Page 68 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 68

‫הבעש"ט גנק‬  ‫אגרת ב'‬                          ‫אגרות‬                                        ‫הבעש"ט‬  ‫אגרת ב'‬                                ‫חכק אגרות‬

‫ודע כח) שמכח התורה שלמד אדם היום‪ ,‬ואחר כך באותו יום מזדמן לו דבר לעשות‪,‬‬                           ‫ליקוטים וביאורים‬
‫ואינו יודע אם לעשות אם לא‪ ,‬יוכל להבין מכח אותו הענין שלמד איך יעשה‪ .‬ובלבד‬
                                                                                          ‫וידבק את עצמו להשי"ת‪ ,‬ואז כל הרשעים‬            ‫הצדיק כשמקשר את עצמו עם כל המדריגות‬
         ‫שיהיה תמיד דבוק בה' יתברך‪ ,‬אז יזמין לו ה' יתברך תמיד שידע מכח התורה‪.‬‬             ‫שמשוקעים במקום ההוא גם כן יש להם עליה‪,‬‬         ‫בעת שהוא מתעלה למעלה‪ ,‬מתרומם עם כל‬
                                                                                          ‫ודווקא אותן הרשעים שהם משורש נשמתו‬
            ‫ליקוטים וביאורים‬                                                              ‫של אותו הצדיק‪ .‬והצדיק כשמגביה את עצמו‬                       ‫המדריגות כמשל היסוד שבבנין‪.‬‬
                                                                                          ‫אוחז גם כן ברשעים השוכנים שם‪ .‬ובמה יש‬          ‫וזהו בשביל צדיק אחד נברא העולם‪,‬‬
‫בהשי"ת‪ ,‬אז יזמין לו השי"ת תמיד שידע מכח‬      ‫שביל עליון משם נמשכין כל הברכות‪ ,‬כמבואר‬      ‫לו בהם צד אחיזה‪ ,‬במצוות שהם עושים‪,‬‬             ‫שלאיזה צורך אמר ר' אלעזר כן‪ ,‬ולמאי נפקא‬
                                     ‫התורה‪.‬‬  ‫בכוונת הברכות בסוד פל"א רל"ב שביל נתי"ב‬      ‫כי אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות וכו'‪ .‬אך‬       ‫מיניה‪ .‬אלא שמלמדינו דעת הנ"ל‪ ,‬שלא נברא‬
                                             ‫גש"ם נדבו"ת הוא צנו"ר הרצון ושביל השפע‪,‬‬      ‫זהו כשהרשעים אינם מתנגדים עם הצדיק‬             ‫העולם אלא בשביל הצדיקים‪ ,‬שהם בחינת‬
‫אבל אדם שהלך בקרי עם השי"ת‪ ,‬אז הולך‬          ‫ור"ח על ידי הברכות שלו‪ ,‬פתח צנור ושביל של‬    ‫ומאמינים בצדקתו‪ .‬וז"ש יש צדיקים שמגיע‬          ‫אחד‪ ,‬שמתאחדים את עצמן עם כל המדריגות‬
‫השי"ת עמו ג"כ באקראי‪ ,‬וגם אינו מזמין לו‬                                                   ‫אליהם כמעשה הרשעים‪ ,‬היינו בחינת נפילה‬          ‫כאמור‪ ,‬ומתעלין על ידי כל המדריגות‪ .‬ולפי‬
‫מלבושים ואכילות שיש בהם ניצוצות השייכים‬                ‫השפע‪ ,‬וז"ש בשביל חנינא בני‪ .‬ע"כ‪.‬‬   ‫הנ"ל של הצדיק‪ .‬אבל עי"ז יש רשעים שמגיע‬         ‫שבודאי וכל שכן הוא שצריך כל צדיק וצדיק‬
                                                                                          ‫אליהם כמעשה הצדיקים‪ ,‬ע"י נפילת הצדיק‬           ‫לכלול את עצמו עם כל הצדיקים‪ ,‬מאחר‬
                ‫לשורש נשמתו לתקנם‪ .‬עכ"ל‪.‬‬     ‫ואולי יש לומר‪ ,‬שהנה במס' יומא (נ"ג‪):‬‬         ‫הנ"ל‪ .‬וכו' אך יש רשעים שמדברים על הצדיק‬        ‫שאפילו עם כל מדריגות תחתונות צריך לכלול‬
