Page 180 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 180
הבעש"ט זעש עין עינוי ענוה אגרות ערכים הבעש"ט משיח משל בנש אגרות ערכים
עמ' רי"ח – מלת ענוה נגזרה מלשון עני וענוי, יוצא רוח והבל מהפה. עמ' ע"ה – שפת הענפים הוא משל ונמשל, כי תתגלה הקדושה של השי"ת מהקליפות
שהכונה היא ההכנעה / .ה' מלך גאות לבש עמ' רפ"ו – אילו ניתנה רשות לעין לראות שעוסקים בענינים הגבוהים ביותר ע"י הענף וכו'.
יתכנה בו הענוה ,כמ"ש וענותך תרבני / .ענוה ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא
היא למעלה בג' ראשונות / .שכינה נק' ענוה. ממוצא פי ה' וכו' לא היה גשמיות הנברא למטה וכו'. עמ' קל"ב – בכל ענין יש חלקים של נשמות
/ענוה קטירא בדחילו ,הה"ד עקב ענוה יראת נראה כלל לעינינו ,כי הוא בטל במציאות עמ' פ"ה – משל למלך שנתן לשני עבדיו ישראל ,וצדיק שהוא בחי' משה משיח ,והוא
ה' ,מאן דאית ביה יראת ה' ייתי ליה לידי שימלאו לו מים ,לאחד נתן דלי שבור ולשני מחבר את כל החלקים לקומה שלימה/ .
ענוה ,דאיהי שכינתא עלאה / .מלכות נקראת ממש וכו'. שלם ,ושכר ששניהם שוה ,ובלבד שיכוין לבו ותשת עלי כפכ"ה גי' ק"נ ,ואילו במשיח כתוב
עמ' רל"ח – על ארץ ישראל נאמר ארץ אשר ערכתי נ"ר למשיחי ,ק"נ הוא מחצית מנ"ר .כי
ענוה. עיני ה' אלקיך בה ,ולכן היא מוגנת מסכנות. לשמים.
עמ' רי"ט – ועוד ימצא ענוה אפילו בכתר/ . /ע"י עלית מ"ן מתשובה ומעש"ט מעלה עמ' צ"ג – קטנות וגדלות דרך משל הוא הקטנות היא מחצית מהגדלות שתהיה.
כל מקום שאתה מוצא גדולתו אפילו למעלה הנוק' את בינה ותו"מ שלה מן הקליפות כשיושב ללמוד תורה בלי הבנה הוא בקטנות, עמ' קפ"ג – ענין תחית המתים ומשיח ועוה"ב
שהוא מקום הנאות ,שם ימצא הענוה / .י"ג לנשמות שעשו תשובה ,ואח"כ מורידה את
מדות הרחמים שהם בחי' י"ג תיקוני דיקנא, המסך מנקבי עינים לפה ומעלה בינה ותו"מ ואילו בהבנה והתלהבות הוא בגדלות. הוא סוד הדעת.
הם מורים על הענוה / .כל תקוני אריך אנפין עמ' צ"ד – כל הרגשותיו של אדם בצער גוף עמ' קצ"ה – ושאלתי את פי משיח -מרמז
המתכנין בשם ראש מצח עין וכו' כולם לאצילות וכו'. הוא נפש הוא מפני ההתקשרות ואחדות ,דרך
מורים על ענותנותו הגדולה עם הנבראים/ . משל כשנוקף אצבעו למטה מרגיש כל הגוף, על דבקות פה אל פה.
ענוה היא ממדת הראש כמ"ש שפל ברך וקל עינוי עמ' קצ"ו – אסרו על הבעש"ט ללמד את
לראש / .מדת ועבודת הענוה שייכת לכל ע"ס להיותו אחד וכו'. הסגולות של ביאת המשיח ,אבל נתנו לו
עמ' פ"ד – כל המאורע יסורין של הצדיקים עמ' ק"ב – מי שרוצה להפטר מצער אולם
ולי"ג מדות הרחמים של הקב"ה. בעוני ועינוי ,בידוע שזהו חסר בשכינה ,וצריך הוא נוסע אחריו ,הוא משל לאשה יולדת כלים לקרב ביאת המשיח.
עמ' ר"כ – מגנות הגאוה נשמע שבח הענוה. להתפלל ע"ז וכשיתוקן שם ,ממילא גם למטה. שהלכה למקום אחר כדי לפטור מחבלי לידה, עמ' רי"ב – לפני ביאת המשיח תתפשט
/כלל הענוה היות האדם בלתי מחשיב עצמו עמ' רי"ח – מאנת לענות מפני פי' ענוי החכמה והדעת של הזהר והקבלה ,ומלאה
משום טעם שיהיה ,היפך הגאוה ממש / .צריך והצער הולך אחריה. הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים וכו'/ .
