Page 59 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט קג‬ ‫אגרת ב'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫דיק אגרות‬

‫אגרת ב'‬ ‫ליקוטים וביאורים‬

‫בעזרת ה' יתברך ישאו הרים והגבעות החיים ושלום רב וברכה ברכת שמים וכל טוב‪,‬‬ ‫לבוא אליו כלל‪ .‬ומכח זה שוקט ונח זה האדם‬ ‫ואכילתו למזבח כפרה‪ .‬וזשארז"ל למדה תורה‬
‫לבני יקר הערך וחביבי הרב החשוב הרבני החסיד וכו'‪ .‬הצנע לכת עם ה' וכו'‪ .‬הרב מ"ה‬ ‫ממלחמת היצה"ר‪ ,‬ואשרי לו גם בעוה"ז‪ ,‬שהוא‬ ‫ד"א שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה וכו'‪,‬‬
‫נח ושקט מכל צער מלחמות היצה"ר שאינו‬ ‫כי לאכילת בשר צריך הזמנה גדולה וכוונות‬
‫צבי הירש‪ ,‬שיחיה לאורך ימים טובים אמן‪.‬‬ ‫מתגרה בו כלל‪ .‬משא"כ זה שרוצה לילך בדרכי‬ ‫עמוקות לתקן את האכילה ולהעלותה‪ ,‬ולכך‬
‫אחר דרישת שלומו הטוב בפרטי פרטות‪ ,‬אגלה לך איזהו ענינים בדרכי האמת‪ ,‬א) על‬ ‫השי"ת‪ ,‬ורוצה לאכול ולשתות כל צרכו‪ ,‬ודאי‬ ‫עם הארץ אסור לאכול בשר‪ ,‬כי אינו יודע‬
‫דעת למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו‪ ,‬וכו'‪ .‬ובבקשה ממך בני‪ ,‬ב) שתחזור לקרא‬ ‫יצה"ר מתגרה בו‪ ,‬ולא שקט ממלחמת היצה"ר‬ ‫התיקון‪ ,‬ונמצא מאבדה בחנם‪ ,‬ואוי לבשר מפני‬
‫שצריך להלחם עמו תמיד וכו'‪ .‬וזהו שארז"ל‪:‬‬ ‫בשר‪ .‬ולזה אמרו אח"כ‪ :‬כגון אנו (חלושי כח‬
‫את דברי האגרת הנאמרת להלן פעם אחת בשבוע‪ ,‬היינו במוצאי שבת קודש‪.‬‬ ‫כך הוא דרכה של תורה פת במלח וכו' אשריך‬ ‫שמוכרחים לאכילת בשר ואין אתנו יודע עד‬
‫ויהיה לימוד זה סגולה בדוקה להינצל משונאים חנם‪ ,‬ומידי חומסים‪ ,‬לתיקון עגונה‪,‬‬ ‫מה בכוונות העמוקות)‪ ,‬לווין ואוכלין בשר‪,‬‬
‫להנצל מכשפים‪ ,‬ומרעש‪ ,‬ומגפה‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬וכו'‪ .‬ג) וששולחה ברשת רגלה ותוכה‬ ‫בעוה"ז וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫פירוש‪ ,‬אנו אוכלין בהלואה והקפה‪ ,‬על סמך‬
‫הצדיקים הגדולים שיודעין לתקן ולצרף דבר‬
‫בתוך גוף בהמה וכו'‪ ,‬ויהיה לימוד זה תיקון ולהחזירו למדרגת אדם כבתחילה‪.‬‬ ‫סגולת אכילה‬
‫שויתי ה' לנגדי תמיד‪ ,‬ד) שויתי לשון השתוות‪ .‬בכל דבר שיארע לו‪ ,‬יהיה הכל שוה‬ ‫אמרי פנחס (פרשיות אות נ"ד)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫אל שרשו וכו'‪ .‬עיין פנים עוד‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם (לז‪,‬‬
‫אצלו‪ ,‬בין בענין שמשבחין אותו בני אדם או מבזין אותו‪ ,‬וכן בכל שאר דברים‪.‬‬ ‫ב)‪ .‬היה מגיד לאביו שהיו אוכלין אבר מן החי‬ ‫תוי"י (פר' תזריע)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫(רש"י)‪ .‬בשם רבי שמעריל ז"ל [מוורחיווקא]‪:‬‬ ‫באמת קדושת המאכל הוא ראש כל‬
‫ליקוטים וביאורים‬ ‫מה שאמר יוסף על אחיו שאוכלין אבר מן‬ ‫הקדושות‪ ,‬וכ"ש השל"ה כשלמד אצל רבו‬
‫החי‪ ,‬כי כשבני אדם אוכלין ביחד ויש אהבה‬ ‫מהר"ש‪ ,‬ובנסיעתו על הנשואין א"ל‪ :‬ברכני‪.‬‬
‫שישים את הוי"ה לנגד עיניו‪ ,‬וכמ"ש בשו"ע‬ ‫א) על דעת וכו'‪ .‬מלשון הכתוב‪( :‬בראשית‬ ‫ביניהם‪ ,‬אזי זה נוטל חתיכה וזה נוטל חתיכה‬ ‫אמר לו‪ :‬הזהר שתקדש עצמך בקדושת‬
‫בתחילתו בשם הגה‪ ,‬ואילו כאן מפרש על‬ ‫י"ח י"ט) כי ידעתיו למען אשר יצוה‪ .‬וכן שהוא‬ ‫ומעלים ביחד הניצוץ המלובש במאכל ההוא‪,‬‬ ‫המאכל וקדושת המשגל וכו'‪ .‬ע"כ ימנע עצמו‬
