Page 49 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 49
הבעש"ט צג אגרת א' אגרות הבעש"ט אגרת ב' דכק אגרות
4
ליקוטים וביאורים ליקוטים וביאורים
הצחוק לש"ש יכול להעלות השנים של נערותו דהיינו שאינו נכנס בעולמות עליונים כלל ,רק ובבית יצחק (פ' מטות) ,וז"ל: וחלקם בדבר הזה ,כפי המדריגה אשר הם בה
ג"כ עמו[ .ובענין זה שמעתי "את יצחק והעלהו שמחשב שמלא כל הארץ כבודו ,והוא קרוב הבעש"ט הקדוש זי"ע ,שפירש המשנה באמתת מציאותם .ואולם האדם הנמשך אחר
לעולה" ,כי ע"י הצחוק לשם שמים מעלה כל אצלו ,והוא באותה שעה כמו קטן שאין שכלו (אבות פ"ד א) איזהו גבור הכובש את יצרו ,דהנה חוקות טבעו ,ופועל הפעולות כפי מה שהוחק
ימי הצחוק של בחרות ג"כ למעלה ,והבן .וכן גדול רק מעט ,ומ"מ אף שהוא עובד בקטנות מלחמת היצה"ר הוא המלחמה היותר קשה לו ,יש לו להתכוין תמיד לעבודת בוראו ,ולמה
"ויקח את שני נעריו עמו" ,ר"ל להעלות שנים בעולם .ויש כמה אופנים בנצחון המלחמה, שיוצא מן הפעולות ההם תועלת ועזר אל
עובד בדביקות גדול. האחד הוא כשמנצח את היצר הרע במה שהוא השגת התכלית הזה ,יהיה באיזה הדרך שיהיה,
של נערות ג"כ עטו ,ודפח"ח]. סט .כשיהיה בקטנות בדביקות גדול עם מסגף ומצער את עצמו מבלי לנגוע בטוב עולם כפי מה שסודרו הדברים באמת .פירוש ,כי כבר
קל"ט .כתיב הרים כדונג נמסו מלפני ה', השכינה ,ואח"כ ברגע אחד תיכף כשיחשוב הזה ,ומכיון שמתרחק מעניני עולם הזה הרי יהיו ענינים משמשים לדבר הזה מיד ,ודברים
ובפסוק [נ"א ובמזמור] שלאחריו יחד הרים בעולם העליון הוא בעולמות עליונות ,שכמו אין מקום ליצר הרע לתופסו ברשתו ,כי אין לו ישמשו למשמשים אחרים ,עד שאחר גלגול
ירננו .כיצד יתקיימו שני הכתובים [הללו]? [נ"א :שכל מקום] שאדם מחשב [בו] שם הוא, שייכות לעניני גשמיות .אמנם באופן זה משל גדול של ענינים רבים נמשכים זה אחר זה
ואפשר לומר כי ידוע מה שאמרו חז"ל :אין ואם לא היה בעולם העליון לא היה מחשב [בו] למה הדבר דומה ,לאחד שתפס גנב ואוחז בו יגיעו אליו .ואולם יהיו הדברים באיזה מדריגה
הרים אלא האבות ,וגם אמרו רז"ל האבות הן בחזקה ,ואם ירפה אותו על רגע יברח ,ובכל שיהיו ,הנה ראוי שלא ינטלו אלא לכונה זו,
הן המרכבה .ויש להבין האיך הוא שהאבות כלל [נ"א :לא הי' מחשב כלום]. עת וזמן בהאי פחדא קא יתיב שיבוא הגנב למה שמגיע מהם אפילו אחר עשר מדריגות,
התחתונים יהיו המרכבה .אך ידוע שאברהם קכ"ט .להבין מהו קטנות ומהו גדלות ,דרך פעם אחרת .וכמו כן הוא באופן של סיגופים, עזר אל השגת התכלית ,ולא לכונה אחרת,
הוא מדת אהבה ,שהוא מדת החסד ,ויצחק משל :כשאדם יושב ללמוד תורה שלא בהבנה, כשמתרחק כליל מעניני עוה"ז ,הרי היצר הרע דהיינו כוונת התאוות והנטיה החומרית אל
מדת יראה ,ויעקב מדת תפארת המכריע. הוא בקטנות ,שאין שכלו שלם ,אבל כשהוא כפוף לפניו רק כל זמן שמסגף את עצמו ,אבל המותרות .וישמרו כלם בגבולים שחקקה להם
ואמרו חז"ל ג' סימנים בישראל :רחמנים לומד בהבנה ובהתלהבות אז הוא במדריגת אם מתחיל ליהנות מעט מגשמיות שוב קם התורה האלקית ,ואז יהיו כלם באמת עוזרים
ביישנים גומלי חסדים ,שהם ג' מדות של גדלות ,שמקושר במדריגות עליונות .וכן לדבר הזה ,ויחשבו כלם תנאי עבודה .והנה
האבות מתתא לעילא :רחמנים הוא מדת יעקב, בתפלה ,ובכל מצוה שעושה האדם ,יש קטנות עליו ומפילו ארצה. למדתנו התורה ,שאחר שנהנינו במאכלינו
