Page 78 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 78
הבעש"ט גמק אגרת ב' אגרות הבעש"ט אגרת ב' חלק אגרות
ליקוטים וביאורים כי החיות רצוא ושוב ,וחיות האדם הוא בסוד קטנות וגדלות ,טו) וכאשר יתן דעתו
לידע שהוא בקטנות ,על ידי דעת זה נמתקים הדינים בשרשם. ,כי ה"ג מנצפ"ך בדעת
מורי ז"ל בשם רבו ,שהתפלה הוא למתק דין הדיבור למחשבה .וכל צרכי התפלה והחסרון
בשרשו ,לקשר דין המלכות בבינה ,ושם הוא שלו נפעלים ונתמלאים ע"י ההשתנות מחסרון זעיר אנפין ,וכו'.
אדם אחר וכו' .ומורי ז"ל ביארו יותר ,כי הגזר
דין הוא אותיות ,ויכול השליח לעשות צירוף למילוי השאלה ,וממר למתוק. ליקוטים וביאורים
ילמוד מהדבורה שמהפכת העשב בפיה
אחר מן אותיות אלו ממש וכו'. לדבש מתוק ,כל שכן האדם ע"י תפלתו וכו'. כל פועלי און .וז"ש ואנכי הסתר אסתיר פני ל"ט מספרי .וכ"א בבמד"ר פ"י) ,ונמצא העינים
בינה ממנה יצא החסד ,כמו שדרשו בזה"ק למשל אדם הרוצה ליסע מחוץ לארץ כדי לדור מהם (דברים לא ,יח) ,ר"ל שיסתיר מהם שלא הם מביאים שיחמוד הלב .וכשמשתמש בעינים
וכו' ,וע"י הבינה של אדם שמבין שיש בתוך בא"י ,הרצון שלו עתה הוא הנסיעה והרצון ידעו שהקדוש ברוך הוא שם בהסתרה זו וכו', ואינו רואה טהרת הלב ,נקראים העינים בחינת
הדין חסד ,מקשר מלכות אל הבינה וכו' ,שהיא האמתי ,שהוא הרצון של הרצון ,הוא לדור ודפח"ח .וכיוצא בזה שמעתי ממנו כי ר"ת נפילה .כי החכם עיניו בראשו ,כאמור לעיל ,וזה
עצמה חסד ,ומינה דינין מתערין ,ונמתק הדין בא"י .וכמו כן השי"ת ברא את העולם ברצונו, אמר אויב ארדוף וגו' (שמות טו ,ט) ,הם ה' אינו מביט לזה ,רק לחיצוניות ומותרות ,נמצא
ורצון האמתי שלו היה כדי שיהיו נבראים בני אלפין ,ששם אלופו של עולם מסתתר ,בסוד נפלו העינים למטה .וצריך להעלותם למעלה,
בשרשו. ישראל ,שיהי' לו ית' כביכול תענוג מעבודתם, כאמור .ונמצא משה ,כשקרבו לד' ,אמר והיית
וזה נק' רעוא דרעוין ,פירוש הרצון של הרצון. שם סא"ל וכו' ,ודפח"ח.
עוד שם :צריך לקשר שמאל בימין ,ונכנע וכן כשיש ח"ו יסורין וגזירות קשות על ישראל, ואחר שידע אדם כלל זה ,שהוא כלל גדול, לנו לעינים .ויובן היטב .עכ"ל.
בימין ,והוא כלל לכמה עניינים ,כמו ביצר הרע הם ג"כ מרצון ה' ,כדי שעי"ז יעשו תשובה ויעלו שאין שום מסך מבדיל בינו לבין אלהיו בשעת
שהוא מצד שמאל ,והוא מורד באדונו ,ובאמת למדריגה יותר עליונה וכו' ,וזהו נק' ג"כ הרצון תורה ותפלה ,גם שיעלו לפניו כמה מחשבות טו) וכאשר יתן דעתו לידע שהוא בקטנות,
רצון אדונו עושה וכו' .וכן בבא על האדם של הרצון ,שהוא רעוא דרעוין ,וזהו המתקת זרות שהם לבושין וכסויין ,שהקדוש ברוך על ידי דעת זה נמתקים הדינים בשרשם
איזה מאורעות והרפתקאות מצד הדין ,ומקבל הוא מסתתר שם ,מכל מקום אחר שידע וכו' .והוא תמוה ,מה המעלה בזה שיודע שהוא
באהבה ,מקשר שמאל בימין ,ונעשה הכל ימין הדינין בשרשם וכו'( .עיין פנים הפרשה). אדם שהקדוש ברוך הוא מסתתר שם ,אין זה בקטנות .וכן בדרך כלל ידיעה זו מביאה לידי
וחסד .וישמע חכם ויוסף לקח ,שהוא עיקר עצבות ,שחוסמת דרכי התקדמות והתעלות.
