Page 48 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט עז‬ ‫אגרת א'‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫גשמיות ובכל ענין גשמי יש בזה מהנשמה‬
‫האלקית כו'‪ ,‬וכמ"ש בסש"ב דעיקר החיות‬
‫דנש"י הוא מהנשמה האלקית דוקא‪ ,‬וע"כ בכל‬
‫דבר יש בזה כחות הנה"א כו'‪ ,‬ולכן נוגע מאד‬
‫הענינים שעוסקים בהם מפני שבכל דבר ודבר‬
‫שהאדם פועל ועושה מכניס בזה כחות אלקי'‬
‫התנועה וההילוך שביד וברגל‪ ,‬אין זה אמיתית‬
‫כו'‪ .‬וכו'‪.‬‬ ‫ומהות כח השכל המתלבש במוח שבראש‪,‬‬
‫וכ"ז הוא לפי שהאברים המה כלים ראוים‬
‫לאור צורת הנפש‪ ,‬ע"כ הכחות מתגלים ופועלים‬
‫בהם כו'‪ ,‬ולכן לפי אופן חומר האברים כן הוא‬
‫התגלות הכחות‪ ,‬וכמו דלפי אופן חומר המוחין‬
‫הוא התגלות אור השכל‪ ,‬שאם מזג המוח‬
‫יבש וחם ביותר לא יהי' מזג השכל טוב‪ ,‬ואם‬
‫הוא מזג קר ולח ביותר ג"כ לא טוב‪ ,‬אך במזג‬
‫ממוצע בין קר ולח וחם ויבש‪ ,‬לפי אופן טוב‬
‫המזג במוח הגשמי כך יהי' השראת אור השכל‬
‫במזג טוב‪ ,‬אם בהשכלה בעומק או ברוחב או‬
‫בהשכלות דקות וצחות וכה"ג‪ .‬וכמו"כ בכח‬
‫הראי' שבעין‪ ,‬לפי אופן חומר העין בשחור‬
‫ולבן שבו‪ ,‬כך יבוא אור הראי' הרוחניות כו'‪.‬‬
‫וכנודע דגם ענין טוב עין ורע עין תלוי במזיגת‬
‫חומר העין הגשמי‪ ,‬אם הוא בריבוי דמים או‬
‫במיעוט דמים כו'‪ ,‬וכמ"ש במ"א‪( .‬ובד"כ לפי‬
‫אופן מזיגת והרכבת הדם והמים באברי הגוף‬
‫(שז"ע אדם ‪ -‬א' דם כו')‪ ,‬לפי אופן כזה הוא‬
‫מזיגת הכחות הרוחניים כו'‪ ,‬וכמו מי שהוא‬
‫רגזן בטבע או שהוא שקט ונח בטבעו ה"ז לפי‬
‫הרכבת הדם והמים בחומר הגוף כו'‪ ,‬ויש שגם‬
‫בריבוי דמים תהי' מזיגת המים בטוב‪ ,‬וכמו‬
‫אדמוני עם יפה עינים כו')‪ .‬והגם שהכחות‬
‫והאברים אינם בערך כלל זל"ז‪ ,‬שהכחות‬
‫רוחנים המה והאברים גשמים כו'‪ ,‬מ"מ מאחר‬
‫שמתלבשים בהם‪ ,‬וכפי אופן מזגי הכלים הוא‬
‫מזגי הכחות‪ ,‬בהכרח לומר שיש בהגשמת‬
‫טבעי האברים מעין ודוגמא טבע מהות אור‬
‫הרוחני דנפש‪ ,‬שעי"ז הם כלים מוכנים לקבל‬
‫בעניני אלקות‪( ,‬עם היות שבאמת בכל השכלה‬
‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫עו אגרות‬
‫ובאדם התחתון‪ ,‬שאין בו שום אבר ושום כח‪ ,‬נה) מה שאין לבוש לכח האלוקי אשר‬
‫טמון וגנוז בקרבו‪.‬‬
‫ומנהיגו כו'‪( ,‬רק שההתלבשות זב"ז היא דוקא‬
