Page 207 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫קדושה קטרוג קליפות הבעש"ט הצש‬ ‫אגרות ערכים‬
‫עמ' קי"ח – תערוך שולחן לפני נגד צוררי‪,‬‬ ‫כתולעת‪ ,‬ואז מתברר הניצוץ הקדוש ומתחבר‬
‫שהם המקטרגים שנבראו מכח עונותי‪.‬‬ ‫למעלה וכו'‪.‬‬
‫עמ' קל"א – היות שעל בע"ת יש הרבה‬ ‫עמ' רל"א – יש שרים וחיילות קדושות של‬
‫דינים וקטרוגים‪ ,‬הריהו זקוק לטהרה כמו יום‬ ‫מלאכי מעלה שמפזרים הון רב מדרגות‬
‫קדושות ותענוגים קדושים ורוה"ק אל כל‬
‫הכפורים‪.‬‬ ‫המתקרבים להיכל המלך‪ ,‬וכך מפסיקים את‬
‫עמ' קמ"ה – בסיום היראה הקדושה‪ ,‬יש שם‬
‫יראה רעה דלקי ומחי ומקטרג‪ ,‬ואיהי רצועה‬ ‫עליתם והתקדמותם‪.‬‬
‫עמ' רל"ב – הנעשה שותף לבורא במעשה‬ ‫למדרגות "רבי"‪ / .‬ענין רב ורבי שייך גם בחו"ל‬
‫לאלקאה וכו'‪.‬‬ ‫בראשית‪ ,‬מוציא את האור מתוך החושך‪,‬‬
‫עמ' קנ"ג – ר' חנינא פתח שביל כאשר יש ח"ו‬ ‫דהיינו מסתכל בעצמו כמה חשוך ומבוזה הוא‬
‫קטרוגים וכל השערים ננעלים‪ ,‬שניתן בזכותו‬
‫לפני הקדושה של מעלה וכו'‪.‬‬
‫ליפתח השביל פרנסה ושפע רב‪.‬‬ ‫עמ' רל"ג – ע"י דיבור טוב מוסיף כח בכחות‬
‫עמ' קנ"ו – אם הוא נוצח עצמו לתמימות‬ ‫הקדושים וכו'‪ / .‬מכל דיבור וקול והבל‬
‫אעפ"י שיצרו מקטרגו לפניות אחרות הוא‬ ‫דאורייתא או דצלותא‪ ,‬נבראים כמה מלאכים‬
‫קדושים‪ ,‬ובהיפך ח"ו גורם חורבן העולמות‬
‫משברו וכו'‪.‬‬ ‫סדרי המרכבה הקדושה הנוגעים לשורש‬
‫עמ' קס"א – ת"ח שונא רבנן הוא מחלק‬
‫הס"מ היצה"ר לקטרג בת"ח כשר‪ ,‬כדי שיהיה‬ ‫הדיבור‪.‬‬
‫עמ' ר"מ – מכח חטא אדה"ר‪ ,‬כמעט שאין‬
‫בחירה חפשית‪.‬‬ ‫אחד ניצול מזה הענין שיש לו נפש מסטרא‬
‫עמ' קס"ד – ואת המות ואת הרע‪ ,‬אלו הם‬
‫ב' מקטרגים רשעים טמאים מצד ס"מ ונחש‪,‬‬ ‫דקדושה ומעורב בו רע‪.‬‬
‫הכל הוא נקודת הצמצום‪ ,‬והיא האמונה‪ ,‬ולכן‬
‫משרו של ישמעאל ועשו‪.‬‬ ‫קטרוג‬
‫עמ' קס"ז – כשראו ישראל שמצרים נוסע‬
‫אחריהם משמע שיש קטרוג עליהם‪ ,‬ולכן‬ ‫עמ' ו' – כאשר ראה הס"מ שהגאולה קרובה‬
‫קטרג מאוד‪ ,‬והצליח‪ ,‬ונשלח מגיד מסט"א‬
‫צעקו אל ה' ובזה נתבטל הקטרוג‪.‬‬ ‫לש"ץ שר"י ומשך בטומאתו רבים מבני‬
‫עמ' קע"ד – כאשר הס"א משטין על ישראל‪,‬‬
‫מיכאל טוען עמו ונעשה סניגור ומליץ טוב‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫וישראל ניצולים מקטרוג ההוא‪ / .‬בעלית‬ ‫עמ' מ"ט – במעשה ר"י מערבי שאמר לו‬
