Page 56 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט זיק‬ ‫אגרת ב'‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫העולמות מכל וכל‪ .‬ואולם באם יארע לאדם‬
‫ניצוץ קדוש אשר נתקלקל הרבה‪ ,‬הגם כי הוא‬
‫ממקום גבוה‪ ,‬אז באם האדם ההוא אינו אוכל‬
‫המאכל אשר נתגלגל בו בקדושה ובטהרה‪,‬‬
‫רק נמשך אחר תאותו‪ ,‬אז לא די שאין יכולת‬
‫בידו להעלותו‪ ,‬אכן גם כן יש מקום שיתקלקל‬
‫האדם ההוא‪ ,‬ויפול בשחיתות קלקול הניצוץ‬
‫ההוא‪ ,‬כי יחטא ואשם באותו החטא אשר‬
‫אמנם נרמז בזה ענין פנימי‪ ,‬כי הנה ידוע‬
‫נתקלקל הניצוץ הזה‪.‬‬
‫ושמעתי מהרב הקדוש האלקי האב"ד‬
‫דק"ק נשחיז זצוק"ל‪ ,‬כי מפני זה יארע לבעלי‬
‫תשובה שחוזרים לקלקולם אחר כך‪ ,‬מפני‬
‫שאין נזהרין באכילתם לאכול בקדושה‪ ,‬ועל‬
‫ידי כן הניצוצים המגולגלים בהמאכלים ההם‪,‬‬
‫עד שבא אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬והתחיל להעלות‬
‫מושכים אותם אחורנית‪.‬‬
‫וכן אירע לאבותינו‪ ,‬כי בבואם לארץ מלאה‬
‫כל טוב‪ ,‬ונמשכו אחר התענוג הגופני‪ ,‬אז חזרו‬
‫לסורן‪ ,‬להיות עובדי עבודה זרה‪ ,‬לסיבת אשר‬
‫נתקלקלו מהניצוצות‪ .‬וזה מטעמי מצות הבאת‬
‫ביכורים אל הכהן‪ ,‬כי האדם היורד לתוך שדהו‬
‫ורואה תאנה שבכרה‪ ,‬מורה כי ישנו ניצוץ‬
‫קדוש מגולגל בתוך התאנה ההיא‪ ,‬אשר לו‬
‫משפט הבכורה להעלותו קודם‪ .‬והנה כל אדם‬
‫יתכן שיחזיק את עצמו אשר עוד איננו שלם‬
‫בתכלית השלימות‪ ,‬ומהראוי להיות ירא לנפשו‬
‫ליגע בפרי ההיא‪ ,‬כי באולי לא יהיה ביכולתו‬
‫להעלות הניצוץ ההוא‪ ,‬ואפשר שיפסיד גם מה‬
‫שבידו‪ .‬על כן מן ההכרח היה שילך אל הכהן‬
‫אשר יהיה בימים ההם‪ ,‬שהוא גדול מאחיו‬
‫בחכמה‪ ,‬ועובד את בוראו עבודה תמה‪ ,‬והוא‬
‫יניפנו לפני ה'‪ ,‬ויעלה הניצוצות ההם‪ .‬ועל ידי‬ ‫כל אשר מצאו שם במצרים‪ .‬ומפני שהנחילנו‬
‫בואם לפני הכהנים והלוים‪ ,‬ויתן להם חלקם‬
‫בתרומות ובמעשרות‪ ,‬ויראה גודל זריזותם‬
‫בעבודתם ותוקף קדושתם ואכילתם לפני ה'‬
‫בקדושה‪ ,‬אז יכנע לבבו לשוב בתשובה שלימה‪,‬‬
‫לבל יתמשך אחר חמדת תענוגות תבל‪ ,‬ואל‬
‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫ק אגרות‬
