Page 64 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט קט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫קח אגרות‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫וכן בכל האכילות‪ ,‬בין שאוכל מעדנים‪ ,‬בין שאוכל שאר דברים‪ ,‬הכל שוה בעיניו‪,‬‬
‫ו) שהוסר בזה היצר הרע ממנו מכל וכל‪.‬‬

‫חשיבות האכילה‬ ‫הכונה הפשוטה‪ ,‬כמ"ש בקיצור שו"ע (סימן‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫ל"א סעיף א' וב')‪ ,‬וז"ל‪ :‬אמרו רבותינו ז"ל‪,‬‬
‫עיין בנועם אלימלך (פר' קרח ד"ה ואמרת‬ ‫איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין‬ ‫ועיין במאור עינים (יתרו עמוד קכ"ה ט"ב)‪,‬‬ ‫והתקשרותו בו יתברך ממש כגוף אחד‪ ,‬שכל‬
‫אליהם)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫בה‪ ,‬בכל דרכיך דעהו‪ .‬פרוש‪ ,‬שאפילו בדרכיך‬ ‫שכתבנו לעיל באגרת א' אות ס"ט‪.‬‬ ‫האיברים מושגחים ע"י התקשרות המוח‬
‫שאתה עושה לצורך גופך‪ ,‬דע את ה' ועשה את‬ ‫והלב וכו'‪ .‬והנה משארז"ל מצוה גוררת מצוה‪,‬‬
‫הצדיק בשעת תפלתו הוא בוודאי בדביקות‬ ‫הדברים לשמו יתברך‪ ,‬כגון האכילה והשתיה‪,‬‬ ‫ו) וכן בכל אכילות‪ ,‬בין שאוכל מעדנים‪ ,‬בין‬ ‫לאו דוקא על אדם אחד נאמר‪ ,‬אלא על כל‬
‫ובקדושה במחשבות טהורות וצלולות וזכות‪,‬‬ ‫וההליכה והישיבה‪ ,‬והשכיבה והקימה‪,‬‬ ‫שאוכל שאר דברים‪ ,‬הכל שוה בעיניו‪ ,‬שהוסר‬ ‫הדבוקים עם האדם השלם‪ ,‬אם אמנם אינו‬
‫ובעת אכילתו‪ ,‬מחמת שהוא דבר גשמי‪ ,‬אז‬ ‫והתשמיש והשיחה‪ ,‬כל צרכי גופך יהיו כולם‬ ‫בזה היצר הרע ממנו מכל וכל וכו'‪ .‬ע"כ הנה‬ ‫שוה‪ ,‬עכ"פ כל הדבוק עמו נמשך יותר לדברי‬
‫מורא עולה על ראשו לבל יתגשם וינתק‬ ‫נראה שיש כאן דרישה קשה ביותר שלא ניתן‬ ‫קדושה מחמת ההתקשרות עמו וכו'‪ .‬וא"כ‬
‫מהקדושה ח"ו ע"י האכילה‪ ,‬ולכן הוא מתחזק‬ ‫לעבודת בוראך‪ ,‬או לדבר הגורם לעבודתו‪.‬‬ ‫לקיימה‪ ,‬כי אם שיוסר ממנו היצר הרע לגמרי‬ ‫בדיבוק חבירים מקשיבים לקול ה'‪ ,‬ודאי‬
‫ומתאמץ לקדש א"ע יותר ויותר בעת אכילתו‪,‬‬ ‫אכילה ושתיה כיצד‪ ,‬אין צריך לומר שלא‬ ‫ממש‪ ,‬כמו דוד המלך ע"ה שאמר על עצמו ולבי‬ ‫התורה והמצוה נמשכת ונגררת אליהם מחמת‬