‫הנשמה ראה הבעש"ט איך מיכאל הופך חוב‬ ‫אליהו שהקטרוג מתגבר על שרוב התורה‬
‫שלמדו נפלה בידי הקליפות וכו'‪ / .‬הרב העיר‬
‫שמקטרג על ישראל‪ ,‬ומוציא ממנו זכות‪.‬‬ ‫את לב העם בצפת כי רבו המקטרגים ועשו‬
‫עמ' ר"נ – כאשר ברך הבעש"ט את הגביר‬
‫ואשתו שיזכו לבנים התעורר עליו קטרוג‬ ‫תשובה גדולה‪.‬‬
‫גדול כי היו עקרים מבטן ולידה‪ ,‬והיה צריך‬ ‫עמ' נ"ו – בעת עלית נשמה של הבעש"ט ראה‬
‫לשנות הטבע‪ ,‬ומשום קטרוג זה נגזר על‬ ‫שהס"א עלה לקטרג בשמחה גדולה ופעל‬
‫גזירות וכו' ומסר הבעש"ט נפשו כדי לבטלם‪.‬‬
‫הבעש"ט שיאבד שכר העוה"ב לגמרי וכו'‪.‬‬ ‫עמ' פ"ב – ע"י שאמרו שירה על הים‬
‫שמסתפק במועט וכו'‪ / .‬בעל הנשמה והצורה‪,‬‬
‫קליפות‬ ‫הקטרוגים לא יכלו להתגבר על הבנים‪.‬‬
‫עמ' ק"ב – ברדת נשמה קדושה לעולם‪,‬‬
‫עמ' י"ז – המשיח מבטיח לבעש"ט שכאשר‬ ‫נתעורר קטרוג מהס"מ שלא יוכל לפעול‬
‫יפוצו מעינותיו חוצה וידעו לייחד יחודים‬ ‫פעולתו מאחר שזה יחזיר העולם למוטב וכו'‪.‬‬
‫כמוהו‪ ,‬יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון‬
‫וישועה‪.‬‬
‫הבעש"ט‬ ‫רב ‪ /‬רבי רוחניות‬ ‫חצש אגרות ערכים‬
‫בכל דבר יש להבין בו רמז חכמה‪ ,‬רק שאין שם‬ ‫בן‪ ,‬והוא בנו של הקב"ה ושכינתו‪ / .‬רב ורבי‬
‫הנביעו שהוא י'‪ ,‬שעולה עד א"ס וממשיך אורו‬ ‫ורבא יש מחלוקת וריב וקטטה בהלכה שלהם‬
‫למעלה ולמטה‪ .‬צריך שיהיה להם כביכול‬
‫משם‪.‬‬ ‫מחלוקת עם הקב"ה כדי שיוציא את השכינה‬
‫עמ' כ"ז – ברב"י יש אות י' שהו בסוד חכמה‬ ‫מהגלות‪ / .‬רב‪-‬י'‪ ,‬רב‪ ,‬ורב‪-‬א' ענינם דומה‬
‫לג' אבות‪ ,‬שורשם בג' נקודות עליונות שהם‬
‫העליונה‪ ,‬כי אוירא דא"י מחכים‪.‬‬ ‫סגולתא‪ / .‬השכינה מריבה איתם‪ / .‬רב מבבל‬
‫עמ' ל"ב – אמר רב וכו'‪ ,‬דוקא רב צריך לחדש‬ ‫בסוד גבורה‪ ,‬רבי מא"י מסוד התפשטות‬
‫דין זה לתקן מדתו שיהיה יחוד חו"ב עם הדעת‬ ‫החסד‪ ,‬רבא משאר הארצות אבל לא כבבל‪,‬‬
‫לכן אין שם שכינה שנרמזת בקיבוץ חלקים‬
‫באות י'‪ ,‬אלא א' שמתפזרת לכאן ולכאן‪ / .‬רב‬
‫ע"י היחוד של המשפיע ומקבל‪.‬‬ ‫מלשון גדולה‪ ,‬שהיא השכינה שהיא כשר גדול‬
‫עמ' ל"ג – ר' הוא ראשית חכמה‪ ,‬ב' היא ספירת‬ ‫מנהיג למציאות‪ ,‬והיא מגבורה מצד החכמה‪,‬‬
‫בינה‪ .‬כל ענייני העוה"ז הם זווגים ויחודים‬