‫ולהתבודד מחשבתו‪ ,‬הגם שמחמת זה יתבטל קצת מלימודו‪( ,‬פרקי אבות א' י"ז) עו) כי לא‬
‫המדרש עיקר אלא המעשה‪.‬‬
‫שחלקו ביניהם‪ ,‬והבן‪ .‬רוב דברי אלו קבלתי על‬
‫פי הקדמה ששמעתי מן המנוח מוהר"ר נחמן‬ ‫ובזה הנני דורש שלומך בלב ובנפש חפיצה‪ ,‬ובאמירת חיים ושלום וכל טוב‪ .‬גיסך‬
‫ואוהביך כנפשי כנפשיך‪ ,‬המעתירים בכל עת ושעה בעד גאולה וישועה והרמת קרן‬
‫הארידענקיר זללה"ה‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫ישראל פה ק"עיש' מעזבז יעבב"א ג' פרשת לך לך שנת תק"ז לפרט קטן‪.‬‬
‫מאור ושמש (פר' תבוא ע' קצ"ב ט"ב ד"ה‬ ‫הקטן והשפל באלפי ישראל‪ ,‬בן לאדוני אבי הרב מורינו אליעזר זכר צדיק לברכה‪.‬‬
‫אמנם)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫אשר עיקר כונת בריאת עולם הזה היה‪ ,‬ותוכן‬ ‫הוא ע"ד מצוה זו‪ ,‬כידוע באורייתא ברא קוב"ה‬ ‫לא יוכל האדם לסמוך רק על עבודה הזאת‬
‫עבודתינו הוא להעלות העולמות והניצוצות‬ ‫עלמא כנזכר‪ ,‬שהוא התורה ומצוות‪ ,‬וא"כ‬ ‫לבד‪ ,‬ויהיה פרוש ומובדל מבני אדם לגמרי‪ ,‬כי‬
‫הקדושות‪ ,‬ולהבדיל הקליפה מהקדושה‪.‬‬ ‫המצוה הוא חיות אותו אבר‪ ,‬ואי אפשר לצאת‬ ‫עיקר שלימות עבודת ד' זוכין רק ע"י התקרבות‬
‫ובפרט אחר חטא אדם הראשון כנ"ל‪ ,‬שנפלו‬ ‫ממנה חוץ ימין או שמאל שאם אין המצוה אין‬ ‫לצדיקים ועובדי ה' באמת‪ ,‬והם יורו לו הדרך‬
‫הרבה ניצוצות קדושות לבין החיצונים‪ ,‬וכן‬ ‫האבר‪ ,‬ואחר קבלת העול עושה מעשה המצוה‬ ‫הנכון והישר לעבודת ה'‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועיין צואת‬
‫על ידי קלקול דור אנוש‪ ,‬ודור המבול והפלגה‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬ומלביש המצוה על האבר‪ ,‬ומשרה‬
‫הקדושה של המצוה ומאמרו ית' על האבר‪,‬‬ ‫הבעש"ט (אות ח' פ"ב קכ"ג)‪.‬‬
‫הניצוצות הקדושות ולתקן חטא אדם הראשון‪,‬‬ ‫מזה מזדכך האבר פעם ושתים עד שיאיר אור‬
‫וכן יצחק בנו‪ ,‬העלה הרבה ניצוצות קדושות‪,‬‬ ‫תורה בנר המצוה‪ ,‬ומשם יתפרדו כל פועלי און‪,‬‬ ‫עו) כי לא המדרש עיקר וכו'‪ .‬עיין בפרי‬
‫עד שבא יעקב אבינו והוליד י"ב שבטי ישורון‪.‬‬ ‫כי אין החומר מזדכך כי אם ע"י מצוות מעשיות‬ ‫הארץ (פרשת נשא)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫וידוע לחכמי האמת‪ ,‬אשר כל ענין יעקב עם‬ ‫דווקא‪ ,‬להרגיל כל אבר במצוות דווקא‪ ,‬ושלא‬
