Page 162 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 162
מנצפ"ך מסירות מצוה הבעש"ט זמש אגרות ערכים הבעש"ט יראה חיש אגרות ערכים
ואז אומר התבות בדבקות גדול ובמסירת נפש מנצפ"ך שהיא מדרגת יראה ,שלפעמים נופל לגמרי והתפארות גשמיים ,ובכונה לש"ש עולים
ובבטול כחותיו. מיראתו כמו אופן המתגלגל וכו' / .ענין הניצוצות הקדושים שבהם.
עמ' פ"ט – כשהוא בקטנות וחושש שלא יגיע הרצוא הוא בחי' כלות נפש הצדיק לה' ביראה
עמ' פ"ג – חסיד הוא כבן שמטפל באביו ואמו לגדלות ,אז ממתק הדינים ע"י מנצפ"ך ,וזאת עילאה ,בחי' ביטול במציאות / .חבלים נפלו עמ' קי"ב – מי שדבוק בגשמיות ותאוות אינו
(הקב"ה ושכינתו) ואוהב אותם יותר מעצמו לי בנעימים ,היינו מה שנופל במרירות ,הוא יודע כלל מאהבת הבורא ויראתו והתפארותו
וכו' ומוסר נפשו למיתה עליהם לגאול אותם כשידוע לו שהוא בקטנות. בנעימים ,כי אח"כ מתענג בנעימות עריבות וכו' / .מי שמתעורר בליבו אהבה או יראה רעה,
עמ' צ"ב – כאשר יתן דעתו לידע שהוא מתיקות ידידות יראת ה' / .א"א לעמוד תמיד יתעורר יותר באהבת הבורא ויראתו / .האהבות
וכו' בקטנות ,ע"י דעת זה נמתק הדינין בשרשן ,כי במדרגת רצוא ושוב ,לכן צריך גם יראה והיראות הרעות וכו' ,הם פסולת המאנין תבירין
עמ' פ"ד – עיקר התפלה למתק דין בשורשו על תתאה / .אין יראת אלקים במקום הזה, שלא נבררו / .הבירור הוא ע"י שיהיה דבוק
ה"ג מנצפ"ך בדעת ז"א וכו'. שאפילו יראה תתאה השורפת אהבות רעות בהשי"ת באהבה ויראה ,ומביא הכל ע"י מדת
ידי מסירות נפש וכו'. עמ' צ"ו – תמוה כיצד אפשר להמתיק ע"י היראה לאין ,הוא חכמה וכו' / .מי שדבוק בבורא
עמ' קפ"ד – לתקן בחי' "לך" ע"י לימוד תורה מנצפ"ך דינים כאשר הם עצמם פ"ר דינים לא היה להם. ית"ש ע"י יראה המביאה לידי חכמה ,זהו מ"ש
מן אות למד עד אלופו של עולם ובמסירות וכו' / .כאשר מתברר לאדם שהוא בתוך הסתר, עמ' קל"ו – עבודה של אהבה ויראה היא בחי'
נפש תעלה וכו' / .כדי להעלות אות ך' שירדה מתבטלות ההסתרות ,וכשנמצא בקטנות הכל בחכמה אתברירו.
בחטא אדה"ר עד עומק הקליפות צריכים ויודע שזה רצון ה' ,ממילא המנצפ"ך שהם רצוא ושוב. עמ' קט"ז – כשיודע שיש במאכל קדושה גדולה
דינים נהפכים לו לרחמים מתוקים וממתקים. עמ' קל"ז – אהבה בלי יראה היא לא כלום, של שמות הק' ,האוכל עצמו משבר תאותו
מסירות נפש בכח ובפועל וכו'. /בנקודת ציון שבנוקבא יש בחינות מובחר כי יראה היא שער לאהבה / .יראה המביאה
עמ' קפ"ה – אחר מסירת נפשו בד' של אחד, נפשה :מנצפ"ך וכו' והוא בחי' זכר שבנקבה וחמדתו ואוכל ביראה ובושה וקדושה גדולה.
וכו' בחי' בנימין הצדיק / .מתוך ש"כ ניצוצין לאהבה שלימה היא ש' של ד' רישין. עמ' קי"ז – כל אדם שאיננו שלם מהראוי להיות
יראה עצמו כאילו נברא באותה שעה וכו'. עמ' ק"מ – יראת העונש היא שם אלקים ירא לנפשו ליגע בפרי שאולי לא יהיה ביכולתו
עמ' קצ"ו – האותיות נעשים לתבה ומתיחדים התבררו לטוב מנצפ"ך. ואינה עצם היראה ,אמנם עיקר היראה הוא
יחוד אמיתי באלוקות ע"י התפשטות כל עמ' קמ"ה – ה' אותיות מנצפ"ך הן כפולות, יראה בגין דאיהו רב ושליט / .אשרי אדם להעלות הניצוץ שבו.
