Page 76 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט המק‬ ‫אגרת ב'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫ולק אגרות‬

‫לידע שהוא בקטנות‪ ,‬על ידי דעת זה נמתקים הדינים בשרשם‪. ,‬כי יז) ה"ג מנצפ"ך‬ ‫כי החיות רצוא ושוב‪ ,‬יד) וחיות האדם הוא בסוד קטנות וגדלות‪ ,‬וכאשר יתן דעתו לידע‬
‫בדעת זעיר אנפין‪ ,‬יח) וכו'‪ .‬יט) ודע שיראת העונש‪ ,‬שהוא יראה חיצונית‪ ,‬מורה על ידו‬ ‫שהוא בקטנות‪ ,‬על ידי דעת זה נמתקים הדינים בשרשם‪. ,‬כי ה"ג מנצפ"ך בדעת זעיר‬

‫יתברך פשוטה לקבל שבים‪ .‬ויתעורר מזה ליראה פנימית הנקראת אהבה‪.‬‬ ‫אנפין‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫ליקוטים וביאורים‬

‫פועל בזה שלמעלה בדעת דז"א יכריע המשקל‬ ‫לשלושה חלקים‪ ,‬ונוטלים האבות העולם‪ ,‬רומז‬ ‫התייגע והגיע למדרגות גבוהות בידיעה והשגה‬ ‫שאור שבעיסה ושיעבוד מלכויות‪ .‬ר"ל שיש‬
‫לטובה ולהמתקה גדולה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לחג"ת‪ ,‬וכל חלק בגימטריא ק"ג‪ ,‬כי האחד‬ ‫והרגשה‪ ,‬הרי שלמרות שאין העדר ברוחני‪ ,‬ומה‬ ‫ב' מבטלין בבחי' רצוא ושוב שהוצרך שיהיה‬
‫בטל ברוב‪ ,‬בגימ' מנחה‪ .‬ומנחה הוא בחינת‬ ‫שהשיג (אם לא תוהה על הראשונות)‪ ,‬זה לא‬ ‫במשקל הנ"ל‪ .‬משא"כ כשהוא רצוא לגמרי‪,‬‬
‫יח) בספר צפנת פענח מוסיף‪ :‬ממתיק הדין‬ ‫יראה‪ ,‬כי נקודת יראה ונקודת מנחה הם שוים‪,‬‬ ‫ילך לאיבוד‪ ,‬בכל זאת יש העלם וגילוי‪ .‬ובשלב‬ ‫כמו שאור שבעיסה שמחמצו לעלות תמיד‪,‬‬
‫בשרשו לתקן עולמות תחתונים‪.‬‬ ‫ויראה בגימטריא רי"ו‪ ,‬וב"פ גימטריא תבל‪,‬‬ ‫מסויים נעלם ממנו המדרגות הגבוהות‪ ,‬ונשאר‬ ‫כך מתלהב תמיד לעלות לדבק בשרשו למעלה‪,‬‬
‫לשון תבלין‪ ,‬כי ת"ת נוטה לימין והם נכללים‬ ‫כמעט בלי חיות דקדושה‪ .‬וכידוע שכל חיי‬ ‫שגורם ביטול ממציאות‪ .‬או שוב לגמרי‪,‬‬
‫יט) ודע שיראת העונש שהוא יראה‬ ‫יחד ונעשה כמין תבלין‪ .‬אבל חלק של גבורה‬ ‫האדם הם ימי עבודה ויגיעה מתמדת‪ ,‬ולכן יש‬ ‫שפירש מהתורה ע"י שיעבוד מלכיות‪ ,‬שזהו‬
‫חיצונית וכו'‪ .‬זה תמוה לכאורה‪ ,‬שהרי בזוה"ק‬ ‫במקומה עומדת‪ ,‬כי אין לה נט"י‪ ,‬ולזה נק'‬ ‫עליות וירידות של גילוי והסתר‪ ,‬קטנות וגדלות‬ ‫מעוות לא יוכל לתקון‪ .‬לכן התפלל יהי רצון‬
‫בכ"מ נאמר שיראת העונש נקרא יראה רעה‪.‬‬ ‫תפלה זו תפלת מנחה‪ ,‬לזכרון לבני ישראל‬ ‫וכיו"ב‪ .‬וזה דומה לנגינה‪ ,‬שעולה ויורד‪ .‬זאת‬ ‫מלפניך שתכניעם מלפנינו‪ ,‬שלא לעלות לפנים‬
