו'‪ / .‬נפשם בהם‬ ‫עצמה לדבקה בשרשה וכו'‪ / .‬צריך שיחשוב‬
‫לאמתו‪ ,‬תיכף יש הבדלה‪.‬‬ ‫עמ' קנ"א – מי שיש לו יראת ואהבת ה' בוער‬ ‫תתעטף – יש גלגולים במאכל‪ ,‬והם מתתקנים‬ ‫קודם הלימוד מחשבה נכונה וזכה שמכין א"ע‬
‫בלבו‪ ,‬אפילו עדיין אינו מבורר‪ ,‬ידע שזה‬ ‫ללמוד לשמה בלי שום כוונה זרה וכו'‪ / .‬כונה‬
‫לימוד ‪ /‬ללמוד‬ ‫נזדמן לו מאת השי"ת‪ / .‬כשרואה דבר שיש לו‬ ‫ע"י אכילתם של בני אדם לשם שמים‪.‬‬ ‫רצויה בלימוד לשמה הוא לדבק א"ע בקדושה‬
‫לפחוד ממנו‪ ,‬כמו נכרי או כלב‪ ,‬ומתעורר בלבו‬ ‫עמ' ק"י – צריך להקדים הענוג הרוחני על‬ ‫וטהרה עם האותיות‪ ,‬בכח ופועל בדיבור‬
‫עמ' ז' – עקב הנזק שנגרם מהש"ץ שר"י‬ ‫יראה‪ ,‬ידע כי מן השמים שלחו לו דבר זה וכו'‪.‬‬ ‫תאות הגשמי‪ ,‬ומזה יהיה לו כח מרוחניות‬
‫אסרו את לימוד הקבלה ולא הותרה רק‬ ‫עמ' קנ"ו – ענין המלחמה עם היצה"ר‬ ‫המאכל‪ / .‬אין הדעת נותן שיהיה חיות‬ ‫ובמחשבה וכו'‪.‬‬
‫ליחיד סגולה וכו'‪ / .‬בתקופה שלפני הבעש"ט‬ ‫ועיקרה הוא בעבודה שבלב זו תפלה‪ / .‬עיקר‬ ‫עמ' קפ"א – כאשר עוסק בתורה לשמה‬
‫התרחקו פשוטי העם מהיהדות‪ ,‬ואף על‬ ‫הנשמה מלחם ומאכל גשמי וכו'‪.‬‬ ‫כראוי‪ ,‬הוא זוכה להשיג שיתגלה אליו איזה‬
‫התורניים בא הנגע של הגאוה ולימוד תורה‬ ‫עמ' קי"א – כשנוטל אדם פרי או דבר מאכל‬ ‫צדיק משורש נשמתו‪ ,‬ויבא בלבוש עוה"ז‪,‬‬
‫ומברך עליו בכונה וכו' ומזכיר את השם‪,‬‬
‫שלא לשמה‪.‬‬