Page 179 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט אנש‬ ‫משיח‬ ‫אגרות ערכים‬
‫ישראל‪ / .‬כשמקשר המלכות עם הדעת הוא‬ ‫ה'‪ / .‬הקב"ה נתעטף כשליח צבור והראהו‬
‫מתגלות משיח‪.‬‬ ‫למשה‪ ,‬ואמר לו שכל זמן שישראל יעשו כך‬
‫ויאמרו י"ג מדות הוא מוחל להם‪ / .‬אין די‬
‫עמ' מ"ח – בעת עקבתא דמשיחא מתגבר‬ ‫באמירת י"ג מדות אלא לקיימם בבחי' מה‬
‫הרע והעזות והמדות רעות בהנהגות ראשי‬ ‫הוא רחום אף אתה וכו'‪ / .‬אדם צריך לחשוב‬
‫עצמו לאין נגד גדולתו ית'‪ ,‬וע"ז אמר משה‬
‫ערב רב‪.‬‬
‫עמ' נ"ו – בההוא זמנא יתער מלכא משיחא‬ ‫רבינו ע"ה ונחנו מה‪.‬‬
‫לנפקא מגו גנתא דעדן מההוא אתר דאתקרי‬ ‫עמ' רכ"ב – משה רבינו אמר בשם כל ישראל‬
‫קן צפור‪ / .‬מעשה הבעש"ט דומה למעשה‬ ‫עזי וזמרת‪ ,‬שאעפ"י שהוא אפס הוא יכתת‬
‫של ר' חייא‪ ,‬שג"כ עשה עלית נשמה להיכל‬
‫הרשב"י‪ ,‬ושם נתגלה המשיח‪ .‬המשיח התפלא‬ ‫שונאיו בשביל כבוד שמים‪.‬‬
‫על כך שרבי חייא היה מלובש בגוף גשמי של‬ ‫עמ' רכ"ו – משה רבינו ע"ה היה גדול במעלה‬
‫העוה"ז‪ .‬זו עדות שתיקן כל בחינת הרע וזכה‬ ‫כל כך‪ ,‬עד שאפילו לפני גדולים היה צריך‬
‫לקבל פני משיח וגמר עבודתו בעוה"ז‪ .‬מ"מ‬
‫רשב"י ומשיח הודיעו לו שיש לו עוד מה‬ ‫להקטין עצמו ולהראות הכנעה נגדם‪.‬‬
‫לעשות בעוה"ז‪.‬‬ ‫משיח‬
‫עמ' נ"ז – בספרי חב"ד מפרשים יפוצו‬
‫מעינותיך חוצה על לימוד תורת החסידות‪,‬‬ ‫עמ' ו' – בדור של ימות המשיח‪ ,‬מבחינת גילוי‬
‫המכונה עלמא דאתגליא‪ ,‬הופיע נשמתו של‬
‫שכאשר תתפרסם יבוא משיח צדקינו‪.‬‬
‫עמ' נ"ח – נראה שמעיינות הבעש"ט‬ ‫האריז"ל וכו'‪.‬‬ ‫‪ /‬כל עולם גבוה ונעלה מעולם שתחתיו‪ ,‬ולכן‬
‫שצריכים להיות נפוצים הוא דוקא מאותה‬ ‫עמ' ז'‪-‬ח' – בעלי השמועה העיקריים שלאורם‬
‫נלך עד ביאת משיח צדקינו‪ ,‬הלא המה רשב"י‬
‫התורה שלמד באותו המפגש עם המשיח‪.‬‬
‫עמ' ס"ג – צריך להתפלל באמונה כי באות‬ ‫והאריז"ל והבעש"ט‪.‬‬
‫אחת תלויים כל העולמות ומיחד קובה"ו וכו'‪,‬‬ ‫עמ' י' – החזן סיפר על הבעש"ט מעליית‬
‫וכל זמן שלא יתפלל בדרך זה לא יבוא משיח‪.‬‬ ‫נשמתו והגוף מונח דומם‪ ,‬והאיך היה מדבר‬
‫עמ' ס"ח – בירור הקדושה הוא בכל יום‪,‬‬
‫עם המשיח ועם רעיא מהימנא וכו'‪.‬‬
