Page 187 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט טנש‬ ‫נפש‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫עולמות הבעש"ט‬ ‫שע אגרות ערכים‬

‫ונפשו עליו תאבל‪ ,‬ונשאר בו הבל דגרמי‪,‬‬ ‫בטלית ותפילין כל היום‪ ,‬רוח נמוכה ונפש‬ ‫עמ' ס"ד ‪ -‬כל המציאות בכללות הם עולמות‬ ‫עבירה‪ ,‬אם ידע ויאמין שבכל מקום נמצא שם‬
‫שיהיה לו חיות עד זמן התחיה‪.‬‬ ‫שפלה‪ ,‬ואעפ"כ יורש גיהנם וכו' וכל זה גלוי‬ ‫נשמות אלהות‪ / .‬ג' בחי' אלו הם שורש בני‬ ‫אלופו של עולם‪ ,‬הרע נופל למטה וכו'‪.‬‬
‫להשי"ת ולא לאדם‪ / .‬נפש רחבה בקדושה‬ ‫חיי מזוני‪ ,‬אלקות הוא חיי‪ ,‬בני הם נשמות‬
‫עמ' ס"ה – הנשמה בירידתה לעשיה נקראת‬ ‫הוא שרוצה להרחיב דעתו שיוכל לעבוד את‬ ‫ומזוני לצורך עולמות‪ / .‬שורש עולמות כלי‬ ‫עמ' ר"ה – טענת היצה"ר כי בירידת נשמה‬
‫נפש‪ ,‬ותפקיד האדם בעל הנפש להעלותה‬ ‫שמשם המלאכים‪ ,‬נשמות הם עצם מ"ן ומ"ד‪,‬‬ ‫גדולה לעולם לא יוכל ללמד קטגוריא על‬
‫ולקשרה בשרשה האלקי שבעולם האצילות‪.‬‬ ‫השי"ת בדבקות אהבה כמו הנביאים‪.‬‬ ‫אלקות סוד אור קדמאה‪ ,‬והן נשמות מלאכים‬ ‫ישראל ולפתות לעבירות‪ ,‬כי הצדיק יחזיר את‬
‫עמ' ס"ו – בבי"ע יש ג' בחינות‪ ,‬ואחת מהן‬ ‫עמ' מ"ו – בהתקן כל הנפשות‪ ,‬ימשיכו אליהם‬ ‫שכינה‪ / .‬מהלך ממטה למעלה‪ :‬עולמות‪,‬‬
‫הוא נשמות רוחות ונפשות בני אדם‪ / .‬בחינה‬ ‫כל בחינת הנשמה העליונה של אצילות לכל‬ ‫נשמות‪ ,‬אלקות‪ ,‬עלית מ"ן‪ .‬וממעלה למטה‪:‬‬ ‫העולם למוטב וכו'‪.‬‬
‫זו היא כנגד נשמות בג' בחינות של אלקות‬ ‫נפש ונפש וכו'‪ / .‬בעוד שחסר נפש אחת‬ ‫עמ' רל"ד – יתכן ששני אנשים עושין עבירה‬
‫משלימות הטהרה‪ ,‬תחסר המשכת קדושה זו‬ ‫אלקות‪ ,‬נשמות‪ ,‬עולמות – ירידת מ"ד‪.‬‬ ‫אחת ואין עונשן שוה וכו'‪ / .‬אם האחד הדביק‬
‫נשמות ועולמות‪.‬‬ ‫בכל נפש ונפש מישראל‪ ,‬וגם בהיטהר נפש‬ ‫עמ' ס"ה – אות הוא בחי' עולמות‪ ,‬תיבה‬ ‫יותר מחשבתו להעבירה‪ ,‬ודאי שהוא ראוי‬
‫עמ' ס"ז – האותיות יש בהם חיות ורוחניות‪,‬‬ ‫בחי' נשמות‪ ,‬ותיבות עם כונה עולים לבחי'‬ ‫לעונש יותר גדול‪ / .‬השוגג עונשו יותר קל‬
‫כמ"ש נפשי יצאה בדברו‪ / .‬אותיות הגשמיות‪,‬‬ ‫אחת וכו' ואגבה יתוקנו כל נפשו דורה‪.‬‬ ‫אלקות‪ / .‬שלושת שלבי העליה עולמות‬
‫כגון האותיות של שם אדם‪ ,‬אין להם דמיון‬ ‫עמ' מ"ח – ע"י לימוד הזוה"ק והתיקונים‬ ‫מהמזיד כי הרהורי עבירה קשין מעבירה‪.‬‬
