Page 178 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫פה פירות פריה ורביה הבעש"ט טעש‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫מקוה משה‬ ‫ערכים‬ ‫שנ‬

‫מוציא מפיו יוצא רוח והבל מהפה‪.‬‬ ‫קליפת פה רע מקדושה‪ ,‬יוצא פה דקדושה‬ ‫עמ' ס"א – הסתלקות משה בשבת במנחה‪,‬‬ ‫עמ' קע"ב – בדורותינו‪ ,‬דור חלש ומעט‬
‫עמ' רל"ט – בגדלות מורידה המלכות דאצילות‬ ‫לאור העולם וה"ס פתיחת הפה להרווחה‪.‬‬ ‫שאז רעוא דרעוין‪ ,‬שהוא בחינת רצון א"ס‪/ .‬‬ ‫השכל מאוד‪ ,‬צריך תמיד להתמיד בטבילות‬
‫את המסך מנקבי עינים לפה‪ ,‬ומעלה את בינה‬ ‫משה זכה לזה כי ביטל כל ישותו‪ ,‬כמ"ש ונחנו‬ ‫ומקוואות יותר בתמידות‪ ,‬טוב יותר‬
‫עמ' ל"א ‪ -‬כשמתתקנת המלכות לקומת‬ ‫מה‪ / .‬משה נסתלק בתוך אין סוף‪ ,‬שהוא א"ס‬
‫ותו"מ לאצילות ביחד עם הנשמות וכו'‪.‬‬ ‫פרצוף הנוקבא‪ ,‬נקראת המלכות פה‪ ,‬שכל‬ ‫מהתענית וכו'‪.‬‬
‫המוחין של התחתונים מתגלים על ידה‪.‬‬ ‫המלובש במלכות‪.‬‬ ‫עמ' קפ"ה – אמרו על ריב"ש זלה"ה שזכה לכל‬
‫פרי ‪ /‬פירות‬ ‫‪ /‬מלכות פה נקראת תורה שבעל פה‪,‬‬ ‫עמ' ס"ב – משה שתקן מדת המלכות‪ ,‬עי"ז‬ ‫הארה שהיה לו הכל מחמת המקוואות‪ ,‬שהיה‬
‫והם המוחין המתגלים ע"י עלית מ"ן של‬ ‫לא היה יכולת ביד פעור לפעור פיו‪ / .‬ולא ידע‬ ‫תמיד בטבילות ומקוואות יותר בתמידות‬
‫עמ' י' – תורתו של הבעש"ט הכתה שרשים‬ ‫איש את קבורתו‪ ,‬אפילו משה לא ידע‪ / .‬משה‬ ‫וכו'‪ / .‬ארז"ל שכל ת"ח שאין בו דעת היינו‬
‫והצמיחה עצים ופירות לברכה ולתפארת על‬ ‫התחתונים‪ ,‬ואינם קבועים‪.‬‬ ‫אמר לדורו‪ :‬אתה הראית לדעת כי ה' הוא‬ ‫שאין לו טהרה במקוה‪ ,‬נבילה טובה ממנו‪.‬‬
‫עמ' ל"ב – עקב אשר שמע אברהם וגו'‬ ‫האלקים‪ ,‬כי משה בחי' אין‪ ,‬ודורו הדבוקים בו‬ ‫‪ /‬וזה משום שבלי טהרה במקוה זה נחשב‬
‫פני ספרים רבים‪.‬‬ ‫לטומאה היוצאת שחמורה מטומאת נבילה‪.‬‬
‫עמ' ט"ו – כמו העץ שממשיך כל הכוחות‬ ‫ותורותי – תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪.‬‬ ‫זכו לדעת וכו'‪.‬‬ ‫‪ /‬כאשר אדם נכנס ונתעלם במקוה כעובר‬
‫שיש בארץ לתוך הזרע ומוציא פירות‪ ,‬כך‬ ‫עמ' ל"ה – ע"ס דראש הם ממסך דפה‬ ‫עמ' ע"ה – ויהי ביום כלת משה להקים את‬ ‫בבטן אמו‪ ,‬נולד בריה חדשה וכו'‪ / .‬במקוה יש‬