                                             ‫על תפלת כהן גדול‪ :‬ולא תכנס לפניך תפלת‬        ‫לשון הרע ודופי‪ ,‬ואז א"א להצדיק להעלותו‪,‬‬        ‫את עצמו‪ ,‬לכן אמר צדיק אחד‪ ,‬אף שהם רבים‪,‬‬
‫ובכתר ש"ט (אות ס"ז)‪ ,‬וז"ל‪ :‬מלכות נק'‬         ‫עוברי דרכים‪ .‬רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל‬   ‫מחמת שהוא נפרד ממנו בתכלית הפירוד‬              ‫לאחד יחשבו מצד אחדות‪ ,‬כמו שכתוב (שמות‬
‫דיבור‪ ,‬ומחשבה והכוונה נקרא בינה‪ ,‬וכאשר‬       ‫באורחא שדא מיטרא עליה‪ ,‬אמר‪ :‬רבונו של‬         ‫והריחוק וכו'‪ .‬וע"ש עוד שהרשעים שמטמאים‬         ‫י"ט‪ ,‬ב') ויחן שם ישראל וגו' בלב אחד‪ .‬ולכן‬
‫מחבר‪ ,‬בין בעסק התורה או התפלה‪ ,‬ב' בחינות‬     ‫עולם‪ ,‬כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער‪.‬‬        ‫ברית הלשון‪ ,‬ומלשינים על הצדיקים בוודאי‬         ‫גם בחגיגה אמרו בזה הלשון‪ :‬עמוד אחד יש‬
‫האלו‪ ,‬דהיינו הדיבור עם הכוונה‪ ,‬אז מחבר‬       ‫פסק מיטרא‪ .‬כי אתא לביתיה‪ ,‬אמר‪ :‬רבונו‬
‫ומקשר מלכות עם הבינה‪ ,‬בסוד מ"י זא"ת‬          ‫של עולם‪ ,‬כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת‪.‬‬               ‫מטמאין ברית המעור ג"כ וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬                                      ‫בעולם וכו'‪.‬‬
‫עולה מן המדבר [כמו ששמעתי ממורי זלה"ה]‪.‬‬      ‫אתא מיטרא‪ .‬אמר רב יוסף‪ :‬מאי אהניא ליה‬                                                       ‫וזהו שאמר אחר זה גם כן‪ :‬אפילו בשביל‬
‫וכן [שמעתי ממורי זלה"ה] כשהי' אחד לומד‬       ‫צלותיה דכהן גדול לגבי רבי חנינא בן דוסא‪.‬‬                      ‫וכן בליקוטים (שם)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬      ‫צדיק אחד העולם מתקיים‪ ,‬שנאמר (משלי‬
‫איזה משנה‪ ,‬היה אומר לו מה שיהי' לעתיד‬        ‫ע"כ‪ .‬ומכאן אפשר ללמוד שמקומו של ר'‬           ‫אמר מורי ז"ל על מאמר רז"ל‪ :‬עמוד אחד יש‬         ‫י'‪ ,‬כ"ה) וצדיק יסוד עולם‪ .‬כי לולא הצדיק‬
                                             ‫חנינא הוא גבוה מעל גבוה‪ ,‬שתפלתו מכנעת‬        ‫מהארץ עד לרקיע‪ ,‬וזה צדיק‪ ,‬ר"ל עמוד אחד‬         ‫לא היה העולם מתקיים אפילו רגע אחד‪,‬‬
            ‫בגשמי‪ ,‬כמעשה שהיה [וכו']‪ .‬ע"כ‪.‬‬   ‫תפלתו של כהן גדול ביום הכיפורים ליד קודש‬     ‫שהוא הצדיק מקשר הכל ומקרב מן הארץ‬              ‫בשביל מעשה הרשעים שמפילים העולם‪,‬‬
                                             ‫הקדשים‪ .‬ולפי"ז פתח ר' חנינא שביל‪ ,‬כאשר‬       ‫עד שמי רום הרוחניות הנקרא רקיע‪ ,‬וזהו‬           ‫ומפרידים מן אלופו של עולם‪ ,‬כמו שאמר‬
‫שם (אות צ"ו)‪ ,‬וז"ל‪ :‬ענין ד' שנכנסו לפרדס‬     ‫יש ח"ו קטרוגים‪ ,‬וכל השערים ננעלים‪ ,‬ניתן‬      ‫דאחיד בשמיא וארעא‪ ,‬שמקשר ומייחד הכל‪,‬‬           ‫הכתוב‪ :‬ונרגן מפריד אלוף‪ ,‬שמפרידים בחינת‬
‫וכו'‪ ,‬ופירש רש"י‪ :‬עלו לרקיע ע"י שם‪,‬‬          ‫ע"י זכותו של ר' חנינא שיפתח השביל פרנסה‬                                                     ‫התי"ו מבחינת האלף‪ .‬ורק על ידי התקשרות‬
