Page 181 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 181
הבעש"ט גנש משל נבון נביא אגרות ערכים הבעש"ט עין ועש אגרות ערכים
באחיזת עינים וכו' – לעיל ע' מלך. עמ' קמ"ז – א"א לבוא לבחי' יראה עילאה מעלה בתפלתו ובדמעות עיניו צירופים שלעת"ל הוא כמו השגתו של אאע"ה בתו"מ
עמ' רל"ו – כבוד אלקים הסתר דבר ,ועתה בלעדי הקדמת יראת חטא ,והוא ע"ד משל הרעים ונמתקים בשרשם ומקבל צירופים מטרם שניתנו.
לגרעין הנזרע בארץ שא"א לצמוח מחדש עד
נעשה משל גם בפי כסילים וכו'. כמו בשורש ,שהם טובים. עמ' ל"ט – בעוד האדם בחיים הכלי ריקן
שיהיה נרקב בארץ וכו'. עמ' צ"ה – עין לא ראתה אלקים זולתך ,שאין מחזיק לרוב ואינו אומר די ,כי יש לו מדת
נבון עמ' ק"נ – משל למלך ששלח שליח מפחיד שום הסתכלות ההשגה משגת וכו' / .הצדיק תלמידי בלעם בגשמי – עין רעה ונפש רחבה
להביא אחד מבני המדינה לדונו וכו' – לעיל שמקשר העולמות מקטנות לגדלות ,משים
עמ' י"ג – הנמצא כזה איש נבון וכו' ,אין נבון עינו למטה ולבו למעלה ,זה :עיני ה' .והירא וכו'.
וחכם כמוך וגו' ,כי לחקור מי נבון וחכם ,צריך ע' מלך. לעמוד בקשרי המלחמה כלל ,ודוחהו בשתי עמ' מ' – במשנה דאבות – עין טובה ורוח
עמ' קנ"א – הנמשל למי שיש לו יראה ואהבה נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של א"א ,עין
שיהיה זה יותר נבון וחכם כמוך וכו'. למלך אך אינו מבורר לגמרי וכו' – לעיל ע' ידים ,זהו עין ה' אל יראיו. רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידי של
עמ' י"ז – עפ"י רש"י על "הנמצא כזה איש עמ' ק"א – מדרגה גדולה לאדם שיראה תמיד בלעם הרשע וכו' / .הרשע יש לו מדות הנ"ל
נבון" הוא האם אנחנו יכולים להיות אלה מלך. בעין שכלו ה' ית' כמו שמסתכל על אדם בטובה עוה"ז עין רעה ,שכל טובה שיש לו אינו
שנחפש ונחליט מיהו החכם והנבון / .אם עמ' קנ"ז – מי שמתגבר להתפלל בכח ובכונה מספיק לו / .הצדיק יש לו עין רעה ברוחניי,
נחפש נבון וחכם מסוף העולם ועד סופו לא יבואו לו מחשבות זרות רבות ביותר ,והוא אחר ,ויחשוב גם הבוי"ת מסתכל עליו וכו'. שאין עינו שבע בכל מעשים טובים שעושה.
נמצא כמוהו ,וכן צריכים להיות חכמים ממנו, משל לאדם שיש לו בן חריף ,ובא אורח עמ' קל"ז – והיית לנו לעינים – עין רואה /לצדיק יש עין טובה בגשמי ,משא"כ לרשע
וזה לא בנמצא / .הסימן שאין נבון וחכם למדן גדול לתהות על קנקנו ,ומנסהו ומבלבל ולב חומד .העינים מביאות שיחמוד הלב/ . רק ברוחני יש לו עין טובה ומסתפק במיעוט
כיוסף הוא שלא היה מי שפתר וידע בדיוק אותו ,ולמרות זאת משיב לו על כל דבר ,ויש כשמשתמש בעינים ואינו רואה טהרת הלב,
לאביו תענוג גדול מזה / .המובן מהמשל נקראים העינים בחינת נפילה / .חכם עיניו לימוד וגם אינו לש"ש.