‫ותגמור להתברר בביאת המשיח ב"ב‪.‬‬ ‫עמ' י"ד – בעלית נשמת הבעש"ט נכנס‬
‫עמ' ע"ה – היות שהבעש"ט היה בהיכל‬ ‫להיכל משיח‪ ,‬ששם לומד משיח תורה עם כל‬
‫המשיח‪ ,‬השיג את ענין חתן וכלה כמו שיהיה‬ ‫התנאים והצדיקים וגם עם שבעת הרועים‬
‫וכו'‪ / .‬ושאלתי פי משיח‪ :‬אימתי אתי מר‪,‬‬
‫בגמר התיקון וכו'‪.‬‬ ‫והשיב‪ :‬בעת שיתפרסם לימודך וכו' ויוכלו‬
‫עמ' פ"ט – חטא אדה"ר יתוקן לגמרי ע"י‬
‫לעשות יחודים ועליות כמוך וכו'‪.‬‬
‫משיח‪.‬‬ ‫עמ' כ"ג – אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל‬
‫עמ' צ"א – כשיבוא משיח יהיה גדלות מאוד‪,‬‬
‫ולכן הגלות הקודמת לו היא קטנות קטנה‬ ‫הנשמות שבגוף‪.‬‬
‫עמ' מ"ה – ואפילו גברא חדא‪ ,‬אי יתקרב קמי‬
‫מאוד‪.‬‬ ‫מארי' בתיובתא שלימתא‪ ,‬מיד ייתי מלכא‬
‫עמ' ק"ג – טעם קריאת האגרת במוצ"ש‪ ,‬כי‬
‫זה זמן סעודתא דדוד מלכא משיחא‪ ,‬שנפש‬ ‫משיחא‪.‬‬
‫עמ' מ"ו – יש צדיק כמו משה‪ ,‬סוד הדעת‪,‬‬
‫הבעש"ט קשורה בנפשו של דוד ע"ה‪.‬‬ ‫ואם שאר אנשים שבדורו בחיבור אחד עמו‪,‬‬
‫עמ' קי"ב – בביאת המשיח יברר הטוב והרע‬
‫יכלה‪ ,‬וירננו עצי היער וגר זאב עם כבש וכו'‬ ‫הוא סוד תחית המתים ומשיח‪.‬‬
‫עמ' מ"ז – משיח הוא עצמו הדעת של כל‬
‫הבעש"ט‬ ‫עניות פגם פה‬ ‫חעש אגרות ערכים‬
‫והזדונות יתהפכו לזכויות‪ ,‬ויתברר שכל‬ ‫עני ‪ /‬עניות‬
‫הירידות לא היו אלא עליות‪.‬‬
‫עמ' פ' – המוחין של המלכות בתפילין של יד‬
‫עמ' קכ"א – מי שמענג עצמו יותר ממה שצונו‬ ‫נאמר בה תפלה לעני כי יעטוף‪ .‬מתעטף לה‬
‫השי"ת‪ ,‬תיקון המגביל פגם זה הוא שימשוך‬
‫בעטופא דמצוה דציצית כעני‪.‬‬
‫ידו בעת אכילתו‪ ,‬לענות עצמו מעט‪.‬‬ ‫עמ' פ"ד – כל המאורע יסורין של הצדיקים‬
‫עמ' קל"ב – האות ה' פתוחה כאכסדרה לצד‬ ‫בעוני ועינוי‪ ,‬בידוע שזהו חסר בשכינה‪ ,‬וצריך‬
‫החטא‪ ,‬כך שאין צד שאין חומר ויצה"ר ופגם‪.‬‬ ‫להתפלל ע"ז וכשיתוקן שם‪ ,‬ממילא גם למטה‪.‬‬
‫עמ' ק"מ – השפע האלקי הוא בכל מקום‪,‬‬ ‫עמ' קי"ג – בסעודה יאנח על קישוי פרנסת‬
‫אלא שמצטמצם ומתעכב מפני חסרון המקבל‬ ‫עניי ישראל הרעבים וצמאים אנשים ונשים‬
‫שגרם ופגם בעולמות ששם שרשו‪.‬‬ ‫וטף וכו'‪.‬‬
‫עמ' רי"ט – אין פגם מצד התחתונים שימנע‬ ‫עמ' ק"כ – הנהגת האדם על שולחנו עם‬
