Page 184 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 184
הבעש"ט געש עונג אגרות ערכים ניצוצות הבעש"ט ונש אגרות ערכים
בקדושה ,יכנע לבבו ויעשה תשובה שלימה הבל לפני השי"ת אם לא יהיה למען שמו והמבול והפלגה / .אאע"ה התחיל להעלות שהם דצח"מ שראוי לאדם להעלותם/ .
לבל יתמשך אחר חמדת תענוגות תבל וכו'. באהבה. הניצוצות הקדושות וכו' /ענין יעקב עם לבן תחילת בריאת העולמות היה כדי לברר
שעבד בשתי בנותיו וצאנו הוא כדי להעלות הניצוצין קדישין ע"י האומה הישראלית
עמ' קי"ט – מרבה בשר ,היינו שכוונתו עמ' ע"א – תענוג גדול הוא בחי' עולם הבא. הניצוצות הק' שהיו אצלו / .כשאכלו על שע"י יבררו ממאכלים מותרים וכשרים/ .
באכילתו ושתייתו היא להרבות בשרו ולענגו. /האדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות הגל נתקנו הניצוצות האחרונים שהיו אצלו. אדם תאב לאכול ולשתות כדי לברר ניצוצות
/ריבוי הבשר בא מזה שהוא מרבה אותו /ירידת אבותינו למצרים היתה להעלות אדה"ר שמתלבשים בדצח"מ וחושקים להדבק
מזיו שכינתו ,שזהו התענוג האמיתי וכו'. הניצוצות שנתגלגלו לשם מדור המבול בקדושה / .כל אכילה שאדם אוכל הוא ממש
במחשבת האכילה לענג עצמו. עמ' פ"ג – השי"ת האציל כביכול לעצמו והפלגה / .מפני גודל חשיבות ארץ ישראל,
עמ' ק"כ – שלא יענג עצמו באכילה ושתיה תענוג ונחת מעבדות הצדיקים ,כמשל המלך מגולגלים שם הניצוצין היותר גבוהים .אם היו חלק ניצוצות שלו שהוא צריך לתקן.
של סעודות הרשות אלא דוקא בסעודת עלי דרך שהעבד מתיגע להביא לו כל צרכו מעלים הניצוצין דא"י היו נתקנים הניצוצין עמ' קי"ב – כדי להנצל מאהבה ויראה רעה,
מצוה" / .אז תתענג על ה'" הוא בסעודת של כל העולם / .אדם שאוכל כי נמשך אחר יתעורר באהבת הבורא ויראתו יותר ,ועי"ז
מצוה שהשכינה מצויה שמה ,ומצוה להתענג מהיכלו. תאותו ,לא די שלא יתקן אלא יפול בשחיתות יברר ניצוצין קדישין מפסולת המאנין תבירין.
בה / .סעודת יתרו היתה מצוה כי בא להתגייר עמ' צ' – כאשר הוא דבוק בהשי"ת ,הוא קלקול הניצוץ ההוא ,כי יחטא ואשם באותו /אם נהנה מתענוג גשמי מחמת מצות הבורא,
ועזב כל תענוגיו ובא למדבר שמם / .בסעודת החטא שנתקלקל הניצוץ הזה / .בעלי תשובה שיש בזה ניצוץ מאהבת ותענוג הבורא ,עי"ז
מצוה זוכה לתענוג בעוה"ז ובעוה"ב / .מי מרגיש חיות ותענוג. חוזרים לקלקולם מפני שאין נזהרים לאכול
שעושה חגו לתענוג ולא כציווי ה' ,ג' ימים עמ' צ"ב – והחיות רצוא ושוב ,כי תענוג מפריד את עצמו מן הפסולת וכו'.
תמידי נעשה טבע ואינו תענוג ,לכן האדם בקדושה. עמ' קי"ג – אם אוכל לתאוות החומר ,נותן
אחר פטירתו וכו'. עולה ויורד בעבודת השי"ת כדי שירגיש עמ' קי"ז-קי"ח – כשנכנסו ישראל לארץ כח לס"א להיות יונק מהניצוץ הק' שבמאכל,
עמ' קכ"א – המתענג בסעודת הרשות המאכל התענוג וכו' / .המיעוט שאין עולה לו עבודה מלאה כל טוב ,נמשכו אחרי תענוגי הגוף ולכן
נעשה למותרות לקדושה ומצערו לבסוף / .מי תמה ומצטער על זה ,הוא תכלית העליה התחילו לעבוד ע"ז ,שהתקלקלו מהניצוצות. ומחריבו ומאבדו מן העולם.
