Page 68 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט גנק‬ ‫אגרת ב'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫חכק אגרות‬

‫ודע כח) שמכח התורה שלמד אדם היום‪ ,‬ואחר כך באותו יום מזדמן לו דבר לעשות‪,‬‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫ואינו יודע אם לעשות אם לא‪ ,‬יוכל להבין מכח אותו הענין שלמד איך יעשה‪ .‬ובלבד‬
‫וידבק את עצמו להשי"ת‪ ,‬ואז כל הרשעים‬ ‫הצדיק כשמקשר את עצמו עם כל המדריגות‬
‫שיהיה תמיד דבוק בה' יתברך‪ ,‬אז יזמין לו ה' יתברך תמיד שידע מכח התורה‪.‬‬ ‫שמשוקעים במקום ההוא גם כן יש להם עליה‪,‬‬ ‫בעת שהוא מתעלה למעלה‪ ,‬מתרומם עם כל‬
‫ודווקא אותן הרשעים שהם משורש נשמתו‬
‫ליקוטים וביאורים‬ ‫של אותו הצדיק‪ .‬והצדיק כשמגביה את עצמו‬ ‫המדריגות כמשל היסוד שבבנין‪.‬‬
‫אוחז גם כן ברשעים השוכנים שם‪ .‬ובמה יש‬ ‫וזהו בשביל צדיק אחד נברא העולם‪,‬‬
‫בהשי"ת‪ ,‬אז יזמין לו השי"ת תמיד שידע מכח‬ ‫שביל עליון משם נמשכין כל הברכות‪ ,‬כמבואר‬ ‫לו בהם צד אחיזה‪ ,‬במצוות שהם עושים‪,‬‬ ‫שלאיזה צורך אמר ר' אלעזר כן‪ ,‬ולמאי נפקא‬
‫התורה‪.‬‬ ‫בכוונת הברכות בסוד פל"א רל"ב שביל נתי"ב‬ ‫כי אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות וכו'‪ .‬אך‬ ‫מיניה‪ .‬אלא שמלמדינו דעת הנ"ל‪ ,‬שלא נברא‬
‫גש"ם נדבו"ת הוא צנו"ר הרצון ושביל השפע‪,‬‬ ‫זהו כשהרשעים אינם מתנגדים עם הצדיק‬ ‫העולם אלא בשביל הצדיקים‪ ,‬שהם בחינת‬
‫אבל אדם שהלך בקרי עם השי"ת‪ ,‬אז הולך‬ ‫ור"ח על ידי הברכות שלו‪ ,‬פתח צנור ושביל של‬ ‫ומאמינים בצדקתו‪ .‬וז"ש יש צדיקים שמגיע‬ ‫אחד‪ ,‬שמתאחדים את עצמן עם כל המדריגות‬
‫השי"ת עמו ג"כ באקראי‪ ,‬וגם אינו מזמין לו‬ ‫אליהם כמעשה הרשעים‪ ,‬היינו בחינת נפילה‬ ‫כאמור‪ ,‬ומתעלין על ידי כל המדריגות‪ .‬ולפי‬
‫מלבושים ואכילות שיש בהם ניצוצות השייכים‬ ‫השפע‪ ,‬וז"ש בשביל חנינא בני‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הנ"ל של הצדיק‪ .‬אבל עי"ז יש רשעים שמגיע‬ ‫שבודאי וכל שכן הוא שצריך כל צדיק וצדיק‬
‫אליהם כמעשה הצדיקים‪ ,‬ע"י נפילת הצדיק‬ ‫לכלול את עצמו עם כל הצדיקים‪ ,‬מאחר‬
‫לשורש נשמתו לתקנם‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ואולי יש לומר‪ ,‬שהנה במס' יומא (נ"ג‪):‬‬ ‫הנ"ל‪ .‬וכו' אך יש רשעים שמדברים על הצדיק‬ ‫שאפילו עם כל מדריגות תחתונות צריך לכלול‬
