Page 59 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 59
הבעש"ט קג אגרת ב' אגרות הבעש"ט אגרת ב' דיק אגרות
אגרת ב' ליקוטים וביאורים
בעזרת ה' יתברך ישאו הרים והגבעות החיים ושלום רב וברכה ברכת שמים וכל טוב, לבוא אליו כלל .ומכח זה שוקט ונח זה האדם ואכילתו למזבח כפרה .וזשארז"ל למדה תורה
לבני יקר הערך וחביבי הרב החשוב הרבני החסיד וכו' .הצנע לכת עם ה' וכו' .הרב מ"ה ממלחמת היצה"ר ,ואשרי לו גם בעוה"ז ,שהוא ד"א שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה וכו',
נח ושקט מכל צער מלחמות היצה"ר שאינו כי לאכילת בשר צריך הזמנה גדולה וכוונות
צבי הירש ,שיחיה לאורך ימים טובים אמן. מתגרה בו כלל .משא"כ זה שרוצה לילך בדרכי עמוקות לתקן את האכילה ולהעלותה ,ולכך
אחר דרישת שלומו הטוב בפרטי פרטות ,אגלה לך איזהו ענינים בדרכי האמת ,א) על השי"ת ,ורוצה לאכול ולשתות כל צרכו ,ודאי עם הארץ אסור לאכול בשר ,כי אינו יודע
דעת למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ,וכו' .ובבקשה ממך בני ,ב) שתחזור לקרא יצה"ר מתגרה בו ,ולא שקט ממלחמת היצה"ר התיקון ,ונמצא מאבדה בחנם ,ואוי לבשר מפני
שצריך להלחם עמו תמיד וכו' .וזהו שארז"ל: בשר .ולזה אמרו אח"כ :כגון אנו (חלושי כח
את דברי האגרת הנאמרת להלן פעם אחת בשבוע ,היינו במוצאי שבת קודש. כך הוא דרכה של תורה פת במלח וכו' אשריך שמוכרחים לאכילת בשר ואין אתנו יודע עד
ויהיה לימוד זה סגולה בדוקה להינצל משונאים חנם ,ומידי חומסים ,לתיקון עגונה, מה בכוונות העמוקות) ,לווין ואוכלין בשר,
להנצל מכשפים ,ומרעש ,ומגפה ,רחמנא ליצלן ,וכו' .ג) וששולחה ברשת רגלה ותוכה בעוה"ז וכו' .ע"כ. פירוש ,אנו אוכלין בהלואה והקפה ,על סמך
הצדיקים הגדולים שיודעין לתקן ולצרף דבר
בתוך גוף בהמה וכו' ,ויהיה לימוד זה תיקון ולהחזירו למדרגת אדם כבתחילה. סגולת אכילה
שויתי ה' לנגדי תמיד ,ד) שויתי לשון השתוות .בכל דבר שיארע לו ,יהיה הכל שוה אמרי פנחס (פרשיות אות נ"ד) ,וז"ל: אל שרשו וכו' .עיין פנים עוד .ע"כ.
ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם (לז,
אצלו ,בין בענין שמשבחין אותו בני אדם או מבזין אותו ,וכן בכל שאר דברים. ב) .היה מגיד לאביו שהיו אוכלין אבר מן החי תוי"י (פר' תזריע) ,וז"ל:
(רש"י) .בשם רבי שמעריל ז"ל [מוורחיווקא]: באמת קדושת המאכל הוא ראש כל
ליקוטים וביאורים מה שאמר יוסף על אחיו שאוכלין אבר מן הקדושות ,וכ"ש השל"ה כשלמד אצל רבו
החי ,כי כשבני אדם אוכלין ביחד ויש אהבה מהר"ש ,ובנסיעתו על הנשואין א"ל :ברכני.
