Page 198 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט תז‬ ‫רשע‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫הבעש"ט‬ ‫צדיק‬ ‫ופש אגרות ערכים‬

‫עמ' ס"ג – הרשעים שבע תועבות בלבם‪,‬‬ ‫לו אלוק ויש מתלמידי בלעם וכו'‪ ,‬והכל הולך לפי‬ ‫שהם שני הפכים‪ / .‬מאן דרחים רבנן‪ ,‬היינו‬ ‫שבמלכות אל הבינה‪ / .‬הצדיק ע"י תפלה‬
‫לכן חלק לבם ולא ישמעו איש שפת רעהו‪/ .‬‬ ‫הקביעות והרצון האמיתי‪.‬‬ ‫צדיקים‪ ,‬הוא עצמו ת"ח‪.‬‬ ‫באמונה ודביקות מחברו ומקשרו בשורשו‪,‬‬
‫כשמדבר ומאמין כי באות אחת תלויים כל‬ ‫שם החיים‪ ,‬כי בינה נקראת אלקים חיים‪/ .‬‬
‫העולמות ומיחד קובה"ו‪ ,‬בזה נושא כל הברואים‬ ‫עמ' קצ"ז – החכמה לגלות שאין בו שום אבר‪,‬‬ ‫עמ' קס"ה – אדם בליעל מערב רב מריע‬ ‫והאמין בה' ולכן ויחשבה לו את המלכות‬
‫לבורא ית"ש וכו'‪ ,‬ובדרך זה יש להתפלל אפילו‬ ‫גם בגוף הגשמי‪ ,‬ושום כח פיזי ורוחני ורצון ושכל‬ ‫לצדיק ומדבר עליו רעות שלא היה במחשבתו‬
‫אפילו בגלגול העבר‪ ,‬כדי שתהיה בחירה‬ ‫דמדה"ד שנק' צדק‪ ,‬לצדקה שהיא מדה"ר‪.‬‬
‫על רשעים מאוה"ע וכו'‪.‬‬ ‫וחושים וכו' מה שאינו לבוש לכח האלקי‪.‬‬ ‫חפשית‪ / .‬המדברים סרה על הצדיק הם‬ ‫עמ' קנ"ו – לפני התפלה צריך לקבל עליו‬
‫עמ' ס"ג – כשאדם מאמין בתפלתו שכל אות‬ ‫עמ' קצ"ט – צריך לכלול הקטנות בזמן הגדלות‬ ‫שידין יהודאין‪ / .‬התועלת מזה שההתמודדות‬ ‫מצות ואהבת לרעך כמוך ולכלול א"ע באהבה‬
‫ואות רוכבין עליו נשמות ומלאכים והשכינה‪,‬‬ ‫לומר שאין הבדל‪ ,‬והכל צריך להיות לפי רצון ה'‬ ‫בין שני המחנות יותר קשה ועדינה מאז בוא‬ ‫גמורה עם נשמות קדושות של הצדיקים‬
‫הוא ממשיך אור א"ס בתוך האותיות ועי"ז יש‬ ‫שבדור‪ / .‬אעפ"י שאינו יכול לעלות בעצמו‬
‫באותה שעה‪.‬‬ ‫נשמת הצדיק לעולם‪.‬‬ ‫בלי הכנפיים של אהבה ויראה שאין לו‪ ,‬עכ"ז‬
‫מפלה גדולה לרשעים וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קס"ז – התשוקה וההתלהבות והציפיה‬ ‫עולה ע"י התכללות והתקשרות עם צדיקים‪.‬‬
‫עמ' פ"ב – כל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא‬ ‫רשע‬ ‫של צדיק שיקיים ה' הבטחתו‪ ,‬בא ע"י אמונה‪,‬‬ ‫עמ' קנ"ט – צדיקים ילכו בם‪ ,‬היינו צדיקים‬
‫לכבודו‪ ,‬ותלמד מזה שאפילו רשע הנותן כבוד‬ ‫שהולכים ממדריגה למדריגה‪ ,‬ופושעים‬
‫עמ' י"ג – מה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידיו‬ ‫וממשיך מן העתיד אל ההוה‪.‬‬ ‫יכשלו‪ ,‬שרצים ונופלים ולא ידעו במה יאחזו‪.‬‬