ובתוי"י (בהקדמה) ,וז"ל: הסתרה ,וכנ"ל וכו'. וכן באילו דינים מדובר שצריך להמתיקם,
הכל. מיתוק הדינין בשורשן ,כשיש לאדם כמה והנה כמו שיש כ"ב אותיות בדבורי תורה
מיני יראות הגשמיים ,ידבק את עצמו עם אלו ותפלה ,כך יש בכל עניני החומר והגשמי וכיצד ע"י דעת זה נמתקים הדינים בשרשם.
כתונת פסים (פר' בלק) ,וז"ל: היראות בשורשן אל יראת ד' .ועוד יחבר שבעולם ג"כ כ"ב אותיות שבהם נברא העולם והנה באגרת ג' קורא לקטנות בשם חולי,
מבואר כבר מה ששמעתי בשם מורי זלה"ה, וכל אשר בו וכו' ,רק שהאותיות מלובשים ולכן כשאדם מודע לחולי זה חצי רפואה ,כי אז
להמתיק דינין בשרשן וכו' ,שאם ימצא בתוך יראה עם נורא ,כנודע וכו'. בחומר עניני העולם בכמה כסויין ולבושין יחקור ויבדוק ממה נובע מצבו הירוד ,וממילא
הדין איזה שורש של חסד ,נעשה הכל חסד וכו'. וקליפות ,ובתוך האותיות שורה רוחניות יגיע לשורש הענין .והגעה לשורש הוא מזור
והענין שיש בכל מציאות שנמצא בעולם דבר שם (פר' נח) ,וז"ל: הקדוש ברוך הוא .הרי שכבודו ית' מלא כל ומקור לאור חדש ,ומרפא ,כי הקב"ה מחדש
והיפוכו ,בתוך גבורה ודין יש בו חסד ,ובתוך הארץ וכל אשר בה ,לית אתר פנוי מניה, בטובו בכל יום מעשי בראשית ,וכל רגע האדם
החסד יש בו גבורה ודין ,והכל לפי המקבל. שמעתי בשם מורי ז"ל מה שביארו בכתבי כמבואר בתיקונים ,רק שהוא בהסתרה .וכאשר נולד מחדש ,ובכח ההתחדשות מתחדשים
וזהו שארז"ל שיהא רגיל לומר כל דעבדין מן האר"י ז"ל להמתיק דינין בשרשם ,היינו ע"י אנשי הדעת יודעין מזה ההסתרה ,אינו אצלם בו כוחות חדשים ואורות חדשים ,שבהם
שמיא לטב עבדין וכו' .וזהו ענין נחום איש שימצא בדין שורש חסד ,אז נעשה הכל הסתרה ושינוי וכו' ,בבחי' אני ד' לא שיניתי יכול לעלות מקטנות לגדלות .ובענין המתקת
גם זו ,וכ"ש שהוא ביד האדם להפוך מרעה חסד ונמתק הדין בשורש חסד זה שמצא בו,
לטובה ,לעשות מגבורה ודין חסד .וכבר נודע, ודפח"ח .וכיוצא בזה כתבתי בשם מוהר"ן וכו', וכו'. הדינים בשרשם ראה במילואים.
כי מצות לא תעשה שהם הלאווין ,הם גבורות ע"ש שביאר בזה מה שארז"ל כל מה דעבדין וע"ש עוד מענין שראשית הבריאה היה
ודין ,ומצות עשה הם מצד החסד .והיודע להפך מן שמיא לטב ,וכן גם זו לטובה שאמר נחום ע"י אות א' ,שהוא בחי' חכמה ומחשבה וכו', ויש לדייק בתוי"י (בראשית) ,וז"ל:
מן ל"א -א"ל ,שהוא חסד אל כל היום ,נעשה וכל הכ"ב אותיות הם לבושין זה לזה וכו' ,כי הרי שיש כמה לבושין וכסוין שהשי"ת
מגבורה חסד וכו' .ובזה נעשה יחוד הוי' אדני, איש גם זו וכו'. נתפשטו האותיות מלמעלה למטה .ובזה ברא מסתתר בהם כביכול .אמנם שמעתי ממורי
שהוא יחוד קובה"ו .ע"י כוונה הנ"ל דיוסף ,ע"י בענין מה שהקשה הרמב"ן ,איך ע"י תפלה כל הנבראים ,על ידי כ"ב אותיות מן אל"ף זלה"ה ,שאם ידע האדם שהקדוש ברוך
שהיה לו דעת זה להפך הרעה לטובה ,כמפורש נשתנה גזר דין מרעה לטובה ,וכי יש ח"ו שינוי הוא מסתתר שם ,אין זו הסתרה ,כי נתפרדו
רצון ,וביותר המתפלל בעד חבירו וכו' .ותירץ