Page 58 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט וטק‬ ‫אגרת ב'‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫ועוד שם‪:‬‬
‫ארז"ל‪ :‬ג' שאכלו על שלחן אחד‪ ,‬דיעבד‪,‬‬
‫כנ"ל‪ .‬ולכתחילה לא יתחברו‪ ,‬כי ע"פ רוב לא‬
‫נמשך מזה דבר טוב מהתחברם בשעת אכילה‪,‬‬
‫כי במקום אכילה ושתיה‪ ,‬שם יש גובה לב‬
‫ליתן דופי בכל אדם‪ ,‬ולפעמים בשלומי אמוני‬
‫ישראל ח"ו וכו'‪ .‬וע"כ טוב יותר לאכול כל אחד‬
‫לבדו‪ .‬רק באם כבר נזדמנו לאכול יחד‪ ,‬צריכין‬
‫עכ"פ לדבר בדברי תורה‪ ,‬והעיקר בדברי‬
‫מוסר המכניעין את הלב‪ .‬משא"כ אמירת‬
‫פשט להראות חריפותו‪ ,‬שעי"ז ע"פ רוב זה‬
‫האומר הפשט בעצמו‪ ,‬נכנס אל גובה לב‪ ,‬ואיך‬
‫יוכל להכניע לב השומעים‪ .‬אמנם לפעמים גם‬
‫באמירת פשט ודברי חריפות יש בזה צורך‬
‫גבוה קצת וכו' כמבואר בפנים‪( .‬ועיין פרשה‬
‫בציור מנורה (עיין טעמי המצוות פרשת עקב)‪ .‬כי‬
‫חקת)‬ ‫שלחן בצפון מבחינת גבורה‪ ,‬ומנורה בדרום‬
‫מבחינת החסד‪ ,‬והאדם שהוא בחינת תפארת‬
‫במבשר צדק (פר' משפטים)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫כשאדם אוכל בקדושה לתקן הניצוצות‬
‫הק' שבתוך המאכל‪ ,‬אזי המאכל חוזר ומבקש‬
‫אחרי האדם שיאכל אותו ויתקנו‪ .‬אבל אם‬
‫האדם אוכל בשביל עצמו‪ ,‬בשביל חמדתו‬
‫ותאותו‪ ,‬אז צריך האדם לחזור ולבקש אחר‬
‫המאכל‪ .‬וז"ש כל עמה נאנחים מבקשים לחם‪,‬‬
‫וקשה‪ ,‬הלא אדרבא הלחם והמאכל היה צריך‬
‫לבקש אחריהם כדי שיתקנו אותו‪ ,‬וע"ז אמר‪:‬‬
‫נתנו מחמדיהם באוכל וכו'‪ ,‬וע"כ הוכרחו הם‬
‫לחזור ולבקש אח המאכל וכו'‪( .‬ועיין פרשת בהר‬
‫מבואר ביותר)‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫בתוך המאכל שצריך לברר‪ ,‬והוא בחינת‬
‫שם (פר' ויקרא)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫שמעתי בשם המגיד וכו' מוה' דוב בער ז"ל‪:‬‬
‫אוכל בכסף תשברו ואכלתם‪ ,‬היינו כשאוכל‬
‫בחמדה וכיסופין‪ ,‬אז יפסיק מלאכול וישבר‬
‫התאוה‪ ,‬ע"ד דאיתא בש"ע וכו'‪ .‬ולי נראה‪ ,‬כי‬
‫ידוע שאוכל בגימטריא שני שמות אל הוי"ה‪,‬‬
‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫קב אגרות‬
‫יודע אם לעשות אם לא‪ ,‬יוכל להבין מכח אותו הענין שלמד איך יעשה‪ .‬ובלבד שיהיה‬
‫תמיד דבוק בה' יתברך‪ ,‬אז יזמין לו ה' יתברך תמיד שידע מכח התורה‪.‬‬
‫אז הנטבע ממשיך ומוריד גם אותו למטה‪ ,‬כך‬
‫בענין זה צריך לאחוז בדבר דק‪.‬‬ ‫ודע שלפעמים יזכה אדם למעלה עליונה‪ ,‬לא מפני שילמוד הרבה מסכתות ופוסקים‪,‬‬
‫רק משום תפלה‪ ,‬שהוא מתפלל תמיד בכוונה גדולה‪.‬‬
‫שם (אות ע"ג)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫עוד אמר הוא ז"ל‪ ,‬ולא ידעתי אם בשם‬ ‫ודע‪ ,‬כאשר יודע האדם נגעי לבבו‪ ,‬שהוא חולי הנפש בסוד הקטנות‪ ,‬אחר שיש לו דעת‬
‫הרב ז"ל‪ ,‬דאיתא במגן אברהם (או"ח ר"ס ד)‬ ‫זה‪ ,‬אז הוא ממתיק על ידי הדעת זה‪ ,‬וזה רפואתו‪ .‬מה שאין כן כשהוא בסוד ההסתר‪ ,‬כמו‬
‫בנטילת ידים שחרית‪ ,‬שהיא במקום קידוש‬ ‫שכתוב‪ :‬על פ'‪ :‬ואנכי הסתר אסתיר‪ ,‬שאינו יודע שהוא חולה ברוחני‪ ,‬אז אין רפואה למכתו‬
‫ידים של הכהנים קודם העבודה‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וכן‬