‫על תפלת כהן גדול‪ :‬ולא תכנס לפניך תפלת‬ ‫לשון הרע ודופי‪ ,‬ואז א"א להצדיק להעלותו‪,‬‬ ‫את עצמו‪ ,‬לכן אמר צדיק אחד‪ ,‬אף שהם רבים‪,‬‬
‫ובכתר ש"ט (אות ס"ז)‪ ,‬וז"ל‪ :‬מלכות נק'‬ ‫עוברי דרכים‪ .‬רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל‬ ‫מחמת שהוא נפרד ממנו בתכלית הפירוד‬ ‫לאחד יחשבו מצד אחדות‪ ,‬כמו שכתוב (שמות‬
‫דיבור‪ ,‬ומחשבה והכוונה נקרא בינה‪ ,‬וכאשר‬ ‫באורחא שדא מיטרא עליה‪ ,‬אמר‪ :‬רבונו של‬ ‫והריחוק וכו'‪ .‬וע"ש עוד שהרשעים שמטמאים‬ ‫י"ט‪ ,‬ב') ויחן שם ישראל וגו' בלב אחד‪ .‬ולכן‬
‫מחבר‪ ,‬בין בעסק התורה או התפלה‪ ,‬ב' בחינות‬ ‫עולם‪ ,‬כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער‪.‬‬ ‫ברית הלשון‪ ,‬ומלשינים על הצדיקים בוודאי‬ ‫גם בחגיגה אמרו בזה הלשון‪ :‬עמוד אחד יש‬
‫האלו‪ ,‬דהיינו הדיבור עם הכוונה‪ ,‬אז מחבר‬ ‫פסק מיטרא‪ .‬כי אתא לביתיה‪ ,‬אמר‪ :‬רבונו‬
‫ומקשר מלכות עם הבינה‪ ,‬בסוד מ"י זא"ת‬ ‫של עולם‪ ,‬כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת‪.‬‬ ‫מטמאין ברית המעור ג"כ וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫בעולם וכו'‪.‬‬
‫עולה מן המדבר [כמו ששמעתי ממורי זלה"ה]‪.‬‬ ‫אתא מיטרא‪ .‬אמר רב יוסף‪ :‬מאי אהניא ליה‬ ‫וזהו שאמר אחר זה גם כן‪ :‬אפילו בשביל‬
‫וכן [שמעתי ממורי זלה"ה] כשהי' אחד לומד‬ ‫צלותיה דכהן גדול לגבי רבי חנינא בן דוסא‪.‬‬ ‫וכן בליקוטים (שם)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫צדיק אחד העולם מתקיים‪ ,‬שנאמר (משלי‬
‫איזה משנה‪ ,‬היה אומר לו מה שיהי' לעתיד‬ ‫ע"כ‪ .‬ומכאן אפשר ללמוד שמקומו של ר'‬ ‫אמר מורי ז"ל על מאמר רז"ל‪ :‬עמוד אחד יש‬ ‫י'‪ ,‬כ"ה) וצדיק יסוד עולם‪ .‬כי לולא הצדיק‬
‫חנינא הוא גבוה מעל גבוה‪ ,‬שתפלתו מכנעת‬ ‫מהארץ עד לרקיע‪ ,‬וזה צדיק‪ ,‬ר"ל עמוד אחד‬ ‫לא היה העולם מתקיים אפילו רגע אחד‪,‬‬
‫בגשמי‪ ,‬כמעשה שהיה [וכו']‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫תפלתו של כהן גדול ביום הכיפורים ליד קודש‬ ‫שהוא הצדיק מקשר הכל ומקרב מן הארץ‬ ‫בשביל מעשה הרשעים שמפילים העולם‪,‬‬
‫הקדשים‪ .‬ולפי"ז פתח ר' חנינא שביל‪ ,‬כאשר‬ ‫עד שמי רום הרוחניות הנקרא רקיע‪ ,‬וזהו‬ ‫ומפרידים מן אלופו של עולם‪ ,‬כמו שאמר‬
‫שם (אות צ"ו)‪ ,‬וז"ל‪ :‬ענין ד' שנכנסו לפרדס‬ ‫יש ח"ו קטרוגים‪ ,‬וכל השערים ננעלים‪ ,‬ניתן‬ ‫דאחיד בשמיא וארעא‪ ,‬שמקשר ומייחד הכל‪,‬‬ ‫הכתוב‪ :‬ונרגן מפריד אלוף‪ ,‬שמפרידים בחינת‬