‫הצדיק מעלה ניצוצות שמשורש נשמתו‬ ‫ולמעלה‪ ,‬וע"ס דתוך מתפשטים מפה ולמטה‬ ‫ר"מ קבין לתקן קליפת עמלק גי' מ"ר‪ .‬כאשר‬
‫עד הטבור וכו'‪ / .‬מלכות של פה נקראת מלכות‬ ‫המשכן‪ ,‬דהיינו שגמר התיקון של השכינה‪.‬‬ ‫יבא אל תוך המים‪ ,‬דהיינו החסדים העליונים‪,‬‬
‫לבורא ית"ש‪.‬‬ ‫עמ' ע"ט – וישב משה את דברי העם אל ה'‪,‬‬ ‫אז יתהפך מר ל"רם על כל גוים ה'"‪ / .‬הבעל‬
‫עמ' פ"ה – כל אלה שהם משורש הצדיק הוא‬ ‫המזדווגת ושל טבור מלכות המסיימת‪.‬‬ ‫פי' שאפילו דבורים פחותים שהעם מדברים‪,‬‬ ‫תשובה שנכנס במקוה נתכסה במים ונתבטל‬
‫מעלה אותם ומפרה אותם בפירות רוחניים‪/ .‬‬ ‫עמ' ל"ו – אור המקיף הוא המכה במסך‬ ‫השיב הכל לצירופים קדושים‪ / .‬כל מי שיש בו‬ ‫ממציאותו בעוה"ז וחוזר כבריה חדשה‪/ .‬‬
‫הפירות הרוחניים הם בשני כיוונים ממעלה‬ ‫יאמין שכשם שנתחדש במקוה בגופו יחדש‬
‫דטבור ומעלה אותו עד לפה‪.‬‬ ‫מדעת קונו נקרא בחינת משה‪.‬‬ ‫ג"כ בפעולותיו לטוב ויכשיר מעשיו בדרכי‬
‫למטה וממטה למעלה‪.‬‬ ‫עמ' נ' – חכמי האמת נקראים פה ה'‪ ,‬כי שכינה‬ ‫עמ' ק"כ – ויבא משה ואהרן וכו' לאכול לחם‬ ‫השי"ת‪ / .‬וכן אחר מסירת נפש בד' דאחד‪,‬‬
‫עמ' קי"א – כאשר אמר הקב"ה תוצא הארץ‬ ‫מדברת מתוך גרונם‪ / .‬כל מה שמדברים החיך‬ ‫עם חותן משה לפני האלקים‪ ,‬ששם השכינה‪,‬‬ ‫והראיה מן הגר שבא לכלל ישראל ע"י טבילה‬
‫דשא ועץ פרי‪ ,‬אותו מאמר מהוה הכל‪ ,‬והוא‬ ‫שלהם טועם‪ ,‬ולכן מוסרים חכמתם לחבריהם‬
‫החיות הפנימית הם‪ / .‬כשנוטל אדם פרי או‬ ‫פה אל פה‪ / .‬פה אל פה גבוה מפה לאוזן‪ ,‬כי‬ ‫ולכן נקרא סעודת מצוה‪.‬‬ ‫במקוה דוקא‪ ,‬כ"ש ישראל וכו'‪.‬‬
‫מאכל ומברך עליו בכונה‪ ,‬מתעורר אותו חיות‬ ‫מה שהחיך טועם לא נמסר לאזנים‪ ,‬זה נקרא‬ ‫עמ' קל"ב – בכל ענין יש חלקים של נשמות‬
‫ישראל‪ ,‬וצדיק שהוא בחי' משה – משיח‪,‬‬ ‫משה‬
‫שעל ידו נברא הפרי ההוא וכו'‪.‬‬ ‫"במראה" ואילו לאוזן נקרא "בחידות"‪.‬‬ ‫הוא מחבר את כל החלקים לקומה שלימה‪/ .‬‬
‫עמ' קי"ז – אדם שמחזיק עצמו שעדיין איננו‬ ‫עמ' ס"ח – הדיבור היוצא מפי האדם נקבע‬ ‫ויקם משה את המשכן‪ ,‬שחיבר גם את בע"ת‬ ‫עמ' ה' – הבעש"ט קיבל תורה מפי אחיה‬
‫שלם‪ ,‬מהראוי להיות ירא לנפשו ליגע בפרי‬ ‫לו בה' מוצאות הפה‪ ,‬והם כ"ב אותיות‪ / .‬כמו‬ ‫השילוני שקיבל ממשה רבינו ע"ה‪.‬‬