‫הנטילת ידים קודם הסעודה הוא ג"כ על דרך‬ ‫האנושה‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬
‫זה‪ ,‬שהשלחן במקום מזבח‪ ,‬וכתיב (שמות ל‪ ,‬כ)‬ ‫ודע‪ ,‬כשסובר האדם שהוא נוכח ה'‪ ,‬תואר אתה‪ ,‬אז הוא רחוק מה'‪ ,‬תואר הוא נסתר‪ .‬מה‬
‫שאין כן כשסובר שהוא נסתר ורחוק מהשם‪ ,‬תואר הוא‪ ,‬אז הוא קרוב ונוכח ה' אלוקינו‪.‬‬
‫או בגשתם אל המזבח ורחצו וגו'‪.‬‬ ‫פירוש על פסוק‪ :‬על מה שוא בראת‪ ,‬שהוא טענת היצר הרע‪ .‬והיתה התשובה‪ :‬כל בני‬
‫אדם‪ .‬כי בעת רדת נשמה קדושה מלמעלה לגוף האדם‪ ,‬נתעורר קטרוג מלמעלה מסמ"ך‬
‫שם (אות פ"ג)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫מ"ם‪ ,‬לומר‪ :‬מעתה לא יוכל לפעול פעולתו להסטין ולפתות‪ ,‬מאחר שזה יחזיר העולם‬
‫יש לומר על השלחן מזמור "אלקים יחננו"‬ ‫למוטב‪ ,‬ואם כן‪ ,‬למה נברא לריק‪ .‬עד שנותנים לו נגד זה איש בליעל‪ ,‬תלמיד חכם‪ ,‬שדין‬
‫יהודאין‪ ,‬שנברא גם כן‪ ,‬אשר יתלוצץ מזה האיש השלם‪ .‬ומי שירצה‪ ,‬לו הבחירה‪ ,‬ידבק‬
‫בזה או בזה‪ ,‬והבחירה חפשית‪ .‬ונודע מרבותינו זכרונם לברכה‪.‬‬
‫יושב באמצע‪ ,‬ועל ידי זה נעשה יחוד‪ .‬ואמרו‬ ‫ודע ענין שחיטת היצר הרע לעתיד לבוא‪ ,‬שמוציא ממנו הרע‪ ,‬שהוא אות מם‪ ,‬ונשאר‬
‫בגמרא (בבא בתרא כה‪ ,‬ב) הרוצה להחכים‬
‫ידרים‪ ,‬דהיינו שמדבק את עצמו לבחינת‬ ‫כו' והוא שם קדושה‪.‬‬
‫החכמה‪ ,‬ועל ידי זה ממשיך את החכמה‪ ,‬אף‬ ‫ומי שרוצה ליפטר מהצער והמיצר‪ ,‬והוא נוסע אחריו‪ :‬משל לאשה יולדת שהלכה‬
‫שאינו נמשך תיכף‪ .‬וזה סוד הנזכר בזוהר עקב‬ ‫למקום אחר לפטור מחבלי לידה‪ ,‬והצער הולך אחריה‪ .‬ועצה היעוצה שיתפלל לה' יתברך‪,‬‬
‫(ערב‪ ,‬ב) והוה תמן ינוקא וכו' ותיקן לן מנרתא‬ ‫ויפטר מהצער‪ .‬וזה שאמר הכתוב‪ :‬מן המיצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה‪ .‬וזה שכתוב‪:‬‬
‫ופתורא וכו'‪ .‬כי מה לו להזכיר מנרתא‪ ,‬ובזוהר‬ ‫והנה מצרים נוסע אחריהם‪ ,‬אז הבינו זה‪ .‬לכך‪ :‬ויצעקו בני ישראל אל ה'‪ .‬ובאמת נאמר‬
‫אינו בנמצא אפילו תיבה אחת יתירה‪ ,‬והוא‬ ‫אז‪ :‬כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם‪ .‬שהאמונה העיקר‪,‬‬
‫והבוטח בה' חסד יסובבנו‪ .‬וכשהוא להיפך‪ ,‬שהוא מתיירא תמיד ממדת הדין ומהעונש‪ ,‬אז‬
‫לכוונת יחוד הנ"ל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הוא מתדבק בעצמו בדינים‪ ,‬וחו"ש שלא יבא לו רע‪ ,‬כמו שכתוב‪ :‬ומגורתם אביא להם‪.‬‬
‫שבכל מקום שאדם הוא חושב‪ ,‬הוא מתדבק‪ .‬ואם חושב בדין‪ ,‬הוא מתדבק בדין‪ .‬וכשהוא‬
‫תוי"י (פר' אמור)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫בוטח בחסד‪ ,‬שם ידבק נשמתו‪ ,‬והחסד יסובבנו‪ .‬ותמיד יטמין את עצמו כולו בה' יתעלה‪.‬‬
‫לחם‪ ,‬הוא לשון מלחמה‪ .‬כי יש בירורי ניצוצין‬ ‫ובזה הנני אביך דורש שלומך בלב ובנפש חפיצה‪ ,‬המצפה לגאולה והרמת קרן ישראל‬
‫מלחמה‪ .‬וכן מובא בזהר גם כן‪ :‬אי בעיתו‬ ‫במהרה בימינו ה' ויחיה שנת תק"ג לפרט קטן‪.‬‬
‫למיכל בקרבא וכו'‪ .‬גם כי רוב בני אדם נלכדים‬ ‫הקטן ישראל בן לאדוני אבי הרב אליעזר זכר צדיק לברכה‪.‬‬
‫בסיבת פרנסת לחם‪ ,‬וע"כ צריכין ללחום עם‬
‫יצרם שלא ילכדו בסיבת לחם פרנסתם‪( .‬ועיין‬
‫צפנת פענח פרשה תרומה)‬