Page 205 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 205

‫קדושה הבעש"ט גצש‬                            ‫אגרות ערכים‬                                  ‫רוחניות הבעש"ט‬                               ‫ת אגרות ערכים‬

‫ישנו ניצוץ קדוש מגולגל בה‪ / .‬כשיבוא ליתן‬    ‫הניצוצות הקדושים מן הארציות ומן‬              ‫שבעולם יש כ"ב אותיות‪ ,‬ובתוך האותיות‬          ‫ולשתות‪ ,‬יכון לאהבתו ית'‪ ,‬ואז מעלה התאוה‬
‫חלק הכהנים והלוים בתרומות ומעשרות‪,‬‬                                            ‫החיצונים‪.‬‬  ‫שורה רוחניות הקב"ה וכו'‪ / .‬רוחניותו ית'‬      ‫הגשמית לתאוה רוחנית ובזה מברר הניצה"ק‬
‫ויראה גודל זריזותם בעבודתם ותוקף‬                                                         ‫בתוך אות א' ונתעטף בו‪ ,‬וברא אור מן אות‬       ‫שיש בזה וכו'‪ / .‬צריך להקדים הענוג הרוחני‬
‫קדושתם‪ ,‬ואכילתם בקדושה‪ ,‬יכנע לבבו‬           ‫עמ' קי"ב – מאמרו של הקב"ה מרום וקדוש‪,‬‬                                                     ‫על תאות הגשמי‪ ,‬ומזה יהיה לו כח מרוחניות‬
‫לשוב בתשובה שלימה ויתן לו היכולת לאכול‬      ‫ותיכף כשאמר יהי רקיע נתהוה הרקיע וכו'‪/ .‬‬                        ‫א' והוא אור אצילות וכו'‪.‬‬
‫פירותיו בקדושה וכו'‪ / .‬המברר ניה"ק מדצ"ח‬    ‫הקב"ה ברא אדם שיהיה תאב לאכול ולשתות‬         ‫עמ' קנ"ג – עיקר עסק התורה ותפלה הוא‬                                              ‫המאכל‪.‬‬
‫צריך שיטהר עצמו בתשובה בפנימיות וכו'‪/ .‬‬     ‫כדי שיברר את הניצוצות המתלבשים‬               ‫שידבק א"ע אל פנימיות רוחניות אור א"ס‬         ‫עמ' קי"א – החיות הוא מזון הנשמה‪ ,‬וזה‬
‫אחר שיטהר עצמו מכל טומאת הסט"א יוכל‬         ‫בדצח"ם ויש להם חשק להדבק בקדושה וכו'‪.‬‬        ‫שבתוך אותיות התורה והתפלה וכו'‪ / .‬שורש‬       ‫במאכלים המותרים וכשרים שצוה הקב"ה‬
                                            ‫‪ /‬לעת"ל שיתברר הטוב ויכלה הרע‪ ,‬יתקיים‬        ‫אותיות התורה שקרוב יותר אל החיות‬             ‫להעלותן מגשמיות לרוחניות‪ / .‬ויענך וירעיבך‪,‬‬
             ‫בנקל לברר ניה"ק מבית ומחוץ‪.‬‬    ‫וגר זאב עם כבש וכו'‪ ,‬לפי שיתגלה הקדושה‬       ‫הרוחני אור א"ס הוא אות א'‪ ,‬ואח"כ יורד‬        ‫כי המן היה רוחני מאוד ולהדיוטות לא היה‬
‫עמ' קכ"א – בסעודת הרשות המאכלים בגדר‬                                                                                                  ‫קורת רוח ממנו‪ / .‬המן היה רוחני מאוד‪,‬‬
‫מותרות לגדר הקדושה‪ ,‬ולכן מתענג בתחילה‬                        ‫של השי"ת מהקליפות וכו'‪.‬‬                        ‫והולך ומלבש זה בזה וכו'‪.‬‬  ‫לחם אבירים‪ ,‬שמלאכי השרת אוכלין‪ / .‬גם‬
                                            ‫עמ' קי"ג – ע"י ברכת הנהנין יכוון לעורר‬       ‫עמ' ק"ס – זה שאינו יודע שהוא חולה ברוחני‪,‬‬    ‫כשיגיע לא"י ויאכל לחם גשמי צריך להקדים‬
                               ‫וצערם בסוף‪.‬‬  ‫קדושה עליונה במאכל‪ / .‬היצה"ר שואף תמיד‬       ‫זה שיש לו גאוה ללמוד תורה שלא לשמה‪,‬‬          ‫כבוד הנשמה לגוף ולהעלות הכל מגשמיות‬
‫עמ' קכ"ב – ג' גופים באדם‪ ,‬כשהגוף הפנימי‬     ‫לקבל מצד הקדושה וכו'‪ / .‬קדושת המאכל‬                                                       ‫לרוחניות‪ / .‬לא על הלחם לבדו יחיה האדם‪,‬‬
