Page 180 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט זעש‬ ‫עין עינוי ענוה‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫הבעש"ט‬ ‫משיח משל‬ ‫בנש אגרות ערכים‬

‫עמ' רי"ח – מלת ענוה נגזרה מלשון עני וענוי‪,‬‬ ‫יוצא רוח והבל מהפה‪.‬‬ ‫עמ' ע"ה – שפת הענפים הוא משל ונמשל‪,‬‬ ‫כי תתגלה הקדושה של השי"ת מהקליפות‬
‫שהכונה היא ההכנעה‪ / .‬ה' מלך גאות לבש‬ ‫עמ' רפ"ו – אילו ניתנה רשות לעין לראות‬ ‫שעוסקים בענינים הגבוהים ביותר ע"י הענף‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫יתכנה בו הענוה‪ ,‬כמ"ש וענותך תרבני‪ / .‬ענוה‬ ‫ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא‬
‫היא למעלה בג' ראשונות‪ / .‬שכינה נק' ענוה‪.‬‬ ‫ממוצא פי ה' וכו' לא היה גשמיות הנברא‬ ‫למטה וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קל"ב – בכל ענין יש חלקים של נשמות‬
‫‪ /‬ענוה קטירא בדחילו‪ ,‬הה"ד עקב ענוה יראת‬ ‫נראה כלל לעינינו‪ ,‬כי הוא בטל במציאות‬ ‫עמ' פ"ה – משל למלך שנתן לשני עבדיו‬ ‫ישראל‪ ,‬וצדיק שהוא בחי' משה משיח‪ ,‬והוא‬
‫ה'‪ ,‬מאן דאית ביה יראת ה' ייתי ליה לידי‬ ‫שימלאו לו מים‪ ,‬לאחד נתן דלי שבור ולשני‬ ‫מחבר את כל החלקים לקומה שלימה‪/ .‬‬
‫ענוה‪ ,‬דאיהי שכינתא עלאה‪ / .‬מלכות נקראת‬ ‫ממש וכו'‪.‬‬ ‫שלם‪ ,‬ושכר ששניהם שוה‪ ,‬ובלבד שיכוין לבו‬ ‫ותשת עלי כפכ"ה גי' ק"נ‪ ,‬ואילו במשיח כתוב‬
‫עמ' רל"ח – על ארץ ישראל נאמר ארץ אשר‬ ‫ערכתי נ"ר למשיחי‪ ,‬ק"נ הוא מחצית מנ"ר‪ .‬כי‬
‫ענוה‪.‬‬ ‫עיני ה' אלקיך בה‪ ,‬ולכן היא מוגנת מסכנות‪.‬‬ ‫לשמים‪.‬‬
‫עמ' רי"ט – ועוד ימצא ענוה אפילו בכתר‪/ .‬‬ ‫‪ /‬ע"י עלית מ"ן מתשובה ומעש"ט מעלה‬ ‫עמ' צ"ג – קטנות וגדלות דרך משל הוא‬ ‫הקטנות היא מחצית מהגדלות שתהיה‪.‬‬
‫כל מקום שאתה מוצא גדולתו אפילו למעלה‬ ‫הנוק' את בינה ותו"מ שלה מן הקליפות‬ ‫כשיושב ללמוד תורה בלי הבנה הוא בקטנות‪,‬‬ ‫עמ' קפ"ג – ענין תחית המתים ומשיח ועוה"ב‬
‫שהוא מקום הנאות‪ ,‬שם ימצא הענוה‪ / .‬י"ג‬ ‫לנשמות שעשו תשובה‪ ,‬ואח"כ מורידה את‬
‫מדות הרחמים שהם בחי' י"ג תיקוני דיקנא‪,‬‬ ‫המסך מנקבי עינים לפה ומעלה בינה ותו"מ‬ ‫ואילו בהבנה והתלהבות הוא בגדלות‪.‬‬ ‫הוא סוד הדעת‪.‬‬
