Page 194 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫שכינה הבעש"ט אית‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫הבעש"ט‬ ‫צדיק‬ ‫בפש אגרות ערכים‬

‫השכינה ברקיע יותר מבשאר זמנים וכו'‪.‬‬ ‫שכל מקום גילוי החכמה הוא בה‪ ,‬שהיא רבה‬ ‫בבעלה ע"י התורה והמצות של הצדיקים‪,‬‬ ‫עמ' מ"ב – הצדיק משתמש בג' דברים של‬
‫עמ' ס"ג – אות אחת מרכבה לקוב"ה‬ ‫עם האבות שנק' אמוראים משום שמרחקים‬ ‫הנקראים תמכין דאורייתא‪ / .‬בעת הגאולה‬ ‫שמאל לשם שמים‪ / .‬צדיקים מהפכים כל‬
‫ושכינתיה‪ ,‬וכל העולם והנשמות תלוים‬ ‫שהיא החופה‪ ,‬הצדיקים נקראים אז בני‬ ‫מדות רעות אל הקדושה‪ ,‬ויש לו עין רעה‬
‫באות אחת‪ .‬ואם מאמין בזה‪ ,‬מייחד קוב"ה‬ ‫אותה מבעלה וכו'‪.‬‬ ‫חופתא‪ ,‬שהם העושים את החופה ע"י‬ ‫על עצמו שאין חוטא בעולם כמותו וכו'‪/ .‬‬
‫ושכינתיה ובזה נושא כל הברואים לבורא‬ ‫עמ' כ"ז – הצדיקים כל פעולתם הוא להתקרב‬ ‫שמעלים הב"ן להיות ס"ג‪ / .‬חג השבועות הוא‬ ‫לפני בורא עולם גלוי מי הצדיק שיורש ונוחל‬
‫ית"ש‪ / .‬כל אות ואות רוכבין עליו נשמות‬ ‫אל ה' באהבה ויראה וייחוד קב"ה ושכינתיה‪.‬‬ ‫בבחי' גמר התיקון‪ ,‬שהוא הזמן שהצדיקים‬ ‫עוה"ב ומי הצדיק המדומה שנוחל גיהנם‪/ .‬‬
‫ומלאכים והשכינה‪ / .‬וצריך לשמוע בכל‬ ‫‪ /‬כל ענייני ומעשה עולם הזה הכל יחודים‬ ‫עושים את החופה החדשה ע"י מעשיהם‬ ‫הצדיק צריך להרחיב דעתו שיוכל לעבוד את‬
‫תיבה מה שאומר‪ ,‬שהשכינה עולם הדיבור‬
‫מדברת‪ ,‬והוא שושבינא לה‪ / .‬צריך שהתיבה‬ ‫וזווגים וקישוטי השכינה‪.‬‬ ‫הטובים‪.‬‬ ‫השי"ת בדבקות אהבה כמו הנביאים‪.‬‬
‫תצא בבהירות‪ ,‬וכו' וצריך אמונה גדולה לזה‪,‬‬ ‫עמ' מ"ד – כל אשר תמצא ידך בכחך לעשות‬ ‫עמ' ע"ג – החופה היא כינוס וקיבוץ של כל‬ ‫עמ' מ"ג – כיון שיש שנראים כלפי חוץ‬
‫שהשכינה נקראת אמונת אומן‪ ,‬ובלא אמונה‬ ‫עשה‪ ,‬שהוא יחוד קוב"ה ושכינתיה‪ / .‬כאשר‬ ‫האו"ח שיצא ע"י המ"ן שהעלו הצדיקים בכל‬ ‫כצדיקים וזה לגאוה ושקר‪ ,‬וכדי שלא יתן‬
‫נקרא נרגן מפריד אלוף‪ / .‬אין לך נברא ודיבור‬ ‫מקשר המעשה גשמי ברוחני‪ ,‬עי"ז נעשה‬ ‫הזווגין דקב"ה ושכינתיה‪ / .‬כיון שהאו"ח‬ ‫דופי בצדיקים אמיתיים‪ ,‬לעתים גם צדיק‬
‫שלא יהיה בו איזה בחינה מג' אלה וכו' עיבור‬ ‫יחוד קוב"ה ושכינתיה‪ / .‬כאשר מחבר‬ ‫חופף ממעל להם כמו חופה‪ ,‬לפיכך נקראים‬ ‫גמור מתנהג בפת חריבה וכו'‪ / .‬כשרוצה‬