‫והתוספות פי' ולא עלו [למעלה] ממש אלא‬                                                                        ‫ארציות וגשמיות וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬    ‫ואחדות הצדיק עם כל המדריגות‪ ,‬מתעלה‬
                                                                                ‫ושפע רב‪.‬‬                                                 ‫העולם למעלה מנפילתו‪ ,‬ומתרומם ונתאחד‬
           ‫נראה להם כאלו עלו [למעלה וכו']‪.‬‬                                                ‫ובקדושת לוי (דרושי פסח‪ ,‬ד"ה ובאופן אחר)‪,‬‬       ‫בבחינת אלף‪ ,‬שהוא אלופו של עולם‪ ,‬על ידי‬
‫וי"ל‪ ,‬פרד"ס [שדרשו חז"ל]‪ ,‬ר"ת פשט רמז‬        ‫כח) שמכח התורה שלמד אדם וכו'‪.‬‬                                                        ‫וז"ל‪:‬‬  ‫שנתרומם היסוד‪ ,‬מתרומם כל הבנין‪ .‬ולכך‬
‫דרוש סוד‪[ .‬ולפי מה שקבלתי ממורי] שעיקר‬                  ‫בצוואת הריב"ש (אות ל"א)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬                                                   ‫נקראים תלמידי חכמים‪ :‬בונים‪ ,‬כ"ש אל תקרי‬
‫עסק תורה [ותפלה] הוא שידבק א"ע אל‬                                                         ‫ארז"ל‪ :‬כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה‪,‬‬         ‫בניך אלא בוניך שמקיימין כל בנין העולם וכו'‬
‫פנימיות רוחניות אור א"ס שבתוך אותיות‬         ‫ריבעש"ט אמר‪ ,‬כשהוא דבוק בבורא ית'‪,‬‬           ‫וכן אמרו חז"ל (ברכות יז ע"ב) דכל העולם ניזון‬
‫התורה [והתפלה]‪ ,‬שהוא הנקרא לימוד לשמה‪,‬‬       ‫ונופל לו מחשבה מאיזה דבר‪ ,‬מסתמא הוא כך‬       ‫בשביל חנינא בני כו'‪ ,‬ואעתיק לך מה שכתב‬                                   ‫ועי"ש בפנים‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫שבזה אמר ר' מאיר‪ :‬כל העוסק בתורה לשמה‬                                                     ‫במדרש תלפיות‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬אמר המאסף מכאן‬
‫זוכה לדברים הרבה ומגלין לו רזי תורה [וכו']‪,‬‬     ‫כמו שנופל לו במחשבתו‪ ,‬וזהו רוה"ק מעט‪.‬‬     ‫יראה מעלת הצדיק לפני הקדוש ברוך הוא‬                            ‫וכן שם (פרשת וירא)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ר"ל שידע עתידות וכל מאורעותיו מתוך‬           ‫גם אמר‪ ,‬מכח התורה שלמד באותו יום‪,‬‬            ‫ושמסר העולם ברשותו ושיעבד לו לעשות‬             ‫ולפעמים נופל הצדיק למקום חשכות‪.‬‬
‫התורה‪ ,‬וידע איך יתנהג בתורה ועבודת הש"י‪,‬‬     ‫ואח"כ נזדמן לו דבר לעשות ואינו יודע אם‬       ‫כל רצונו כו'‪ ,‬והטעם‪ ,‬שכיון שהעולם נברא‬         ‫ובודאי יאחז צדיק דרכו ויתעורר מיד משם‬
                                             ‫לעשות אם לא‪ ,‬יכול להבין מכח אותו הענין‬       ‫בשביל הצדיק וכולם נבראו לצוותו‪ ,‬כמאמר‬
            ‫מלבד שרואה עולמות של מעלה‪.‬‬       ‫שלמד איך יעשה‪ ,‬ובלבד שיהיה תמיד דבוק‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73