Page 196 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫שבת שד הבעש"ט תט‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫הבעש"ט‬ ‫צדיק‬ ‫דפש אגרות ערכים‬

‫עמ' קס"א – שחיטת מלה"מ הוא שיצה"ר‬ ‫עמ' ל"ב – הדעת מייחד וגורם זווג בעולמות‬ ‫כמעשה הצדיקים‪ / .‬יש רשעים שמדברים על‬ ‫עמ' קכ"ה – דוקא צדיק שמשפיע מחוץ לגופו‬
‫יהפך מלאך קדוש‪ ,‬ואז כל העולם יהיה קדוש‬ ‫עליונים‪ ,‬כמ"ש בשבת "לדעת כי אני ה'‬ ‫הצדק לשון הרע ודופי ואז הצדיק אינו יכול‬ ‫זוכה להתלבשות הקדושה בתוך גופו‪ / .‬צדיק‬
‫מקדישכם"‪ ,‬שע"י הדעת המתפשט למטה‬ ‫להעלותו‪ / .‬רשעים שמטמאים ברית הלשון‬ ‫אוכל לשובע נפשו וכל טוב עוה"ז בידו והכל‬
‫‪ -‬שבת לה'‪.‬‬ ‫בשבת מן אבא הנק' קדש‪ ,‬עד ז"א שם דבוקה‬ ‫ומלשינים על הצדיקים‪ ,‬בודאי שמטמאין‬ ‫בלתי לה' לבדו‪ ,‬וכך הוא בטוח שלא ילכד‬
‫ברית המעור ג"כ‪ / .‬הצדיק נקרא עמוד אחד‪,‬‬
‫שד ‪ /‬שידין יהודאין‬ ‫המלכות‪ ,‬שהם נקראים קדושים וכו'‪.‬‬ ‫כי מקשר ומקרב הכל מן הארץ עד שמי רום‪.‬‬ ‫ברשת היצר‪.‬‬
‫עמ' נ"ג – בכל שבת ושבת ובכל ר"ח מתגלה‬ ‫‪ /‬הקב"ה מסר העולם ברשותו של הצדיק‬ ‫עמ' קכ"ז – הצדיק נקרא יסוד עולם‪ ,‬שעליו‬
‫עמ' ק"ב – עקב קטרוג הס"מ על נשמה גדולה‬ ‫השכינה ברקיע יותר מבשאר הזמנים‪ ,‬וכל‬ ‫ושיעבד לו לעשות כל רצונו‪ / .‬העולם נברא‬ ‫נשען הכל‪ ,‬ויש בידו לעלות ולקשר כל נשמות‬
‫שיורדת לעולם‪ ,‬נותנים לו כנגד זה איש‬ ‫הצדיקים באים ומשתחוים אליה‪ / .‬כשמלכות‬ ‫בשביל הצדיק וכולם נבראו לצוותו‪ / .‬אילו‬ ‫ישראל למקור מחצבתם‪ / .‬הצדיק התחתון‬
‫בליעל‪ ,‬ת"ח שדין יהודאין‪ ,‬שנברא להתלוצץ‬ ‫דבינה רצתה להתתקן בתקוניה ולהתקשט‬ ‫היו יודעים זאת עמי הארצות‪ ,‬היו מעטרים‬ ‫הוא כמו צנור המשפיע לכל הדור‪ / .‬הצדיק‬
‫בשבת ובזמנים ובחגים‪ ,‬שולח לה הקב"ה‬ ‫את הצדיק בכל יום עטרות זהב ומספיקים‬ ‫הוא בבחי' סולם שמלאכי אלקים עולים‬
‫מאותו צדיק‪ ,‬וכך נשארת בחירה חפשית‪.‬‬ ‫ד' פנים של נשר וכו'‪ / .‬בשבת ויו"ט ור"ח‬ ‫לו כל צרכו‪ / .‬עבד שקנה נכסים הרי הם‬ ‫ויורדים בו‪ ,‬שיש לו כח להוריד שפע לדור‪,‬‬
‫עמ' קס"ג – פרשי המלך הם כמלאכים‪,‬‬ ‫מאירים מוחין גדולים בכל העולמות‪ ,‬ואינם‬ ‫של אדונו‪ ,‬נמצא הכל משל הצדיק ובשבילו‬ ‫ולהעלות את כל הדור למעלה‪ / .‬כל הרהורי‬
‫והמשמשים שלהם הם שדים יהודים‪ ,‬שהם‬ ‫מתפשטים ממעלה למטה‪ ,‬אלא התחתונים‬ ‫נברא ולו נתן הקב"ה הכל במתנה‪ / .‬כל מה‬ ‫התשובה שהרשעים מהרהרים בכל יום‪ ,‬הכל‬