‫כלל עם האדם עצמו שהוא בגוף ונפש‪/ .‬‬ ‫וכתבי האריז"ל‪ ,‬מבער הקוצים והרע שבנפשו‪,‬‬ ‫נשמות ואלקות כל אחד כלול מכולם‪.‬‬ ‫עמ' ר"מ – מי שרוצה לדעת על איזה עבירה‬
‫כשאדם מדבר נאצל כל דיבור מנפשו אצילות‬ ‫ויזכה לדבק עצמו באור העליון‪ ,‬ויזכה לכל‬ ‫עמ' ס"ו – ע"ס שהן אלקיות הם כנגד אלקות‪,‬‬ ‫נתגלגל‪ ,‬ימשמש במעשיו ובשכלו על איזה‬
‫רוחני‪ ,‬וכל הנפש יוצא בהדיבור‪ / .‬הדיבור‬ ‫מדות טובות שבעולם‪ / .‬עיקר למוד בפנימיות‬ ‫נר"נ בני אדם כנגד נשמות‪ ,‬יתר המציאות‪:‬‬ ‫עבירה חשקו גובר יותר מכולן‪ ,‬וידע שגם‬
‫נאצל מהנפש אבל הוא במדרגה אחרונה‪,‬‬ ‫התורה הוא להשיג הארה וחיות ואלקות‬ ‫מלאכים לבושים והיכלות הם בחי' עולמות‪.‬‬ ‫בגלגול הקודם התגרה בו היצה"ר באותה‬
‫בנפשו בעת הלימוד ובכל היום‪ ,‬ולא להיות‬ ‫‪ /‬תיבה פי' דיבור וזהו תחתים‪ ,‬היינו עולמות‪.‬‬
‫אחרי מחשבה הרהור וקול‪.‬‬ ‫שניים מלשון משנה אותיות נשמה‪ ,‬כנגד‬ ‫עבירה ונכשל בה‪.‬‬
‫עמ' ס"ח – הגוף הוא הציור‪ ,‬והנפש מחיה את‬ ‫מקובל או חוקר‪.‬‬ ‫נשמות‪ ,‬שלישיים היינו אלקות מלשון‬
‫אותו הציור‪ ,‬אבל הנפש בלעדי הגוף אינה‬ ‫עמ' נ"א – העוה"ז נקרא חצר מות‪ ,‬ובו מושב‬ ‫ושלישים על כולו – מושל ומנהיג‪" / .‬תעשיה"‬ ‫עולמות (מג' בחינות עולמות נשמות‬
‫הנפשות‪ ,‬והיינו אחר שהנפש יושב בקבר ויש‬ ‫פי' שבכל דיבור שתוציא יהיה בכונה ובאמונה‬
‫בציור כלל‪ ,‬רק עצם רוחני‪.‬‬ ‫לנפש הזה פנימיות וכו' והוא משכן לרוח‬ ‫שלימה שיש בו עולמות ונשמות ואלקות‪.‬‬ ‫ואלוקות)‬
‫עמ' ס"ט – אם זוכה בתפילה לברר מחשבתו‪,‬‬ ‫הצדיקים וכו'‪ / .‬החכמים שהשיגו העולמות‬ ‫‪ /‬בכל תיבה מתיבות התפלה והתורה יש ג'‬ ‫עמ' י"ד – בכל אות ואות יש עולמות ונשמות‬
‫שהוא עיקר הנפש‪ ,‬ממילא יהיה הדיבור ברור‬ ‫ההם היו כולם מתפשטים מענייני העוה"ז וכו'‬ ‫בחינות עולמות נשמות ואלקות‪ / .‬עולמות‬ ‫ואלוקות‪ ,‬ועולים ומתקשרים ומתיחדים זה עם‬
‫והם זכי השכל ומגבירי נפשם הרוחנית על‬ ‫היינו יצירה‪ ,‬נשמות בריאה‪ ,‬אלקות אצילות‪.‬‬
‫וזך ונקי מכל סיג ומחשבה רעה‪.‬‬ ‫הגשם ומבטלים כוחות הגוף‪ / .‬כאשר עושים‬ ‫זה וכו'‪.‬‬
‫עמ' ע"ז – האברים המה כלים ראוים לאור‬ ‫זאת עוברים המסך ופתח העולם הגשמי‬ ‫עמ' ס"ז – עולמות הם בי"ע נבראים ממש‪.‬‬ ‫עמ' נ"ט – ג' שמות הקדושים שגילו לבעש"ט‬
‫צורת הנפש וכו'‪ / .‬יש בהגשמת טבעי‬ ‫ויכנסו בעולם הנפשות וכו'‪ / .‬ע"י התבוננות‬ ‫עמ' ע' – יחוד אמיתי הוא באלקות‪ ,‬ולא‬