‫שאולי לא יהיה ביכולתו להעלות הניצוץ שבו‪.‬‬ ‫שאנו רואים בפה האדם‪ ,‬כן כביכול מדבור‬ ‫שקומתם נהרסה לפני התשובה וכו'‪.‬‬
‫‪ /‬בראותו את הכהנים קדושתם וזריזותם‬ ‫הנקרא פי ה' נאצל חיות בעשרה מאמרות‬ ‫עמ' קל"ז – כאשר משה קירב את יתרו לה'‬ ‫עמ' כ"ח – מקור הדעת הוא צדיק הדור כמו‬
‫בעבודתם‪ ,‬יכנע לבבו לשוב בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫שנברא בהם העולמות‪ / .‬כשמזכיר אותיות‬ ‫אמר לו והיית לנו לעינים‪ ,‬שהיא הראיה‬ ‫משה רבינו וכו' וממנו נמשך הדעת לשאר‬
‫ועי"ז יהיה יכולת בידו להעלות ניצוצין‬ ‫ומתדבק במחשבתו בתמימות להשי"ת‪,‬‬
‫מחזיר החיות עד שבאה לדיבור והושם בפה‬ ‫הפנימית‪.‬‬ ‫הצדיקים ועובדי ה'‪.‬‬
‫המגולגלים בפירות‪.‬‬ ‫עמ' קס"ב – בשעה שהיה משה רבינו ע"ה‬ ‫עמ' מ"ה – שקול משה כנגד ששים ריבוא‪/ .‬‬
‫עמ' קמ"ח – נובלות חכמה עליונה – תורה‪,‬‬ ‫האדם וכו'‪.‬‬ ‫עושה נפלאות‪ ,‬טען יצר הרע שנברא לשוא כי‬ ‫כיון שהיה רועה נאמן שלהם‪ ,‬ע"כ היתה לו‬
‫עמ' פ"א – על האדם ליחד את השם הקדוש‪,‬‬
‫כמו פירות שנופלין מן האילן שלא בזמנם‪.‬‬ ‫שהוא הנוקבא דז"א בפה בלב ובנפש‪,‬‬ ‫לא יאמינו לו בני אדם וכו'‪.‬‬ ‫אותה הקדושה שראויה לכל הדור‪.‬‬
‫עמ' קצ"ח – בכח הצדיק להתחסד עם קונו‬ ‫עמ' קע"ד – משה רבינו ע"ה הוא האדם‬ ‫עמ' מ"ו – מעלת מט"ט‪ ,‬שהיה מיחד קובה"ו‬
‫ולהצמיח עץ ולהוציא ממנו פירות חדשים‬ ‫ולהתקשר כולו בזו"ן‪.‬‬
‫עמ' קצ"ג – פה אל פה פי' מפה הבעש"ט אל‬ ‫השלם‪ ,‬שהשלים תיקונו של אדה"ר‪.‬‬ ‫על כל תפירה‪ ,‬וזה מעלת משה רבינו ע"ה‪.‬‬
‫בעוה"ז‪.‬‬ ‫פה של המקבל המכתב בלי שישמע לשום‬ ‫עמ' קע"ה – ויכתוב משה את מוצאיהם‬ ‫עמ' נ"ו – סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות‬
‫עמ' רל"ב – יתרון האור מן החושך הוא ענין‬ ‫למסעיהם וגו'‪ ,‬פי' שמשה כתב בתורה את‬ ‫עליונים‪ ,‬כידוע מאלישע וכו' וגם על משה‬
‫אדם בעולם‪.‬‬ ‫המסעות שמתייחסים לכל אדם מלידתו ועד‬ ‫רבינו ע"ה אמרו חז"ל שבקשו מלאכי השרת‬
‫הקליפה שקדמה לפרי‪.‬‬ ‫עמ' קצ"ה – אולי דבקות פה אל פה רומז לזה‬
‫בואו לארץ החיים העליונה‪.‬‬ ‫לשרפו וכו'‪.‬‬
‫פריה ורביה‬ ‫ששאל את פי המשיח‪.‬‬ ‫עמ' רי"ט – והאיש משה ענו מאוד‪ ,‬ולכן יראה‬
‫עמ' רל"ה – נראה לעין שבכל דבור שהאדם‬ ‫היא מלתא זוטרתי לגביה‪ ,‬כי עקב ענוה יראת‬
‫עמ' פ"ה – כל אלה שהצדיק הוא שורש‬