Page 203 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫קדושה הבעש"ט אצש‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫הבעש"ט‬ ‫רחמים רפואה‬ ‫תב אגרות ערכים‬

‫שבעוה"ז עושים הכל בקדושה ובהתפשטות‬ ‫שאינם נמנים על עדת החסידים‪ / .‬פרשת‬ ‫עמ' רכ"ה – מוחין עילאין הם ג' הויות‪ ,‬שהם‬ ‫מהם רחמים מרובים וחסדים גדולים‪/ .‬‬
‫הגשמיות‪ / .‬קדושת ארץ ישראל היא גדולה‬ ‫גדולתו ועוצם קדושתו של הבעש"ט היא‬ ‫י"ב אותיות‪ ,‬ועם המקור הוא אח"ד‪ ,‬שהוא י"ג‬ ‫בעולם המחשבה אין שם דינים כלל רק‬
‫מאוד ולכן א"א שיפעלו שם להתוסף גרים‪/ .‬‬ ‫למעלה מכל הגה ומכל מלה‪ ,‬לא התבוננו ולא‬ ‫מכילין דרחמי‪ ,‬י"ג תיקוני דיקנא וכו'‪ / .‬חת"ך‬
‫אף צדיק בקדושה גדולה יכול לירד ממדרגתו‬ ‫יתבוננו בו זולת הזכאים ששמשו לאורו‪ ,‬וגם‬ ‫הוא שם הממונה על הפרנסה‪ ,‬ונמשך רחמים‬ ‫רחמים פשוטים וכו'‪.‬‬
‫קצת‪ ,‬כדוגמת הגר הבא להתגייר וכו' אבל‬ ‫וחסדים טובים מגולים על כנסת ישראל וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קמ"ב – שער החמשים שנק' אין‪ ,‬שם‬
‫רק בחו"ל ולא בארץ ישראל‪ / .‬הצדיק אינו‬ ‫הם לשיעורין וכו'‪.‬‬ ‫‪ /‬יעקב אבינו הוא ממתיק כל הדינים‪ ,‬ועליו‬
‫מחזיק עצמו בקדושה רק כדבר הדומה‪ ,‬והוא‬ ‫עמ' י' – החזן סיפר שפעם אחת למדו תורה‬ ‫להמתיק את הדינין ולמשוך רחמים לכנסת‬ ‫הוא רחמים גמורים‪ ,‬ואין שם דין כלל‪.‬‬
‫כמי שאין לו אלוק‪ / .‬דר בא"י היינו שדר‬ ‫לפני הבעש"ט בקולות וברקים ממש כמו‬ ‫עמ' קמ"ד – צריך להאמין באמונה שלימה‬
‫בקדושת א"י עם כל המעלות של עובד ה'‬ ‫בהר סיני‪ ,‬ואמר שהקולות לא נתבטלו כי הם‬ ‫ישראל‪ ,‬כמ"ש ישגבך שם אלקי יעקב‪.‬‬ ‫שבידו ית' לסלק מעליו הדין‪ ,‬והפנים‬
‫אלקות‪ ,‬אלא שצריך קדושה וזיכוך‪ / .‬תורת‬ ‫עמ' רכ"ז – במסך בעינים ששם ב' ההי"ן‪,‬‬ ‫הנזעמים היא פשיטת ידו ית' לקבלו‬
‫מתלמידי אאע"ה‪.‬‬ ‫הבעש"ט בנויה בעיקר משמועה של תלמידיו‬ ‫שהן ה"ת וה"ר‪ ,‬הכלולות זו בזו‪ ,‬בסוד שיתוף‬ ‫בתשובה‪ ,‬ואז נמתק הדין מעליו ונעשה מזה‬
‫עמ' מ"ו – בעוד שחסר נפש אחת משלימות‬ ‫הקדושים‪ ,‬ואילו הוא לא כתב ספר‪ ,‬מלבד‬ ‫דמדת הדין במדת הרחמים וכו'‪ / .‬התיקון הוא‬ ‫רחמים גמורים‪ / .‬החסדים גמורים שנעשין‬
‫הטהרה‪ ,‬תחסר המשכת קדושת האצילות‬ ‫האגרות שהן מעשי ומכתב קדוש שנכתבו‬ ‫לחזור ולתקן ל"ב מלכיות חדשות המשותפות‬ ‫ע"י המתקת הגבורות‪ ,‬חביבין יותר ויותר‬