‫האברים מעין ודוגמא טבע מהות אור הרוחני‬ ‫גדולת א"ס ב"ה תתלהט ותתלהב הנפש ליקר‬ ‫מרמזים לעולמות נשמות ואלקות‪.‬‬
‫דנפש‪ ,‬שעי"ז הם כלים מוכנים לקבל בהם‬ ‫תפארת גדולתו וכו'‪ / .‬זהו תגבורת יסוד‬ ‫בנשמות בעולמות שלאו איהו וגרמוהי חד‪.‬‬ ‫עמ' ס"א – היחוד של עולמות נשמות ואלקות‬
‫האש אלקי שבנפש באלקית‪ ,‬ומזה בא צמאון‪,‬‬ ‫עמ' קצ"ו – עולמות זה מציאות החומר‬
‫צורת הנפש וכו'‪.‬‬ ‫כמ"ש צמאה לך נפשי‪ .‬ואח"כ חולת אהבה‪,‬‬ ‫של כל עצם בעולם של צח"מ‪ ,‬והשמות זה‬ ‫פי' יחוד ג' קוים‪ ,‬אחד יחיד ומיוחד וכו'‪.‬‬
‫עמ' ע"ח – אל יתנו דומי לנפשם להתרשל‬ ‫ואח"כ כלות הנפש‪ ,‬כמ"ש וגם כלתה נפשי‪/ .‬‬ ‫הנשמה והחיות שיש בכל עצם‪ ,‬ואלקות זה‬ ‫עמ' ס"ג – יש לרמז כי אות א' אלקות‪ ,‬ו' נשמות‪,‬‬
‫בעבודת הבוי"ת בטענת הנשמע מרובא‬ ‫איש הנלבב והנבון המשכיל על דבר ומעמיק‬ ‫האור האלקי המאיר בבחי' מקיף ופנימי לפי‬ ‫ת' עולמות‪ / .‬יחוד עולמות נשמות ואלקות‬
‫דעלמא וכו'‪ / .‬אם יפנה מחשבתו לאותיות‬ ‫לקשר דעתו ותבונתו בה'‪ ,‬ימצא טוב ואור‬ ‫שבכל אות מצטרף לתיבה‪ ,‬וצריך לכלול‬
‫זכות הכלים‪.‬‬ ‫נשמתו עמהם‪ / .‬תחתיים שניים ושלישיים‬
‫התורה‪ ,‬ימצא מרגוע לנפשו‪.‬‬ ‫הגנוז בנפשו המשכלת וכו'‪.‬‬ ‫עמ' רכ"ט – הכנעה הבדלה והמתקה הוא‬ ‫היינו עולמות ונשמות ואלקות‪ / .‬עולמות הוא‬
‫עמ' פ' – אותם העוסקים לרשת העוה"ז‬ ‫עמ' נ"ו – בעלית הנשמה ראה הבעש"ט‬ ‫ענין אחד עם ענין עולמות נשמות ואלקות‪.‬‬ ‫בחי' כלים‪ / .‬עולמות נשמות ואלקות הם כנגד‬
‫וצועקים בתפילות יוה"כ ככלבים הב הב וכו'‪,‬‬ ‫קטרוג נורא מהס"א שפעל גזירות שמד על‬ ‫‪ /‬שלש מאות אמה אורך התיבה כנגד אלקות‬ ‫עיבור יניקה מוחין‪ ,‬שכינה נשמות מלאכים‪,‬‬
‫בסוד שם מצפ"ץ‪ ,‬חמשים אמה שהם נש"ב‬ ‫טעמים נקודות אותיות‪ ,‬אורות ניצוצין כלים‪.‬‬
‫הם עזי נפש כאלו עכו"ם וכו'‪.‬‬ ‫כמה נפשות וכו'‪ ,‬ומסר נפשו להצילם וכו'‪.‬‬ ‫הם נשמות‪ ,‬ושלשים אמה קומתה הם סוד‬ ‫‪ /‬בשבירת הכלים נעשה פירוד בין עולמות‬
‫עמ' פ"א – חיוב על האדם ליחד את השם‬ ‫עמ' ס"ד – כשהגוף נקבר בקבר‪ ,‬נאמר בו‪:‬‬ ‫חיצוניות עולמות מלאכים‪ .‬רזא דעולמות‬ ‫נשמות ואלקות‪ ,‬האורות עלו למעלה‪ ,‬גופם‪,‬‬
‫הקדוש‪ ,‬שהוא הנוקבא‪ ,‬בז"א‪ ,‬בפה בלב‬
‫ובנפש‪ ,‬ולהתקשר כולו בזו"ן וכו'‪ / .‬מי‬ ‫שהם הכלים ירדו לבריאה וכו'‪.‬‬
‫שמתכוין בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו‬