Page 206 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫רוחניות הבעש"ט טצש‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫קדושה הבעש"ט‬ ‫דצש אגרות ערכים‬

‫עמ' ס"ח – כשאדם מדבר נאצל כל דיבור‬ ‫הרבה‪ ,‬ויש לו רוח גבוהה ונפש רחבה וכו'‪ .‬אם‬ ‫עמ' קפ"ז – בשעה שהצדיקים מתפללים‬ ‫קדוש‪ ,‬ואז כל העולם כולו קדוש‪ ,‬שבת לה'‪.‬‬
‫מנפשו אצילות רוחני‪ ,‬וכל הנפש יוצא‬ ‫שמוע ברוחני חושק לשמוע עוד‪.‬‬ ‫עם הצבור‪ ,‬המה מקצרים כמוהם‪ ,‬להראות‬ ‫‪ /‬שחיטת יצה"ר לעת"ל‪ ,‬הוא שמוציא ממנו‬
‫בהדיבור וכו'‪ / .‬הנפש בלעדי הגוף אינה‬ ‫שמעורבים עמהם‪ ,‬שבזה ממשיכים עליהם‬ ‫האות מ' ונשאר סא"ל‪ ,‬שהוא גי' צ"א יחוד‬
‫בציור כלל‪ ,‬רק עצם רוחני‪ .‬השי"ת רצה דוקא‬ ‫עמ' מ' – הצדיק יש לו עין רעה ברוחניי‪ ,‬שאין‬ ‫קדושה כמותם וכו'‪ / .‬הצדיקים בקדושתם‬
‫בציור זה של הגוף כדי שעל ידי זה ישרה עליו‬ ‫עינו שבע בכל מעשים טובים שעושה‪ / .‬רוח‬ ‫הנשאה קובעים אמונה שלימה בלבותם של‬ ‫הוי"ה אדנ"י‪.‬‬
‫הרוחני שברא להחיותו‪ / .‬לאותיות ציור גופני‬ ‫גבוהה ברוחני הוא נגד היצה"ר המפתה שאינו‬ ‫עמ' קס"ח – חיות הקודש‪ ,‬היינו החיּות‬
‫שבו מתלבש רוחניות וחיות פרטי המצטרך‬ ‫יכול ללכת בגדלות וכו'‪ / .‬נפש רחבה ברוחני‬ ‫פשוטי העם‪.‬‬
‫וכו'‪ / .‬טעם כתיבת סת"ם בקדושה בכוונה‬ ‫הוא שמתאוה הצדיק בכל מיני תאוה שאפשר‬ ‫עמ' קצ"ה – כחם של הקליפות הוא במקום‬ ‫שבקדושה וכו'‪.‬‬
‫הוא כדי שישרה הרוחניות על גופי האותיות‬ ‫בעבודת השי"ת‪ / .‬הרשע ברוחני מסתפק‬ ‫עמ' קע"ה – כל מ"ב המסעות הם בחינות‬
‫הנכתבים‪ / .‬אם יזכה יוכל להמשיך רוחניות‬ ‫במיעוט לימוד התורה וגם שלא לש"ש רק‬ ‫הפירוד ובמקום החסרון של הקדושה‪.‬‬
‫להתפאר‪ / .‬הרשע ברוחני בעל רוח נמוכה‬ ‫עמ' קצ"ח – האותיות נובעות ממקור עליון‬ ‫קדושים וטהורים‪ ,‬מעלות רמות וכו'‪.‬‬
‫לדיבוריו ולהפריח האותיות למעלה‪.‬‬ ‫שאומר מה אני ספון וחשוב ליכנס בגדר‬ ‫עמ' קע"ז – כלל גדול לעובד ה' בקדושה‪,‬‬
‫עמ' ע' – מושג עליה ברוחניות הוא ענין‬ ‫שבקדושה‪ ,‬ומשם נמשכות ומתעבות וכו'‪.‬‬ ‫שמבין ממחשבותיו הטהורות מה לעשות‪,‬‬
‫הזדככות‪ ,‬שהתחתון מזדכך ובא בהשואת‬ ‫החסידות‪.‬‬ ‫עמ' ר"א – התורה דורשת מאתנו מדרגות‬
‫הצורה לעליון‪ / .‬תכלית עיקר הכונה‪ ,‬להמשיך‬ ‫עמ' מ"ה – כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך‬ ‫כמו פנחס‪.‬‬
