Page 69 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 69

‫הבעש"ט טכק‬  ‫אגרת ב'‬                           ‫אגרות‬                                       ‫הבעש"ט‬  ‫אגרת ב'‬                               ‫בנק אגרות‬

            ‫ליקוטים וביאורים‬                                                              ‫איתא בש"ס כה) יצאה בת קול‪ ,‬ואמרה‪ :‬כל העולם ניזון בשביל חנינה בני‪ ,‬וכו'‪ .‬כי כו)‬
                                                                                                ‫שביל הוא צינור‪ ,‬כז) שפתח הצינור ושביל השפע‪ .‬וזה שכתוב "בשביל חנינה בני"‪.‬‬

‫להם לבדם‪ ,‬אבל לא לו‪ ,‬שאין עבודתו מועיל‬        ‫חכמינו ז"ל (שם ו ע"ב)‪ ,‬לכן מסר הקדוש ברוך‬           ‫ליקוטים וביאורים‬
‫לכל הברואים‪ ,‬וגם הוא בכלל‪ ,‬ולפי שהוציא‬        ‫הוא כל העולם בידו‪ ,‬ושיעבדו תחתיו לקיים‬
‫את עצמו מן הכלל‪ ,‬על ידי זה ניכר שהוא‬          ‫כל מה שיגזור‪ .‬ואלו היו יודעים העמי ארצות‬    ‫נוזלים‪ ,‬כן הוא על ידי מעשיו הקדושין ממשיך‬     ‫ככה מי שהוא דבוק בבורא ית"ש על ידי‬
‫כפר בעיקר ושורש הבריאה‪ ,‬אשר הכל נבראו‬         ‫בזה היו מעטרים את הצדיק בכל יום עטרות‬       ‫השפעות טובות לעולם‪ .‬וכמו שהצנור אינו‬          ‫יראה המביאה לידי חכמה‪ ,‬ור"ל להכרת‬
                                              ‫זהב לו‪ ,‬והיו מספיקים לו כל צרכו‪ ,‬כי משלו‬    ‫נהנה במה שעובר עליו‪ ,‬כן הצדיק אין רצונו‬       ‫החכמה שהוא הדעת‪ ,‬כאשר אפרש לך‬
                              ‫בשביל הצדיק‪.‬‬    ‫נותנים לו‪ ,‬כעבדים המשמשים את המלך‬           ‫וחפצו כי אם להשפיע לכל באי עולם‪ .‬וזהו‬         ‫להלן אי"ה‪ ,‬ור"ל שיהיה דבוק בזה ויהיה כן‬
‫וזה שאמר ואף אתה הקהה את שיניו‪ ,‬רוצה‬          ‫במסים וארנונות‪ ,‬דעבד שקנה נכסים‪ ,‬עבדי‬       ‫הבת קול כל העולם ניזון בשבי"ל‪ ,‬פירוש בצנור‬    ‫במחשבתו‪ ,‬ולא שיאמר שהוא כן שזה הבל‬
‫לומר‪ ,‬דבאמת אסור להצדיק להתפאר בעצמו‬          ‫דמאן נכסי דמאן‪ .‬נמצא שהכל משל הצדיק‪,‬‬        ‫שעושה חנינא בני‪ ,‬והוא כמו השביל וצנור‪,‬‬        ‫ותענוג עולם הזה‪ ,‬ואף על פי כן יקבל תענוג‬
‫ולומר בלבו שמעשיו מגינים על העולם‪ ,‬ונותן‬      ‫ובשבילו נברא‪ ,‬ולו נתן הקדוש ברוך הוא הכל‬    ‫שאין חפץ בטובת עצמו‪ ,‬ומסתפק במיעוט‪ ,‬ודי‬       ‫ממנו‪ ,‬כדרך כל העולם שאומרים כן בפיהם‪,‬‬
‫מזון לכל הברואים‪ ,‬כי הצדיק כל המעשים אשר‬      ‫במתנה‪ .‬וכל מה שאוכלין ושותין עמי הארץ‬                                                     ‫ובלבבם מתענגים מתאוות הרעות‪ ,‬וכוספים‬
‫עושה‪ ,‬הכל מעט בעיניו נגד חסדי השם אשר‬         ‫במותרים ונפרדים מהצדיק‪ ,‬גזילה הוא בידם‪.‬‬                 ‫לו בקב חרובין וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬ע"כ‪.‬‬  ‫להם קודם עשותם‪ ,‬ועל כל פנים בעת עשייתם‪,‬‬
