Page 205 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫קדושה הבעש"ט גצש‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫רוחניות הבעש"ט‬ ‫ת אגרות ערכים‬

‫ישנו ניצוץ קדוש מגולגל בה‪ / .‬כשיבוא ליתן‬ ‫הניצוצות הקדושים מן הארציות ומן‬ ‫שבעולם יש כ"ב אותיות‪ ,‬ובתוך האותיות‬ ‫ולשתות‪ ,‬יכון לאהבתו ית'‪ ,‬ואז מעלה התאוה‬
‫חלק הכהנים והלוים בתרומות ומעשרות‪,‬‬ ‫החיצונים‪.‬‬ ‫שורה רוחניות הקב"ה וכו'‪ / .‬רוחניותו ית'‬ ‫הגשמית לתאוה רוחנית ובזה מברר הניצה"ק‬
‫ויראה גודל זריזותם בעבודתם ותוקף‬ ‫בתוך אות א' ונתעטף בו‪ ,‬וברא אור מן אות‬ ‫שיש בזה וכו'‪ / .‬צריך להקדים הענוג הרוחני‬
‫קדושתם‪ ,‬ואכילתם בקדושה‪ ,‬יכנע לבבו‬ ‫עמ' קי"ב – מאמרו של הקב"ה מרום וקדוש‪,‬‬ ‫על תאות הגשמי‪ ,‬ומזה יהיה לו כח מרוחניות‬
‫לשוב בתשובה שלימה ויתן לו היכולת לאכול‬ ‫ותיכף כשאמר יהי רקיע נתהוה הרקיע וכו'‪/ .‬‬ ‫א' והוא אור אצילות וכו'‪.‬‬
‫פירותיו בקדושה וכו'‪ / .‬המברר ניה"ק מדצ"ח‬ ‫הקב"ה ברא אדם שיהיה תאב לאכול ולשתות‬ ‫עמ' קנ"ג – עיקר עסק התורה ותפלה הוא‬ ‫המאכל‪.‬‬
‫צריך שיטהר עצמו בתשובה בפנימיות וכו'‪/ .‬‬ ‫כדי שיברר את הניצוצות המתלבשים‬ ‫שידבק א"ע אל פנימיות רוחניות אור א"ס‬ ‫עמ' קי"א – החיות הוא מזון הנשמה‪ ,‬וזה‬
‫אחר שיטהר עצמו מכל טומאת הסט"א יוכל‬ ‫בדצח"ם ויש להם חשק להדבק בקדושה וכו'‪.‬‬ ‫שבתוך אותיות התורה והתפלה וכו'‪ / .‬שורש‬ ‫במאכלים המותרים וכשרים שצוה הקב"ה‬
‫‪ /‬לעת"ל שיתברר הטוב ויכלה הרע‪ ,‬יתקיים‬ ‫אותיות התורה שקרוב יותר אל החיות‬ ‫להעלותן מגשמיות לרוחניות‪ / .‬ויענך וירעיבך‪,‬‬
‫בנקל לברר ניה"ק מבית ומחוץ‪.‬‬ ‫וגר זאב עם כבש וכו'‪ ,‬לפי שיתגלה הקדושה‬ ‫הרוחני אור א"ס הוא אות א'‪ ,‬ואח"כ יורד‬ ‫כי המן היה רוחני מאוד ולהדיוטות לא היה‬
‫עמ' קכ"א – בסעודת הרשות המאכלים בגדר‬ ‫קורת רוח ממנו‪ / .‬המן היה רוחני מאוד‪,‬‬
‫מותרות לגדר הקדושה‪ ,‬ולכן מתענג בתחילה‬ ‫של השי"ת מהקליפות וכו'‪.‬‬ ‫והולך ומלבש זה בזה וכו'‪.‬‬ ‫לחם אבירים‪ ,‬שמלאכי השרת אוכלין‪ / .‬גם‬
‫עמ' קי"ג – ע"י ברכת הנהנין יכוון לעורר‬ ‫עמ' ק"ס – זה שאינו יודע שהוא חולה ברוחני‪,‬‬ ‫כשיגיע לא"י ויאכל לחם גשמי צריך להקדים‬
‫וצערם בסוף‪.‬‬ ‫קדושה עליונה במאכל‪ / .‬היצה"ר שואף תמיד‬ ‫זה שיש לו גאוה ללמוד תורה שלא לשמה‪,‬‬ ‫כבוד הנשמה לגוף ולהעלות הכל מגשמיות‬