‫לדבק עצמו בקשר ודביקות גדול‪ .‬ונמצא בעת‬ ‫יאכל וישתה דברים האסורים חס ושלום‪,‬‬ ‫חלל בקרבי‪ ,‬ודרשו חז"ל שהרג את יצרו‪ .‬אכן‬ ‫דביקותם באנשים הדביקים בו יתברך וכו'‪.‬‬
‫אכילת הצדיק הוא מקדש א"ע יותר מבשעת‬ ‫אלא גם בדברים המותרים‪ ,‬אם היה צמא‬ ‫אם נדייק בלשונו‪ :‬שהוסר בזה היצר הרע וכו'‪,‬‬ ‫וסגולה נפלאה שיהיה מושגח ועומד מחמת‬
‫תפלתו‪ .‬אבל לא כן שאר העם‪ ,‬שבשעת תפלתם‬ ‫ורעב ואכל ושתה להנאתו‪ ,‬אינו משובח‪ ,‬אלא‬ ‫משמע רק בענין הזה של אכילה‪ .‬וכאן הבן‬ ‫חביריו הדבוקים בו יתברך‪ ,‬ומוכן הוא לכל‬
‫יתכון באכילתו ושתייתו שיהיה לו כח לעבודת‬ ‫שואל‪ :‬כיצד נעשה כדי להשיג דבר זה‪ .‬ונראה‬
‫יכולין להתקדש יותר מבשעת אכילתם וכו'‪.‬‬ ‫הבורא‪ .‬לפיכך לא יא ַכל כל שהחיך מתאוה‬ ‫פשוט שמאותו שער שנכנס היצר של אכילה‪,‬‬ ‫הטובות והצלחות בעילוי גוף ונפש וכו'‪.‬‬
‫לו ככלב וחמור‪ ,‬אלא יאכל דברים המועילים‬ ‫הוי אומר‪ :‬אכילה שלא בטהרה נכונה‪ ,‬דהיינו‬ ‫כללא דמלתא‪ ,‬כי הענין המביא לידי שמירה‬
‫ובאמרי פנחס (קדושה אות ע"ז)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫וטובים לבריאות הגוף‪ .‬ויש אנשי מעשה‬ ‫אכילה של תאוה‪ ,‬ממילא אם ישנה דרך אכילה‬ ‫והשגחה מאתו יתברך‪ ,‬להנצל מכל המקרים‬
‫אכל ועמד‪ ,‬הרי זה מתחייב בנפשו (עי'‬ ‫שקודם אכילה אומרים‪ :‬הנני רוצה לאכול‬ ‫שתהיה נכונה ובטהרה‪ ,‬יבטל את היצר הרע‬ ‫ח"ו‪ ,‬הוא שפע השכל של אהבתו ויראתו‬
‫שבת קכט‪ ,‬ב)‪ .‬בשם המגיד ממעזריטש ז"ל‪,‬‬ ‫ולשתות כדי שאהיה בריא וחזק לעבודת‬ ‫של אכילה‪ .‬וכידוע מספרים וסופרים שאין‬ ‫יתברך שבינו לבין קונו‪ .‬והשמירה על העתים‬
‫שהקשה‪ ,‬שאנו רואים כמה בני אדם עומדים‬ ‫היצר נכנס באדם אלא דרך אכילה יתירה‪ .‬וכך‬ ‫שהוא בקטנות שכל והפסק הדביקות‪ ,‬הוא‬
‫אחר אכילה ולא מתים‪ .‬אך דענין אכילה לברר‬ ‫הבורא יתברך שמו‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫יבטל את היצר דרך אכילה בקדושה ובטהרה‪.‬‬ ‫ההתקשרות והאהבה ושלום אמיתי בדיבוק‬
‫ניצוצות קדושות‪ ,‬וז"ש (זח"ג רעב‪ ,‬ב) שעת‬ ‫ובענין הזה יש כמה מדרגות‪ ,‬ולכך נעתיק כאן‬ ‫חבירים וכו'‪( .‬שם) וע"ש שמביא בשם חסד‬
‫אכילה שעת מלחמה‪ .‬דבאמת היא מלחמה‬ ‫למעלה מזה‪ :‬כונת אכילה‪ ,‬כמ"ש בשער‬ ‫ממקורות טהורים של החסידות ושל צדיקי‬ ‫לאברהם מעיין ב' נהר ל"ג‪ ,‬שמה שכתוב‬