‫עושה עמו‪ .‬אך לכל זאת הותרה הרצועה לפי‬         ‫דבשלמא בשביל לשמש לצדיק בכל צוותיו‪ ,‬מה‬                                                    ‫זהו שטות‪ ,‬אבל עיקר החכמה שיהיה באמת‬
‫הוראת השעה הזאת להקהת שיניו של אותו‬           ‫שאוכלין אינו גזל אצלם‪ ,‬לפי שהם משמשים‪,‬‬      ‫כז) כי שביל הוא צינור‪ ,‬שפתח הצינור‬            ‫כן‪ ,‬ואז על ידי החכמה זו יוכל לברר בירורין‪,‬‬
‫הרשע‪ ,‬נתן לו התנא רשות להצדיק להתפאר‬          ‫והם כעבדים המשמשים את רבם שאוכלים‬           ‫ושביל השפע וכו'‪ .‬דברים אלו טעונים בירור‪,‬‬      ‫וזה מה שכתוב בזהר (פקודי רנ"ד סוף ע"ב) כולא‬
‫נגדו‪ .‬וזה שאמר‪ :‬ואף אתה הצדיק‪ ,‬שאין לך‬                                                    ‫כי בגמ' (שם) נאמר‪ ,‬בכל יום בת קול יוצאת‬       ‫בחכמה אתברירו‪ ,‬ולפעמים אומר במחשבה‬
‫להחזיק בעיניך לגדול‪ ,‬ולומר בלבך שמעשיך‬                  ‫ושותים והוא ברשות רבם‪ .‬עד כאן‪.‬‬    ‫מהר חורב ואומרת כל העולם ניזונין בשביל‬
‫מזכה כל זרע ישראל‪ ,‬והכל ניזונין בזכותך‪,‬‬       ‫הרי לפניך‪ ,‬דאם האדם מאמין דהצדיק הוא‬        ‫חנינה בני‪ ,‬וחנינה בני די לו בקב חרובין מע"ש‬             ‫אתברירו‪ ,‬כל זה דברי הקדוש הנ"ל‪.‬‬
‫וכל העולם לא נברא אלא בשבילך‪ .‬אבל נגד‬         ‫עובד את השם בשביל כל ישראל הנצרכים‪ ,‬אם‬      ‫לע"ש‪ .‬וי"ל‪ ,‬אם הבת קול היה יוצא בימיו של‬      ‫לא כמו חסירי השכל שבזמנינו הלומדים‬
‫הרשע הזה‪ ,‬רשאי להתפאר נגדו‪ ,‬ואמור לו‪:‬‬         ‫כן‪ ,‬אם היה זה ברור בלבו של אדם‪ ,‬אז בוודאי‬   ‫ר' חנינה‪ ,‬מובן שהיה שפע גדול בדורו בזכותו‪,‬‬    ‫קבלה‪ ,‬וסוברים שיוכלו לברר הניצוצים‬
‫בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים‪ ,‬שכל‬          ‫אף אם הוא בעצמו אין יכול לעבוד את השם‬       ‫אבל כשחז"ל מדגישים שכל יום יש בת קול‪,‬‬         ‫באכילה על פי כוונת האכילה‪ .‬והאיך אפשר‬
‫הניסים והגאולה של מצרים‪ ,‬הכל לא היה אלא‬       ‫כראוי‪ ,‬על כל פנים הוא מחבר את עצמו‬          ‫משמע שהוא פתח פתח השפע לכל הדורות‪.‬‬            ‫זה אם אינם במדרגה הנ"ל‪ ,‬שיהיה להם יראה‬
‫בשבילו‪ ,‬וכל מה שטרח השם יתברך בבריאת‬          ‫להצדיק‪ ,‬והיה מהנהו מנכסיו‪ ,‬כיון דהוא ניזון‬  ‫וזה תמוה‪ ,‬מהיכן נבע השפע לפני שבא ר'‬          ‫המביאה לחכמה הנזכרת‪ ,‬במחשבתם יחשבו‬
‫כל העולמות ובכל הגאולות והניסים והיד‬          ‫בזכותו‪ .‬אך באמת יש רשעים בעולם‪ ,‬אשר‬         ‫חנינה‪ .‬וכן בהמשך הדורות היו עוד צדיקים‪,‬‬       ‫כוונות ואף על פי כן יענגו בה‪ ,‬כמו שאמר‬
‫החזקה אשר עשה עמנו‪ ,‬הכל היה בשבילי‪ .‬אבל‬       ‫אומרים בלבבם מה בצע לנו בצדקת הצדיק‬         ‫ומדוע לא מספיק זכותו‪ .‬ועוד‪ ,‬והלא הקב"ה‬        ‫הקדוש מו"ה מנחם מענדל [מפרעמישלאן]‬