‫לבן‪ ,‬ואשר עבדו בשתי בנותיו ובצאנו‪ ,‬כל זה‬ ‫לצאת החוץ בעניני הרשות והתאוות מה‬ ‫והענין כידוע בראשית ברא תרגומו‬
‫היה כדי להעלות הניצוצות קדושות שהיו‬ ‫דאפשר‪ ,‬שלא להשתמש מזה כלל‪ .‬ובהשתק‬ ‫בחוכמתא (בראשית א‪ ,‬א)‪ ,‬שהיא התורה‪,‬‬
‫אצלו‪ ,‬ומפני זה נתגלגל שרדף לבן אחריו‪ ,‬כי‬ ‫האבר מהשתמשו בתאוות ורשות‪ ,‬כי אם‬ ‫ובאורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא‬
‫עוד נשארו לתקן ניצוצות קדושות‪ ,‬ונתעלו אז‬ ‫במעשה המצוות אז יבקע כשחר אורו‪ ,‬שהוא‬ ‫(זח"א ה ע"א)‪ .‬וכן דרך האדם נקרא עולם קטן‬
‫באכול יעקב עמו על הגל‪ ,‬והוציא בלעו מפיו‪.‬‬ ‫אור הגנוז‪ ,‬כמאמר (בראשית א‪ ,‬ד') וירא אלקים‬ ‫(ת"ז ע קל ע"ב)‪ ,‬מרמ"ח אברים שהם מצוות‬
‫וזה היתה גם כן ענין ירידת אבותינו למצרים‪,‬‬ ‫את האור כי טוב‪ ,‬שהאור נקרא טוב‪ .‬וזהו לא‬ ‫עשה ושס"ה גידים שהם מצוות לא תעשה‪,‬‬
‫כדי להעלות הניצוצות‪ ,‬כי לשם נתגלגלו כל‬ ‫מצאתי לגוף טוב משתיקה‪ ,‬פירוש שיאיר‬ ‫ומגודל עביות חומר הגוף מאליו נמשך אל‬
‫ניצוצות דור המבול ודור הפלגה‪ .‬וזה הבטיח‬ ‫אלא שתיקה מן התאוות‪ ,‬ויקבל על האבר עול‬ ‫החיצונית‪ ,‬וכונת הבריאה ידוע שהיתה לכבודו‬
‫השם יתברך לאברהם אבינו שיצאו ברכוש‬ ‫מלכות שמים הנקרא ג"כ שתיקה‪ ,‬ולא ישתמש‬ ‫יתברך‪ ,‬שיתהפך החומר לחותם המציירו‪ .‬והנה‬
‫גדול‪ ,‬וכן היה‪ ,‬ועלתה בידם‪ ,‬כענין שנאמר‪:‬‬ ‫באבר כי אם מעשה המצוות‪ .‬וזהו לא המדרש‬ ‫בכדי לזכך חומריות הגוף‪ ,‬הוא בעשות האדם‬
‫וינצלו את מצרים‪ ,‬ודרשו חז"ל‪ :‬שעשוה‬ ‫אחת ממצוות ה' המיוחד‪ ,‬לאיזה אבר מרמ"ח‬
‫כמצולה שאין בה דגים‪ ,‬ורמזו גם כן שהעלו את‬ ‫הוא העיקר אלא המעשה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אברים‪ ,‬ומקבל עול מלכות שמים‪ ,‬על אותו‬
‫אבר מתחלה‪ ,‬ומתיישב שכל בריאת אבר ההוא‬
‫השם יתברך ארץ חמדה טובה ורחבה‪ ,‬כי מפני‬
‫גודל חשיבות ארצנו הקדושה‪ ,‬מגולגלים שם‬
‫הניצוצין היותר גבוהים‪ ,‬גם באם היו מעלים‬
‫הניצוצין שבארץ ישראל‪ ,‬היו מתעלים על ידי‬
‫זה כל הניצוצין שבכל העולם‪ ,‬והיו מתבררים‬