Page 206 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 206
רוחניות הבעש"ט טצש אגרות ערכים קדושה הבעש"ט דצש אגרות ערכים
עמ' ס"ח – כשאדם מדבר נאצל כל דיבור הרבה ,ויש לו רוח גבוהה ונפש רחבה וכו' .אם עמ' קפ"ז – בשעה שהצדיקים מתפללים קדוש ,ואז כל העולם כולו קדוש ,שבת לה'.
מנפשו אצילות רוחני ,וכל הנפש יוצא שמוע ברוחני חושק לשמוע עוד. עם הצבור ,המה מקצרים כמוהם ,להראות /שחיטת יצה"ר לעת"ל ,הוא שמוציא ממנו
בהדיבור וכו' / .הנפש בלעדי הגוף אינה שמעורבים עמהם ,שבזה ממשיכים עליהם האות מ' ונשאר סא"ל ,שהוא גי' צ"א יחוד
בציור כלל ,רק עצם רוחני .השי"ת רצה דוקא עמ' מ' – הצדיק יש לו עין רעה ברוחניי ,שאין קדושה כמותם וכו' / .הצדיקים בקדושתם
בציור זה של הגוף כדי שעל ידי זה ישרה עליו עינו שבע בכל מעשים טובים שעושה / .רוח הנשאה קובעים אמונה שלימה בלבותם של הוי"ה אדנ"י.
הרוחני שברא להחיותו / .לאותיות ציור גופני גבוהה ברוחני הוא נגד היצה"ר המפתה שאינו עמ' קס"ח – חיות הקודש ,היינו החיּות
שבו מתלבש רוחניות וחיות פרטי המצטרך יכול ללכת בגדלות וכו' / .נפש רחבה ברוחני פשוטי העם.
וכו' / .טעם כתיבת סת"ם בקדושה בכוונה הוא שמתאוה הצדיק בכל מיני תאוה שאפשר עמ' קצ"ה – כחם של הקליפות הוא במקום שבקדושה וכו'.
הוא כדי שישרה הרוחניות על גופי האותיות בעבודת השי"ת / .הרשע ברוחני מסתפק עמ' קע"ה – כל מ"ב המסעות הם בחינות
הנכתבים / .אם יזכה יוכל להמשיך רוחניות במיעוט לימוד התורה וגם שלא לש"ש רק הפירוד ובמקום החסרון של הקדושה.
להתפאר / .הרשע ברוחני בעל רוח נמוכה עמ' קצ"ח – האותיות נובעות ממקור עליון קדושים וטהורים ,מעלות רמות וכו'.
לדיבוריו ולהפריח האותיות למעלה. שאומר מה אני ספון וחשוב ליכנס בגדר עמ' קע"ז – כלל גדול לעובד ה' בקדושה,
עמ' ע' – מושג עליה ברוחניות הוא ענין שבקדושה ,ומשם נמשכות ומתעבות וכו'. שמבין ממחשבותיו הטהורות מה לעשות,
הזדככות ,שהתחתון מזדכך ובא בהשואת החסידות. עמ' ר"א – התורה דורשת מאתנו מדרגות
הצורה לעליון / .תכלית עיקר הכונה ,להמשיך עמ' מ"ה – כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך כמו פנחס.
הרוחניות ממדריגות עליונות אל האותיות עשה ,כי כאשר מקשר המעשה גשמי ברוחני, גדולות כמו קדושים תהיו וכו'. עמ' קע"ח – ע"י יחוד יראה עם נורא ,נתברר
שהוא מזכיר ,שיעלו עד המדריגה העליונה עמ' ר"ה – לשלמה המלך היו האלפין הנפולין ניצוץ הקדוש ונתחבר למעלה אל החיות וכו'.
עי"ז נעשה יחוד קובה"ו. אלא שזכה להם בקדושה משא"כ הת"ח שדין עמ' קע"ט – כאשר יש יחוד בקדושה ,ממילא
לעשות שאלתו וכו'. עמ' מ"ו – בהתקן כל הנפשות ימשיכו אליהם
עמ' ע"ז – השכל שבנשמה מצ"ע הוא רק כל בחי' הנשמה העליונה של אצילות כל נפש יהודאין וכו'. יתפרדו כל פועלי און.
