Page 204 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫רחמים הבעש"ט תא‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫קדושה הבעש"ט‬ ‫בצש אגרות ערכים‬

‫להיות טובים‪ ,‬וזה עצמו ההרגש של החסד‪,‬‬ ‫עמ' רל"ו – אילו ניתנה רשות לעין לראות‬ ‫שידבק עצמו ג"כ אל אנשי השם עובדי ה'‬ ‫עמ' ס"ט – טעם לכתיבה ס"ת ותו"מ בקדושה‬
‫אזי נעשה באמת חסד ורחמים‪.‬‬ ‫ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא‬ ‫באמת וכו'‪.‬‬ ‫עפ"י דת תורתנו הקדושה בכונה נכונה‪,‬‬
‫השופע בו ממוצא פי ה'‪ ,‬הגשמיות לא היתה‬ ‫בכדי שישרה הרוחניות על גופי האותיות‬
‫עמ' פ"ט – ענין שני מצבים של קטנות‬ ‫נראית לעינינו‪ ,‬כי היתה בטלה לרוחניות‬ ‫עמ' ק' – מעשה המצוה בפועל מלביש המצוה‬ ‫הנכתבים‪ / .‬בירור הקדושה מהרע‪ ,‬נראה‬
‫וגדלות התחיל בשיתוף של מדת הרחמים‬ ‫על האבר ומשרה הקדושה של המצוה ומאמרו‬ ‫באדם כפי מה שמתברר עצמו מהיצה"ר‬
‫בדין וצמצום ב'‪ / .‬בתחילה עלה במחשבה‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫והמדות הרעות‪ .‬ולפי"ז בירור חלקו בעולמות‬
‫לברוא העולם במדת הדין‪ ,‬וראה שאין‬ ‫ית' על האבר וכו'‪.‬‬
‫העולם יכול להתקיים‪ ,‬עמד ושתפה במדת‬ ‫רחמים‬ ‫עמ' ק"ב – ברדת נשמה קדושה מלמעלה‪,‬‬ ‫העליונים הקדושה מהקליפה‪.‬‬
‫הרחמים‪ / .‬היות שמלכות היא מדת הדין‪,‬‬ ‫מתעורר קטרוג מס"מ שאינו יכול לפעול‬ ‫עמ' ע"ו – ע"י קיום המצות בשמחה ובטהרה‬
‫לכן העלה המאציל את המלכות לבינה‪,‬‬ ‫עמ' ו' – על חכמת הקבלה נאמר שבזכותה‬ ‫להסית‪ ,‬מחמת שההוא יחזיר העולם למוטב‪.‬‬ ‫בונים קומה שלימה של קדושה‪ / .‬דרך‬
‫שהיא מדת הרחמים‪ ,‬ובזה נעשה שיתוף‬ ‫יצאו בני ישראל מן הגלות ברחמים‪.‬‬ ‫‪ /‬שחיטת היצה"ר לעת"ל‪ ,‬שהוא שמוציא‬ ‫החסידות המקרבת נשמות ישראל לאביהם‬
‫ממנו הרע‪ ,‬שהוא אות מ'‪ ,‬ונשאר שם סא"ל‪,‬‬ ‫שבשמים‪ ,‬ומכניס בהם חיות דקדושה וכו'‬
‫מדת הרחמים בדין‪.‬‬ ‫עמ' ז' – כשהופיעה תורתו של האריז"ל‬ ‫הוא ע"י שמפשיטים כל תורה מהגשמיות‬
‫עמ' צ"ג – ג' סימנים בישראל‪ :‬רחמנים‬ ‫בעולם יראי ה'‪ ,‬שוב ניתנה ההזדמנות לקרב‬ ‫שהוא שם קדושה‪.‬‬
‫ביישנים גומלי חסדים‪ ,‬שהם מדות האבות‬ ‫עמ' ק"ג – הטעם לקריאת האגרת במוצ"ש‪,‬‬ ‫ומגלים האור האלקי שבקרבו‪.‬‬