‫הם מורים על הענוה‪ / .‬כל תקוני אריך אנפין‬ ‫עמ' צ"ד – כל הרגשותיו של אדם בצער גוף‬ ‫עמ' קצ"ה – ושאלתי את פי משיח ‪ -‬מרמז‬
‫המתכנין בשם ראש מצח עין וכו' כולם‬ ‫לאצילות וכו'‪.‬‬ ‫הוא נפש הוא מפני ההתקשרות ואחדות‪ ,‬דרך‬
‫מורים על ענותנותו הגדולה עם הנבראים‪/ .‬‬ ‫משל כשנוקף אצבעו למטה מרגיש כל הגוף‪,‬‬ ‫על דבקות פה אל פה‪.‬‬
‫ענוה היא ממדת הראש כמ"ש שפל ברך וקל‬ ‫עינוי‬ ‫עמ' קצ"ו – אסרו על הבעש"ט ללמד את‬
‫לראש‪ / .‬מדת ועבודת הענוה שייכת לכל ע"ס‬ ‫להיותו אחד וכו'‪.‬‬ ‫הסגולות של ביאת המשיח‪ ,‬אבל נתנו לו‬
‫עמ' פ"ד – כל המאורע יסורין של הצדיקים‬ ‫עמ' ק"ב – מי שרוצה להפטר מצער אולם‬
‫ולי"ג מדות הרחמים של הקב"ה‪.‬‬ ‫בעוני ועינוי‪ ,‬בידוע שזהו חסר בשכינה‪ ,‬וצריך‬ ‫הוא נוסע אחריו‪ ,‬הוא משל לאשה יולדת‬ ‫כלים לקרב ביאת המשיח‪.‬‬
‫עמ' ר"כ – מגנות הגאוה נשמע שבח הענוה‪.‬‬ ‫להתפלל ע"ז וכשיתוקן שם‪ ,‬ממילא גם למטה‪.‬‬ ‫שהלכה למקום אחר כדי לפטור מחבלי לידה‪,‬‬ ‫עמ' רי"ב – לפני ביאת המשיח תתפשט‬
‫‪ /‬כלל הענוה היות האדם בלתי מחשיב עצמו‬ ‫עמ' רי"ח – מאנת לענות מפני פי' ענוי‬ ‫החכמה והדעת של הזהר והקבלה‪ ,‬ומלאה‬
‫משום טעם שיהיה‪ ,‬היפך הגאוה ממש‪ / .‬צריך‬ ‫והצער הולך אחריה‪.‬‬ ‫הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים וכו'‪/ .‬‬
‫שיהיה האדם עניו במחשבתו ואח"כ יתנהג‬ ‫ותענית‪ ,‬והכנעה‪.‬‬ ‫עמ' קי"א – משל למלך שנאבדה לו אבן טוב‬ ‫משיח הוא סוד הדעת‪ ,‬שהוא מפרסם ידיעת‬
‫בדרכי הענוים‪ / .‬אם לא יהיה עניו בדעתו‬
‫וירצה להיות עניו במעשה‪ ,‬לא יהיה אלא‬ ‫ענוה‬ ‫מתוך טבעתו וכו' – לעיל ע' מלך‪.‬‬ ‫ה'‪.‬‬
‫מהענוים המדומים והרעים וכו'‪ / .‬הענוה‬ ‫עמ' קט"ז – האדם כולל כל העולמות‪ ,‬ונבין‬ ‫עמ' רכ"ב – אדם שזכה לעורר על עצמו מדת‬
‫במחשבה היא שיתבונן ויתאמת אצלו שאין‬ ‫עמ' ס"א – בכל מקום שאתה מוצא גדלותו‬ ‫זה ע"ד משל ודמיון שכאשר אינו אוכל כמה‬ ‫אין ולהיות שפל בעיניו וכו' יוכל לגרום לחבר‬
‫התהלה והכבוד ראויים לו וכו'‪ / .‬כשיתברר‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬היינו מלכותו‪ ,‬כלומר רצונות‪ ,‬שם‬ ‫ימים הוא עלול למות ברעב‪ ,‬וכשאוכל כזית‬
‫אצלו שהוא כמשרת שעושה תפקידו ואין‬ ‫לחם והא משיב נפשו בזה‪ ,‬ממילא יש בכזית‬ ‫יחד התרין משיחין‪.‬‬
‫מקום לגאוה לפי האמת‪ ,‬אז יקרא עניו‬ ‫אתה מוצא ענותנותו היינו רצון א"ס‪.‬‬
