Page 177 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 177
הבעש"ט טמש מצוה מקוה אגרות ערכים פרישות פרנסה צדיק הבעש"ט שפ אגרות ערכים
מצוה / .כל שולחנות מלאו קיא צואה וכו' ,זו שלא לגשם המצוה וכו'. שלהם ,הוא מעלה אותם ומפרה אותם להיות פנוי לעבודת הש"י.
עמ' ק' – האדם עולם קטן ,רמ"ח אבריו סעודה שאין בה מצוה אלא רשות / .סעודה עמ' קי"ג – צריך בכל סעודה להצטער על בפירות רוחניים.
כנגד מצוות עשה ושס"ה גידים מצוות ל"ת ,שהשכינה שמה מצוה להתענג בה / .בסעודת עמ' צ"ח – מצות פריה ורביה היא מצוה חורבן ביהמ"ק ולהאנח על קישוי פרנסת עניי
ומגודל עביות חומר הגוף נמשך לחיצוניות .מצוה זוכה לשתי שולחנות :בעוה"ז תענוג, ראשונה שבמצוות ,וצדיקים שעוסקים בה ישראל הרעבים וצמאים אנשים ונשים וטף.
ממשיכים ממקום גבוה חיות ותולדה לולד עמ קט"ו – רוב בני אדם נלכדים במלחמת / 12זכוך חומר הגוף הוא בעשותו אחת משס"ה בעוה"ב תענוג.
המצוות ומקבל עומ"ש על אותו אבר וכו' .עמ' קכ"א – רעבון בתיכם קחו ולכו ,כי היא הגשמי / .צריך להתעסק במצות פו"ר כתיקון ,היצר בסיבת פרנסת לחם ,וע"כ צריכים
/באוריתא ברא קוב"ה עלמא ,הוא התורה לקיום הגוף וזאת מצוה. שהוא להקדים היראה והפחד ,ומשם להגיע ללחום בו שלא ילכדו בסיבה זו.
והמצוות / .המצוה היא חיות אותו אבר עמ' קכ"ו – עיקר יראת הרוממות שיחשוב עמ' קי"ח – אם יש עליו בעל חוב שלא רק אל הרצון העליון וכו'.
שנעשה בו ,וא"א לצאת ממנה חוץ ימין או בעודו מתפלל או עושה מצוה כי לפני ממ"ה עמ' קס"ג – שדים יהודאין ,יש מהם כבהמה שלא פורע ממנו חובו אלא עוד מלוהו ונותן
שמאל ,שאם אין מצוה אין אבר / .אחר קבלת הוא עושה. שהם פרים ורבים כבהמה ,והם עמי הארץ לו כדי פרנסתו ,כמה יתבייש ויכנע ממנו ,ק"ו
העול ,כשעושה מעשה המצוה בפועל ,מלביש עמ' קכ"ח – צדיק מגביה את הרשעים על הבוי"ת שמפרנסו בחסדיו המרובים. וכו'.
המצוה על האבר ומשרה עליו הקדושה בהאחזו במצוות שהם עושים ,כי ריקנים שבך עמ קכ"ב – ג' הגופים שבאדם מתפרסים מזה
של המצוה .מזה יאיר אור תורה בנר מצוה מלאים מצוות כרמון. שחושבים עליהם וכו'. פרישות
ויתפרדו כל פועלי און וכו' / .אין החומר עמ' קמ"ה – מי שאינו שומר את היראה אינו עמ' מ"ח – לימוד לשמה כדי לקשט השכינה עמ' קל"ה – כדי שלא יתבטל האדם
שומר מצוות התורה וכו'. מזדכך כי אם ע"י מצוות מעשיות. בחידושי תורה יושג רק ע"י פרישות וקדושה ממציאותו ,תיקן השי"ת שיעסוק זמן מה
עמ' ק"ז – לפעמים יש מצוה שיש בה קצת עמ' קמ"ו –המתירא מטעם עונש ולא מטעם בצרכי הגוף ובצרכי פרנסתו וכו'. ומדות טובות.
עמ' פ"ט – ע"י ריבוי פרישות מעצת היצה"ר עמ' ק"מ – אדם שצריך לבקש רפואה או
נדנוד עבירה ,אל ישגיח ביצה"ר כשירצה מצוה ,עליו נאמר מגורת רשע היא תבואנו. נופלים לבירא עמיקתא ,כמו שקרה לש"ץ פרנסה ,לא יכוין ח"ו לתועלת עצמו.
לבטלו מאותה מצוה .צריך שיאמר לו שאין עמ' קנ"ה – כלל הש"ס ,כל התרי"ג מצוות,
כונתו באותה מצוה להכעיס וגם אינו לכבודו במצוה אחת שהוא התפילה. עמ' קנ"ג – הקב"ה זן ומפרנס מביצי כינים שר"י.