‫רשומים באות שדי‪ ,‬דהיינו באותיות ש"ד‬ ‫שאוכלים עמי הארצות במותרים ונפרדים‬ ‫הוא ע"י הצדיק‪ / .‬המלאכים הנבראים ע"י‬
‫מן שדי‪ / .‬ויש שדים ומזיקים מצד הטומאה‪,‬‬ ‫עולים למעלה ושם מקבלים המוחין וכו'‪.‬‬ ‫מהצדיק‪ ,‬גזילה הוא בידם‪ / .‬אם אדם מאמין‬ ‫הדיבורים של הצדיק מעוררים את כל הדור‬
‫הנקראים שדים עכו"ם‪ / .‬והשדים שנהפכים‬ ‫עמ' נ"ד – כאשר ישן האריז"ל בשבת‪,‬‬ ‫שהצדיק עובד ה' בשביל כל ישראל הנצרכים‪,‬‬ ‫לתשובה‪ / .‬עולים ויורדים בו‪ ,‬כלומר בו ממש‪,‬‬
‫למלאכים‪ ,‬יש מהם כמלאכי שרת‪ ,‬שהם‬ ‫ושפתיו היו מרחשות‪ ,‬הסביר לתלמידו שהיה‬ ‫אעפ"י שאינו כול לעבוד בעצמו כראוי‪ ,‬עכ"פ‬ ‫בצדיק‪ / .‬הדור של הצדיק כלולים בו ולכן‬
‫ת"ח היודעים מה שהיה ומה שעתיד להיות‪,‬‬ ‫במתיבתא דרקיעא ולמד חצי שעה על בלעם‪,‬‬ ‫הוא מחבר עצמו לצדיק ומהנהו מנכסיו‪ / .‬כל‬ ‫יכול להעלותם ומהרהרים בתשובה‪ / .‬הצדיק‬
‫בעלי פילוסופיא אצטגניני ישראל‪ / .‬ויש‬ ‫וגם שמונים שנה לא יספיקו לו כדי לחזור מה‬ ‫הבריאה היתה עבור הצדיק ולא נברא העולם‬ ‫האמיתי צריך לקשר עצמו על כל המדרגות‬
‫מהם שדים כבהמה‪ ,‬שפרים ורבים כבהמה‪,‬‬ ‫אלא לשמשו‪ ,‬וכולם ענפים ולבושים הצריכים‬ ‫אפילו עם התחתונים‪ .‬עם כל האותיות מת'‬
‫והם עמי הארץ שהם שקץ ובנותיהם שרץ‪.‬‬ ‫שלמד שם‪.‬‬ ‫עד א'‪ / .‬צדיק נקרא עמוד אחד‪ ,‬כי מייחד כל‬
‫‪ /‬בשעה שאדם בא לעולם‪ ,‬נותן הקב"ה את‬ ‫עמ' ס"א – הסתלקות משה היתה בשבת‬ ‫לצדיק‪.‬‬ ‫המדרגות מן הארץ עד לרקיע‪ / .‬צדיק נקרא‬
‫שמו באדם‪ ,‬ושם אחר נותן בו משד יהודי‪,‬‬ ‫בשעתא דמנחה‪ ,‬שאז התגלות רעוא דרעוין‪.‬‬ ‫עמ' קכ"ט – "לכם ולא לו" פי' שעבודת‬ ‫כל‪ ,‬כי הוא כלול מכל המדרגות ואוחז בשמים‬
‫שנקרא חול‪ ,‬ושם אחר הנקרא חשך‪ / .‬נתתי‬ ‫עמ' ס"ו – רזא דשבת איהי שבת דאתאחדת‬ ‫הצדיקים הוא להם לבדם‪ ,‬אבל לא לרשעים‬ ‫ובארץ‪ / .‬הצדיק נקרא יסוד עולם‪ ,‬וכשמעלים‬
‫לפניך את הטוב‪ ,‬זהו השד היהודי‪ ,‬שנותן לו‬ ‫ברזא דאחד וכו'‪ / .‬ההתקשרות של הברואים‬ ‫כי הוציאו עצמם מהכלל‪ / .‬כל הבריאה נבראה‬ ‫את היסוד אז כל המדרגות מתרוממות עמו‪.‬‬
‫עושר בעוה"ז‪ ,‬ואת המות ואת הרע‪ ,‬אלו הם‬ ‫עם השי"ת נק' ברית‪ ,‬לזה נקרא השבת ברית‬ ‫בשביל הצדיק‪ / .‬אסור לצדיק להתפאר בעצמו‬ ‫‪ /‬בשביל צדיק אחד נברא העולם‪ ,‬כלומר‬