להשכיל בענינים רוחניים ואין לו שום עמ' רי"א – דברים הרבה פי' שהדיבור העליון עמ ק"פ – כונה רצויה בלימוד לשמה – לדבק
שייכות להשכלה גשמית וכו' / .כח הראיה ונפש ,כי הרוחני אינו מתחלק. משפיע לדיבור התחתון הרבה דיבורים של א"ע בקדושה וטהרה עם האותיות בכח
שבעין לפי חומר העין בשחור ולבן שבו ,כך עמ' מ"ח – כל עשיות ודבורים נכללים בשם ופועל ,בדיבור ובמחשבה ,לקשר חלק נרנח"י
יבוא אור הראיה הרוחנית וכו' / .לפי אופן אדנ"י עולם המעשה ,הן עשיות גשמיות הן חיות דקדושה. בקדושת נר מצוה ותורה אור / .כשזוכה
מיזוג החומר בגשמי בגוף כך הוא מזיגת עמ' רי"ז – במשנת ר' פנחס :טהרה מביאה להבין ולהתדבק באותיות הקדושים ,יוכל
הכוחות הרוחניים והתכונות / .יש בהגשמת עשיות רוחניות וכו'. להבין מתוכם ממש אפילו עתידות / .התורה
טבעי האברים מעין ודוגמא טבע מהות אור עמ' נ"ז – עיקר שורש היחודים והעליות, לידי קדושה וכו'. מאירה עיני המתדבק בהם בקדושה ובטהרה
שיתעלה כל דבר גשמי שבפעולת האדם אל עמ' רכ"ג – מעשים טובים מצד הקדושה
הרוחני דנפש וכו'. נעשים מתוך תענוג ואושר וכו' / .המבחן כמו אורים ותומים.
עמ' פ"ה – כל אלה שהם משורש הצדיק הוא הרוחני על ידי הדעת וכו'. אם הוא מצד הקדושה או מצד הס"א הוא עמ' קפ"א – בהיות האדם צדיק וחסיד וכו',
מעלה אותם ומפרה אותם בפירות רוחניים. עמ' ס"ד – כשגוף אדם התחתון בקבר נשאר אם מרגיש טרחה בעבודת ה' / .כל עובדין בודאי שנבראים ממנו מלאכים ורוחות
עמ' פ"ח – השאיפה למדרגות והשגות בו רוחניות הנקרא הבל דגרמי כדי שיהיה לו דקדושה איהו בשלימו בלי טרחא רק קדושים קיימין ועומדין / .חבורת הצדיקים
ברוחניות בלתי עמל ויגיעה ,היא תאוה ככל חיות / .הרוחניות הנשאר במלכים שנשברו בתענוגים ואושר / .עבדות השי"ת צריכה הנסתרים של ר' אליהו בעל שם עסקו בתורת
הוא הבל דגרמי ,בחי' ניצוצין של האורות להיות באהבה ובשמחה ואז מקומה בקדושה
התאוות. הקבלה בקדושה ובטהרה.
עמ' פ"ט – כל מאורעות עוה"ז ובאדם שנשארו בכלים המתים ההם. ולא זולת. עמ' קפ"ג – צריך להעלות את האותיות
החומרי ,הוא השתלשלות מעולמות עליונים עמ' ס"ה – דרך ההעלאה כל דבר שבעוה"ז עמ' רכ"ז – כל זמן שהדין שולט על הצדיק הנפולות ,וצדיקים מיחדים בכל דברים
ורוחניים / .ענין תחילה ואח"כ ,אינו בזמן כי לשרשו הוא ברוחניות הנמצאת בכל עצם ,והם הוא רעוע ושבור ואינו יכול להרים את ראשו שבעולם יחודים קדושים וכו' ומעלים אותן
הרוחני הוא למעלה מן הזמן ,אלא ענין סיבה אותיות ותיבות ומשפטים / .תחילת תפיסת בתוך הקדושה / .בהעלאת מדרגות הקדושה
העצם בכח הרוחני שבו ,הוא בחי' אות/ . לשרשם מתלוה בכל שלב ענין ההבדלה. עד המחשבה העליונה.
ומסובב. שלושת שלבי העליה ותכנם הרוחני מכונים /בשבירת המלכים הכלים נפלו לעלמין עמ' קפ"ה – הגר בא לכלל ישראל ע"י טבילה
עמ' ק"ב – אנכי הסתר אסתיר פי' שאינו יודע דפירודא יחד עם ניצוצי הקדושה / .בבירור במקוה ,כ"ש איש יהודי שהטבילה גורמת לו
עולמות נשמות ואלקות. בעולם התיקון הורדו ל"ב המלכויות לבחי'
שהוא חולה ברוחני. עמ' ס"ז – האותיות יש בהם חיות ורוחניות, טהרה וקדושה.
עמ' ק"י – בכל דבר שמתאוה ,כגון לאכול כמ"ש נפשי יצאה בדברו וכו' / .כלל גדול בכל פסולת ונשארו הרפ"ח בסוד בנין הקדושה. עמ' קפ"ו – הבעש"ט הקדוש היה יכול ללמוד
ספרי קבלה ,שאין דמיון בין הרוחני והגשמי עמ' רכ"ט – א"ל מסתתר גם במלכות דמלכות עם התלמידים תורה בסוד יחוד ברכה קדושה.
דעשיה ,שיש שם איזה ניצוץ קדוש / .כשבאה /פשוטי העם אינם צריכים לצמצומים אלא
כל וכלל וכו'. לו מחשבה בטלה בתפלה יכניע עצמו מאוד
נסמכים על קדושת העובדי ה' וכו'.