Page 193 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 193

‫הבעש"ט אפש‬  ‫צדיק‬                        ‫אגרות ערכים‬                                ‫שכינה הבעש"ט‬                           ‫בית אגרות ערכים‬

‫הבעש"ט שפרחה מאדה"ר לפני שנגע רבינו או גדול הדור‪ .‬ממנו נמשך הדעת לשאר‬              ‫ועל ראשי שכינת אל‪ / .‬כמו שהקב"ה שאיל עם השכינה‪ ,‬ברגע אחד שיחשוב בעולמות‬
            ‫בעצה"ד‪ / .‬האור שגנזו הקב"ה לצדיקים הצדיקים ועובדי ה'‪.‬‬                  ‫על כל חד וחד‪ ,‬כן השכינה מחכאת על כל חד עליונים‪ ,‬הוא שם‪.‬‬
‫לעת"ל יצא והתגלה לשיעורים ע"י צדיקים עמ' ל' – הג"ר נמשכים ע"י עלית מ"ן ממעשים‬      ‫עמ' צ"ה – כל עליה ממטה למעלה מתחיל‬     ‫וחד‪.‬‬
            ‫טובים של הצדיקים וכו'‪.‬‬      ‫גדולים ונסתרים וכו'‪.‬‬                       ‫עמ' ע"ה – השכינה בעת גמר התיקון נקראת בשכינה‪ ,‬שהיא היראה ופחד ה' ומסיים‬
‫עמ' ט' – החזן העיד על הבעש"ט שהיה מדבר עמ' ל"א – נר"ן של הצדיקים אינם יכולים‬       ‫כלה‪ / .‬חופה היא כינוס וקיבוץ כל האו"ח בא"ס‪ / .‬עלית השכינה שמגיע ממנה לאחדות‬
‫שיצא על המ"ן שהעלו הצדיקים בכל אלו א"ס ב"ה‪ ,‬הוא יחוד קוב"ה ושכינתיה‪ ,‬כי זה ‪ 13‬עם נשמת הצדיקים ועם אליהו זכור לטוב‪ .‬לקבל מזו"ן דאצילות כשאין להם רק ו"ק‬
‫עמ' ט"ו – גדול כח הצדיקים שמדמין צורה דמ"ה וכו'‪ / .‬קומת ע"ב ס"ג שהם חכמה‬                         ‫הזווגין דקב"ה ושכינתיה בכל הזמנים דשתא כל האדם‪.‬‬
‫ליוצרה‪ / .‬הורונו רבותינו הצדיקים זכונם ובינה נמשכת ע"י עלית מ"ן של הצדיקים‪.‬‬        ‫אלפי שני‪ ,‬וחופף עליהם כמו חופה‪ / .‬ספיר עמ' צ"ז – כל מצוה הוא ענין השכינה‪,‬‬
‫לברכה איך לקשר את עצמו ביחוד שמו ‪ /‬כל האורות של ג' קומות גלגלתא ע"ב ס"ג‬            ‫הוא שם השכינה הק' כזוהר הספיר שהוא והתלבשות השכינה בגשמי הוא עבור‬
‫ית' אפילו בשיחות חולין‪ / .‬צדיקיא אינו נמשכים ע"י מ"ן של הצדיקים וכו'‪ / .‬אין‬        ‫התקשרות כל הגשמיים השפלים ע"י אבריו‬    ‫האו"ח שמעלה מתתא לעילא ונהיר וכו'‪.‬‬
‫שלוחי דמטרוניתא‪ / .‬הצדיקים דומים לאילן הארה בעולמות זולת מא"ס ב"ה דרך פרצופי‬       ‫עמ' ע"ו – נשמת אדם הוא מנר ה' שהיא העסוקים במעשה המצוה וכו'‪ / .‬רצון העליון‬
‫הנטוע במקום טהרה‪ ,‬וכמו העץ שממשיך א"ק ופרצופי אצילות עד לנר"ן של הצדיקים‪.‬‬          ‫הלבשות שכינה בתחתונים‪ ,‬לקשרם וליחדם‬    ‫השכינה הקדושה‪.‬‬
‫כל הכוחות שיש בארץ לתוך הזרע ומוציא ‪ /‬כיון שהמוחין הבאים ע"י מע"ט ומ"ן של‬          ‫עמ' פ' – בני עליה אינם מרגישים מצורך אתו ונעשה לאחדים בדביקות הגמור‪ / .‬אשה‬