‫ב' מקטרגים רשעים טמאים מצד ס"מ ונחש‪,‬‬ ‫עולם וכו'‪ / .‬התקשרות קוב"ה‪ ,‬הנק' אלקות‬ ‫ולומר בלבו שמעשיו מגינים על העולם ונותן‬ ‫בשביל הצדיקים שהם בבחי' אחד ובאחדות‪.‬‬
‫הנעלם מהברואים‪ ,‬ושכינתיה‪ ,‬שהיא אלקות‬ ‫מזון לכל הברואים‪ / .‬כל מה שהצדיק עושה‬ ‫‪ /‬כל צדיק וצדיק צריך לכלול את עצמו עם‬
‫משרו של ישמעאל ועשו‪.‬‬ ‫הוא מעט בעיניו נגד חסדי ה' שעושה עמו‪.‬‬ ‫כל הצדיקים‪ / .‬לולא הצדיק לא היה העולם‬
‫עמ' קס"ד – היודע מרת נפשו שהוא רשע‪,‬‬ ‫השוכן בתחתונים‪ ,‬הוא ביום השבת‪.‬‬ ‫‪ /‬למרות זאת הורשה הצדיק להקהות שיני‬ ‫מתקיים אפילו רגע אחד בשביל מעשה‬
‫יבחין בעצמו כי הת"ח שהוא אוהבו הוא‬ ‫עמ' צ"ד – כשמתלבש במצות שבת או חנוכה‪,‬‬ ‫הרשע ולהתפאר כנגדו‪ / .‬מזה שנופל הצדיק‬
‫משדין יהודאין‪ ,‬ולהיפוך‪ / .‬כמו בפרט כן‬ ‫ומכניס כל מעיינו בם בבטול שארי הרגשותיו‬ ‫ממדרגתו ומתחזק לשוב לאיתנו‪ ,‬מזה נבראו‬ ‫הרשעים שמפילים העולם וכו'‪.‬‬
‫בכללות העולם‪ ,‬כי הרשע שיש לו אבר‬ ‫נשמות‪ ,‬וכן נשמות גרים‪ / .‬גם כשנופל הצדיק‬ ‫עמק קכ"ח – לפעמים נופל הצדיק למקום‬
‫הנשמה של ת"ח‪ ,‬הוא מן שדין יהודאין‪ ,‬כמו‬ ‫הראשונים‪ ,‬נקרא אחדות גמור עמו ית'‪.‬‬ ‫ממדרגתו‪ ,‬נשאר בו הריח והרשימה ממעשיו‬ ‫חשכות ובודאי יתעורר מיד וידבק עצמו‬
‫עמ' ק"א – צריך לקרוא את האגרת פעם‬ ‫הקודמים הטובים‪ / .‬ירידת צדיק נחשבת‬ ‫להשי"ת‪ / .‬כל הרשעים משורש נשמת‬
‫הדיבוק הגוף והנשמה יחד וכו'‪.‬‬ ‫להוצאת קדשים לחוץ‪ ,‬אלא רק כדי להעלות‬ ‫הצדיקים‪ ,‬מתעלים עמו כשעולה ממקום‬
‫עמ' ר"ה – המקבלים תורה מת"ח שדין‬ ‫אחת בשבוע במוצאי שבת קודש‪.‬‬ ‫איש ישראל שבקטנות גדולה‪ / .‬ירידת הצדיק‬ ‫החשכות‪ .‬ואוחז בהם במצוות שהם עושים‪.‬‬
‫יהודאין‪ ,‬הם המתנגדים והמבזים יראי ה'‪/ .‬‬ ‫עמ' ק"ג – טעם לקרוא את האגרת במוצ"ש‬ ‫ועלייתו מעלה אותו למדרגה יותר גדולה‬ ‫כל זה בתנאי שאינם מתנגדים לצדיק‪ / .‬יש‬
‫ת"ח שדין יהודאין מקבלים תורתם מהשדין‪,‬‬ ‫הוא להתחיל את השבוע בדבר שבקדושה‬ ‫צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים‪ ,‬היינו‬
‫שהיא תורה נפולה וכו'‪ .‬הם מקבלים זאת‬ ‫וזוכה לראות פני שכינה‪.‬‬ ‫נפילה‪ ,‬אבל עי"ז יש רשעים שמגיע אליהם‬
‫דרך הקליפות‪ ,‬ולכן דיבורם דרך משל ומליצה‬ ‫וטהרה‪ ,‬ועוד מכח קדושת השבת וכו'‪.‬‬
‫עמ' קנ"ב – כל העולם ניזון בשביל חנינא‬
‫וטעמים נפלאים וכו'‪.‬‬ ‫בני‪ ,‬וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת‬

‫לערב שבת‪.‬‬