Page 72 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט טמק‬ ‫אגרת ב'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫בלק אגרות‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫וזה שתרגם אונקלוס על פ' יב) אחור וקדם צרתני‪ ,‬ותשת עלי כפיך‪.‬‬

‫אחר הלילה‪ ,‬היינו אהבה בא אחר היראה‪,‬‬ ‫שזאת היראה האמיתית אינה באה אל האדם‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫ובקדשים (היינו באדם שכבר נתקדש לעבודתו‬ ‫כ"א אחר טורח גדול‪ ,‬בתמידות במחשבתו אל‬
‫ית'‪ ,‬וזכה כבה ליראה ועי"ז בא לאהבה)‪ ,‬הלילה‬ ‫הבורא ית' בלי הפסק רגע‪ .‬ובזה יזכה להכנס‬ ‫אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"‪ ,‬מפני‬ ‫הוא קשור לכל המדרגות דרך המלכות‪ .‬אבל‬
‫הולך אחר היום‪ ,‬היינו שזוכה ליראה פנימיית‪,‬‬ ‫בשער הראשון שהוא היראה‪ ,‬כ"ש זה השער‬ ‫שלא נכנסו דרך פתח הצדיקים כדי שיהיו עם‬ ‫בע"ת‪ ,‬שאצלו אין שלשלת המדרגות‪ ,‬הוא זקוק‬
‫לה'‪ ,‬ונאמר‪ :‬בזאת יבוא אהרן‪ ,‬וידוע שהוא מדת‬ ‫הצדיקים‪ ,‬אלא נצטערו ועלו דרך פתח העליון‪,‬‬ ‫לדלג ולעלות לרום המעלות‪ ,‬ובדרך שנתבאר‬
‫שהיא באה אחר שזכה לאהבה כנ"ל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫יראה‪ .‬ונק' ראשית‪ ,‬כ"ש‪ :‬ראשית חכמה יראת‬ ‫וסגפו עצמן‪ ,‬ונבדלו מן החטא יותר ויותר מן‬
‫ה'‪ .‬וגם נק' מפתחות החיצוניות‪ ,‬כידוע‪ .‬אבל‬ ‫הצדיקים‪ ,‬לכך עלו ועמדו במדרגה ה'‪ ,‬היכל ה'‬ ‫בתומר דבורה (במדה הז' ישוב ירחמנו)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ועוד במבשר צדק (פרשת תולדות‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫כאשר כבר השיג האדם יראת הרוממות‪ ,‬בנקל‬ ‫שבגן עדן‪ ,‬דהיינו גג הה"א‪ ,‬וצדיקים בפתח‬ ‫אין הקב"ה מתנהג כמדת בשר ודם‪ ,‬שאם‬
‫התחלת עבודת ישראל צריך להיות ביראה‪,‬‬ ‫יוכל להשיג מדת אהבה‪ ,‬שהוא נק' מפתחות‬ ‫הה"א בכניסת האכסדרה‪ .‬ולזה‪ ,‬כאשר האדם‬ ‫הכעיסו חברו כשהוא מתרצה עמו מתרצה‬
‫ואחר היראה יבא לבחי' אהבה‪ .‬וזהו נקרא‬ ‫הפנימיות‪ .‬וזה מובן מחוש מעניני עוה"ז‪,‬‬ ‫יעשה תשובה‪ ,‬דהיינו "תשוב ‪ -‬ה" אל מקומה‪,‬‬ ‫מעט‪ ,‬לא באהבה הקודמת‪ ,‬אבל אם חטא אדם‬
‫קטנות‪ ,‬כי אז האהבה ויראה הם אצלו שני‬ ‫הרוצה לבא אל המלך פנימה‪ ,‬משכבר עבר‬ ‫ויחזיר הקב"ה שכינתו עליו‪ ,‬אינו שב כאהבה‬ ‫ועשה תשובה‪ ,‬מעלתו יותר גדולה עם הקב"ה‪,‬‬