שהם פתוחות וסתומות ,פתוחות הם בחי' מפחד תמיד ,שיבוא למדרגת היראה העיקרית עמ' קי"ט – מרבה בשר מרבה רמה ,ואעפי"כ יש
הגשמיות בבחי' מסירות נפש לאלקות. שהיא תמידית / .מי שדוחה מעליו יראת הרבה בעלי בשר והם יראי אלקים ובשרם ישכון
עמ' רי"ב – ובמסירות נפש תעלה עצי גופר, ה"ח שבדעת ,וסתומות ה"ג שבדעת. העונש לגמרי אינו ממתיק הדינים / .הידיעה
גבורות פ"ר מן הכף עד אות אלף וכו' / .נפילת עמ' קפ"ג – סוד א"ב וגו' ומנצפ"ך ,שיורד האות שהוא בקטנות ,שאין לו יראה עילאה ,אבל לבטח וכו'.
א' מהחיות וכו' ומלובש במנצפ"ך שהוא דינין, כיון שיש לו יראת העונש נמתקים הדינים עמ' קכ"ו – עיקר היראה היא יראת הרוממות
אפים הוא מסירת נפש למיתה ממש וכו'. וצריך להעלותן ,ואות ל' הוא וכו' ,ואות ך' הוא וכו' / .עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה
עמ' ר"נ – נסיעתו של הבעש"ט לארץ ישראל סוף מנצפ"ך וכו' / .האותיות יורדות מהחיות בשרשם. כשיתבונן שפלותו וחטאיו ,ולמרות זאת הוא
עד שמתלבשין במנצפ"ך שהוא גבורות ודינין. עמ' קמ"ב – באחזו באותיות התורה באהבה מדבר לפניו ית' וכו' / .המלאכים בהיותם יותר
היתה בבחי' מסירות נפש ממש. /תיבת עצי גופר ,רומז לגבורות פ"ר ,פ"ר הוא ויראה ,שהן בחי' דעת ,נמשך למקור התורה קרובים אליו ית' מוראו עליהם יותר ממה שעל
עמ' רנ"א – כשגזרו על הבעש"ט שיפסיד חשבון מנצפ"ך / .אות ך' סוף מנצפ"ך ,ששם למעלה וכו' / .בזה שמתיירא ומפחד מרוממות בני אדם / .דוד המלך משבח ואומר :אשתחוה
עוה"ב שמח שיוכל לעבוד בלי פניה ,וכשראו ירד החיות עד עומק הקליפות ,שאי אפשר ה' ,מתמלא בושה ויבטל מהמציאות ונמתקין אל היכל קדשך ביראתך / .וכן מפני שמי נחת
בשמים מסירותו ,שמוסר נפשו עבור עבודתו כל הדינים בשרשם / .בזה שיודע ומכיר הוא / .וצריך שיראה הזו תתגבר בלב תחילה,
להעלותן אם לא במסי"נ ממש. שהדין בעצמו הוא ג"כ חסד ,ושעל ידו יכולים ואח"כ בכובד ראש ,והשתחויה ,ושפלות עינים
ית' נתבטלה הגזרה. עמ' ר' – מנצפ"ך הם אותיות מסיימות, לבוא ליראת הרוממות ,בזה מעלה הדינים וכו' כעבד קטן לפני מלך רב / .כשיחשוב כאילו
שמסמל מצד של דינים .וכיון שאותיות אלו רואה את הקב"ה עומד עליו ,יוכל להמשיך
מצוה הם בבינה ,ששם מקורם של הדינים ,לכן למקורם להמתיקם.
עמ' קמ"ג – כשיש לאדם כמה מיני יראות יראה ובשת.
עמ' ח' – כי כל המצוות הכתובות בתורה או ממתיק הדינים בשרשם. גשמיות ,ידבק עצמו איתן בשרשן אל יראת עמ' ק"ל – עיקר התעוררות בתשובה ולהכיר
המקובלות שתקנו האבות וכו' ,הכל הם לתקן עמ' רכ"ט – חמשה אותיות מנצפ"ך הם דין, גדולתו ית' בא ע"י הצדיק עובד ה' באהבה רבה
ה' ,וכן יחבר יראה עם נורא.
הלב. ולכן עולים ש"כ. עמ' קמ"ה – מנחה הוא בחינת יראה .יראה ויראה ודבקות וכו'.
עמ' ט' – טעמי מצוה הוא ענין האהבה גי' רי"ו [גבורה] / .יראת העונש היא יראה עמ' קל"ג – יראיך יראוני וישמחו ,כל מי שמוצא
מסירות /מסי"נ חיצונית / .מי שירא מפני העונש הכאה
והחמדה אליו ית'. חן בעיניו ית' ימצא חן גם בעיני הבריות.
עמ' י"ח – צריך לחקור במקום שזו מצוה ,אבל עמ' ס"ב – לעתים מאיר לו אור א"ס בתפלתו עמ' קל"ד – אופנים רמז למדרגה ראשונה
אחרי הידיעה יש לעבוד באמונה פשוטה וכו'.
עמ' ל"ב – אמרו רז"ל :מצוות בטלות לעתיד
לבוא / .לעת"ל ישיגו העולם שורש חיות
המצוה האיך הוא ממש חיות נפשו וכל