‫פירות‪ ,‬כך הצדיק מעלה ניצוצות שמשורש הצדיקים לכן אינם בזו"ן בקביעות וכו'‪.‬‬           ‫עצמם כלום‪ ,‬ומוסרים נפשם ומאודם יומם היא המצוה שהיא השכינה‪.‬‬
‫עמ' ל"ו – כל עבודת הצדיקים היא זווגים‬   ‫נשמתו לבורא ית"ש‪.‬‬                          ‫ולילה עבור השכינה הנק' דיבור וכו'‪ / .‬עמ' צ"ט – השכינה הקדושה נקראת קן‬
‫עמ' י"ח – איש צדיק שהשכינה שורה בו צריך ויחודים ע"י עלית מ"ן בתורה ובמעשים‬         ‫הרשעים שואלים לעצמם אבל לא שואלים צפור‪ ,‬כי נשמות ישראל נק' צפור‪ / .‬בכל‬
            ‫לרדוף אחריו ולקנותו בכסף מלא‪ ,‬להתחבר טובים ובעיקר בתפילה‪.‬‬              ‫מזון רוחני עבור השכינה‪ ,‬שזה תורה‪ / .‬ואם מקום שיוועדו נשמות ישראל לעבוד את ה'‬
‫עמ' ל"ח – נח הצדיק היה דוגמת סוד‬        ‫עמו וללמוד ממנו‪.‬‬                           ‫לא יעשה לשכינה שאר כסות ועונה רוחניים‪ ,‬הן לתורה והן לתפלה השכינה שרויה ביניהם‬
‫עמ' כ' – הצדיקים מורכבים באחד מג' בחינות הצדיק העליון‪ ,‬ויחד עם בניו הם סוד הברית‬   ‫ויצאה חנם‪ ,‬אין כסף כלומר בושת פנים ומסתופפת עליהם כאם על בנים‪.‬‬
‫של חסד גבורה או ת"ת‪ / .‬הרים אלו הצדיקים והשוקים‪ / .‬בגלל שנח היה צדיק בארץ למטה‪,‬‬    ‫עמ' ק"ד – בכל דבר שיעשה יחשוב שעושה‬    ‫לרשע‪ ,‬חצוף הוא וכו'‪.‬‬
‫היה עוד כח לצדיק העליון להיות מתייחד‬    ‫המגולגלים במדות אלו‪.‬‬                       ‫עמ' פ"ג – איזהו חסיד המתחסד עם קונו‪ ,‬נחת רוח בזה להשכינה‪ ,‬ולא כלל לצורך‬
‫עמ' כ"א – שלום ה"ס זווג‪ ,‬אחד בעמוד בכלתו‪ / .‬הצדיק יש לו גם כן מדת תלמידי‬                         ‫עם קן דיליה‪ ,‬לייחדא קב"ה ושכינתיה הנאתו‪.‬‬
            ‫האמצעי שהוא ת"ת‪ ,‬היינו יעקב‪ ,‬להמשכת בלעם ברוחני וכו'‪.‬‬                  ‫בתחתונים‪ / .‬השכינה היא קן של הקב"ה‪ ,‬עמ' ק"ה – יחשוב שכל האדם הוא קב"ה‬
‫חכמה‪ ,‬ואחד בצדיק‪ ,‬שהוא יסוד‪ ,‬היינו יוסף‪ ,‬עמ' ל"ט – מדת הקב"ה שמלא מחזיק‪ ,‬וכן‬       ‫בית שלו‪ ,‬היכל שלו‪ ,‬מלון שלו וארץ הקדושה ושכינתיה‪ ,‬וגם אם נאלץ לעיין בעניני עוה"ז‪,‬‬
‫להמשכת חסדים‪ / .‬התנאים הם נצח והוד הנשמה שהיא חלק הקב"ה‪ ,‬ובעל הנשמה‬                ‫היא יחידו וביתו‪ / .‬אין השכינה נעשית למלון תיכף ישוב למקומו לבוי"ת‪.‬‬
‫המאירים ביסוד‪ ,‬ונקראים צדיקים איתני והצורה‪ ,‬שהם הצדיק ברוחני‪ ,‬נקרא מלא‬             ‫ואכסניא אלא לאדם כפי שתקן אותה וכו'‪ / .‬עמ' ק"ו – בדורות ראשונים היו מתעסקים‬
