Page 83 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט טנק‬ ‫אגרת ב'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ג'‬ ‫ופק אגרות‬

‫כמו שכתוב על פ'‪ :‬לא) ואנכי הסתר אסתיר‪ ,‬שאינו יודע שהוא חולה ברוחני‪ ,‬לב) אז אין‬ ‫בתמידות‪ ,‬טוב יותר מהתענית‪ ,‬כז) שהתענית מחליש הגוף מעבודת ה'‪ .‬ועוד יותר טוב‪,‬‬
‫רפואה למכתו האנושה‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫שהכח שהוא מניח בתענית‪ ,‬יתן הכח ההוא בלימוד התורה ובתפילה‪ ,‬כח) שיתפלל בכל‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫כחו וכוונתו‪ ,‬ובזה יבא למדרגה גדולה מאוד‪.‬‬

‫ליקוטים וביאורים‬

‫לא) ואנכי הסתר אסתיר וכו'‪ .‬דברים ל"א‪,‬‬ ‫האדם שאלופו של עולם הוא בכל תנועה‬ ‫עם וקובע בהם אותו הבחי' הדרושה שלא‬ ‫הדורות‪ ,‬הן הם צריכין ליזהר ביותר בטבילה זו‪,‬‬
‫י"ח‪ .‬עיין מ"ש באגרת א' אות ע"ג‪.‬‬ ‫שבעולם‪ ,‬אז יכול לסבול הכל‪ ,‬ואז אין פרץ וכו'‪.‬‬ ‫יהא נצרך סעד לתומכו‪ ,‬ויוכשר בעצמו לעבוד‬ ‫שזה בחי' יראת ה' טהורה עומדת לעד‪ ,‬טהורה‬
‫וכן שמעתי אחר כך ממורי‪ ,‬כי בידיעת אדם‬ ‫עבודתו במקדש פנימה‪ ,‬כי זולת זה לית אותו‬ ‫דייקא‪ .‬וע"ש שהבעש"ט ז"ל והרב ר' אלימלך‬
‫לב) אז אין רפואה למכתו האנושה וכו'‪.‬‬ ‫שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬וכל תנועה‬ ‫ז"ל הזהירו על זה מאד וכו'‪( .‬מאור ושמש פרשת‬
‫לכאורה אינו מובן‪ ,‬הרי נאמר ולא ידח ממנו‬ ‫ומחשבה הכל ממנו יתברך‪ ,‬אף אם יעלה היפך‬ ‫ההשלמה המקוה לכלל ישראל‪.‬‬
‫נדח‪ .‬ונראה שהדבר מתיישב לפי יושר דברי‬ ‫בכמה דברים ממשמעות הפירוש של התפלה‪,‬‬ ‫ואחריו בא האר"י הקדוש‪ ,‬וזכה להתפשט‬ ‫אמור)‬
‫מכל מקום בידיעה זו יתפרדו כל פועלי און‬ ‫בקדושתו הנפלאה בין פשוטי העם יותר מספר‬
‫אמת (קונטרס דרך אמת אות ו'‪-‬ז')‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫וכו'‪ .‬הגם ששמעתי ממנו גם כן‪ ,‬שצריך הכנעה‬ ‫הזוהר וקודמיו‪ ,‬ואחריו בא בעש"ט הקדוש‬ ‫כז) שהתענית מחליש הגוף מעבודת ה'‬
‫ואם אמר יאמר האדם‪ ,‬אם כן לא מצאנו‬ ‫הבדלה והמתקה וכו'‪ .‬מצד השבירה‪ ,‬שנפלו‬ ‫שכ"כ פשט צורתו להתדמות לפשוטי עם עד‬ ‫וכו'‪ .‬וכן ברוב הפעמים מביא תוצאות הפוכות‪,‬‬
‫ידינו ורגלינו‪ ,‬מה אנו מה חיינו‪ ,‬אם אמנם‬ ‫הניצוצות קדושות בין הקליפות‪ ,‬צריך להפריד‬ ‫שהתערב בקדושתו בינהם ובתוכם ממש‪,‬‬