‫בארץ וגם בחו"ל‪ ,‬אלא שבחו"ל בלי הנביע‬ ‫והיא מנהיגה את ג' הבחינות רב רבי ורבא‪.‬‬
‫שהוא י'‪ / .‬כל רב מבבל וכו' לא מתייחס על בני‬ ‫עמ' כ' ‪ -‬רבי חסד‪ ,‬רב בגבורה‪ ,‬ורבא הוא רב‬
‫אדם ולהגדיר מיהו רב או רבי‪ ,‬אלא מתייחס‬ ‫א'‪ ,‬המייחדם‪ / .‬במתיבתא עילאה אין מחלוקת‬
‫על אורות ומדרגות שמתגלות במקומות על‬ ‫ביניהם‪ ,‬כי היא בחי' בינה‪ ,‬אלא מצד המלכות‬
‫פני כדור הארץ וכו' והזוכה להתחבר לאותם‬ ‫הנכללת שם‪ .‬והם בבחי' אלו ואלו דברי אלקים‬
‫חיים‪ .‬ואילו במתיבתא תתאה שהיא מלכות‪,‬‬
‫המדרגות נושא אותם השמות‪.‬‬ ‫בחי' דין‪ ,‬הם במחלוקת וקטטה בהלכה‪.‬‬
‫עמ' ל"ד – החכמה היא התוכן של כל דבר‬ ‫‪ /‬השכינה‪ ,‬היינו מלכות נקראת ריב מצד‬
‫והבינה היא הנותנת את הצורה‪ ,‬וכן החכמה‬ ‫המסך המתוקן בה שלא לקבל אור העליון‪,‬‬
‫היא אורך והחכמה רוחב‪ ,‬וביחד מהוים‬ ‫ועושה שם זווג דהכאה‪ .‬ריב אותיות רבי‪ ,‬כי‬
‫ההתפשטות בכל השטח‪ ,‬והמקור והכלי של‬ ‫התוצאה מזווג דהכאה הוא שהאור מתפשט‬
‫למדרגה מניה וביה‪ .‬רב אותיות בר מלשון‬
‫חוץ‪ ,‬וכשנתקן במסך גם הוא מזדווג עם האור‬
‫הדר בחו"ל כאילו אין לו אלוק‪.‬‬ ‫העליון‪ / .‬השכינה מריבה בשביל בניה ברבי‪,‬‬
‫כדי להמשיך מוחין דחיה‪ ,‬ורבן מוחין דיחידה‪,‬‬
‫רוחניות‬
‫ורבא מוחין דנשמה‪.‬‬
‫עמ' כ"ז – כל פעולה שאדם עושה‪ ,‬גם אם‬ ‫עמ' כ"ב‪-‬כ"ג – רבי ורב הם מוחין דגדלות‬
‫הדבר גשמי יש לו שורש רוחני שפועל בדרך‬ ‫שנמשכים לתוך המדרגה‪ / .‬רב ורבא הם מוחין‬
‫של זווג של ספירות וכו'‪ / .‬מקור נביעת המים‬ ‫דחול מבחי' הזמן‪ ,‬ודחוץ לארץ מבחי' מקום‪.‬‬
‫בבאר הוא כמו נקודה‪ ,‬כך בספירות הרוחניות‪,‬‬ ‫ורבי מוחין דחיה שהם מוחין דשבת מבחי' זמן‬
‫חכמה עילאה שהיא ספירה ראשונה‪ ,‬היא‬ ‫ודארץ ישראל מבחי' מקום‪ .‬רבן ה"ס מוחין‬
‫דיחידה המאירים בשבת במנחה בסוד עת‬
‫בסוד אות י' שהוא בסוד נקודה וכו'‪.‬‬
‫עמ' ל"ח – לצדיק יש לו ג"כ מדת תלמידי‬ ‫רצון‪.‬‬
‫בלעם ברוחני‪ ,‬והרשע יש לו מדת אברהם‬ ‫עמ' כ"ו – מעשה האדם הכל יחודים‪ ,‬ע"י‬
‫חכמה ר'‪ ,‬ובינה ב'‪ .‬ובא"י נוסף י' בחי' דעת‪.‬‬
‫אבינו ברוחני‪.‬‬ ‫‪ /‬בחי' חכמה ובינה התפשטו בכל העולם‪ ,‬כי‬
‫עמ' ל"ט – לרשע יש מדת א"א ברוחני‬
‫הם הצדיקים ברוחני‪ ,‬שנקרא מלא‪ ,‬שמחזיק‬
‫הרבה‪ / .‬הצדיקים יש להם מדת תלמידי בלעם‬
‫ברוחני שאינו מספיק לו מעט‪ ,‬רק מחזיק‬