‫ועיין בהקסה"ז (אות קצ"ג‪-‬קצ"ד בסולם)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫שיפעלו בתפלתם להמתיק הגבורות‪ ,‬בחינת‬ ‫ועוד‪ ,‬שכידוע שכשאדם צריך לעלות מדרגה‬ ‫יותר משיעורו‪ ,‬שלא יגרום ביטול מציאותו‪,‬‬
‫ומאן דדחיל בגין וכו'‪ :‬ומי שירא מפני‬ ‫יצחק (זח"ב רנ"ו‪ ):‬שתיקן תפלת מנחה (ברכות‬ ‫חדשה‪ ,‬נעלם ממנו כל המדרגות‪ ,‬ונעשה‬ ‫ותכניעם מאחרינו‪ ,‬שלא ירד לאחור יותר‬
‫עונש הכאה ושיטנה‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינה שורה עליו‬ ‫כ"ו‪ ,):‬וזאת היא עיקר עבודתינו להמתיק‬ ‫לפעמים כתינוק שאינו יודע מאומה‪ .‬וכה אירע‬ ‫מהשיעור‪ ,‬רק ונשובה לעשות רצונך בלבב‬
‫אותה יראת ה'‪ ,‬הנקראת יראת ה' לחיים‪ .‬אלא‬ ‫הגבורות‪ .‬וכשיתוקן זאת יגיע לנו השי"ת‬ ‫לבעש"ט בנסיעה הידועה לארץ ישראל‪ ,‬וכה‬ ‫שלם‪ ,‬שיעור שתי לבבות‪ ,‬שיהיה שלם כל אחד‬
‫מי שורה עליו‪ .‬היא אותה יראה רעה‪ .‬ונמצא‬ ‫היה לעם ישראל‪ ,‬שבלילה הראשון של יציאת‬
‫ששורה עליו אותה הרצועה‪ ,‬היראה הרעה‪,‬‬ ‫נהורין בלי התחלקות‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מצרים זכו למוחין דגדלות עד מאד‪ ,‬ומיד בט"ז‬ ‫בלי ביטול‪ ,‬רק על משקל הנ"ל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫וכמה ספרי חסידות קשרו את הכלל הגדול‬ ‫ניסן נסתלקו המוחין‪ ,‬ולכן יש לספור ספירות‬ ‫(וכבר הבאנו מקור דומה לזה באגרת א' אות‬
‫ולא יראת ה'‪.‬‬ ‫של הבעש"ט‪ ,‬שבכל ענין יש הכנעה הבדלה‬ ‫העומר ולזכות בכחות עצמם מדרגה אחר‬
‫ובג"כ אתר דאקרי וכו'‪ :‬ומשום זה‪ ,‬המקום‬ ‫המתקה‪ ,‬וזה ענין בפני עצמו‪ ,‬ואי"ה נסדר‬ ‫מדרגה‪ ,‬עד ליל שבועות‪ .‬וכן עבודה של אהבה‬ ‫כ"ב‪ ,‬אך כאן יש תוספת ואריכות נחוצה)‪.‬‬
‫שנקרא יראת ה' נקרא ראשית דעת‪ .‬וע"כ‬ ‫ובפרי הארץ (פר' עקב עמ' קט"ו)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫נכללה כאן מצוה זו‪ .‬וזו היא השורש והיסוד‬ ‫אותו בהמשך‪.‬‬ ‫ויראה היא בחינת רצוא ושוב‪ ,‬כידוע‪.‬‬ ‫וזהו (יחזקאל א‪ ,‬יד) והחיות רצוא ושוב‪ ,‬שכח‬
‫לכל שאר מצות התורה‪ .‬מי ששומר את היראה‬ ‫ועיין מה שהבאנו באגרת א' (אות ס"ט)‬ ‫התשובה שבכם תקוע בכל חיות הקודש‪ ,‬ומכל‬