‫הוא לבוש לנפש דקדושה‪ ,‬ועליו להנצל מב'‬       ‫הוא ראש כל הקדושות‪ / .‬ימנע מלאכול על‬                     ‫ונדמה לו שהוא צדיק ושלם וכו'‪.‬‬    ‫בזמן שהוא לבדו גשמיות בלי התעוררות‬
                                            ‫שלחן אחרים כי אז יקשה לו ליזהר בקדושת‬        ‫עמ' קס"ו – כשמתענג ברוחני אז נותנין לו‬       ‫הרוחניות וכו'‪ / .‬ע"י הברכה מתעורר במאכל‬
      ‫הגופים האחרים שלא יפריעו לקדושה‪.‬‬                                                                                                ‫הרוחניות‪ ,‬ומזה יחיה האדם‪ ,‬שהיא הנשמה‪,‬‬
‫עמ' ק"ל – חטיבה אחת‪ ,‬פי' שיביא אותנו‬                       ‫ופרישת המאכל שנוהג אצלו‪.‬‬                                     ‫משאלות לבו‪.‬‬
‫הקב"ה לאחדות‪ ,‬לעורר לבבנו והפנימיות‬         ‫עמ' קי"ד – כשאדם אוכל בקדושה לתקן‬            ‫עמ' קפ"ג –צדיקים שלוחי דמטרוניתא הם‬                     ‫שניזונית מרוחניות המאכלים וכו'‪.‬‬
‫שבנו בדביקות וקדושה אל האחדות‪ ,‬וע"י‬         ‫הניצוצות הקדושים שבמאכל‪ ,‬אזי המאכל‬           ‫לקשר עצמם אל האותיות והחיות רוחניות‬          ‫עמ' קט"ז – כיון שמשיב נפשו בכזית לחם‬
‫שהשי"ת משפיע שפע קדושה בפנימיות של‬          ‫מבקש אחרי האדם שיאכל אותו ויתקנו‪/ .‬‬          ‫שבכלל דברי העוה"ז ואינו נהנה מחומריות‬        ‫משמע שיש בזה סוד אדם שלם‪ ,‬היינו החיות‬
                                            ‫כשאדם שם אל לבו שבמאכל שורה קדושה‬            ‫כלל וכו'‪ / .‬צדיקים מיחדים בכל דברים‬          ‫והרוחניות שבתוכו כח אלקות אשר הוא בסוד‬
   ‫הצדיק‪ ,‬גורם לעורר בתשובה לב לני אדם‪.‬‬     ‫גדולה כ"כ שהם שני שמות הקודש א"ל הוי"ה‪,‬‬      ‫שבעולם יחודים קדושים אהבה ושמחה‬              ‫אדם‪ / .‬כשצדיק אוכל אינו אוכל אלא לשובע‬
‫עמ' קל"ג – אתה סתר לי וכו' – שהוסיף לו‬      ‫משבר תאוותו וכו' ואוכל ביראה ובושה‬                                                        ‫נפשו הרוחנית וכו'‪ / .‬הרשע אינו מדבק עצמו‬
‫השי"ת ההשראה הקדושה על הראש ובזה‬            ‫ובקדושה גדולה וכו'‪ / .‬אם אוכל במחשבה‬                       ‫בתענוגים רוחניים דבקות וכו'‪.‬‬   ‫כלל לרוחניות שבכל דבר‪ ,‬וזה מן האדום‬
‫מוצא חן בעיני כל רואיו‪ / .‬הנשמה אחר‬         ‫שאי אפשר לחיות בלי אכילה‪ ,‬בודאי נמנע‬         ‫עמ' קצ"א – כל מה שמופיע בעולם הגשמי‬
‫שחוצבה ממקום קדוש‪ ,‬ראוי שתתלהב תמיד‬         ‫שירים ניצוצות הקדושה שבתוך המאכל‬             ‫מקורו בעולמות העליונים הרוחניים ששם‬                                          ‫האדום הזה‪.‬‬
                                            ‫למעלה וכו'‪ / .‬רצון הבורא הוא להחיות‬                                                       ‫עמ' קי"ח – כל עוד הוא מזוהם בסרחון‬
                           ‫אל מקום חוצבה‪.‬‬   ‫נפשינו ע"י אכילה ושתיה‪ ,‬ולכן מוכרחים‬                           ‫נעשה הכל ע"י זווגים וכו'‪.‬‬  ‫עוונותיו אינו יכול לברר ניצוצות‪ ,‬ולכן צריך‬
‫עמ' קל"ט – בענין תאות המותר צריך להיות‬                                                   ‫עמ' קצ"ג – המראות שראה הבעש"ט בעלית‬          ‫לפנות מבית ומחוץ‪ .‬בגשמיות יבדוק נקביו‪,‬‬