‫הרוחניות ממדריגות עליונות אל האותיות‬ ‫עשה‪ ,‬כי כאשר מקשר המעשה גשמי ברוחני‪,‬‬ ‫גדולות כמו קדושים תהיו וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קע"ח – ע"י יחוד יראה עם נורא‪ ,‬נתברר‬
‫שהוא מזכיר‪ ,‬שיעלו עד המדריגה העליונה‬ ‫עמ' ר"ה – לשלמה המלך היו האלפין הנפולין‬ ‫ניצוץ הקדוש ונתחבר למעלה אל החיות וכו'‪.‬‬
‫עי"ז נעשה יחוד קובה"ו‪.‬‬ ‫אלא שזכה להם בקדושה משא"כ הת"ח שדין‬ ‫עמ' קע"ט – כאשר יש יחוד בקדושה‪ ,‬ממילא‬
‫לעשות שאלתו וכו'‪.‬‬ ‫עמ' מ"ו – בהתקן כל הנפשות ימשיכו אליהם‬
‫עמ' ע"ז – השכל שבנשמה מצ"ע הוא רק‬ ‫כל בחי' הנשמה העליונה של אצילות כל נפש‬ ‫יהודאין וכו'‪.‬‬ ‫יתפרדו כל פועלי און‪.‬‬
‫להשכיל בענינים רוחניים ואין לו שום‬ ‫עמ' רי"א – דברים הרבה פי' שהדיבור העליון‬ ‫עמ ק"פ – כונה רצויה בלימוד לשמה – לדבק‬
‫שייכות להשכלה גשמית וכו'‪ / .‬כח הראיה‬ ‫ונפש‪ ,‬כי הרוחני אינו מתחלק‪.‬‬ ‫משפיע לדיבור התחתון הרבה דיבורים של‬ ‫א"ע בקדושה וטהרה עם האותיות בכח‬
‫שבעין לפי חומר העין בשחור ולבן שבו‪ ,‬כך‬ ‫עמ' מ"ח – כל עשיות ודבורים נכללים בשם‬ ‫ופועל‪ ,‬בדיבור ובמחשבה‪ ,‬לקשר חלק נרנח"י‬
‫יבוא אור הראיה הרוחנית וכו'‪ / .‬לפי אופן‬ ‫אדנ"י עולם המעשה‪ ,‬הן עשיות גשמיות הן‬ ‫חיות דקדושה‪.‬‬ ‫בקדושת נר מצוה ותורה אור‪ / .‬כשזוכה‬
‫מיזוג החומר בגשמי בגוף כך הוא מזיגת‬ ‫עמ' רי"ז – במשנת ר' פנחס‪ :‬טהרה מביאה‬ ‫להבין ולהתדבק באותיות הקדושים‪ ,‬יוכל‬
‫הכוחות הרוחניים והתכונות‪ / .‬יש בהגשמת‬ ‫עשיות רוחניות וכו'‪.‬‬ ‫להבין מתוכם ממש אפילו עתידות‪ / .‬התורה‬
‫טבעי האברים מעין ודוגמא טבע מהות אור‬ ‫עמ' נ"ז – עיקר שורש היחודים והעליות‪,‬‬ ‫לידי קדושה וכו'‪.‬‬ ‫מאירה עיני המתדבק בהם בקדושה ובטהרה‬
‫שיתעלה כל דבר גשמי שבפעולת האדם אל‬ ‫עמ' רכ"ג – מעשים טובים מצד הקדושה‬
‫הרוחני דנפש וכו'‪.‬‬ ‫נעשים מתוך תענוג ואושר וכו'‪ / .‬המבחן‬ ‫כמו אורים ותומים‪.‬‬
‫עמ' פ"ה – כל אלה שהם משורש הצדיק הוא‬ ‫הרוחני על ידי הדעת וכו'‪.‬‬ ‫אם הוא מצד הקדושה או מצד הס"א הוא‬ ‫עמ' קפ"א – בהיות האדם צדיק וחסיד וכו'‪,‬‬
‫מעלה אותם ומפרה אותם בפירות רוחניים‪.‬‬ ‫עמ' ס"ד – כשגוף אדם התחתון בקבר נשאר‬ ‫אם מרגיש טרחה בעבודת ה'‪ / .‬כל עובדין‬ ‫בודאי שנבראים ממנו מלאכים ורוחות‬