‫וכו'‪ ,‬רחמנים היא מדת יעקב וכו'‪ / .‬ג' המדות‬ ‫את הגאולה ברחמים‪.‬‬ ‫הוא כדי להתחיל את השבוע בדבר שבקדושה‬ ‫עמ' ע"ט – אפילו דיבורים פחותים שהעם‬
‫כלולים זה בזה‪ ,‬לכן האוהב את חבירו מרחם‬ ‫עמ' ט"ו – הבעש"ט מבטיח שהקריאה‬ ‫וטהרה כאגרת זו‪ ,‬ועוד מכח המשך של‬ ‫מדברים‪ ,‬השיב משה אל ה' ונעשו לצירופים‬
‫באגרת תעזור לכל הנצרכים לישועה‬
‫עליו וכו'‪ ,‬ואילו בס"א הם נפרדים וכו'‪.‬‬ ‫ולרחמים שיענו אותם מן השמים כפי‬ ‫קדושת השבת וכו'‪.‬‬ ‫קדושים‪.‬‬
‫עמ' צ"ה – כשמתגלים המדות בצירופי‬ ‫עמ' ק"ד – כתר הוא סוד מאציל ושורש‪,‬‬ ‫עמ' פ"ה – הצדיק מתקשר ישירות לניצוצות‬
‫אתיות‪ ,‬כמו חסד וגבורה ורחמים‪ ,‬שהם‬ ‫צרכיהם‪.‬‬ ‫והקדושה היא מחוברת עם השורש‪ ,‬כלומר‬ ‫הטהורות והקדושות‪ ,‬וממילא הוא נטוע‬
‫אהבה ויראה והתקשרות‪ .‬התקשרות היא‬ ‫עמ' כ"ו – כל ההנהגה של הקב"ה גם מה‬ ‫שקדושה נקראת כשהיא בהשתוות הצורה‬ ‫במקום טהרה‪ / .‬ע"י אכילה ושתיה ומו"מ‬
‫ההמשכה של רחמים והשפעה‪ ,‬המוליך‬ ‫שנראה גבורות ודינים‪ ,‬הם אהבה וקרבה‬ ‫עם השורש שלה‪ / .‬כמו שהשורש שלנו‪,‬‬ ‫בקדושה וטהרה וכו'‪ ,‬נוכל לברר החיות‬
‫ומביא מעלה ומוריד הרחמים וכו'‪ / .‬בכל‬ ‫היינו הבורא‪ ,‬רצונו הוא רק להשפיע‪ ,‬כמו כן‬
‫תפילה וברכה מדי דברו כשמתחיל להבין‬ ‫ורחמים גדולים‪.‬‬ ‫שבתוך הקליפות וכו'‪.‬‬
‫מבוקשו הרי הוא במדות כמו חסד ורחמים‬ ‫עמ' ל"ב – מה שהאציל הקב"ה את האצילות‬ ‫הקדושה היא אך להשפיע לבורא‪.‬‬ ‫עמ' פ"ח – קדושים תהיו‪ ,‬יכול כמוני? וכו'‪,‬‬
‫וכו'‪ / .‬כמו עתר שמהפך את התבואה בגורם‪,‬‬ ‫אינו אלא שישיגו בני אדם את תוקפו‬ ‫עמ' ק"ח – כל הדבוקים לאדם השלם נמשכים‬ ‫כי כשהוא בתכלית המדריגה מקדושה עד‬
‫כך תפילת הצדיקים מהפכין מדת הדין‬ ‫וגבורתו‪ ,‬ולהראות להם איך הנהגת העולם‬ ‫יותר לדברי קדושה מחמת ההתקשרות עמו‪.‬‬ ‫שיתדמה למלאכי השרת‪ ,‬הוא בכח הבחירה‬
‫היא בדין ורחמים‪ ,‬שהם צדק ומשפט‪ ,‬כפי‬ ‫‪ /‬יכול לבטל את היצה"ר דרך אכילה בקדושה‬ ‫שבו אין היצה"ר מניחו לעולם כלל וכו'‪.‬‬
‫למדת הרחמים‪.‬‬ ‫‪ /‬הש"ץ וכתו ע"י ריבוי פרישותם גבר כח‬
‫עמ' צ"ו – כאשר מתברר לו שהוא נמצא‬ ‫מעשיהם של התחתונים‪.‬‬ ‫ובטהרה‪.‬‬ ‫הדמיון שבהם לחשוב שהם קדושים‪ ,‬וזה‬