‫גדולה‪ ,‬דאם הוא זוכה להעלות ולברר נצוצי‬ ‫הכונות ורמח"ל ועוד‪ ,‬וקיצורם הבאנו בספר‬ ‫הדורות בקצרה ובתמצית על חשיבות עבודת‬ ‫באלישע חי ה' אשר עמדתי לפניו‪ ,‬פי'‪:‬‬
‫הקדושה אז הוא עולה ממדרגה למדרגה‪,‬‬ ‫אילנא רברבא‪ ,‬וכן בהגדת האריז"ל‪ .‬בפנים‬ ‫שעמד לפני אליהו‪ ,‬ושכל אליהו היה משתמש‬
‫משא"כ כשאינו מברר וכו'‪ ,‬אז נצוצי הקדושה‬ ‫אחרות נאמר שהעבודה היא בירור ניצוצות‬ ‫האכילה ודרך העבודה בעיקר הכוונה‪.‬‬ ‫לפני קונו מרוב דביקותו בנבואה‪ ,‬ונחשב‬
‫מורידין אותו‪ .‬וזהו שאין בידינו כי אם כוונת‬ ‫בכל ענין חשוב לדעת המטרה בכל שלבי‬ ‫כעומד לפני ה' ממש‪ .‬ומכאן יראה עד היכן‬
‫אכילה של מנוח‪ ,‬שהוא כוונה קטנה‪ ,‬לכך לא‬ ‫הקדושה שיש בכל מאכל‪.‬‬ ‫ההתקשרות והאהבה מגיע‪ ,‬כאילו הוא מקושר‬
‫רצה המלאך לאכול אצלו‪ ,‬משא"כ באברהם‬ ‫העבודה‪ ,‬כמ"ש במסילת ישרים בתחילתו‪:‬‬
‫באו המלאכים דוקא לאכול אצלו להתעלות‬ ‫קרוב לאותו ענין הוא ענין של תיקון נשמות‬ ‫"יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה‬ ‫במקום שחבירו מקושר וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫על ידו כו'‪ .‬ולכן היה רבי מענדיל מפרימישלאן‬ ‫שמתגלגלות במאכל‪ ,‬וכפירוש הבעש"ט על‬ ‫הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו‬
‫ז"ל הולך למקוה קודם אכילה — לא קודם‬ ‫הפסוק רעבים גם צמאים‪ ,‬שהסיבה שהקב"ה‬ ‫בעולמו‪ ,‬ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל‬ ‫ועניין ההשתוות הוא לא רק בעניני רשות‪,‬‬
‫התפילה‪ ,‬שאכילה הוא עבודה יותר‪ .‬וזהו‬ ‫ברא את העולם בצורה של רעבים וצמאים‪,‬‬ ‫אשר הוא עמל כל ימי חייו"‪ .‬והרי ישנם כמה‬ ‫אלא גם בעבודת ה' צריך שלא יהיה אצלו‬
‫אכל ועמד‪ ,‬במדרגה אחת‪ ,‬שלא העלה נצוצי‬ ‫והיה אפשר לברוא אותם שלא יצטרכו לאכילה‬ ‫שינוי בדבקות‪ ,‬הן אם עבודתו בגדלות והן‬
‫הקדושה‪ ,‬הרי זה מתחייב בנפשו‪ ,‬שיורד עוד‬ ‫ושתיה‪ ,‬אך נפשם בהם תתעטף‪ ,‬שיש גלגולים‬ ‫מדרגות באכילה וכן במטרה‪.‬‬
‫ממדרגתו‪ .‬וסיפר מצדיק אחד שהיה בוכה מאד‬ ‫במאכל‪ ,‬והם מתתקנים ע"י אכילתם של בני‬ ‫שהוא בקטנות‪.‬‬
‫אדם לשם שמים‪ .‬וכללם של כל הדעות הוא‬
‫בעת אכילה שאינו יודע איך יהיה‪.‬‬ ‫שהמטרה של אכילה ושתיה יהיה לשם שמים‪.‬‬