‫יניקה מוחין‪ ,‬שכינה נשמות מלאכים‪ ,‬טעמים‬ ‫המחשבה‪ ,‬הנק' א"ס הוי"ה‪ ,‬עם המעשה שנק'‬ ‫הצדיק לפעול איזה דבר‪ ,‬צריך לירד קצת‬
‫אדנ"י‪ ,‬בעת עשית המעשה‪ ,‬נקרא יחוד קוב"ה‬ ‫אז הצדיקים בני חופתא‪.‬‬ ‫ממדרגתו ואז יוכל לפעול‪ / .‬בא"י הקדושה‬
‫נקודות אותיות וכו'‪.‬‬ ‫עמ' ע"ח – צדיק באמונתו יחיה‪ ,‬במה‬ ‫גדולה מאוד‪ ,‬ולכן אעפ"י שיורד הצדיק‪ ,‬עדיין‬
‫עמ' ס"ד – נשמות מלאכים שכינה‪ ,‬הם‬ ‫ושכינתיה‪.‬‬ ‫שמאמין דלית אתר פנוי מיניה‪ ,‬ועי"ז מביא‬
‫עמ' מ"ו – שלימות נשמת הצדיק תלויה‬ ‫לא יכול לקרב בחי' גרים‪.‬‬
‫עולמות נשמות אלקות שבכל דיבור ודיבור‪.‬‬ ‫בשאר הנשמות‪ ,‬כמ"ש "ראוי היה שתשרה‬ ‫השגת אלקות בעולם‪.‬‬ ‫עמ' מ"ו – בכללות העולם יש צדיק כמו משה‪,‬‬
‫עמ' ס"ה – מ"ש בלשון האריז"ל נשמות‬ ‫שכינה עליו‪ ,‬אלא שאין דורו ראוי לכך"‪/ .‬‬ ‫עמ' ע"ט – נאמר על איש צדיק אשר הילוכו‬ ‫סוד הדעת‪ ,‬ואם אנשי דורו עמו‪ ,‬נקראים‬
‫מלאכים שכינה‪ ,‬בלשון המקובלים וכן בחב"ד‬ ‫למרות שמחשבה היא חכמה‪ ,‬וכאן ביחוד‬ ‫בתום וקיים צירופי אותיותיו שיש לו אחיזה‬
‫הוא ספירות נשמות ומלאכים‪ ,‬וזה אותו ענין‬ ‫קוב"ה ושכינתיה אומר שהוא ז"א‪ ,‬הענין‬ ‫כולם דור דעה‪.‬‬
‫בשינוי לשון‪ / .‬ענין שכינה‪ ,‬משום שהוא‬ ‫הוא שכל מה שמופיע במחשבה שהיא חכמה‬ ‫בתורה בקבע‪.‬‬ ‫עמ' נ"א – הנפש הוא משכן לרוח הצדיקים‪,‬‬
‫המקום והכלי שבאצילות המשפיע לעולמות‬ ‫או ג"ר יוצא לפועל במעשה‪ ,‬שהיא המלכות‪,‬‬ ‫עמ' פ"א – בנות ירושלים הן נשמות הצדיקים‬
‫בי"ע‪ / .‬שבת נק' ברית עולם‪ ,‬שאז הוא זווגא‬ ‫שהיא התכלית שהחכמה צריכה להגיע לשם‪.‬‬ ‫הקרובות אל המלך תמיד‪ ,‬ומודיעות בכל יום‬ ‫ונקרא גן עדן התחתון וכו'‪.‬‬
‫דקוב"ה ושכינתיה‪ / .‬קוב"ה הוא אלקות‬ ‫‪ /‬לקשר המעשה‪ ,‬שהוא מלכות דעשיה מצד‬ ‫שלומה של המטרוניתא‪ / .‬נשמות הצדיקים‬ ‫עמ' נ"ג – העמוד שעלה בפתח הרקיע שעל גן‬
‫הנעלם מהברואים‪ ,‬ושכינתיה היא אלקות‬ ‫שמאל‪ ,‬אל המחשבה‪ ,‬חכמה‪ :‬כח מה‪ ,‬קו ימין‪,‬‬ ‫הם שעולים למ"ן לזו"ן ונעשים להם קו‬ ‫עדן‪ ,‬הצדיקים שעלו עם העמוד ההוא לרקיע‪,‬‬
‫השוכן בתחתונים‪ ,‬והתקשרות שניהם הוא‬ ‫אמצעי ועושים שלום ביניהם‪ / .‬כי אדם אין‬ ‫מקבלים האורות מן הרקיע דרך העמוד‪/ .‬‬
‫זהו יחוד קוב"ה ושכינתיה‪.‬‬ ‫צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא‪ ,‬וצריך‬ ‫בכל שעה מאירים הצדיקים מזיו העליון‬