עמ' צ"ט – היו שהתבודדו והתענו ועשו עד קרני ראמים / .יש היכל ושביל של פרנסה
עצמו וכל כונתו לעשות נח"ר להבוי"ת / .מ"מ עמ' קנ"ו – דיבורי התפילה עולים ע"י שמקבל סיגופים ופרישות מבני אדם כדי להתקדש ,לכולם / .יש שביל פרנסה מיוחד שפתח ר'
יתבונן בשכלו אם צריך לעשות מצוה זו אם עליו מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך.
עמ' קנ"ח – ינקש נושה וכו' פי' שיצה"ר אך אין זו הדרך הנכונה / .התבודדות ופרישות חנינא בן דוסא שמועיל כאשר יש קטרוגים לאו.
עמ' ק"ח – מצוה גוררת מצוה לאו דוקא מלוה לו להמציא לו איזה מצוה שיעשה כדי מבני אדם היא מעלה גדולה ,כדי להנצל וכל השערים ננעלים ,זכותו גורמת שיפתח
על אדם אחד נאמר וכו' / .בדיבוק חברים להתפאר וכו'. מדברים המעכבים בעבודת ה' עקב חברת בני שביל הפרנסה ושפע רב.
מקשיבים לקול ה' ודאי התורה והמצוה עמ' ק"פ – כונה רצויה בלימוד לשמה ,הוא עמ' ר"ד – כשם שר' חנינא פתח צנור שפע אדם ,אך עליו להדבק בעובדי ה' באמת.
עמ' קי"ד – ימנע עצמו לכתחילה מלאכול ופרנסה ע"י מעשיו ,כך נפתח צנור של חכמה
נמשכת ונגררת אליהם מחמת דבקותם לדבק עצמו בקדושה וטהרה עם האותיות על שולחן אחרים כדי שלא יקשה עליו ליזהר והדרכה טובה לכל אדם מתוך התורה שלמד
בכח ופועל בדיבור ובמחשבה ,לקשר חלק באנשים הדבקים וכו'.
עמ' ק"י – אאע"ה ידע כל התורה בעבור מנרנח"י בקדושת נר מצוה ותורה אור וכו'. בקדושת ופרישת המאכל שנוהג בשולחן באותו היום.
שאכל בכוונות והעלה ניצה"ק ונתלבשו עמ' קפ"ה – הרוצים להשיג גופי התורה עמ' רכ"ה – השם הממונה על הפרנסה הוא עצמו וכו'.
עמ' ק"פ – תלמיד הבעש"ט מעיד על רבו חת"ך ,שהוא חותך חיים לכל חי / .ע"י יעקב
ומצוות וכו' צריכים להזהר בטבילה. בנשמתו ,והן הן מצוות התורה. שהיו הנהגותיו בקדושה ובטהרה ברוב אבינו ונמשך פרנסה טובה וחיים וכל טוב
עמ' קט"ז – אם אוכל כראוי אז אכילתו בבחי' עמ' רכ"ד – עיקר העבדות המרוצה להשי"ת
הוא להיות המצוה נעשית בשמחה וכו'. קרבנות ומצוה עליו לאכול. לכנסת ישראל. חסידות ופרישות וכו'.
מקוה עמ' קי"ט – אם אוכל במחשבה וכונה הרצויה, צדיק פרנסה
אכילתו נחשבת למצוה מן המצוות / .וכן בכל
עמ' נ"ה – תקוה היא טהרה ,כמ"ש מקוה ענייני הרשות ,כגון שינה וכד' כשיתכוין בהם עמ' ה' – הבעש"ט ניהל כעשר שנים עדת עמ' י"ח – כי הנה בצאתו ית' לחוץ אל חוצה
ישראל. צדיקים נסתרים. לארץ לפרנס הקליפות ,אינו יוצא מבחי'
לש"ש ,למצוה תחשב לו.
עמ' ק"ט – רבי מענדיל מפרישלאן ז"ל היה עמ' ק"כ – ולא יענג עצמו בסעודות הרשות, עמ' ו' – המשיח לומד בהיכלו תורה עם כל ההויות וכו'.
הולך למקוה קודם אכילה ולא קודם תפילה, אלא דוקא בסעודת מצוה / .הסעודה עם התנאים והצדיקים וגם עם שבעה הרועים. עמ' פ"ז – יש נוהג למעלה מהטבע ,לבטוח
יתרו היה למצות הגרות לכן נק' סעודת בה' שיזמן לו במעט עסקיו די פרנסתו ,שיוכל
כי אכילה היא עבודה יותר. עמ ז' – צדיקי הדורות העידו על נשמת