‫האדם ועל מעשי האדם שיתייחס להם בשויון‪.‬‬ ‫מגלה לו על דעת ותנאי שיצוה בזה את בניו‬ ‫משא"כ כשאין אהבה ואחדות ביניהם‪ ,‬א"כ‬ ‫לכתחילה מלאכול על שלחן אחרים‪ ,‬כי אז‬
‫ויתכן לפי מ"ש בתוי"י (פרשת חיי שרה אות‬ ‫נעשה הניצוץ מפורד לאברים ביניהם‪ .‬ולכך‬ ‫קשה לו ליזהר בקדושת ופרישת המאכל שנוהג‬
‫ב')‪ ,‬שהקב"ה מראה לאדם דברים נגדיים‪,‬‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫בשבטים‪ ,‬דכתיב (פסוק ד) ולא יכלו דברו‬ ‫בשלחן עצמו‪ ,‬רק יאכל כ"א על שלחנו דאז‬
‫כלומר שליליים‪ ,‬שמטבעם לרחק האדם ח"ו‬ ‫ב) שתחזור לקרוא וכו' פעם אחת בשבוע‬ ‫לשלום‪ ,‬והיו מתפרדים ממנו‪ ,‬לכך אמר שהם‬
‫מהשי"ת‪ ,‬ומוטל על האדם שע"י התבוננות‬ ‫כו' במוצאי שבת קודש‪ .‬והטעם נראה שהוא‬ ‫יכול להתקדש בקדושת המאכל כראוי‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫נכונה יקח מהם כלים חדשים להתחזק בעבודת‬ ‫כדי להתחיל את השבוע בדבר שבקדושה‬ ‫אוכלין אבר מן החי‪ ,‬והבן‪.‬‬
‫וטהרה כאגרת זו‪ .‬ועוד מכח המשך של קדושת‬ ‫שם (קדושה אות ע"ט)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫שם (פר' אמור)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫השי"ת‪ .‬עי"ש היטב בלשונו הטהורה‪.‬‬ ‫השבת‪ ,‬ועוד כי זה זמן סעודתא דדוד מלכא‬ ‫רבי מענדל מבאר ז"ל דיבר מענין אכילה‪,‬‬ ‫אין מביא להיצר הרע להתגרות באדם כי‬
‫משיחא‪ ,‬שכידוע קשורה נפשו של הבעש"ט‬ ‫שצריך לאכול להעלות ניצוצי הקדושה וכו'‪.‬‬ ‫אם על ידי אכילה ושתיה‪ ,‬ואין צריך להביא‬
‫ולפי"ז ניתן לומר שהן הן הדברים האמורים‬ ‫ושמע המשרת שלו והתחיל לאכול הרבה‬ ‫ראיה בזה‪ ,‬כי מבואר בתורה נביאים וכתובים‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬שכל הדברים והטבעים של חיי החומר‪,‬‬ ‫בנפשו של דוד הע"ה‪.‬‬ ‫מאד‪ .‬ואמר לו רבי מענדל מה זאת? ואמר לו‪:‬‬ ‫והנה יש שני סוגי אנשים ההולכים בדרך הישר‬
‫מרחיקים את האדם מהשי"ת‪ ,‬ומה יעשה כדי‬ ‫ג) וששולחה ברשת רגלה וכו'‪( .‬איוב י"ח ח')‪,‬‬ ‫שמעתי מכם שעל ידי אכילה מבררין ניצוצי‬ ‫ולוחמים מלחמת היצר הרע תמיד‪ ,‬והם‪ :‬אחד‪,‬‬
‫להתגבר עליהם‪ ,‬שיהיה שמו יתברך לנגד עיניו‬ ‫ושם כתוב ששלח ברשת רגליו‪ .‬ונראה כוונת‬ ‫הקדושה וכו'‪ .‬ואמר רבי מענדל‪ :‬אמשול לך‬ ‫האוכלים ושותים כל צרכם בעת האכילה‬
‫ושום דבר לא יטריד אותו‪ ,‬העצה היא שהכל‬ ‫הרב היה‪ ,‬למי שנתגלגל בגופה של בהמה‪,‬‬ ‫משל‪ ,‬אדם שטבע בנהר ושט אחד אחריו‬ ‫ואח"כ עוסק בתורה ותפלה‪ ,‬והוא סור מרע‬
‫מלבד ה' יתברך הכל ישוה אצלו‪ ,‬וממילא‬ ‫הלימוד באגרת יהיה תקון לנשמה שתחזור‬ ‫להוציאו‪ ,‬אם אחזו בשערו של הנטבע אז יכול‬ ‫ועשה טוב‪ .‬וכת ב'‪ ,‬ההולכין בדרכי התורה‪:‬‬
‫יתבטלו הדברים הנגדיים שבחומר מול‬ ‫להוציאו‪ ,‬אבל כשאחזו בדבר גס‪ ,‬ביד או ברגל‬ ‫פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וכו'‪.‬‬
‫ההסתכלות אל הוי"ה‪ .‬והתוצאה תהיה שגם‬ ‫למדרגת אדם‪ ,‬כאמור‪.‬‬ ‫והנה היצה"ר ההולך וסוער תמיד עם בני‬
‫החומר יהפך למסייע לעבודת השם‪ ,‬כמ"ש‬ ‫ד) שויתי (תהלים ט"ז‪ ,‬ח') לשון השתוות‬ ‫אדם‪ ,‬למצוא מקום שיוכל לפתות האדם‪ ,‬והנה‬
‫(דברים ו' ה') בכל לבבך‪ ,‬שפרשו חז"ל‪ :‬בשני‬ ‫וכו'‪ .‬ולכאורה זה שונה מפשטות לשון הכתוב‬ ‫זה שנוהג בדרכי התורה‪ ,‬אין מבוא ליצה"ר‬

‫יצריך‪ .‬ע"כ‪.‬‬