‫וכו'‪ ,‬ופירש רש"י‪ :‬עלו לרקיע ע"י שם‪,‬‬ ‫ע"י זכותו של ר' חנינא שיפתח השביל פרנסה‬ ‫התי"ו מבחינת האלף‪ .‬ורק על ידי התקשרות‬
‫והתוספות פי' ולא עלו [למעלה] ממש אלא‬ ‫ארציות וגשמיות וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ואחדות הצדיק עם כל המדריגות‪ ,‬מתעלה‬
‫ושפע רב‪.‬‬ ‫העולם למעלה מנפילתו‪ ,‬ומתרומם ונתאחד‬
‫נראה להם כאלו עלו [למעלה וכו']‪.‬‬ ‫ובקדושת לוי (דרושי פסח‪ ,‬ד"ה ובאופן אחר)‪,‬‬ ‫בבחינת אלף‪ ,‬שהוא אלופו של עולם‪ ,‬על ידי‬
‫וי"ל‪ ,‬פרד"ס [שדרשו חז"ל]‪ ,‬ר"ת פשט רמז‬ ‫כח) שמכח התורה שלמד אדם וכו'‪.‬‬ ‫וז"ל‪:‬‬ ‫שנתרומם היסוד‪ ,‬מתרומם כל הבנין‪ .‬ולכך‬
‫דרוש סוד‪[ .‬ולפי מה שקבלתי ממורי] שעיקר‬ ‫בצוואת הריב"ש (אות ל"א)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫נקראים תלמידי חכמים‪ :‬בונים‪ ,‬כ"ש אל תקרי‬
‫עסק תורה [ותפלה] הוא שידבק א"ע אל‬ ‫ארז"ל‪ :‬כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה‪,‬‬ ‫בניך אלא בוניך שמקיימין כל בנין העולם וכו'‬
‫פנימיות רוחניות אור א"ס שבתוך אותיות‬ ‫ריבעש"ט אמר‪ ,‬כשהוא דבוק בבורא ית'‪,‬‬ ‫וכן אמרו חז"ל (ברכות יז ע"ב) דכל העולם ניזון‬
‫התורה [והתפלה]‪ ,‬שהוא הנקרא לימוד לשמה‪,‬‬ ‫ונופל לו מחשבה מאיזה דבר‪ ,‬מסתמא הוא כך‬ ‫בשביל חנינא בני כו'‪ ,‬ואעתיק לך מה שכתב‬ ‫ועי"ש בפנים‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫שבזה אמר ר' מאיר‪ :‬כל העוסק בתורה לשמה‬ ‫במדרש תלפיות‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬אמר המאסף מכאן‬
‫זוכה לדברים הרבה ומגלין לו רזי תורה [וכו']‪,‬‬ ‫כמו שנופל לו במחשבתו‪ ,‬וזהו רוה"ק מעט‪.‬‬ ‫יראה מעלת הצדיק לפני הקדוש ברוך הוא‬ ‫וכן שם (פרשת וירא)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ר"ל שידע עתידות וכל מאורעותיו מתוך‬ ‫גם אמר‪ ,‬מכח התורה שלמד באותו יום‪,‬‬ ‫ושמסר העולם ברשותו ושיעבד לו לעשות‬ ‫ולפעמים נופל הצדיק למקום חשכות‪.‬‬
‫התורה‪ ,‬וידע איך יתנהג בתורה ועבודת הש"י‪,‬‬ ‫ואח"כ נזדמן לו דבר לעשות ואינו יודע אם‬ ‫כל רצונו כו'‪ ,‬והטעם‪ ,‬שכיון שהעולם נברא‬ ‫ובודאי יאחז צדיק דרכו ויתעורר מיד משם‬
‫לעשות אם לא‪ ,‬יכול להבין מכח אותו הענין‬ ‫בשביל הצדיק וכולם נבראו לצוותו‪ ,‬כמאמר‬
‫מלבד שרואה עולמות של מעלה‪.‬‬ ‫שלמד איך יעשה‪ ,‬ובלבד שיהיה תמיד דבוק‬