שיהיה האדם עניו במחשבתו ואח"כ יתנהג ותענית ,והכנעה. עמ' קי"א – משל למלך שנאבדה לו אבן טוב משיח הוא סוד הדעת ,שהוא מפרסם ידיעת
בדרכי הענוים / .אם לא יהיה עניו בדעתו
וירצה להיות עניו במעשה ,לא יהיה אלא ענוה מתוך טבעתו וכו' – לעיל ע' מלך. ה'.
מהענוים המדומים והרעים וכו' / .הענוה עמ' קט"ז – האדם כולל כל העולמות ,ונבין עמ' רכ"ב – אדם שזכה לעורר על עצמו מדת
במחשבה היא שיתבונן ויתאמת אצלו שאין עמ' ס"א – בכל מקום שאתה מוצא גדלותו זה ע"ד משל ודמיון שכאשר אינו אוכל כמה אין ולהיות שפל בעיניו וכו' יוכל לגרום לחבר
התהלה והכבוד ראויים לו וכו' / .כשיתברר של הקב"ה ,היינו מלכותו ,כלומר רצונות ,שם ימים הוא עלול למות ברעב ,וכשאוכל כזית
אצלו שהוא כמשרת שעושה תפקידו ואין לחם והא משיב נפשו בזה ,ממילא יש בכזית יחד התרין משיחין.
מקום לגאוה לפי האמת ,אז יקרא עניו אתה מוצא ענותנותו היינו רצון א"ס.
אמיתי ,שהוא עניו בלבו ובקרבו / .איך עמ' קל"ט – גם בענין תאות המותר צריך זה סוד אדם שלם וכו'. משל
העולמות יכולים לסבול את הקב"ה? – אלא עמ' קי"ט – משל למלך ששלח את עבדו וכו'
ע"י אין מדת ענוה הוא מתלבש ,דיותר שהוא להיות בקדושה ובענוה ובחיות אלקות. עמ' ו' – מדוע לא נתגלתה תורת הבעש"ט
עמ' קמ"ז – כדי להגיע ליראת חטא צריך – לעיל ע' מלך. קודם? משל לשיניים שלמרות שהן נחוצות,
גדול כביכול והעולם שפל הוא יותר עניו. שיתבונן בגדלות הבורא ובשפלות עמותו, עמ' קכ"ד – המסתגף כדי לנצח את יצה"ר
עמ' רכ"ב – אם לא יהיה לאדם שום פניה שיהיה נבזה ונמאס בעיניו ,והוא בחי' ענוה, הוא משל לאחד שתפס גנב בחזקה ,שאם הן מגיעות רק כאשר זקוקים להן.
והכל יהיה שוה אצלו ,בודאי זוכה לכל שהוא שפל בעיניו באמת / .זה בחי' עקב ענוה ירפה לרגע יברח / .צדיק האוכל לשובע נפשו עמ' כ"ב – משל האדם שבא לאכול אצל
המדרגות ,שהענוה גדולה מכולם / .אפילו והכל בלתי לה' לבדו ,לא ילכד ברשת היצר ,כי חבירו ומתבייש ,והוא מפציר בו ,עד שמרגיש
יראת ה'. הוא כמשל למי שתפס גנב ונותן לו מכל טוב
ענוה שלא לשמה גדולה מתורה לשמה. עמ' קע"ד – הקב"ה מחבב מי שעושה עצמו ומלמדו דרך הישר ,ואז מובטח שלא יגנוב שעושה טובה לחבירו ,ואז אוכל בלי בושה.
עמ' רכ"ו – בכל מקום שיש גדלות ביותר ,שם ללא כלום ואפילו בין עניים משפיל עצמו עמ' מ"א – משל לשר או מלך שעשה סעודת
עוד. לעבדיו כדי שילכו לעבודתו ,והחשיבו
צריך ענוה וקטנות כדי שיוכלו לקבל האור. לנגדם מגודל ענוה. עמ' קכ"ז – צדיק יסוד עולם הוא כמשל הבנין הקטנים בסעודה כמו גדולים ,ואילו בעבודה
עמ' רי"ז – הכנעה היינו ענוה / .לדעת ר' שעומד על יסודו ,וכשרוצים להגביהו ,אזי
יהושע בן לוי הענוה גדולה מכל המעלות/ . טענו שהם קטנים וכו'.
ענותן הוא בן עוה"ב / .הענוה בעת הכעס וכו' מגביהין מתחת היסוד וכו'. עמ' ס"ח – אותיות השי"ת הוא ע"ד משל
עמ' ק"ל – ע"ד משל מלכותא דארעא וכו' – בהבדלות אלפי אלפים עד אין חקר ,הדיבור
מורים על שפלות הנפש והכניעה.
לעיל ע' מלך. היוצא מפי האדם וכו'.