‫שהאמת היא כן‪ ,‬אך אף על פי כן אין הקב"ה‬ ‫מהשכינה מחשבות רעות וזרות וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫שבכח הזה הי' מעמיד תלמידים הרבה בבחי'‬ ‫כגון גאוה וכעס‪.‬‬
‫מקפח שכר כל בריה‪ ,‬וכל אחד עושה רצון‬ ‫והחכם יבין וישכיל דיש בזה ב' סוגים‪ ,‬אחד‬ ‫עצמו הנ"ל‪ ,‬והי' יכול ללמוד עמהם התורה‬
‫הבורא‪ ,‬הן מי שיצא מכל הנ"ל בבחירתו לעבוד‬ ‫דרך כלל ואחד דרך פרט‪ ,‬כמו ששמעתי ממורי‬ ‫בסוד יחוד ברכה קדושה כנ"ל‪ ,‬כי בנקל הי'‬ ‫כח) שיתפלל בכל כחו וכל כוונתו וכו'‪.‬‬
‫עבודה גבוהה ותמה‪ ,‬או מי שלוחם עם תאותו‬ ‫וכתבתי מזה במקום אחר ביאור (כתובות דט"ז‬ ‫משלימם שלא יהיו צריכים סעד לתומכם כנ"ל‪.‬‬ ‫נראה שהכונה שיש להשקיע בשלשת הדברים‬
‫עד יום מותו‪ ,‬אף על פי כן עושה רצון המלך‪,‬‬ ‫ע"ב) כיצד מרקדין לפני הכלה‪ ,‬בית שמאי‬ ‫ואחריו מתאמצים תלמידיו כ"א באופנים יותר‬ ‫גם יחד‪ ,‬דהיינו תורה (לשמה)‪ ,‬תפלה בכל הכח‬
‫וצריך לעבוד את ה' באמת‪ .‬וזהו האמת כשאינו‬ ‫אומרים כלה כמות שהיא‪ ,‬ובית הלל אומרים‬ ‫קרובים לפשטיות‪ .‬ומזה תבין שעד הבעש"ט‬ ‫והכונה‪ ,‬וטבילה בכל עת‪ .‬ועיין בספר פתח‬
‫תופס מדריגה גבוה למעלה‪ ,‬כי הוא עדיין לא‬ ‫כלה נאה וחסודה וכו'‪ .‬דבית שמאי סבירא‬ ‫הי' עובדי השם נצרכים לתעניתים וסגופים‬
‫יצא מתאות העולם מרהבו ושקרו וכבודו‪,‬‬ ‫להו דבזמן הגלות סגי דרך כלל כמות שהיא‪,‬‬ ‫מאד נוראים‪ ,‬כעין ר' זירא שגרם תנורא ובדק‬ ‫השער (עמוד ל"ב ט"ב)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ועדיין הוא מבחוץ‪ ,‬והיאך יכול להיות מה‬ ‫ובית הלל אומרים דצריך דרך פרט לקשט‬ ‫בי' ונחרך שוקיו‪ ,‬ויסורי רבי וכאביו‪ .‬ומבעש"ט‬ ‫וז"ע אריכת הגלות‪ ,‬להכין כלל ישראל לבחי'‬
‫הכלה שתהיה נאה וחסודה וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫והלאה בטלו הסיגופים‪ ,‬ומהרבי ר' מלך והלאה‬ ‫הנ"ל‪ ,‬שלא יהיו צריכים שום סעד לתומכם‪.‬‬
‫שבפנים עם מה שבחוץ‪ ,‬כי החוץ אינו פנים‪.‬‬ ‫והכי נמי‪ ,‬אם יכול לטהר מחשבתו אזי מה‬ ‫בטלו אפי' התעניתים‪ ,‬ומיהודי הק' בטל‬ ‫ולכן טרם שנתגלה ספר הזוהר‪ ,‬הגם שלא‬
‫הושע אמר (הושע יד‪ ,‬י)‪ :‬צדיקים ילכו‬ ‫טוב ומה נעים שיעשה דרך פרט בענין הבדלה‬ ‫הדקדוק הנורא בגדרים וסיגים שהי' נצרך עד‬ ‫נשכחה החכמה מישראל‪ ,‬אבל היו מועטים‬