חלומו של פרעה כמוהו. שלמרות שהתינוק לא יכול לנצח את הלמדן בראשו והוא אינו מביט אלא לחיצוניות עמ' מ"ב – גם צדיקים תלמידי א"א צריכים
עמ' צ"ז – עיקר הגלות הוא שאבדה חכמת בתשובות נוצחות אמיתיות עכ"פ אינו מניח לאחוז מדת תלמידי בלעם ,שיהיה עין רע
עצמו להנצח ,וגם בזה יש קצת תענוג לאביו, ומותרות ,וצריך להעלות העינים וכו'. ברוחני / .עין ט'ובה ורוח נ'מוכה ונפש
חכמיו ובינת נבונים תסתתר. משא"כ אם עומד ושותק כאבן אזי האב עמ' קמ"ב – תשועת ה' כהרף עין פי' תשועת ש'פלה ,שם שטן הפועל כל טוב / .עין רעה
השכינה היא שיעלה אותה אל העין שהוא וכו' מתלמידי בלעם שהוא ראש עולם
נביא /נבואה מתבייש ח"ו מהבן ,והנמשל ברור. החורבן והשבירה / .צדיק יש לו עין רעה
עמ' קס"ו – משל על מלך שמושל בכיפה ושלח למעלה מהזמן. על עצמו ,שבלבו אין חוטא בעולם כמותו
עמ' ה' – הבשורה להוריו של הבעש"ט היתה א' מעבדיו שינסה המדינות ,קצת נלחמו בו עמ' קמ"ד – כאשר יארע לאדם דבר שלמראה וכו' / .עין רעה בקדושה ,שלא מספיק לו כל
לאחר נסיון קשה של הכנסת אורחים ,והיה וקצת השלימו עמו ,אולם במדינה א' הרגישו עין הם גבורות יאמין שזה בהשגחתו ית' תורה ומצוות שלו ויש לו עין רעה שמתקנא
ע"י אליהו הנביא / .אחיה השילוני ,רבו של שזהו רצון המלך וזהו נסיון .והנמשל הוא וכו' ואז נמתק הדין מעליו / .כשלומד תורה במעלות הקדושים לעלות במדרגותיהם וכו'.
לשמה ,מסתכל בה בעין שכלו ,והמאור הגנוז עמ' ע"ו – כמו כח השכל במוח שבראש וכח
הבעש"ט ,היה רבו של אליהו הנביא. יצה"ר. מאיר לו נתיב להשכיל ולראות מראש העולם הראיה בעין וכו' ,כל כח יש לו כלי מיוחד לפי
עמ' י"ג – חכם עדיף מנביא. עמ' קע"ג – משל הבעש"ט שא"א לחבר
חתיכות כסף ע"י הדבק כי אם כשגוררין מן ועד סופו. מזגו ותכונתו שלא יתלבש בכלי אחר.
עמ' מ"ג – צריך נפש רחבה ,להרחיב דעתו עצמיות הכסף במקום הדבקות אז מתאחז עמ' קע"א – לראות הבוי"ת בעין השכל פי' עמ' ע"ז – בכח הראיה שבעין לפי אופן חומר
שיוכל לעבוד את השי"ת בדבקות אהבה כמו שהוא ית' מקומו של עולם ,וצריך שיהיה העין בשחור ולבן שבו ,כך יבוא אור הראיה
יפה וכו'. דבוק שראייתו תהיה בבורא ולא בעולם וכו'. הרוחנית וכו' / .טוב עין ורע עין תלוי במזיגת
הנביאים. עמ' קצ"ח – גדול כח הצדיקים שמדמים צורה עמ' ר"ב – ראית האדם את הבוי"ת בעין חומר העין הגשמי אם הוא בריבוי דמים
עמ' נ' – בעליית נשמה של הבעש"ט ליוצרה ,שכל ההסתכלות שלהם על העולם שכלו אינה ח"ו הגשמה אלא כיחסי גומלין או מיעוטם וכו' / .בהירות העין כלי לאור
ברה"ש ראה במראה ,היינו במראה הנבואה וחלקיו כמשל ונמשל על השורש הרוחני
הסתכלות מול הסתכלות וכו'. הראיה ,כמו כל דבר מלוטש מקבל אור וכו'.
באספקלריא המאירה. העליון. עמ' רי"ט – תקוני אריך אנפין המתכנין בשם עמ' פ"ד – גזר דין יוצא מהקב"ה בצירופים
עמ' נ"ד – הסדר השני בשפת הקבלה מכונה עמ' ר"ה – על שלמה כתוב "וידבר שלשת ראש מצח עין חוטם פה וכו' ,כולם מורים על טובים ,כגון :רצה ,יוד ,עשר ,תם ,עין וכו',
בשם השגות או מדרגות של נבואה ורוח אלפים משל" וכו' שזכה להם בקדושה .מאידך ואצל המקבל נעשים לא טובים ,כגון :צרה,
השדין יהודאין דיבורם דרך משל שמקבלים ענותנותו הגדולה עם הנבראים. דוי ,רעש או ערש ,מת ,עני וכו' / .הצדיק
הקודש וכו'. עמ' רל"ד – מצינו לשון עין במקרא על ענין
עמ' ע"ב – בלימוד ליל שבועות צריך לעסוק מהקליפות. המחשבה ,כגון ולבי ראה ,החכם עיניו בראשו.
בתורה ,ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים, עמ' ר"ל – משל למלך רב ונורא שעשה /נראה לעין שבכל דבור שהאדם מוציא מפיו
ובדרשות המקראות ובסודי החכמה.
עמ' ע"ג – תורה כנגד חג"ת ,נביאים נו"ה,
וכתובים מלכות.