‫הפכים‪ .‬ואח"כ יבא לבחי' יראה עילאה‪ ,‬אשר‬ ‫בשער החצר החיצונה‪ ,‬בנקל יכול לכנוס אל‬ ‫הראשונה בלבד‪ ,‬אלא יותר ויותר‪ .‬והיינו "ישוב‬ ‫והיינו (ברכות ל"ד‪ ,‬ב')‪" :‬במקום שבעלי תשובה‬
‫שם האהבה כלול ביראה‪ ,‬ועובד ה' באהבה‬ ‫שערים הפנימיים‪ ,‬בהיות שרואים השוערים‬ ‫ירחמנו"‪ ,‬שיוסיף רחמים לישראל ויתקנם‬ ‫עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד"‪.‬‬
‫ויראה בשלימות‪ ,‬ונעשה אצלו שלום בין שני‬ ‫ושומרי הפנימיים‪ ,‬שכבר הניחו אותו לכנוס‬ ‫ויקרבם יותר‪ .‬עכ"ל‪( .‬ועי"ש בביאור ויאמר משה)‪.‬‬ ‫והטעם כדפירשו רז"ל (במנחות כ"ט‪ ,‬ב') בענין‬
‫המדות‪ ,‬ומשתמש עמהם כאחד וכו'‪ .‬וכשאדם‬ ‫שומרי שער החיצונים‪ .‬ועוד מבואר הטעם‬ ‫עוד יש לציין‪ ,‬שנתבאר בכ"מ בליקוטי‬ ‫ה'‪ ,‬למה היא עשויה כאכסדרה‪ ,‬שכל הרוצה‬
‫עובד כך בהדרגה‪ ,‬עד שבא ליראה עילאה‪ ,‬הוא‬ ‫במ"א כי דרכו של איש לחזור אחר אשה וכו'‪,‬‬ ‫מוהר"ן שבכל ענין יש חלקים של נשמות‬ ‫לצאת מעולמו יצא‪ .‬פירוש‪ ,‬העולם נברא בה'‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬וצדיק שהוא בחינת משה ‪ -‬משיח‬ ‫והקב"ה ברא העולם פתוח לצד הרע והחטא‬
‫בבחי' ותגזר אומר ויקם לך וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ועוד כי הבא לטהר מסייעין לו וכו'‪.‬‬ ‫הוא מחבר את כל החלקים לקומה שלימה כמו‬ ‫לרווחה‪ ,‬אין צד שאין חומר ויצר הרע ופגם‪,‬‬
‫בתפלה‪ ,‬וכמ"ש (שמות מ' י"ח) ויקם משה את‬ ‫כמין אכסדרה‪ ,‬שאינה בעלת גדרים אלא‬
‫ועיין פרי הארץ (פרשת עקב)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ועוד שם‪ ,‬וז"ל‪ :‬יראת הרוממות‪ ,‬שהוא‬ ‫המשכן‪ .‬והרי בע"ת שכל קומתו נהרסה לפני‬ ‫פרצה גדולה פרוצה לצד הרע‪ ,‬לצד מטה‪ ,‬כל‬
‫והיה עקב תשמעון‪ .‬הנה רבותינו ז"ל (שבת‬ ‫היראה והבושה מפני גדולת המלך וכו'‪ ,‬זה‬ ‫שעשה תשובה‪ ,‬הריהו צריך במיוחד לגדול‬ ‫מי שירצה לצאת מעולמו‪ ,‬כמה פתחין לו‪ ,‬לא‬
‫לא ע"ב) כינו את היראה בשם מפתחות‬ ‫גורם אהבה והתחברות והתקשרות אל מלכו‬ ‫הדור שיבנה כל קומתו בבנין איתן ויציב שלא‬ ‫יפנה לצד שלא ימצא צד חטא ועון ליכנס אל‬
‫החיצונים‪ ,‬וזה השער לה' צדיקים יבואו בו‬ ‫של עולם ית'‪ ,‬משא"כ יראת העונש וכו'‪( .‬עיין‬ ‫החיצונים‪ .‬וגם היא פתוחה מלמעלה‪ ,‬שאם‬
‫(תהלים קיח‪ ,‬כ)‪ ,‬והוא אמרם ז"ל‪( :‬ברכות ח‬ ‫ישוב לכסלו עוד‪.‬‬ ‫ישוב יקבלוהו‪ .‬והקשו שם‪" :‬ולהדרוהו בהאי?"‬
‫ע"א) שיעור שני פתחים‪ ,‬ואמרו‪( :‬שהש"ר ה‪ ,‬ג)‬ ‫פנים שם)‬ ‫‪" -‬לא מסתייעא מלתא"‪ .‬רצו בזה‪ ,‬שהשב‬