‫בם ופושעים יכשלו בם‪ .‬צדיקים ילכו בם‪,‬‬ ‫והכנעה והמתקה‪ ,‬שהוא עמוק מאוד‪ ,‬ואם‬ ‫אז לבאי סוד ה'‪ .‬שכ"ז הוא שהיו ממציאים‬ ‫מאד כמ"ש רשב"י ראיתי בני עליה והם‬
‫היינו צדיקים שהולכים ממדריגה למדריגה‪,‬‬ ‫לאו‪ ,‬ידע דרך כלל שהכל ממנו ית'‪ ,‬ואז יוכל‬ ‫א"ע לפשוטים בכל דור יותר‪ ,‬והפשוטים אינם‬ ‫מועטים‪ .‬והטעם שהי' נצרך אז לבא לבחי'‬
‫ופושעים יכשלו בם‪ ,‬ר"ל שרצים ממדרגתם‪,‬‬ ‫לעמוד על עמדו‪ ,‬ולא ידחו הקליפות אותו בכל‬ ‫צריכים לצמצומים שהיו נשלמים לבחי' הנ"ל‬ ‫הנ"ל יסורין גדולין ושקידות נפלאה‪ ,‬עד שנגע‬
‫ונופלים ממדרגתם‪ ,‬ולא ידעו במה יאחזו‪,‬‬ ‫המדרגות‪ ,‬שיהיה נשאר דבוק בו יתברך‪ .‬וזהו‬ ‫ביגיעה גדולה וארוכה‪ ,‬אלא נסמכים על קדושת‬ ‫לאחד או לשניים שבדור‪ ,‬כי לא גילה הקב"ה‬
‫פעם כך ופעם כך‪ ,‬כי רוצה דוקא להיות צדיק‬ ‫הבטחתו יתברך (בזכריה ג') ונתתי לך מהלכים‬ ‫העובדי השם‪ ,‬שע"י כן עבודתם והכנתם בנקל‪.‬‬ ‫דרך לבאי סוד ה' שיוכלו להתערב עם קדושתם‬
‫וחסיד‪ ,‬ולעבוד את השם דוקא בקיום העשה‪.‬‬ ‫בין העומדים האלה‪ ,‬שהם המלאכים‪ ,‬שאין‬ ‫וזה טענת מיכל בת שאול לדוד המלך‪ ,‬הגלות‬ ‫בין עובדים פשוטי עם‪ ,‬ובאותו רגע שזכה אדם‬
‫והאמת אמרו (שבת ל"א ע"ב)‪ ,‬שאין להקב"ה‬ ‫החיצונים והקליפות יכולים להדיחו ממעמדו‬ ‫נגלה היום מלך ישראל לעיני אמהות עבדיו‬ ‫למעלה בקודש‪ ,‬תיכף נעשה נבדל עד שבני‬
‫בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד‪ ,‬והא‬ ‫כאחד הריקים‪ ,‬דהיינו שלא הבינה אותו‪ ,‬על‬ ‫דורו לא הבינו כלל אותו‪ .‬ומזה תדע שגם הם‬
‫לך ראיה שאחר מתן תורה‪ ,‬שהיו כל ישראל‬ ‫ומצבו‪( .‬כתונת פסים דכ"ז ע"א)‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫מה ולמה מקיל בעצמו להתפשט מלבושי‬ ‫גילו הסודות‪ ,‬כי כל הברייתות והמשנות המה‬
‫גדולים יותר מכל נביאים‪ ,‬כי ה' דבר עמם פנים‬ ‫ועיין לקט אמרי פנינים (עמ' ר"ו ט"ב)‬ ‫גדלות ולהתלבש בלבושי קטנות להשתוות‬ ‫כלים להפנימיות ורזי תורה‪ ,‬ומכש"כ האגדה‬
‫בפנים‪ ,‬ונאמר אחר כך (שמות כ‪ ,‬יז) כי לבעבור‬ ‫לפשוטי עם‪ ,‬לפזז ולכרכר כמנהג הפשוטים‪.‬‬ ‫ומדרשות‪ ,‬אבל לא נתפשט לבני דורם‪ ,‬מפני‬
‫נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו‬ ‫שהבאנו לעיל בסעיף ט"ו‪.‬‬ ‫שצורתם נבדל מהם‪ .‬וזה שגילה יותר רשב"י‬
‫את ספר הזוהר‪ ,‬כי מתפשט יותר לפשוטי‬