שישים את הוי"ה לנגד עיניו ,וכמ"ש בשו"ע א) על דעת וכו' .מלשון הכתוב( :בראשית ביניהם ,אזי זה נוטל חתיכה וזה נוטל חתיכה אמר לו :הזהר שתקדש עצמך בקדושת
בתחילתו בשם הגה ,ואילו כאן מפרש על י"ח י"ט) כי ידעתיו למען אשר יצוה .וכן שהוא ומעלים ביחד הניצוץ המלובש במאכל ההוא, המאכל וקדושת המשגל וכו' .ע"כ ימנע עצמו
האדם ועל מעשי האדם שיתייחס להם בשויון. מגלה לו על דעת ותנאי שיצוה בזה את בניו משא"כ כשאין אהבה ואחדות ביניהם ,א"כ לכתחילה מלאכול על שלחן אחרים ,כי אז
ויתכן לפי מ"ש בתוי"י (פרשת חיי שרה אות נעשה הניצוץ מפורד לאברים ביניהם .ולכך קשה לו ליזהר בקדושת ופרישת המאכל שנוהג
ב') ,שהקב"ה מראה לאדם דברים נגדיים, וכו'. בשבטים ,דכתיב (פסוק ד) ולא יכלו דברו בשלחן עצמו ,רק יאכל כ"א על שלחנו דאז
כלומר שליליים ,שמטבעם לרחק האדם ח"ו ב) שתחזור לקרוא וכו' פעם אחת בשבוע לשלום ,והיו מתפרדים ממנו ,לכך אמר שהם
מהשי"ת ,ומוטל על האדם שע"י התבוננות כו' במוצאי שבת קודש .והטעם נראה שהוא יכול להתקדש בקדושת המאכל כראוי .ע"כ.
נכונה יקח מהם כלים חדשים להתחזק בעבודת כדי להתחיל את השבוע בדבר שבקדושה אוכלין אבר מן החי ,והבן.
וטהרה כאגרת זו .ועוד מכח המשך של קדושת שם (קדושה אות ע"ט) ,וז"ל: שם (פר' אמור) ,וז"ל:
השי"ת .עי"ש היטב בלשונו הטהורה. השבת ,ועוד כי זה זמן סעודתא דדוד מלכא רבי מענדל מבאר ז"ל דיבר מענין אכילה, אין מביא להיצר הרע להתגרות באדם כי
משיחא ,שכידוע קשורה נפשו של הבעש"ט שצריך לאכול להעלות ניצוצי הקדושה וכו'. אם על ידי אכילה ושתיה ,ואין צריך להביא
ולפי"ז ניתן לומר שהן הן הדברים האמורים ושמע המשרת שלו והתחיל לאכול הרבה ראיה בזה ,כי מבואר בתורה נביאים וכתובים.
הנה ,שכל הדברים והטבעים של חיי החומר, בנפשו של דוד הע"ה. מאד .ואמר לו רבי מענדל מה זאת? ואמר לו: והנה יש שני סוגי אנשים ההולכים בדרך הישר
מרחיקים את האדם מהשי"ת ,ומה יעשה כדי ג) וששולחה ברשת רגלה וכו'( .איוב י"ח ח'), שמעתי מכם שעל ידי אכילה מבררין ניצוצי ולוחמים מלחמת היצר הרע תמיד ,והם :אחד,
להתגבר עליהם ,שיהיה שמו יתברך לנגד עיניו ושם כתוב ששלח ברשת רגליו .ונראה כוונת הקדושה וכו' .ואמר רבי מענדל :אמשול לך האוכלים ושותים כל צרכם בעת האכילה
ושום דבר לא יטריד אותו ,העצה היא שהכל הרב היה ,למי שנתגלגל בגופה של בהמה, משל ,אדם שטבע בנהר ושט אחד אחריו ואח"כ עוסק בתורה ותפלה ,והוא סור מרע
מלבד ה' יתברך הכל ישוה אצלו ,וממילא הלימוד באגרת יהיה תקון לנשמה שתחזור להוציאו ,אם אחזו בשערו של הנטבע אז יכול ועשה טוב .וכת ב' ,ההולכין בדרכי התורה:
יתבטלו הדברים הנגדיים שבחומר מול להוציאו ,אבל כשאחזו בדבר גס ,ביד או ברגל פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וכו'.
ההסתכלות אל הוי"ה .והתוצאה תהיה שגם למדרגת אדם ,כאמור. והנה היצה"ר ההולך וסוער תמיד עם בני
החומר יהפך למסייע לעבודת השם ,כמ"ש ד) שויתי (תהלים ט"ז ,ח') לשון השתוות אדם ,למצוא מקום שיוכל לפתות האדם ,והנה
(דברים ו' ה') בכל לבבך ,שפרשו חז"ל :בשני וכו' .ולכאורה זה שונה מפשטות לשון הכתוב זה שנוהג בדרכי התורה ,אין מבוא ליצה"ר
יצריך .ע"כ.