‫עמ' קכ"ב – ג' גופים באדם‪ ,‬כשהגוף הפנימי‬ ‫לקבל מצד הקדושה וכו'‪ / .‬קדושת המאכל‬ ‫לרוחניות‪ / .‬לא על הלחם לבדו יחיה האדם‪,‬‬
‫הוא לבוש לנפש דקדושה‪ ,‬ועליו להנצל מב'‬ ‫הוא ראש כל הקדושות‪ / .‬ימנע מלאכול על‬ ‫ונדמה לו שהוא צדיק ושלם וכו'‪.‬‬ ‫בזמן שהוא לבדו גשמיות בלי התעוררות‬
‫שלחן אחרים כי אז יקשה לו ליזהר בקדושת‬ ‫עמ' קס"ו – כשמתענג ברוחני אז נותנין לו‬ ‫הרוחניות וכו'‪ / .‬ע"י הברכה מתעורר במאכל‬
‫הגופים האחרים שלא יפריעו לקדושה‪.‬‬ ‫הרוחניות‪ ,‬ומזה יחיה האדם‪ ,‬שהיא הנשמה‪,‬‬
‫עמ' ק"ל – חטיבה אחת‪ ,‬פי' שיביא אותנו‬ ‫ופרישת המאכל שנוהג אצלו‪.‬‬ ‫משאלות לבו‪.‬‬
‫הקב"ה לאחדות‪ ,‬לעורר לבבנו והפנימיות‬ ‫עמ' קי"ד – כשאדם אוכל בקדושה לתקן‬ ‫עמ' קפ"ג –צדיקים שלוחי דמטרוניתא הם‬ ‫שניזונית מרוחניות המאכלים וכו'‪.‬‬
‫שבנו בדביקות וקדושה אל האחדות‪ ,‬וע"י‬ ‫הניצוצות הקדושים שבמאכל‪ ,‬אזי המאכל‬ ‫לקשר עצמם אל האותיות והחיות רוחניות‬ ‫עמ' קט"ז – כיון שמשיב נפשו בכזית לחם‬
‫שהשי"ת משפיע שפע קדושה בפנימיות של‬ ‫מבקש אחרי האדם שיאכל אותו ויתקנו‪/ .‬‬ ‫שבכלל דברי העוה"ז ואינו נהנה מחומריות‬ ‫משמע שיש בזה סוד אדם שלם‪ ,‬היינו החיות‬
‫כשאדם שם אל לבו שבמאכל שורה קדושה‬ ‫כלל וכו'‪ / .‬צדיקים מיחדים בכל דברים‬ ‫והרוחניות שבתוכו כח אלקות אשר הוא בסוד‬
‫הצדיק‪ ,‬גורם לעורר בתשובה לב לני אדם‪.‬‬ ‫גדולה כ"כ שהם שני שמות הקודש א"ל הוי"ה‪,‬‬ ‫שבעולם יחודים קדושים אהבה ושמחה‬ ‫אדם‪ / .‬כשצדיק אוכל אינו אוכל אלא לשובע‬
‫עמ' קל"ג – אתה סתר לי וכו' – שהוסיף לו‬ ‫משבר תאוותו וכו' ואוכל ביראה ובושה‬ ‫נפשו הרוחנית וכו'‪ / .‬הרשע אינו מדבק עצמו‬
‫השי"ת ההשראה הקדושה על הראש ובזה‬ ‫ובקדושה גדולה וכו'‪ / .‬אם אוכל במחשבה‬ ‫בתענוגים רוחניים דבקות וכו'‪.‬‬ ‫כלל לרוחניות שבכל דבר‪ ,‬וזה מן האדום‬
‫מוצא חן בעיני כל רואיו‪ / .‬הנשמה אחר‬ ‫שאי אפשר לחיות בלי אכילה‪ ,‬בודאי נמנע‬ ‫עמ' קצ"א – כל מה שמופיע בעולם הגשמי‬
‫שחוצבה ממקום קדוש‪ ,‬ראוי שתתלהב תמיד‬ ‫שירים ניצוצות הקדושה שבתוך המאכל‬ ‫מקורו בעולמות העליונים הרוחניים ששם‬ ‫האדום הזה‪.‬‬
‫למעלה וכו'‪ / .‬רצון הבורא הוא להחיות‬ ‫עמ' קי"ח – כל עוד הוא מזוהם בסרחון‬
‫אל מקום חוצבה‪.‬‬ ‫נפשינו ע"י אכילה ושתיה‪ ,‬ולכן מוכרחים‬ ‫נעשה הכל ע"י זווגים וכו'‪.‬‬ ‫עוונותיו אינו יכול לברר ניצוצות‪ ,‬ולכן צריך‬