‫בשבת‪.‬‬ ‫עמ' מ"ז – דעהו – דע לייחד ה' עם ו'‪ :‬קוב"ה‬ ‫להתאנח על שממעט עצמו בעבודה ה' ולכן‬ ‫ההוא בכל יום‪ / .‬ביום שבת ובר"ח מתגלה‬
‫עמ' ע"א – האדם לא נברא אלא להתענג‬ ‫ושכינתיה‪ / .‬יחוד קוב"ה ושכינתיה נעשה‬ ‫השכינה ברקיע הזה יותר מבשאר הזמנים‪,‬‬
‫על ה' וליהנות מזיו שכינתו‪ ,‬שזהו התענוג‬ ‫בדעת עליון‪ ,‬וה"ס התגלות משיח‪ / .‬חנוך‬ ‫קשה לו להשמר מן החטאים בכל עת‪.‬‬
‫היה מייחד יחודים על כל תפירה במנעלים‪,‬‬ ‫עמ' פ"ג – הקב"ה האציל כל העולמות לא‬ ‫וכל הצדיקים באים ומשתחוים אליה‪.‬‬
‫האמיתי וכו'‪.‬‬ ‫היה מייחד יו"ד בה"י‪ ,‬וי"ו בה"י‪ ,‬ביחוד‬ ‫לצרכו ח"ו אלא לשם תענוג ונחת רוח לעצמו‬ ‫עמ' נ"ו – הבעש"ט לא נפטר בעלית נשמה‬
‫עמ' ע"ג – התמכין דאורייתא הנק' בני היכלא‬ ‫קוב"ה ושכינתא עם הריעים דלעילא‪/ .‬‬ ‫מעבדות הצדיקים להיטיב לברואיו וכו'‪.‬‬ ‫הזו‪ ,‬כי יש להם הנאה למעלה כשהוא מייחד‬
‫דכלה‪ ,‬הם צריכים להיות דבוקים בשכינה‬ ‫קישוטי השכינה הם דברים פחותים חומריים‬ ‫‪ /‬הצדיק הוא שליחא דמטרוניתא‪ ,‬היודע‬ ‫יחודים למטה ע"י תורת ה' ותורת התנאים‬
‫הקדושה הנק' כלה בכל הלילה של הגלות‪/ .‬‬ ‫למתק דינין בשרשן‪ ,‬לקשר הטיפה דמלכות‬
‫כל המדרגות וגילוי רזין דאורייתא הם בנין‬ ‫שמקשרים עם המחשבה וכו'‪.‬‬ ‫והצדיקים‪.‬‬
‫עמ' מ"ח – הלומד משפה לחוץ‪ ,‬לומר פלפול‬ ‫אל הבינה‪.‬‬ ‫עמ' נ"ח – ע"י עבודת הצדיקים יעלו כל‬
‫השכינה לגמר תיקונה‪.‬‬ ‫של הבל ושוא‪ ,‬ואינו מכוין לקשט השכינה‬ ‫עמ' פ"ד – הצדיק מעלה בתפילתו ובדמעותיו‬ ‫הניצוצות ששבוים בידי הקליפות‪ ,‬עד‬
‫עמ' ע"ד – המלאכים שבהם מלובשים הכלים‬ ‫את הדינים לשרשם ומתמתקים‪ ,‬ונעשים‬
‫דאחורים דמלכות דמצב הא'‪ ,‬הן נקראות‬ ‫בחדושי התורה‪ ,‬וכו' הכל הולך לקליפות‪.‬‬ ‫צירופים טובים‪ / .‬כל יסורי הצדיקים הם‬ ‫שיתבטל חיותם‪.‬‬
‫עלמות המשמשות לשכינה‪ / .‬השכינה קיימת‬ ‫עמ' נ' – חכמי האמת‪ ,‬נקראים פה ה'‪ ,‬משום‬ ‫רמז שידעו שיש חסרוון כביכול לשכינה‪,‬‬ ‫עמ' ס' – שיחתן של ת"ח צריכה תלמוד‪,‬‬
‫על ראשיהם של התמכין דאורייתא‪ ,‬בסוד‬ ‫ויתפללו על זה‪ / .‬כל אלה שהם מאותו‬ ‫וכידוע אצל צדיקים שעשו יחודים בכל מוצא‬
‫שהשכינה הקדושה מדברת מתוך גרונם‪.‬‬ ‫שורש של הצדיק‪ ,‬הוא מעלה אותם ומפרה‬
‫עמ' נ"ג – בכל שבת ושבת ובכל ר"ח מתגלה‬ ‫פיהם‪.‬‬
‫עמ' ע"ב – בימי הגלות דוקא מתחברת הכלה‬