                                             ‫לאכול בקדושה וטהרה‪ ,‬כי זה רצון הבוי"ת‪.‬‬      ‫הנשמה היו ראיה רוחנית גבוהה בצורה‬            ‫וברוחניות יתודה וישוב בתשובה שלימה וכו'‪.‬‬
             ‫בקדושה בענוה ובחיות אלקות‪.‬‬     ‫עמ' קי"ז – תכלית עבודתינו הוא להעלות‬                                                      ‫עמ' קכ"ח – הצדיק מקשר הכל ומקרב מן‬
‫עמ' קנ"ב – הצדיק הוא כמו שביל וצנור‬         ‫העולמות והניצוצות הקדושות‪ ,‬ולהבדיל‬                                              ‫מוחשית‪.‬‬    ‫הארץ על שמי רום הרוחני הנקרא רקיע וכו'‪.‬‬
‫שממשיך ע"י מעשים הקדושים השפעות‬             ‫הקליפה מהקדושה‪ / .‬בחטא אדה"ר נפלו‬            ‫עמ' קצ"ז – האדם התחתון הוא יצור חשוך‪,‬‬        ‫עמ' קל"ד – מי שאינו מבטל מעסק התורה‬
                                            ‫הרבה ניצוצות קדושות לבין החיצונים‪/ .‬‬         ‫והחכמה לגלות שאין בו שום אבר‪ ,‬גם בגוף‬        ‫ועבודה כי אם קצת‪ ,‬כדי שתנוח כח הנשמה‬
                              ‫טובות לעולם‪.‬‬  ‫האבות הקדושים העלו ניצוצי הקדושה‬             ‫הגשמי‪ ,‬ושום כח פיזי או רוחני ורצון וכו'‬      ‫ולא תתבטל במציאות‪ ,‬זה נקרא עובד ה'‬
‫עמ' קנ"ה – כאשר עושה רמ"ח מ"ע ושס"ה‬         ‫מחטא אדה"ר‪ / .‬המאבק בין לבן ליעקב‬            ‫מה שאינו לבוש לכח האלקי‪ / .‬כל הדברים‬         ‫בגשמי וברוחני כל ימיו‪ ,‬מאחר שהגשמי הוא‬
‫לא תעשה לתכלית שיתקדשו כל איבריו‬            ‫היה על ניצה"ק‪ / .‬מפני גודל חשיבות ארצנו‬      ‫הנמצאים בעוה"ז ממש‪ ,‬משמע שהתגשמו‬
                                            ‫הקדושה מגולגלים שם הניצוצין היותר‬            ‫וקבלו צורת חומר בלי תואר של חיות רוחנית‬                                      ‫כסא לרוחני‪.‬‬
   ‫וגידיו בקדושתו ית' לקיים ובו תדבק וכו'‪.‬‬  ‫גבוהים‪ / .‬בעלי תשובה חוזרים לקלקולם‬          ‫וכו'‪ / .‬צדיקים מדמים צורה ליוצרה‪ ,‬כלומר‬      ‫עמ' קל"ו – אין העדר ברוחני‪ ,‬ומה שהשיג לא‬
‫עמ' קנ"ז – בעת שבא הבעש"ט הקדוש‬             ‫מפני שאין נזהרין באכילתם לאכול בקדושה‪.‬‬       ‫שההסתכלות שלהם על העולם וחלקיו כמשל‬          ‫הולך לאיבוד‪ ,‬אם לא תוהה על הראשונות וכו'‪.‬‬
‫זצוק"ל‪ ,‬הציץ וזרח אור התעצמות קדושת‬         ‫עמ' קי"ז‪-‬קי"ח – התאנה שבכרה מורה כי‬                                                       ‫עמ' קל"ח – בכל עניני החומר והגשמיות‬
                                                                                                    ‫ונמשל על השורש הרוחני העליון‪.‬‬
                         ‫התפלה בעולם וכו'‪.‬‬                                               ‫עמ' קצ"ט – כל צדיק יש לו ניצוצות משורש‬
‫עמ' קס"א – שחיטת יצה"ר הוא להוציא‬                                                        ‫נשמתו שעליו לבררם ולתקנם ולבנות מהם‬
‫ממנו הרע‪ ,‬שיהיה נעשה מן היצה"ר שנקרא‬
‫הר – בחי' סיני‪ ,‬שהוא קדוש‪ ,‬שנעשה מלאך‬                                                                              ‫בנין רוחני לברכה‪.‬‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210