‫וכו'‪ / .‬צדיקים בעלי צורה לא מסתפקים‬                  ‫עולם‪.‬‬                         ‫אשה זו השכינה הקדושה‪ ,‬ויש צורך להזריע‪ ,‬בשיעור קומת הבוי"ת אף בנגלה שלהם‪ ,‬כי‬
‫עמ' כ"ג – החכמה אינו יכולה להאיר בזו"ן במועט כמדת תלמידי בלעם‪ ,‬אבל ברוחני‬          ‫היינו לתקן‪ ,‬וממילא יולדת זכר‪ ,‬שהוא שפע אוריתא וקוב"ה כולא חד‪ ,‬והיו נעשים מרכבה‬
‫בלי לבוש החסדים‪ ,‬לכן צדיק קרוב לה‪ ,‬שהוא וכו'‪ / .‬ג' דברים מתלמידי אאע"ה הוא מימין‪,‬‬  ‫למתקן ולכל העולם‪ / .‬הצדיקים שעסוקים לשכינה והיו יכולים ללמוד הרבה‪.‬‬
‫ומתלמידי בלעם הוא משמאל‪ ,‬והצדיק‬         ‫קומת החסדים‪.‬‬                               ‫כל הזמן בתיקון השכינה‪ ,‬יש להם אפשרות עמ' ק"כ – בסעודת הרשות אין השכינה‬
‫עמ' כ"ו – יש יחודים המתגלים ע"י הצדיקים‪ ,‬משתמש גם בג' דברים של שמאל לשם שמים‪.‬‬      ‫שורה‪ / .‬לאכול לחם עם חותן משה לפני‬     ‫לחבר אותה עם הבינה ולהמתיק הדינים‪.‬‬
‫ויש יחודים של התקשרות בנשמות הצדיקים‪ .‬עמ' מ' – הצדיק יש לו עין רעה ברוחני‪ ,‬שאין‬    ‫עמ' פ"ד – כל יסורים בעוני ועינוי לצדיקים‪ ,‬האלקים דייקא‪ ,‬ששם השכינה‪ / .‬שולחנות‬
‫עמ' כ"ז – הצדיקים עובדי ה'‪ ,‬כל פעולתם עינו שבעה בכל מעש"ט שעושה‪ / .‬מדה רעה‬         ‫הוא רמז שידעו שיש חסרון כביכול בשכינה‪ ,‬מלאו קיא צואה בלי מקום‪ ,‬בלי השראת‬
‫ותנועתם הוא להתקרב אל ה' באהבה ויראה של רשע בגשמיי היא מדת הצדיק ברוחני נגד‬        ‫וכל תפלתם היא לתקון השכינה‪ ,‬וממילא גם השכינה שנק' מקום‪ / .‬אז תתענג על ה' דייקא‪,‬‬
‫היצה"ר המפתה אותו‪ / .‬לצדיק יש נפש רחבה‬  ‫וייחוד קובה"ו‪.‬‬                             ‫סעודה שצויתיך עליה‪ ,‬ששכינתי שמה‪ ,‬מצוה‬  ‫חסרונם מתמלא ומסתלקים היסורים‪.‬‬
‫עמ' כ"ז‪-‬כ"ח – אות י' שהוא הנביעו מא"ס‪ ,‬שמתאוה לכל מיני תאוה בעבודת ה'‪ / .‬לצדיק‬                   ‫עמ' פ"ו – עם ישראל מדבקים עצמם באל להתענג בה‪.‬‬
            ‫נמשך אל האותיות ע"י איש משכיל וחכם יש עין טובה בגשמיי‪.‬‬                 ‫עולם וכו' השכינה שורה עליהם ורוה"ק דבוק עמ' קכ"ב – 'זאת' היא בחי' שכינה הקדושה‪,‬‬
‫וצדיק‪ ,‬נקרא רבי‪ ,‬והוא בארץ ישראל וכו'‪ .‬עמ' מ"א – צדיק מבחין גדלות הבורא ויודע‬      ‫והויא עומדת אחרי עורו וכו'‪.‬‬            ‫בנפשם וכו'‪.‬‬
‫‪ /‬מקור הדעת הוא צדיק הדור‪ ,‬כמו משה בעצמו שאינו יוצא מתחום א"י ברוחני‪.‬‬              ‫עמ' צ"ג – כשיהיה בקטנות בדביקות גדול עמ' קכ"ג – "אחת שאלתי מאת ה' אותה‬
   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198