‫עמ' פ"ח – השאיפה למדרגות והשגות‬ ‫בו רוחניות הנקרא הבל דגרמי כדי שיהיה לו‬ ‫דקדושה איהו בשלימו בלי טרחא רק‬ ‫קדושים קיימין ועומדין‪ / .‬חבורת הצדיקים‬
‫ברוחניות בלתי עמל ויגיעה‪ ,‬היא תאוה ככל‬ ‫חיות‪ / .‬הרוחניות הנשאר במלכים שנשברו‬ ‫בתענוגים ואושר‪ / .‬עבדות השי"ת צריכה‬ ‫הנסתרים של ר' אליהו בעל שם עסקו בתורת‬
‫הוא הבל דגרמי‪ ,‬בחי' ניצוצין של האורות‬ ‫להיות באהבה ובשמחה ואז מקומה בקדושה‬
‫התאוות‪.‬‬ ‫הקבלה בקדושה ובטהרה‪.‬‬
‫עמ' פ"ט – כל מאורעות עוה"ז ובאדם‬ ‫שנשארו בכלים המתים ההם‪.‬‬ ‫ולא זולת‪.‬‬ ‫עמ' קפ"ג – צריך להעלות את האותיות‬
‫החומרי‪ ,‬הוא השתלשלות מעולמות עליונים‬ ‫עמ' ס"ה – דרך ההעלאה כל דבר שבעוה"ז‬ ‫עמ' רכ"ז – כל זמן שהדין שולט על הצדיק‬ ‫הנפולות‪ ,‬וצדיקים מיחדים בכל דברים‬
‫ורוחניים‪ / .‬ענין תחילה ואח"כ‪ ,‬אינו בזמן כי‬ ‫לשרשו הוא ברוחניות הנמצאת בכל עצם‪ ,‬והם‬ ‫הוא רעוע ושבור ואינו יכול להרים את ראשו‬ ‫שבעולם יחודים קדושים וכו' ומעלים אותן‬
‫הרוחני הוא למעלה מן הזמן‪ ,‬אלא ענין סיבה‬ ‫אותיות ותיבות ומשפטים‪ / .‬תחילת תפיסת‬ ‫בתוך הקדושה‪ / .‬בהעלאת מדרגות הקדושה‬
‫העצם בכח הרוחני שבו‪ ,‬הוא בחי' אות‪/ .‬‬ ‫לשרשם מתלוה בכל שלב ענין ההבדלה‪.‬‬ ‫עד המחשבה העליונה‪.‬‬
‫ומסובב‪.‬‬ ‫שלושת שלבי העליה ותכנם הרוחני מכונים‬ ‫‪ /‬בשבירת המלכים הכלים נפלו לעלמין‬ ‫עמ' קפ"ה – הגר בא לכלל ישראל ע"י טבילה‬
‫עמ' ק"ב – אנכי הסתר אסתיר פי' שאינו יודע‬ ‫דפירודא יחד עם ניצוצי הקדושה‪ / .‬בבירור‬ ‫במקוה‪ ,‬כ"ש איש יהודי שהטבילה גורמת לו‬
‫עולמות נשמות ואלקות‪.‬‬ ‫בעולם התיקון הורדו ל"ב המלכויות לבחי'‬
‫שהוא חולה ברוחני‪.‬‬ ‫עמ' ס"ז – האותיות יש בהם חיות ורוחניות‪,‬‬ ‫טהרה וקדושה‪.‬‬
‫עמ' ק"י – בכל דבר שמתאוה‪ ,‬כגון לאכול‬ ‫כמ"ש נפשי יצאה בדברו וכו'‪ / .‬כלל גדול בכל‬ ‫פסולת ונשארו הרפ"ח בסוד בנין הקדושה‪.‬‬ ‫עמ' קפ"ו – הבעש"ט הקדוש היה יכול ללמוד‬
‫ספרי קבלה‪ ,‬שאין דמיון בין הרוחני והגשמי‬ ‫עמ' רכ"ט – א"ל מסתתר גם במלכות דמלכות‬ ‫עם התלמידים תורה בסוד יחוד ברכה קדושה‪.‬‬
‫דעשיה‪ ,‬שיש שם איזה ניצוץ קדוש‪ / .‬כשבאה‬ ‫‪ /‬פשוטי העם אינם צריכים לצמצומים אלא‬
‫כל וכלל וכו'‪.‬‬ ‫לו מחשבה בטלה בתפלה יכניע עצמו מאוד‬
‫נסמכים על קדושת העובדי ה' וכו'‪.‬‬