‫בכל נפש ונפש מישראל‪ / .‬כיון שמשה רבינו‬ ‫במדת הרחמים במקום ל"ב הראשון שנדחו‬ ‫מחסד אל שבכל היום בלא המתקת הגבורות‪.‬‬
‫היה הרועה הנאמן של ישראל‪ ,‬ע"כ היתה לו‬ ‫בידו הקדושה‪.‬‬ ‫עמ' קנ"ה – והאמין בה' ויחשבה לו צדקה‪,‬‬
‫עמ' י"ז – בהיות הבעש"ט בעלית הנשמה‪,‬‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫פי' כי גם המלכות שנק' צדק שהוא דין נעשה‬
‫אותה הקדושה הראויה לכל הדור‪.‬‬ ‫למד שלשה שמות קדושים ולא ניתנה לו‬ ‫עמ' רכ"ט – מיתוק ש"ך‪ ,‬שהן ה' פעמים די"ן‪,‬‬
‫עמ' מ"ח – כדי לקשט את השכינה בחדושי‬ ‫נמתקין על ידי חמשה אלפי"ן של שמות‬ ‫צדקה רחמים וכו'‪.‬‬
‫תורה צריך שלימודו יהיה בפרישות וקדושה‬ ‫רשות לגלותם כל ימיו‪.‬‬ ‫אהי"ה‪ ,‬בסוד המיתוק בשרש‪ ,‬שנעשה מן די"ן‬ ‫עמ' קע"ז – כשהמלכות בלי יחוד הוא הוא‬
‫עמ' כ"א – לאחר הצמצום נפרדה הבחי"ד מן‬ ‫דין אש תכלא‪ ,‬וע"י יחוד נעשה רחמים וכו'‪/ .‬‬
‫ומדות טובות‪.‬‬ ‫כל פרצופי הקדושה וכו'‪ .‬כי פרצופי הקדושה‬ ‫אדנ"י דא שמא דרחמי וכו'‪.‬‬ ‫ע"י מחשבתו של פנחס התחברו ב' מדות אני‬
‫עמ' נ' – יש שפה קדושה לעליונים ויש שפה‬ ‫יצאו בבחי' מסך מתוקן בכלי מלכות שלהם‪.‬‬ ‫עמ' רל"א – כשבא הבן בהסתרות גדולות‬
‫קדושה לתחתונים‪ ,‬ועליהם נקראים כל‬ ‫עמ' כ"ד – עיקר אלקות והקדושה מתלבש‬ ‫צועק לאביו שיחמול עליו ואומר‪ :‬מלך רחמן‬ ‫ה'‪ ,‬שהוא יחוד קובה"ו ונעשה רחמים וכו'‪.‬‬
‫אלו חכמי האמת‪ ,‬פה ה'‪ ,‬משום שהשכינה‬ ‫עמ' ר"ד – הכלים לאורות הם גילוי החסרונות‪,‬‬
‫בחכמה‪ ,‬כי כל חכמה הוא מאלקות וכו'‪.‬‬ ‫כמותך‪ ,‬מדוע תסתיר עצמך וכו'‪.‬‬ ‫ולכן יש לו כלים לקבל בהם רחמים וחסדים‪.‬‬
‫הקדושה מדברת מתוך גרונם‪.‬‬ ‫עמ' כ"ו – בו בשעה שנפרדת קליפת פה רע‬ ‫עמ' רי"ט – ענוה פי' להיות האדם עובר על‬
‫עמ' נ"ה – בעת עלית הנשמה‪ ,‬בראות‬ ‫מקדושה‪ ,‬יוצא פה דקדושה לאור עולם‪ ,‬שז"ס‬ ‫רפואה‬ ‫מדותיו ומרחם וכיוצא בהם שם י"ג מדות‬
‫הנשמות את קדושת הבעש"ט‪ ,‬נתמלאו‬ ‫שאנו מזכירים וכו' והם באריך‪ / .‬מלבד בחינת‬
‫פתיחת הפה לרווחה וכו'‪.‬‬ ‫עמ' ח'‪-‬ט' – המייגע עצמו לספור דפים בספר‬ ‫י"ג מדות של רחמים‪ ,‬שהיא בחי' י"ג תיקוני‬
‫שמחה ותקוה‪.‬‬ ‫עמ' כ"ז – כל העולם מלא אותיות וצירופים‬ ‫רפואה‪ ,‬ודאי לא יושלם בו הרפואה מטרם‬ ‫דיקנא שפי' שמורים על הענוה‪ ,‬כך גם כל‬