‫אמיתי‪ ,‬שהוא עניו בלבו ובקרבו‪ / .‬איך‬ ‫עמ' קל"ט – גם בענין תאות המותר צריך‬ ‫זה סוד אדם שלם וכו'‪.‬‬ ‫משל‬
‫העולמות יכולים לסבול את הקב"ה? – אלא‬ ‫עמ' קי"ט – משל למלך ששלח את עבדו וכו'‬
‫ע"י אין מדת ענוה הוא מתלבש‪ ,‬דיותר שהוא‬ ‫להיות בקדושה ובענוה ובחיות אלקות‪.‬‬ ‫עמ' ו' – מדוע לא נתגלתה תורת הבעש"ט‬
‫עמ' קמ"ז – כדי להגיע ליראת חטא צריך‬ ‫– לעיל ע' מלך‪.‬‬ ‫קודם? משל לשיניים שלמרות שהן נחוצות‪,‬‬
‫גדול כביכול והעולם שפל הוא יותר עניו‪.‬‬ ‫שיתבונן בגדלות הבורא ובשפלות עמותו‪,‬‬ ‫עמ' קכ"ד – המסתגף כדי לנצח את יצה"ר‬
‫עמ' רכ"ב – אם לא יהיה לאדם שום פניה‬ ‫שיהיה נבזה ונמאס בעיניו‪ ,‬והוא בחי' ענוה‪,‬‬ ‫הוא משל לאחד שתפס גנב בחזקה‪ ,‬שאם‬ ‫הן מגיעות רק כאשר זקוקים להן‪.‬‬
‫והכל יהיה שוה אצלו‪ ,‬בודאי זוכה לכל‬ ‫שהוא שפל בעיניו באמת‪ / .‬זה בחי' עקב ענוה‬ ‫ירפה לרגע יברח‪ / .‬צדיק האוכל לשובע נפשו‬ ‫עמ' כ"ב – משל האדם שבא לאכול אצל‬
‫המדרגות‪ ,‬שהענוה גדולה מכולם‪ / .‬אפילו‬ ‫והכל בלתי לה' לבדו‪ ,‬לא ילכד ברשת היצר‪ ,‬כי‬ ‫חבירו ומתבייש‪ ,‬והוא מפציר בו‪ ,‬עד שמרגיש‬
‫יראת ה'‪.‬‬ ‫הוא כמשל למי שתפס גנב ונותן לו מכל טוב‬
‫ענוה שלא לשמה גדולה מתורה לשמה‪.‬‬ ‫עמ' קע"ד – הקב"ה מחבב מי שעושה עצמו‬ ‫ומלמדו דרך הישר‪ ,‬ואז מובטח שלא יגנוב‬ ‫שעושה טובה לחבירו‪ ,‬ואז אוכל בלי בושה‪.‬‬
‫עמ' רכ"ו – בכל מקום שיש גדלות ביותר‪ ,‬שם‬ ‫ללא כלום ואפילו בין עניים משפיל עצמו‬ ‫עמ' מ"א – משל לשר או מלך שעשה סעודת‬
‫עוד‪.‬‬ ‫לעבדיו כדי שילכו לעבודתו‪ ,‬והחשיבו‬
‫צריך ענוה וקטנות כדי שיוכלו לקבל האור‪.‬‬ ‫לנגדם מגודל ענוה‪.‬‬ ‫עמ' קכ"ז – צדיק יסוד עולם הוא כמשל הבנין‬ ‫הקטנים בסעודה כמו גדולים‪ ,‬ואילו בעבודה‬
‫עמ' רי"ז – הכנעה היינו ענוה‪ / .‬לדעת ר'‬ ‫שעומד על יסודו‪ ,‬וכשרוצים להגביהו‪ ,‬אזי‬
‫יהושע בן לוי הענוה גדולה מכל המעלות‪/ .‬‬ ‫טענו שהם קטנים וכו'‪.‬‬
‫ענותן הוא בן עוה"ב‪ / .‬הענוה בעת הכעס וכו'‬ ‫מגביהין מתחת היסוד וכו'‪.‬‬ ‫עמ' ס"ח – אותיות השי"ת הוא ע"ד משל‬
‫עמ' ק"ל – ע"ד משל מלכותא דארעא וכו' –‬ ‫בהבדלות אלפי אלפים עד אין חקר‪ ,‬הדיבור‬
‫מורים על שפלות הנפש והכניעה‪.‬‬
‫לעיל ע' מלך‪.‬‬ ‫היוצא מפי האדם וכו'‪.‬‬