שמענג עצמו בתענוגי יצרו יותר ממה שצונו /במצות ביכורים שרואה תאנה שבכרה, עמ' קי"ד – כשבני אדם אוכלים יחד באהבה
השי"ת ,תיקונו הוא שימשוך ידו בעת אכילתו ויהיה לו יותר תענוג. מורה שישנו ניצוץ קדוש מגולגל בה / .כיון וכל אחד נוטל חתיכה ,מעלים יחד את
לענות עצמו מעט" / .רעבון בתיכם קחו ולכו" עמ' ק"א – טפש מתענג עם שלוח וחכם שאדם מפחד שמא לא יוכל לתקן הניצוץ הניצוץ המלובש במאכל .ומשא"כ כשאין
פי' אם לא התענגתם במותרות אלא רעבון המגולגל בפרי ,מצווה שילך לכהן שגדול אחדות ביניהם ,נעשה הניצוץ מפורד לאברים
בתיכם לקיום הגוף ,אדרבה זאת מצוה" .קחו תופס השורש. בחכמה ועובד ה' עבודה תמה ,והוא יניפנו ביניהם / .אעפ"י שאכילה מעלה את הניצוצות
ולכו" מזה כח לשאר המצוות / .שלא יחשוש עמ' ק"ד – כי אם עושה הכנות לדביקות ויעלה הניצוצות ההם / .ע"י שרואה את תוקף
ויהיה לו תענוג בעבודה זו ,צריך העיקר יהיה קדושתם וזריזותם של הכהנים ואכילתם קדושה ,אין לאכול אכילה גסה.
שיחלש אם לא ישבע ויתענג וכו'. בקדושה יכנע וישוב בתשובה ויוכל גם הוא עמ' קט"ו – כשאדם אוכל בקדושה לתקן
עמ' קכ"ד – הדרך הישר הוא שלא יתרחק לצורך השכינה. להעלות ניצוצין המגולגלים בפירות / .קודם הניצוצות הק' ,אזי המאכל חוזר ומבקש
מענייני עוה"ז אלא שיכבוש את יצה"ר עמ' ק"י – צריך שימאס בעינינו התענוג של שיאכל יפנה ויתנקה גשמית ורוחנית ,כדי אחרי האדם שיאכל אותו ויתקנו / .מי שאוכל
הנמצא בתוך תענוגי עוה"ז ויהפכו ליצר טוב. האכילה עוד קודם האכילה / .צריך להקדים שיוכל לברר הניצוצות בטהרה / .כל עוד הוא בבושה ובקדושה גדולה ,וכוונתו להעלות
עמ' קל"ד – כשנשבר לבו בקרבו תכסוף נפשו הענוג הרוחני על תאות הגשמי ומזה יהיה לו מזוהם בסרחון עונותיו א"א לו לברר ניצוצות הניצוצות הק' ,אז אכילתו בבחי' קרבנות
יותר לעלות לה' בבחי' ביטול במציאות, כח מרוחניות המאכל / .זה בחי' מה נעמת הקדושה / .בהיותו נקי מכל טומאת הס"א ומצוה עליו לאכול / .צריך לאכול מתוך ידיעה
ויתענג תענוג גדול מנועם זיו חיות ה' יוכל בנקל לברר ניצוצי הקדושה מבית ומחוץ. שזה רצון הבורא שנאכל ונשתה ,ולכן מוכרח
השופע עליו וכו' / .חבלים נפלו לי -אחרי אהבה בתענוגים. עמ' ק"ל – בירידת הצדיק להעלות איש לאכול בקדושה וטהרה ,ואז יש שבכוחו
נפילה במרירות ,בנעימים – מתענג בנעימות עמ' קי"ג – בירור השבירה א"א להיות ישראל שנמצא בקטנות גדול ,גורם נחת רוח להרים ניצוצין קדישין לשרשם / .באכלכם
אם הוא דבוק ומתאוה ומתענג בתענוג להשי"ת שחפץ שכל הניצוצות הק' יבואו לידי מלחם הארץ תרימו תרומה לה' ,ותגביהו
עריבות מתיקות ידידות יראת ה' וכו'. חומרי ח"ו וכו' / .צריך שיבין בהכרה גדולה
עמ' קל"ה – מי שהלך הרבה זמן בחשך, ועצומה שתענוג הגשמי הוא הבל ונמאס בירור ולא ידח ממנו נדח. הניצוצין קדישין למעלה.
כשחוזר לעסוק בתורה ועבודת ה'י יש לו בעיניו וברצונו לא היה נהנה מזה התענוג/ . עמ' קל"ז – כשנופל צריך לשמור על דבקות עמ' קי"ז – עיקר כונת בריאת עוה"ז ותוכן
תענוג גדול יותר בבחי' אור שנמשך מן כשמתענג רק מחמת מצות הבורא ,יש בזה אפילו במחשבה קטנה ,כי זה כמו ניצוץ של עבודתינו הוא להעלות העולמות והניצוצות
החשך / .ת"ח שפירש ח"ו ,אילו חזר היה ניצוץ מאהבת ותענוג הבורא ,ועי"ז התענוג הקדושות ולהבדיל הקליפה מהקדושה / .אחר
חטא אדה"ר נפלו הרבה ניצוצות קדושות
מתמלא החסרון ע"י התענוג שיש יותר. מפריד את עצמו מן הפסולת וכו'. לבין החיצונים ,וכן ע"י קלקול דור אנוש
עמ' קל"ו – החכם עיניו בראשו להשכיל עמ' קי"ז – אבותינו בבואם לארץ מלאה כל
טוב ,נמשכו אחר התענוג הגופני וחזרו לסורן
לעבוד ע"ז / .ע"י נתינת תרומות ומעשרות
לכהנים וכשרואה מעשיהם ואכילתם