‫פתחו לי כחודה של מחט‪ ,‬שהוא היראה נקודה‬ ‫יב) אחור וקדם (תהלים קל"ט ה') וכו'‪ .‬ונראה‬ ‫בתשובה לא יספיק לו שיהיה נגדר מעון כגדר‬
‫לגבי אהבה‪ ,‬ובלתי היראה אין לנו התחתונים‬ ‫ועוד עיין מה שהבאנו לעיל בסעיף כ'‪ .‬ועיין‬ ‫שזה המשך למה שאמר לפני כן שהבורא‬ ‫הצדיקים‪ ,‬מפני שהצדיקים שלא חטאו גדר‬
‫שום יחוס וערך אחיזה ודביקות ושייכות כלל‬ ‫קדושת לוי (בליקוטים)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫יתברך מסתכל עליו‪ ,‬וזה כלשון התרגום‪:‬‬ ‫מעט יספיק אליהם‪ ,‬אמנם החוטא שחטא‬
‫הדבק במדותיו‪ ,‬שבכל המדות‪ ,‬גם הנאת הגוף‪,‬‬ ‫מאחורי ומאפי אעקתא יתי וגרית עלי מחתא‬ ‫ושב‪ ,‬לא יספיק לו גדר מעט‪ ,‬אלא צריך להגדיר‬
‫קבועים בהם ותלוים בהם‪ ,‬לכן קרוב להפסד‪,‬‬ ‫בכל מקום היראה קודמת לאהבה‪ ,‬ואמר‬ ‫דידך‪ ,‬לאמר שאין לו תנועה עצמית‪ ,‬אלא ידיו‬ ‫עצמו כמה גדרים קשים‪ ,‬מפני שאותו גדר‬
‫שלא יתעוהו במדות בהתעוררות עצמו בהם‪,‬‬ ‫מורי הק' מוה' דוב בער‪ :‬שהאדם צריך להשתדל‬ ‫של הבוי"ת עליו בפנים ובאחור‪ ,‬שאין לו מקום‬ ‫המעט כבר נפרץ פעם אחת‪ ,‬אם יתקרב שם‪,‬‬
‫ימשכהו להנאת הגוף‪ ,‬כמבואר בזוהר (תיקוני‬ ‫ולהתאמץ שיהי' יראת ד' על פניו‪ ,‬ואז האהבה‬ ‫בקל יפתהו יצרו‪ ,‬אלא צריך להתרחק הרחק‬
‫זהר תקון י' כה ע"ב) על הרחימו בלא דחילו‪.‬‬ ‫בא ממילא‪ ,‬כי דרכו של איש לחזור אחר אשה‬ ‫פנוי לתנועה עצמית אפילו כחוט השערה‪.‬‬ ‫גדול מאד‪ ,‬ולזה לא יכנס דרך פתח האכסדרה‬
‫משא"כ היראה שהיא הפסד‪ ,‬שוברו לגוף‪,‬‬ ‫(וכמובא כבר לעיל)‪ .‬ומה שמצינו בברכת‬ ‫ועיין מה שהבאנו באגרת א' (אות ע') השייך‬ ‫שהפרצה שם‪ ,‬אלא יתעלה ויכנס דרך פתח‬
‫ואחרי היראה השלימה‪ ,‬על ידה אפשר להדבק‬ ‫ק"ש‪ ,‬וייחד לבבנו לאהבה וליראה וכו'‪ ,‬היינו‬ ‫צר‪ ,‬ויעשה כמה צרות וסגופים לעצמו ויסתום‬
‫בכל מדותיו‪ .‬כי היראה היא השראת השכינה‬ ‫למי שכבר זכה ליראת ד' על פניו‪ ,‬וזכה אח"כ‬ ‫לעניננו כאן‪.‬‬
‫על עצמו‪ ,‬ומשם יתפרדו כל פועלי און‪ ,‬כי שם‬ ‫לאהבת השי"ת‪ ,‬ומאהבה זו בא אח"כ ליראה‬ ‫ועיין בפירוש תהלים לרמד"ו על הפסוק‬ ‫הפרצות‪.‬‬
‫ה' נקרא עליו ויראו ממנו‪ .‬וילך מחיל אל חיל‬ ‫יותר פנימיית‪ .‬וזה שמובא בשם האריז"ל‪,‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬וז"ל‪ :‬אחור וקדם צרתני‪ ,‬אינו מלשון‬ ‫ומטעם זה "במקום שבעלי תשובה עומדים‬
‫לומר לשם יחוד וכו' בדחילו ורחימו ורחימו‬
‫ודחילו וכו'‪ .‬וזשארז"ל‪ :‬בכל מקום היום הולך‬