‫כאשר הכחות מלובשים בכלים כו'‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫במ"א)‪ ,‬ומה שמתלבש הוא רק הארה לבד‪ ,‬לא‬
‫מצוה נקראת נר‪ .‬זש"ה‪ :‬כי נר מצוה‪ ,‬נר ה'‬ ‫בשרשם‪ .‬וכן ובאדם התחתון להראות ולגלות‬
‫עצם הכח כמו בהאבר הראוי לו כו'‪.‬‬ ‫נשמת אדם‪ ,‬שפירושו‪ ,‬שנשמת אדם הוא מנר ה'‪,‬‬ ‫את חלק האלוק שבקרבו‪ ,‬ואיך שכל אבר מרמז‬
‫וביותר הוא בכח השכל מה שמתלבש בכח‬ ‫על מצוה אחרת‪ ,‬וע"י קיום המצות בשמחה‬
‫שהיא השכינה הקדושה‪( .‬זהר פנחס אות שס"ד)‪.‬‬ ‫ובטהרה בונים קומה שלימה של קדושה‪ ,‬כי‪:‬‬
‫שאין בו שום אבר ושום כח שאינו לבוש‬
‫והיינו שההתלבשות הוא רק שכל המעשי לבד‪,‬‬ ‫ע"כ‪ .‬ועיי"ש מאמר פקודין ואברין‪.‬‬ ‫לכח האלקי אשר טמון וגנוז בקרבו וכו'‪ ,‬וזה‬
‫שהוא כח היותר אחרון שבשכל‪ ,‬שעם היותו‬ ‫ע"י תורתו שמפשיט כל דבר מהגשמיות ומגלה‬
‫נמצא בכח השכל גם כמו שהוא במוח שבראש‪,‬‬ ‫ועיין בספר בשעה שהקדימו (תער"ב אות‬ ‫את האור האלקי שבקרבו‪ .‬וכן בדרך החסידות‬
‫הרי אין זה מהות השכל שבראש כו'‪ .‬שהרי גם‬ ‫ב')‪ ,‬וז"ל‪ :‬והנה ידוע דהרצון הוא בחי' אור‬ ‫המקרבת נשמות בני ישראל לאביהםשבשמים‪,‬‬
‫כח השכל המתלבש במדות אין זה עצמות‬ ‫מקיף‪ ,‬וכמ"ש כצנה רצון תעטרנו כו'‪ ,‬דבזה‬ ‫ומכניס בהם חיות דקדושה ומחזק אמונתם‬
‫ומהות השכל‪ ,‬דעצמות השכל הוא להשכיל‬ ‫מחולק כח הרצון מכל הכחות‪ ,‬שכולם באים‬ ‫באלקי ישראל‪ .‬וכן ע"י עבודתו ביחודים‪ ,‬שע"י‬
‫שכליים עמוקים ונעלים שאינם שייכים למדות‬ ‫בבחי' אור פנימי בבחי' אור בכלי כו'‪ ,‬וכמו‬ ‫עלית מ"ן וכונות ויחודים‪ ,‬מעלה את כל העולם‬
‫כלל‪ ,‬ובכל ענין בעצם ומהות הענין כמו שהוא‬ ‫כח השכל במוח שבראש וכח הראי' בעין‬
‫למעלה מגדר מדות כו'‪ .‬והמוחין השייכים‬ ‫וכח השמיעה באזן כו'‪ ,‬שכל כח יש לו כלי‬ ‫הגשמי לאלוקות‪.‬‬
‫למדות בכלל‪ ,‬דהיינו חיצוניות המוחין‪ ,‬ובפרט‬ ‫מיוחדת לפי מזגו ותכונתו שלא יתלבש בכלי‬
‫המוחין שבמדות‪ ,‬שהוא הבכן‪ ,‬אין זה עצם‬ ‫אחרת‪ ,‬וכמו שכח הראי' לא יתלבש באזן וכח‬ ‫נה) מה שאין לבוש לכח האלוקי וכו'‪ .‬ועיין‬
‫ומהות השכל כו'‪ ,‬וכמ"ש במ"א‪ .‬וכ"ש השכל‬ ‫השמיעה בעין‪ ,‬וכן השכל מתלבש דוקא במוח‬ ‫בת"ז (דף ק"ל‪ :‬ת"ע אות רס"ו‪-‬רס"ז במלאה"ס)‪,‬‬
‫שבכח התנועה וההילוך‪ ,‬שאין זה מהות השכל‬ ‫שבראש ולא בשאר אברים כו'‪ .‬והגם שיש‬
‫כו'‪ .‬משא"כ במוח שבראש‪ ,‬הרי השכל מתלבש‬ ‫התלבשות השכל גם ביד וברגל‪ ,‬וכמו בכתיבת‬ ‫וז"ל מלאה"ס‪:‬‬