‫הוא שומר הכל‪ .‬ומי שאינו שומר את היראה‪,‬‬ ‫יז) ה"ג מנצפ"ך וכו'‪ .‬עיין מ"ש באגרת א'‬ ‫שכן באדם שהוא עולם מלא‪ .‬ואחר שמגיע‬
‫אינו שומר מצות התורה‪ ,‬כי זו‪ ,‬היראה‪ ,‬השער‬ ‫אות ע"ב‪ .‬וכאן יש להבין כי מהלשון שהוא‬ ‫השייך לעניננו כאן‪.‬‬ ‫במעלת התשובה למעלה‪ ,‬וקודם בריאת‬
‫נתינת טעם למ"ש לעיל‪ ,‬שע"י דעת שהוא‬ ‫העולמות והמדות‪ ,‬ממילא הוא שעכשיו נולד‬
‫לכל‪.‬‬ ‫בקטנות ממתיק הדינים‪ ,‬והטעם כי ה"ג‬ ‫ועיין בבעש"ט עה"ת (פר' נח אות מ"ו‪ ,‬נ"א‪,‬‬ ‫הוא‪ .‬וזהו שהבעל תשובה כקטן שנולד דמי‪,‬‬
‫פירוש‪ ,‬סובב על מה שהביא לעיל‪ ,‬שפעם‬ ‫מנצפ"ך וכו'‪ ,‬ונימוק זה לכאורה אין לו הבנה‪.‬‬ ‫נ"ב‪ ,‬נ"ג‪ ,‬נ"ו)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫בתולדה ישרה כאשר ברא אלקים את האדם‬
‫אומר הכתוב ראשית חכמה יראת ה'‪ ,‬ופעם‬ ‫ונראה בד"א‪ ,‬כי איתא (בע"ח שער דרושי הצלם‬
‫יראת ה' ראשית דעת‪ .‬וביאר באתר דיראה‬ ‫שער כ"ה ד"ב והובא באבן ‪-‬ישראל שמות) כי‬ ‫מ"ו‪ .‬החכם עיניו בראשו‪ ,‬להבין ולהשכיל‬ ‫ישר על הארץ‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫קדישא שרי‪ ,‬מלרע אית יראה רעה דלקי ומחי‬ ‫הנה ה' אותיות מנצפ"ך הם כפולות‪ ,‬שהם‬ ‫אם הזמן גורם שיוכל לכוון בסוד הפנימי‬
‫ומקטרג וכו'‪ .‬כלומר‪ ,‬שבסיום היראה הקדושה‬ ‫פתוחות וסתומות‪ .‬הפתוחות הם בחי' ה'‬ ‫ולהתענג כנ"ל‪ ,‬מוטב‪ ,‬ואם רואה שהוא בסוד‬ ‫יד) וחיות האדם הוא בסוד קטנות וגדלות‬
‫הנקראת יראת ה' לחיים‪ ,‬יש שם יראה רעה‬ ‫חסדים שבדעת‪ ,‬והסתומות הם בחי' ה' גבורות‬ ‫הקטנות‪ ,‬ואינו יכול לכוון‪ ,‬שמתגברין עליו‬ ‫וכו'‪ .‬החיות של האדם הוא התנועה‪ ,‬וזה‬
‫דלקי ומחי ומקטרג‪ ,‬ואיהי רצועה לאלקאה‪,‬‬ ‫שבדעת‪ ,‬עש"ה‪ .‬והיות שהדעת הוא השוקל בין‬ ‫מחשבות זרות‪ ,‬אזי יתפלל כתינוק בן יומו‬ ‫מתבטא בנשימה שעולה ויורדת בתנועה של‬
‫וה"ס ורגליה יורדות מות‪ .‬אשר המקיים‬ ‫ימין לשמאל‪ ,‬בין גבורות לחסד‪ ,‬ולכן שאדם‬ ‫מתוך הכתב‪ ,‬כאשר העיד מורי על עצמו שהיה‬ ‫נענועים קדימה ואחורה‪ ,‬וכן תנועת הדופק‪ ,‬וכן‬
‫מצות היראה מטעם דאיהו רב ושליט‪ ,‬נמצא‬ ‫מתעורר בכך שהוא מודע שנמצא בקטנות‪,‬‬ ‫בארץ אחרת זמן מה בבחינה זו‪ ,‬שנסתלק‬ ‫בענין של קטנות וגדלות‪ .‬ומעצם החיות נובע‬
‫ממנו הנ"ל‪ ,‬והיה מדבק עצמו אל האותיות וכו'‪.‬‬ ‫שהאדם לא יכול להיות באופן קבוע‪ ,‬וגם אם‬
‫ואמר‪ ,‬כאשר מתפלל מתוך הכתב ומדבק עצמו‬