‫עמ' קל"ט – בענין תאות המותר צריך להיות‬ ‫עמ' קצ"ג – המראות שראה הבעש"ט בעלית‬ ‫לפנות מבית ומחוץ‪ .‬בגשמיות יבדוק נקביו‪,‬‬
‫לאכול בקדושה וטהרה‪ ,‬כי זה רצון הבוי"ת‪.‬‬ ‫הנשמה היו ראיה רוחנית גבוהה בצורה‬ ‫וברוחניות יתודה וישוב בתשובה שלימה וכו'‪.‬‬
‫בקדושה בענוה ובחיות אלקות‪.‬‬ ‫עמ' קי"ז – תכלית עבודתינו הוא להעלות‬ ‫עמ' קכ"ח – הצדיק מקשר הכל ומקרב מן‬
‫עמ' קנ"ב – הצדיק הוא כמו שביל וצנור‬ ‫העולמות והניצוצות הקדושות‪ ,‬ולהבדיל‬ ‫מוחשית‪.‬‬ ‫הארץ על שמי רום הרוחני הנקרא רקיע וכו'‪.‬‬
‫שממשיך ע"י מעשים הקדושים השפעות‬ ‫הקליפה מהקדושה‪ / .‬בחטא אדה"ר נפלו‬ ‫עמ' קצ"ז – האדם התחתון הוא יצור חשוך‪,‬‬ ‫עמ' קל"ד – מי שאינו מבטל מעסק התורה‬
‫הרבה ניצוצות קדושות לבין החיצונים‪/ .‬‬ ‫והחכמה לגלות שאין בו שום אבר‪ ,‬גם בגוף‬ ‫ועבודה כי אם קצת‪ ,‬כדי שתנוח כח הנשמה‬
‫טובות לעולם‪.‬‬ ‫האבות הקדושים העלו ניצוצי הקדושה‬ ‫הגשמי‪ ,‬ושום כח פיזי או רוחני ורצון וכו'‬ ‫ולא תתבטל במציאות‪ ,‬זה נקרא עובד ה'‬
‫עמ' קנ"ה – כאשר עושה רמ"ח מ"ע ושס"ה‬ ‫מחטא אדה"ר‪ / .‬המאבק בין לבן ליעקב‬ ‫מה שאינו לבוש לכח האלקי‪ / .‬כל הדברים‬ ‫בגשמי וברוחני כל ימיו‪ ,‬מאחר שהגשמי הוא‬
‫לא תעשה לתכלית שיתקדשו כל איבריו‬ ‫היה על ניצה"ק‪ / .‬מפני גודל חשיבות ארצנו‬ ‫הנמצאים בעוה"ז ממש‪ ,‬משמע שהתגשמו‬
‫הקדושה מגולגלים שם הניצוצין היותר‬ ‫וקבלו צורת חומר בלי תואר של חיות רוחנית‬ ‫כסא לרוחני‪.‬‬
‫וגידיו בקדושתו ית' לקיים ובו תדבק וכו'‪.‬‬ ‫גבוהים‪ / .‬בעלי תשובה חוזרים לקלקולם‬ ‫וכו'‪ / .‬צדיקים מדמים צורה ליוצרה‪ ,‬כלומר‬ ‫עמ' קל"ו – אין העדר ברוחני‪ ,‬ומה שהשיג לא‬
‫עמ' קנ"ז – בעת שבא הבעש"ט הקדוש‬ ‫מפני שאין נזהרין באכילתם לאכול בקדושה‪.‬‬ ‫שההסתכלות שלהם על העולם וחלקיו כמשל‬ ‫הולך לאיבוד‪ ,‬אם לא תוהה על הראשונות וכו'‪.‬‬
‫זצוק"ל‪ ,‬הציץ וזרח אור התעצמות קדושת‬ ‫עמ' קי"ז‪-‬קי"ח – התאנה שבכרה מורה כי‬ ‫עמ' קל"ח – בכל עניני החומר והגשמיות‬
‫ונמשל על השורש הרוחני העליון‪.‬‬
‫התפלה בעולם וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קצ"ט – כל צדיק יש לו ניצוצות משורש‬
‫עמ' קס"א – שחיטת יצה"ר הוא להוציא‬ ‫נשמתו שעליו לבררם ולתקנם ולבנות מהם‬
‫ממנו הרע‪ ,‬שיהיה נעשה מן היצה"ר שנקרא‬
‫הר – בחי' סיני‪ ,‬שהוא קדוש‪ ,‬שנעשה מלאך‬ ‫בנין רוחני לברכה‪.‬‬