‫לבוראו ניצול מן הפורענות‪.‬‬ ‫של בלעם הרשע וכו'‪ / .‬בעלית הנשמה ראה‬ ‫עמ' קע"ט – על ידי הצדיק‪ ,‬שהוא יסוד‪,‬‬ ‫‪ /‬ותהיה יראתו על פניכם‪ ,‬משמע היראה היא‬
‫עמ' קט"ז – החילוק בין הצדיקים עובדי ה' ובין‬ ‫שגם רשעים רבים חזרו בתשובה ונמחל להם‬ ‫יתייחד צד יראה ונורא שהוא תפארת‬ ‫העיקר‪ ,‬ולא נדרשו להיות צדיקים וחסידים‬
‫רשעי ארץ ר"ל‪ ,‬הוא שהצדיקים מדבקים עצמם‬ ‫בעלי מופת ורוה"ק‪ / .‬לעת"ל נדמה היצה"ר‬
‫תמיד בכל הגשמיים לשורש החיות שבהם‪,‬‬ ‫עוונותיהם וכו'‪.‬‬ ‫ומלכות‪.‬‬
‫עמ' ל"ח – הצדיק יש לו גם כן מדת תלמידי בלעם‬ ‫עמ' ק"פ – אור זרוע לצדיק – האותיות‬ ‫לצדיקים כהר ולרשעים כחוט השערה וכו'‪.‬‬
‫והרשעים להיפוך‪.‬‬ ‫ברוחני‪ ,‬והרשע יש לו מדת אברהם אבינו ברוחני‪.‬‬ ‫שבתורה הם חדרים של השי"ת שממשיך‬ ‫עמ' ק"ס – מי שלומד מתוך גאוה ושלא לשמה‬
‫עמ' קי"ח – בזמן ביהמ"ק מי שהביא קרבן בלא‬ ‫עמ' ל"ט – לתלמידי אאע"ה יש גם מדות רוח‬ ‫ונדמה לו שהוא צדיק‪ ,‬כל עוד אינו מתנער‬
‫תשובה נאמר עליו זבח רשעים תועבה‪ ,‬כך היום‬ ‫גבוהה וכו'‪ ,‬ולתלמידי בלעם הרשע יש מדות נפש‬ ‫בהם את אצילות אורו‪.‬‬
‫עמ' קפ"א – כשאדם עוסק בתורה לשמה‪,‬‬ ‫ממציאות זו אין לו רפואה רח"ל‪.‬‬
‫על שולחנו‪.‬‬ ‫שפלה וכו'‪.‬‬ ‫זוכה שיתגלה אליו צדיק משורש נשמתו‬ ‫עמ' קס"ב – הקב"ה בורא אדם בליעל בדמות‬
‫עמ' קי"ט – רשעים בחייהם קרוים מתים כי‬ ‫עמ' מ' – הרשע יש לו מדות הנ"ל בגשמיי בטובת‬ ‫ויגלה לו רזי תורה בהיותו מלובש בחלוקא‬ ‫הצדיק כדי שיהיה מסית ומדיח כנגדו‪ ,‬ותהיה‬
‫העוה"ז‪ ,‬עין רעה וכו'‪ / .‬לצדיק יש עין רעה ברוחני‬ ‫דרבנן‪ / .‬בהיות האדם צדיק וחסיד ולומד‬ ‫בחירה שוה‪ / .‬בעת יצירת אדם כשר וצדיק‬
‫בריבוי עוונות ממית את נפשו בחיים חיותו‪.‬‬ ‫כמו שיש לרשע בגשמי‪ / .‬לרשע יש תאוות‬ ‫ומתפלל כראוי‪ ,‬נבראים ממנו מלאכים‬ ‫קודם ירידת הנשמה בגוף יש קטרוג הס"מ‬
‫עמ' קכ"ב – הרשעים רוצים לעבוד דוקא בזמן‬ ‫המותרות בעוה"ז‪ / .‬לרשע יש עין טובה ברוחני‪,‬‬ ‫ורוחות קדושים קיימין ועומדין‪ / .‬כשעוסק‬ ‫בטענה שיחזיר כל העולם בתשובה וכו'‪.‬‬
‫כלומר שמסתפק במיעוט לימוד התורה וגם‬ ‫בתורה כראוי‪ ,‬הקולות וההבלים שיוצאים‬ ‫‪ /‬ההבדל בין הצדיק לרשע שמתדמה לו‬
‫שיש התלבשות בתוך הגוף וכו'‪.‬‬ ‫לא לש"ש רק להתפאר‪ / .‬רוח נמוכה של הרשע‬ ‫מפיו נעשים מרכבה אל נשמות הצדיקים‬ ‫אינו בגוף רק מצד הנשמה‪ / .‬גם איש המוני‬