ביישנים הוא מדת יצחק ,שהירא מחבירו הוא אמנם יש דרך ישר לפני איש באופן אחר, ושתיתנו ,נודה לפניו ית' ונברך שמו ,ונחזיר
בוש ממנו ,וגומלי חסדים הוא מדת אברהם, וגדלות. והוא כשמתנהג בעניני עולם הזה לעשותם הדבר אל התכלית האמיתי שבו ,שהוא העזר
קל"ה .מתחלה ידבק עצמו בבורא ית' למטה לשם שמים ,ואינו מתרחק מהם ,רק כובש אל התכלית הכללי שזכרנו .עד שנמצא בכלם
[שהוא אהבת] חסד. את היצה"ר הנמצא בתוך תענוגי עולם הזה מתגדל כבודו ית' ,במה שחפצו נעשה ועצתו
והנה זה לעומת זה עשה אלהים ,כמו כן יש כראוי ,ואחר כך יכול לעלות למעלה. שיהיה גם הוא נעשה ליצר טוב ,שמשתמש מתקיימת .וזה כלל ענין ברכת המזון ,וכן כל
בטומאה ג' מדות הני"ל ,הנק' אבות הטומאה. וצריך לירד למטה כמה פעמים ביום לנוח עמהם לצרכי גבוה ,כמאמר חז"ל (ברכות נד). שאר ברכות הנהנין שאחר ההנאה .ואולם עוד
אך ההפרש שביניהם ,כי בקדושה כל הג' מדות עצמו ממחשבתו [נ"א ומחשבתו; ונ"א בכל לבבך בשני יצריך ,שגם היצה"ר מסייעו הוסיפו ז"ל לתקן ברכות קודם ההנאה ,להגדיל
כלולים זה בזה .למשל האוהב את חבירו במחשבתו] מעט ,ויש כמה פעמים שאינו לעבודת השי"ת .וכמו שפירש רש"י במסכת זה הענין ,והוא ,שגם קודם שישתמש האדם
מרחם עליו ,ואם לפעמים שלא יכול למלאות יכול לעבוד רק בקטנות ,ואינו יכול לעלות סוכה (דף נב .ד"ה ישלימנו לך) שיהא שלם יצרך מן העולם ,יזכיר שמו ית' עליו ויברכהו,
חפץ חבירו הוא בוש ממנו ,נמצא שלשתם עמך ואוהבך ואל ישיאך לחטוא וליאבד מן ויתכוין שממנו ית' בא לו הטוב ההוא ,ויתכוין
כלולים זה בזה ,והם כמו אחד ,שכן בקדושה לעולם העליון .ע"כ. העולם .וזה היה בחינת דוד המלך ע"ה ,שאמר באמתת הטוב ההוא שאינו ענין גופני והנאה
הוא אחדות גמור .אבל בטומאה הג' מדות הם (תהלים קט כב) ולבי חלל בקרבי ,שגם היצה"ר חומרית בלבד ,אלא שבאמת הוא ענין מוכן
נפרדים ,יתפרדו כל פועלי און ,שהוא אוהב ובכתר שם טוב (אות ל"ז ,קכ"א המובא באות נתהפך לטוב ,בבחינת גם אויביו ישלים אתו ממנו ית' למה שיוצא ממנו תועלת לטוב
אהבה זרה דבר אחד ,וירא מדבר אחר ,ומרחם ר' ,קל"ט) ,וז"ל: (משלי טז ז) .ודרשו חז"ל (בר"ר נד א) אויביו זה האמיתי כמ"ש .ובהקדים הענין הזה למעשה,
על דבר אחר .וזה שנאמר הרים כדונג נמסו, היצה"ר ,שגם היצה"ר השלים אתו ונעשה טוב. ישאר המעשה ההוא כלו לצד הטוב ולא לצד
הרים של הטומאה ,ולכן לא נאמר כאן יח"ד, ל"ז .ששמעתי ממורי ענין מלתא דבדיחותא והנה על דרך זה אמרו חכמינו ז"ל (אבות פ"ד הרע ,ויתקן בו האדם ויתעלה ,ולא יתקלקל
לפי שאין להם אחדות רק פירוד ,כנזכר לעיל. קודם הלימוד ,כי החיות רצוא ושוב ,והאדם א) :אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ,כי
אבל בפסוק שני מדבר בהרי אבות הקדושים, [הוא] בסוד קטנות וגדלות ,וע"י השמחה צדיק אוכל לשובע נפשו ,וכל טוב עוה"ז בידו, ויושפל ,וכמ"ש .ע"כ.
שהם אחדות גמור ,יחד הרים ירננו .ופירוש ומלתא דבדיחותא יוצא מקטנות לגדלות
הפסוק יתפרדו כל וכו' ,רמז להנ"ל ,כי מדות ללמוד ולדבק בו ית' [וכו' .ודפח"ח] .וז"ש [וכן
שמעתי בשמו] והני תרי בדחי שהיו מפקחין
צער האדם על ידי מלתא דבדיחותא ,ואז
יוכלו לקרבו ולהעלותו [וכו' ,ודפח"ח] .וז"ש
ויקח את שני נעריו עמו ואת יצחק בנו ,כי ע"י