‫בהסתר‪ ,‬מתבטלות כל ההסתרות וכו'‪,‬‬ ‫עמ' ל"ו – בנקודות דס"ג נעשה השיתוף‬ ‫עמ' ק"ט – הצדיק בשעת תפילתו הוא בודאי‬ ‫שורש הסתת הנחש וכו'‪ / .‬כל זמן שלא נתקן‬
‫וממילא המנצפ"ך שהם דינים‪ ,‬נהפכים לו‬ ‫דמדת הרחמים בדין בכך שמלכות עלתה‬ ‫בדביקות ובקדושה במחשבות טהורות‬ ‫חטא אדה"ר לגמרי‪ ,‬אין המחשבה נקיה לגמרי‬
‫לבינה וכו'‪ / .‬יחוד של הוי"ה ואדנ"י זה‬ ‫וצלולות וזכות‪ ,‬וכשאוכל מורא עולה על‬ ‫מדמיונות‪ ,‬כל אחד לפי מדרגתו‪ ,‬והקדוש‬
‫לרחמים מתוקים וממותקים‪.‬‬ ‫שיתוף ושילוב שם של רחמים ושם של דין‪.‬‬ ‫ראשו לבל יתגשם וינתק מהקדושה ח"ו‪/ .‬‬
‫עמ' צ"ח – בחודש אלול נפתחים שערי‬ ‫עמ' ס"א – כשלומד או אפילו מדבר דברי‬ ‫ענין האכילה הוא לברר ניצוצות קדושות‪,‬‬ ‫בקדושתו יוכל לטעות ג"כ וכו'‪.‬‬
‫חולין‪ ,‬יחשוב באיזה ענין הוא מדבר‪ ,‬אם‬ ‫וזו מלחמה גדולה‪ ,‬כי אם מצליח לבררם הוא‬ ‫עמ' צ"ב – הנשמה שחוצבה ממקום קדוש‪,‬‬
‫תשובה והי"ג מכילין דרחמי וכו'‪.‬‬ ‫באהבה או ביראה או רחמנות וכו' ויתקשר‬ ‫עולה‪ ,‬ואם לא הם מורידים אותו‪ / .‬בכל עניני‬ ‫ראוי שתתלהב תמיד אל מקום מחצבתה וכו'‪.‬‬
‫עמ' ק"ל – כשמתחבר עם צדיקי הדור‪ ,‬הם‬ ‫העוה"ז העיקר שיהיה לכבוד שמים‪ ,‬ובזה‬ ‫עמ' צ"ג – בקדושה‪ ,‬כל ג' מדות רחמנים‬
‫יקשרו את נפשו לשרשה‪ ,‬ויורו לו לשוב‬ ‫עצמו במדה ההיא‪.‬‬ ‫מעלה את הנצוצות הקדושים אל שורשם‪.‬‬ ‫ביישנים וגמ"ח כלולים זה בזה באחדות גמור‪.‬‬
‫עמ' ס"ב – כשהוא בבחי' ושוב‪ ,‬ושב לישותו‪,‬‬ ‫‪ /‬כשמכוין לאהבתו ית'‪ ,‬מעלה התאוה‬ ‫‪ /‬כשנכנס אדם עם כל עצמו בדבר קדושה‪,‬‬
‫באמת ובלב שלם אל ה' וירחמהו‪.‬‬ ‫אז הוא יודע אחדות הא"ס וטובו‪ ,‬ואזי אין‬ ‫הגשמית אל התאוה הרוחנית‪ ,‬ובזה מברר‬ ‫מתפשט מהחומריות‪ ,‬ומתלבש ברוח קדושה‬
‫עמ' קל"ב – מדת ישוב ירחמנו‪ ,‬פי' שיוסיף‬ ‫חילוק בין ה' לאלקים‪ ,‬בין מדת הדין למדת‬
‫הניצוץ הקדוש‪.‬‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫רחמים לישראל ויתקנם ויקרבם יותר‪.‬‬ ‫הרחמים‪.‬‬ ‫עמ' ק"י – לחם מרמז על הקדושה‪ ,‬בסוד ג'‬ ‫עמ' צ"ט – לקדושה עליונה לא יזכה עד‬
‫עמ' קמ"א – כאשר יש התעוררות דינים אין‬ ‫עמ' פ"ד – הדינים נושאים קל וחומר‪ ,‬שאם‬ ‫הויות‪ .‬המוציא לחם מן הארץ הוא הוצאת‬
‫לבטלן אלא להמתיקן‪ ,‬ואז אדרבא ימשך‬ ‫השורש הוא טוב וחסד‪ ,‬מכ"ש הם‪ ,‬שהם‬
‫חלק קטנטן מאורו הבהיר‪ ,‬ולכן עליהם‬