‫עמ' קכ"ג – עיקר המפריד מלהיות דבוק בה'‬ ‫ברוחני‪ ,‬שאומר מה אני ספון וחשוב ליכנס בגדר‬ ‫שנדבק לת"ח כשר‪ ,‬נקרא צדיק וכו'‪ / .‬ת"ח‬
‫הוא הרצון לקבל‪ ,‬וזה ניכר בזמן שהרשע בא‪,‬‬ ‫הראשונים לרדת למטה ללמד אותו תורה‪.‬‬ ‫שונא צדיקים ורבנן הוא נשמת רשע‪/ .‬‬
‫היינו הרצון לקבל לעצמו‪ ,‬ושואל מדוע אתה‬ ‫חסידות וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קפ"ג – צדיקים מקשרין עצמם ברגל‬ ‫טענת הס"מ כשיורדת נשמת צדיק לעולם‪,‬‬
‫רוצה לעבוד לתועלת ה' וכו'‪ / .‬טענת הרשע הוא‬ ‫עמ' מ"ב – כאשר רואים בחיצוניות אחד שנראה‬ ‫האות ת' שגם שם מתלבש אלופו של עולם‪.‬‬ ‫שהוא ישפיע על כולם להדבק בה' ותתבטל‬
‫שאלה גופנית‪ ,‬ושואל "מה העבודה"‪ ,‬כלומר‬ ‫צדיק יכול להיות שהוא רשע גמור‪ ,‬וכל הנהגותיו‬ ‫‪ /‬צדיקיא שלוחי דמטרוניתא מקשרים עצמם‬ ‫הבחירה‪ ,‬והתשובה לזה שיש ראשי ערב רב‬
‫הם רק לרמות את הבריות‪ / .‬צדיקים נוחלים‬ ‫אל האותיות והחיות הרוחנית ואינם נהנים‬ ‫כנגדו שמטעים את בני העולם ולכן נשארת‬
‫איזה תועלת גופנית תצא לו מזה‪.‬‬ ‫עוה"ב ורשעים יורשים גיהנם‪ ,‬אלא שיש צדיקים‬ ‫מחומריות העולם כלל‪ / .‬הצדיקים מייחדים‬
‫עמ' קכ"ז – כל הרהורי תשובה שהרשעים‬ ‫שמהפכין כל מדות רעות לעבודת ה'‪ ,‬ויש רשעים‬ ‫בכל דברים שבעולם יחודים קדושים אהבה‬ ‫הבחירה חפשית‪.‬‬
‫מהרהרים בתשובה בכל יום הכל הוא ע"י‬ ‫שעושין כל מדות טובות בשקר שלא לש"ש וכו'‪.‬‬ ‫ושמחה בתענוגים רוחניים דבקות יראה‬ ‫עמ' קס"ד – ההפרש שבין רשע לצדיק אינו‬
‫הצדיק‪ / .‬לולא הצדיק לא היה העולם מתקיים‬ ‫‪ /‬יש רשע מאריך רוחו ברעתו כל מדות טובות‬ ‫הפרש בגוף אלא בנשמה‪ ,‬וכך הוא בכללות‬
‫אפילו רגע אחד‪ ,‬בשביל מעשה הרשעים‬ ‫ואהבה במחשבה וכו'‪.‬‬ ‫העולם‪ / .‬ת"ח שונא רבנן הוא נשמת אבר‬
‫בשקר וגאוה וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קפ"ד – סוד א"ת הוא כשהצדיקים מעליו‬ ‫פרטי של גוף הרשע השונא חכמים וצדיקים‪,‬‬
‫שמפילים העולם וכו'‪.‬‬ ‫עמ' מ"ג – כדי שלא יטעה אדם ויתן לפעמים‬ ‫החיות מדברי עוה"ז בסוד יחבק לה בעלה‬
‫עמ' קכ"ח – כאשר הצדיק נופל במקום‬ ‫דופי בצדיקים גמורים ויצדיק את הרשעים של‬
‫חשכות‪ ,‬ומתעורר מיד ומדבק עצמו להשי"ת‬ ‫שקר וגאוה‪ ,‬לכן נתן התנא סימנים של "מה בין‬ ‫ביסודא דילה וכו'‪.‬‬
‫אז כל הרשעים שהיו משוקעים במקום ההוא‬ ‫עמ' קפ"ז – מעשי הצדיקים בסתר‪ ,‬והקב"ה‬
‫יש להם ג"כ עליה‪ .‬ודוקא הרשעים שהם‬ ‫וכו'"‪.‬‬