‫בחומר המוח ממש‪ ,‬ומתלבש בו מהות ועצמות‬ ‫האותיות‪ ,‬הרי יש בזה שכל וחכמה כו'‪ ,‬לבד‬ ‫רסו) ובכל אבר ואבר‪ ,‬שהוא נר של כל‬
‫השכל להשכיל כל דבר שכל וחכמה כו'‪ ,‬והיינו‬ ‫התלבשות השכל באותיות הכתב שבא ע"י‬ ‫מצוה‪ ,‬שבכל מצוה‪ ,‬מעלה מ"ן ממטה למעלה‪,‬‬
‫להיותו כלי הראוי לאור השכל ה"ה מתלבש‬ ‫היד להביא אור השכל בכתב כו'‪ ,‬שזהו רק‬
‫בדרך מעבר בהיד כו'‪ ,‬וכמ"ש במ"א‪ .‬הרי בעצם‬ ‫ומכוון לתקון של אותה ספירה המקבילה בעולמות‬
‫ומתגלה בו ומתאחד בו כו'‪.‬‬ ‫ציור האותיות יש בזה שכל‪ ,‬והיא מלאכת‬ ‫העליונים‪ ,‬שמשם יורד מ"ד ושפע לתחתונים‪ ,‬ולכן‬
‫וזהו הסיבה מה שהאברים פועלים בהכחות‬ ‫הכתיבה‪ ,‬שהיא ג"כ חכמה‪ ,‬ובפרט במלאכת‬
‫שבאים בהגשמה כפי מהות האברים‪ ,‬וכמו‬ ‫הציור שהיא חכמה גדולה כו'‪ .‬ובד"כ מי שהוא‬ ‫צריך האדם להמליך את הקב"ה‪ ,‬ולתקן לו‬
‫שהשכל ישכיל השכלה גשמיות ובכח הראי'‬ ‫אומן יד‪ ,‬אין זה בכח התנועה שביד לבד‪ ,‬כ"א‬ ‫מקום טהור ונקי‪ ,‬להשרות אותו שם‪ .‬ומשום‬
‫יראה דבר גשמי כו'‪ ,‬שאין זה מהכחות מצ"ע‪,‬‬ ‫מקורו הוא בשכל‪ ,‬שיש לו חוש במלאכת‬ ‫כך‪ ,‬צריך האדם לבער מכל אבר ואבר ממנו‪ ,‬כל‬
‫דהרי השכל שבנשמה מצ"ע הוא רק להשכיל‬ ‫היד בכתיבה וציור או באריגה וריקום וכה"ג‬ ‫מחשבות וכל הרהורים רעים של טנופת‪ ,‬שהם‬
‫בענינים רוחניים‪ ,‬ואין לו שייכות כלל להשכלה‬ ‫(ועמ"ש הרמב"ם בשמונה פרקים פ"א)‪ .‬וכמו"כ‬ ‫הקליפות‪ .‬כי לכל אבר בגוף האדם‪ ,‬יש לו שורש‬
‫גשמיות‪ ,‬וכשמתלבש בחומר המוח ה"ה‬ ‫יש התלבשות השכל ברגל‪ ,‬וכמו בריקוד וכה"ג‪,‬‬
‫משכיל השכלה גשמיות כו'‪ .‬הגם דבהתלבשותו‬ ‫הנה התלבשות זאת אינה בהאברים דיד ורגל‪,‬‬ ‫במוח האדם‪ ,‬ולכן צריך שיהיה לו כונה טהורה‬
‫במוח ג"כ עיקר ענינו של השכל דנשמה‪ ,‬ועיקר‬ ‫כ"א בהכחות שבהם‪ ,‬בכח התנועה שביד וכח‬ ‫בעת עשית כל מצוה‪( .‬ועיין בספר סדורו של שבת‬
‫הכוונה בירידתו והתלבשותו הוא להשכיל‬ ‫ההילוך שברגל‪ ,‬והו"ע התלבשות הכחות זב"ז‬
‫כו'‪ ,‬דלהיותם כחות פנימיים ה"ה מתלבשים‬ ‫שורש ז´ ענף א´)‬
‫זב"ז‪ ,‬שהכח העליון מתלבש בכח התחתון‬
‫רסז) וצריך ליקרא וכו' וצריך לכבד אותם‪,‬‬
‫היינו המקומות שבהם נעשים המצוות‪ ,‬ולדעת‬
‫כיצד לקשר אותם בשורשם‪ ,‬בכל המצוות‬
‫ששורים‪ ,‬על כל אבר ואבר‪ ,‬שהם נרות‪ .‬שכל‬