‫עמ' נ"ז – השמחה היתה מחמת שיש נשמה‬ ‫שאר תקוני אריך אנפין וכו'‪ / .‬מדת ועבודת‬
‫קדושה וטהורה שאין ערך לגדולתה ובזכותו‬ ‫וקדושה‪.‬‬ ‫שמבין פירושה של הרפואה הכתובה‪.‬‬ ‫הענוה שייך לכל ע"ס ולי"ג מדות הרחמים של‬
‫עמ ל"ב – ע"י הדעת המתפשט למטה בשבת‬ ‫עמ' צ"ה – בתפילה מתחילה מתחיל במדות‬
‫נטהר העולם מטומאת הכת שר"י‪.‬‬ ‫מן אבא הנקרא קדש‪ ,‬עד ז"א ששם דבוקה‬ ‫השיבנו רפאינו‪ ,‬ויוצא מן המדות למעלה ע"י‬ ‫הקב"ה‪.‬‬
‫עמ' נ"ט – שלושה השמות הקדושים שגילו‬ ‫מלכות בת"ת שלו‪ ,‬שהם נקראים קדושים‬ ‫עמ' רכ"א – וא"ו הוא מדת רחמנות וכו'‪.‬‬
‫לבעש"ט אולי רומזים לשם ע"ב ומ"ב וב'‬ ‫האותיות המצמצמים עד אין סוף וכו'‪.‬‬ ‫‪ /‬הרחמנות הוא יותר גדול בארץ‪ ,‬דעיקר‬
‫כמו אבא‪ .‬וז"ש כי אני ה' מקדישכם‪.‬‬ ‫עמ' ק"ב – כאשר יודע האדם נגעי לבבו‪,‬‬ ‫הרחמנות הוא המרחם על לא טוב‪ / .‬כל‬
‫מרגלן וכו'‪.‬‬ ‫עמ מ' – יצה"ר מנסה להשפיל את האדם לומר‬ ‫שהוא חולי הנפש בבסוד הקטנות‪ ,‬אחר שיש‬ ‫מקום גרוע יש רחמנות יותר‪ ,‬לכן נתן הקב"ה‬
‫עמ ס"ד – בשבירת הכלים האורות עלו‬ ‫שהוא טפה סרוחה ואיך אפשר שיתקדש‬ ‫לו דעת זה‪ ,‬אז הוא ממתיק ע"י הדעת זה‪ ,‬וזה‬ ‫התורה על הארץ‪ ,‬כי גם השמים אינם יכולים‬
‫למעלה לקדושתן‪ ,‬והכלים לעולם הבריאה‪.‬‬ ‫רפואתו‪ / .‬מי שאינו יודע שהוא חולה ברוחני‪,‬‬ ‫לסבול התורה כשיתנהג עמהם בדין‪ ,‬רק ע"י‬
‫‪ /‬בעת התגברות מדה רעה או חלילה איזה‬ ‫בגדר הקדושה והחסידות‪.‬‬ ‫רחמנות‪ / .‬אמת היא מדתו של יעקב‪ ,‬מדת‬
‫עבירה‪ ,‬תיכף מסתלק בחי' אלקות לקדושתו‬ ‫עמ' מ"ב – הצדיקים מהפכים כל מדות רעות‬ ‫אז אין רפואה למכתו האנושה ר"ל‪.‬‬ ‫הרחמנות‪ / .‬יעקב לא מת‪ ,‬כי במדת רחמנות‬
‫אל הקדושה‪ / .‬יש עין רעה בקדושה‪ ,‬שאינו‬ ‫עמ' קי"ט – והנה אם יחלה האדם‪ ,‬הוא‬ ‫לא היתה שבירה‪ / .‬ענין דרחמנות הוא נחלה‬
‫וכו'‪.‬‬ ‫מספיק לו כל תורה ומצוות שלו‪ .‬ויש עין‬ ‫עושה לעצמו כמה מיני תרופות ומוציא‬
‫עמ' ס"ח – בירור הקדושה מתברר בכל יום‬ ‫רעה שמתקנא במעלות הקדושים לעלות‬ ‫כמה הוצאות לצורך הרפואות ולרופאים‬ ‫בלי מיצרים‪.‬‬
‫עד לביאת המשיח בב"א והוא ע"י תורה‬ ‫כדי שיתרפא‪ ,‬כך צריך שישקיע להתרפא‬
‫במדרגותיהם‪.‬‬
‫ומצוות והעיקר ע"י תפלה‪.‬‬ ‫עמ' מ"ג – אלה שנוחלים העוה"ב משום‬ ‫מתחלואי הנפש‪.‬‬