‫לא לך‪ ,‬ואלו היה שם לא היה נגאל‪ ,‬ובזכותי‬       ‫ובעבודתו‪ ,‬אם הוא עובד את השם‪ ,‬לו לבדו‬       ‫ברא עולם של קיימא‪ ,‬והוא זן ומפרנס מביצי‬       ‫ז"ל‪ ,‬שמאכילה מתוך לשמה באין שלא לשמה‪,‬‬
                                              ‫היתרון‪ .‬ואם כן‪ ,‬הוא כופר בעיקר הבריאה‪,‬‬      ‫כינים‪ ,‬ועד קרני ראמים‪ ,‬ובודאי יש היכל ושביל‬
                                  ‫נצלת‪ .‬ע"כ‪.‬‬  ‫דתחלת בריאת כל העולמות היה עבור הצדיק‪,‬‬      ‫של פרנסה‪ ,‬ולשם מה צריך איפוא שביל של ר'‬                ‫כמו שידעת‪ ,‬אבל העיקר כנ"ל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
                                              ‫וכל העולם לא נבראו אלא לשמשו‪ ,‬והכל הם‬
                  ‫שם (דרושי שה"ש)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬      ‫ענפים ולבושים הצריכים להצדיק‪ .‬אך מדהוא‬                                            ‫חנינה‪.‬‬     ‫כה) יצאה בת קול וכו'‪ .‬ברכות י"ז ע"ב‪.‬‬
‫אמר הבעל שם טוב ז"ל‪ ,‬ומורי הצדיק מורינו‬       ‫מרחיק את עצמו מהצדיק‪ ,‬ע"כ כופר בזה‪,‬‬         ‫והנה הנאמר כאן מובא גם בתוי"י (פרשת‬
‫דוב בער ז"ל‪ ,‬שמזה שנופל הצדיק ממדריגתו‬        ‫ובדיבור זה ניכר רשעתו‪ ,‬אשר הוא כופר בדבר‬    ‫קדושים)‪ ,‬וז"ל‪ :‬כל העולם ניזון בשביל חנינא‬     ‫כו) שביל הוא צינור וכו'‪ .‬ועיין בעבודת‬
‫ומתחזק לחזור ולשוב לאיתנו‪ ,‬מזה נבראו‬                                                      ‫בני‪ ,‬דייקא‪ .‬ע"כ‪ .‬ונראה בד"א‪ ,‬שכוונתו בני‬               ‫ישראל (ליקוטים ד"ה ר' חנינא)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫נשמות‪ .‬והוא כמו מי שרוצה להעלות את‬                                ‫שהוא עיקר אצלו יתברך‪.‬‬   ‫דייקא‪ ,‬בבחינת בנים אתם לה' אלקיכם‪,‬‬
‫חבירו מטיט ורפש‪ ,‬שצריך גם הוא לירד‬            ‫וזה שכתוב‪ ,‬רשע מה הוא אומר‪ ,‬רוצה‬                                                          ‫ונראה לבאר על פי דברי הריב"ש ז"ל‪,‬‬
‫סמוך להטיט ורפש‪ ,‬להעלות אותו‪ .‬כמו כן‬          ‫לומר שניכר הרשע על ידי דיבורו שאומר‪,‬‬                             ‫והמשיך מאו"א עילאין‪.‬‬     ‫שאמר פירוש הגמרא (ברכות יז ע"ב) יצאה בת‬
‫מזה נבראו נשמת גרים‪ ,‬ממה שהצדיק נופל‬          ‫ומתוך שאלתו ניכר מחשבתו הרע ששואל‬           ‫ועיין בלקט אמרי פנינים (בסוף היכל הברכה)‪,‬‬     ‫קול ואמרה כל העולם ניזון בשביל חנינא בני‬
‫ממדריגתו ומתחזק את עצמו לעבוד השם‬             ‫מה העבודה הזאת לכם‪ .‬וזה שאמר המסדר‬          ‫וז"ל‪ :‬שמעתי ממורי‪ ,‬בשביל חנינא בני‪ ,‬כי‬        ‫וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב‬
‫יתברך‪ ,‬ולחזור ולשוב אל מקומו‪ .‬עכ"ד‪ .‬והוא‬      ‫הגדה‪ ,‬לכם ולא לו‪ ,‬דעבודה של הצדיקים הוא‬                                                   ‫שבת‪ .‬דהצדיק הוא כמו שביל וצנור הממשיך‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74