‫מהכתר להשפיע שפעו שלא יפסק לעולם‪,‬‬ ‫התשובה והתורה והצדקה שיתן לעני‪,‬‬
‫גם האדם אם יחטאו כנגדו לא מפני זה ימנע‬ ‫מכפרים עונותיו‪ / .‬השלחן הוא המזבח‪ ,‬וד"ת‬
‫הוא שירת הלוים‪ ,‬ואכילת העני היא הקרבן‪.‬‬
‫מלהטיב‪.‬‬ ‫עמ' קע"א – אדם שאפילו בין עניים משפיל‬
‫עמ' רל"ד – העונש של אדם הוא כפי ענין‬ ‫עצמו נגדם מגודל ענוה‪ ,‬עם זה האדם נהורא‬
‫הפגם שגרם למעלה‪ / .‬הפגם של כל אחד‬
‫מגיע עד שורש נשמתו‪ ,‬כמ"ש מאן דפגים‬ ‫עמיה שרא‪ / .‬עניים נקראים חשוכים‪.‬‬
‫לתתא פגים לעילא‪ ,‬לאתר דאתגזר נשמתיה‪.‬‬ ‫עמ' ר"ט – בדרך כלל עני שפל בעיני עצמו‪.‬‬
‫עמ' רי"ח – מלת ענוה נגזרה מלשון עני‪ ,‬כי‬
‫אין בכח העון שעשה התחתון לפעול בו פגם‬
‫ורושם גדול כל כך וכו'‪ / .‬רבו משפטי ה' אמת‬ ‫עני מורה על הכנעה‪.‬‬
‫בשינוי חילוקי העונשים לאין קץ‪ ,‬כפי מדרגת‬ ‫עמ' רכ"ט – צדיקים שמייגעים עצמם להשיג‬
‫הפגם בשורש נשמתו מאיזה עולם חוצבה‬ ‫דבקות השי"ת‪ ,‬טועמים הרבה טעמי מיתות‬
‫וכו'‪ / .‬הפגם הנמשך לעולמות הוא גם לפי‬
‫המחשבה בשעת עשיית העון‪ / .‬מי שהדביק‬ ‫וחלישות דעת ועניות ונסיונות‪.‬‬
‫מחשבתו יותר בשעת בעבירה‪ ,‬ודאי שראוי‬ ‫עמ' רל"א – ע"י הכנעה אמיתית מפזר את כל‬
‫לעונש גדול יותר‪ ,‬כי אז הפגם מגיע ח"ו‬ ‫הונו ומדרגותיו ונשאר עני ואביון‪ ,‬ואז בדלין‬
‫לעולמות יותר עליונים‪.‬‬ ‫ממנו כל המסכים וכו'‪.‬‬
‫פה‬ ‫פגם‬
‫עמ' ח' – כל המצוות הכתובות בתורה‪ ,‬אעפ"י‬ ‫עמ' נ"ה – ַה ְמ ָק ֶוה‪ ,‬אפילו שנכנס לגיהנם‪,‬‬
‫שרובם במעשה או בפה‪ ,‬הכל הם לתקן הלב‪/ .‬‬ ‫מלאכים מעלים אותו משם‪ ,‬ותקותו היא‬
‫מלת "תירא" כוללת כל מצות לא תעשה בפה‬ ‫טהרתו‪ ,‬כי הוא במדרגה עליונה שאין עושה‬
‫בו פגם וכו'‪ / .‬במקום שמתגלה יקו"ק תגלה‬
‫ולב ומעשה‪.‬‬
‫עמ' י"ג – על מה שראה הבעש"ט ולמד‬ ‫החסד‪ ,‬ואין פגם מעכב‪.‬‬
‫בעלית הנשמה‪ ,‬אמר‪ :‬בלתי אפשרי לספר‬ ‫עמ' ס"ד – כל ענין הפגם והשבירה שאירע‬
‫למלכין קדמאין‪ ,‬שהיה פירוד בין עולמות‬
‫ולדבר אפילו פה אל פה‪.‬‬ ‫נשמות ואלקות‪ / .‬עיקר האור‪ ,‬שהוא סוד‬
‫עמ' כ"ו – פיה פתחה בחכמה – בפתיחת הפה‬ ‫אלקות‪ ,‬נסתלק לקדושתו בעת הפגם והפירוד‪.‬‬
‫מתגלה חכמה עילאה‪ ,‬כי בו בשעה שנפרדת‬ ‫עמ' ע"ד – בגמר התיקון‪ ,‬כל הפגמים‬