Page 88 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט אפק‬ ‫אגרת ג'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫דסק אגרות‬

‫כג) אחיה השילוני שקיבל ממשה רבינו עליו השלום‪ ,‬והיה מיוצאי מצרים‪ ,‬ואחר כך‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫מבית דינו של דוד המלך עליו השלום‪ ,‬והיה רבו של אליהו הנביא זכרונו לברכה‪ ,‬ורבו‬
‫דבר ציוה לאלף דור (תהלים ק"ה)‪ ,‬ראה שאין‬ ‫בנותיהם נאמר ארור שוכב עם כל בהמה‪ ,‬והם‬
‫של רבי כד) אדם בעל שם זכרונו לברכה‪ ,‬ורב שלי‪.‬‬ ‫העולם מתקיים בלי תורה‪ ,‬וקמט תתקע"ד‬ ‫שונאים תלמידי חכמים בעלי משנה‪ ,‬שהם‬
‫דורות‪ ,‬ושתלן בכל דור (חגיגה י"ד ע"א)‪ ,‬ונתן‬ ‫מלאכי השרת ממש‪ .‬ומשום זה העמידו בעלי‬
‫ליקוטים וביאורים‬ ‫התורה אחר כ"ו דורות‪ ,‬כי התורה הוא חיות‬ ‫המשנה על האדם‪ ,‬אם יהיה כמלאך ה' צבאות‬
‫וקיום העולם‪ .‬וכך אמרו בפרק ג' דמכות (דכ"ב‬ ‫יבקשו תורה מפיהו‪ ,‬ואם לא‪ ,‬לא יבקשו תורה‬
‫ולפי מסורת סדר בעל הדורות‪ ,‬קבל אחיה‬ ‫כג) אחיה השילוני וכו'‪ .‬מובא באבן ישראל‬ ‫ע"ב) כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי‬
‫השלוני משמואל הנביא‪ ,‬וחי בשנת שני אלפים‬ ‫(פר' נח ע' פ"ג אות ג')‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה‪ ,‬ופירש"י‪:‬‬ ‫מפיהו‪ .‬כי ת"ח הם כמלאכי השרת ממש‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫כמה שוטים הללו רוב בני אדם כו'‪ ,‬ומעתה‬
‫תתפ"ב למנין שאנו מונים‪.‬‬ ‫הוא הנביא אחיה השילוני שהיה רבו‬ ‫הת"ח הוא חיות וקיום העולם‪ .‬והנה כמו שיש‬ ‫ובז"ח אחרי (מ"ז ט"א‪ ,‬בסולם אות כ'‪-‬כ"א)‪,‬‬
‫של הבשע"ט זיע"א‪ .‬וכמ"ש בתוי"י (בלק ע'‬ ‫רמ"ח אברים ושס"ה גידים בגוף‪ ,‬כך יש בנשמה‪,‬‬ ‫וז"ל‪:‬‬
‫כד) רבי אדם בעל שם וכו'‪ .‬נעשו מספר‬ ‫תתקע"ה) וז"ל‪ :‬אחיה השילוני שקיבל ממשה‬ ‫כמו שכתב בשערי הקדושה‪ ,‬יעו"ש‪ .‬וכמו שיש‬
‫נסיונות לזיהויו של רבי אדם‪.‬‬ ‫רבינו ע"ה והיה מיוצאי מצרים‪ ,‬ואח"כ מבית‬ ‫בפרטות האדם כן יש בכללות העולם פרצוף‬ ‫ת"ח בשעתא דאתי וכו'‪ :‬בוא וראה‪ ,‬בשעה‬
‫דינו של דוד המלך ע"ה‪ ,‬והיה רבו של אליהו‬ ‫קומה שלימה‪ ,‬ואדם הוא אבר אחד פרטי‪ ,‬אם‬ ‫שאדם בא לעולם‪ ,‬נותן הקב"ה את שמו באדם‪.‬‬
‫הרב ראובן מרגליות זיהה אותו עם רבי‬ ‫הוא איש המוני הוא אבר הגוף‪ ,‬וכנגדו יש לו‬ ‫ושם אחר נותן בו משד יהודי‪ ,‬שנקרא חול‪.‬‬
‫אברהם דוד משה מרוהטין‪ ,‬בעל ה"מרכבת‬ ‫הנביא ורבו של מורי זלה"ה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫תלמיד חכם אבר הנשמה‪ .‬והנה ההפרש שבין‬
‫המשנה" על המכילתא‪ ,‬שכונה בשם רבי אד"ם‪,‬‬ ‫וביאור הענין הוא‪ ,‬כי כאשר האדם עוסק‬ ‫רשע לצדיק אינו הפרש בגוף‪ ,‬כי כמו שיש לזה‬ ‫כלומר שהוא בחינת רוח שאינו מקדושה‪ ,‬ואינו‬
‫שזהו ראשי תיבות של שמו‪ .‬וכן לפי מסורות‬ ‫בתורה לשמה כראוי‪ ,‬הוא זוכה להשיג שיתגלה‬ ‫רמ"ח אברים ושס"ה גידים‪ ,‬כך יש לזה‪ ,‬אם‬
‫מסוימות הבעל שם טוב ערך אצלו שימוש‬ ‫אליו איזה צדיק מאותם שהם משורש נשמתו‪,‬‬ ‫כן ע"כ ההפרש בענין הנשמה‪ .‬וכמו שהוא‬ ‫מטומאה‪ ,‬אלא הוא חול‪ .‬ושם אחר הנקרא חשך‪.‬‬
‫ויבא ויתלבש דוגמת מלאכי אברהם אבינו‬ ‫בפרטים כך הוא בכללות העולם‪ ,‬כי הרשע‬ ‫הה"ד ראה נתתי וכו'‪ :‬ז"ש‪ ,‬ראה נתתי‬
‫חכמים‪.‬‬ ‫ע"ה‪ ,‬ומגלה לו רזי תורה בהיותו מתלבש‬ ‫שיש לו אבר הנשמה של תלמיד חכם‪ ,‬הוא מן‬ ‫לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות‬
‫המסורת המקובלת אצל חסידי צ'רנוביל‪,‬‬ ‫שדין יהודאין‪ ,‬כמו הדיבוק הגוף והנשמה‬ ‫ואת הרע‪ .‬החיים‪ ,‬זהו שם הויה של הקב"ה‪.‬‬
‫שלפיה 'אדם' הוא כינויו של רבי נחום שוסטק‪,‬‬ ‫בההוא חלוקא דרבנן אשר לו‪.‬‬ ‫יחד‪ ,‬וזה איש המוני יש לו דיבוק עם תלמיד‬ ‫ואת הטוב‪ ,‬זהו השד היהודי‪ ,‬שהרוח הזה נותן‬
‫סבו של ראש השושלת רבי מנחם נחום‬ ‫וזהו סוד אותו הסבא המובא בזוה"ק‪ ,‬פרשת‬ ‫חכם כשר‪ ,‬שהוא אבר נשמתו‪ ,‬כל אחד לפי‬ ‫לו עושר בעולם הזה‪ .‬ואת המות ואת הרע‪,‬‬
‫משפטים‪ ,‬ובמ"א הרבה בכל ספר התיקונים‪,‬‬ ‫בחינתו‪ .‬ומעתה מבואר‪ ,‬כי מה שיש תלמיד‬ ‫אלו הם ב' מקטריגים‪ ,‬רשעים טמאים‪ ,‬מצד‬
‫מצ'רנוביל‪.‬‬ ‫שהיה יורד ומדבר עם רשב"י ע"ה והיה מגלה‬ ‫חכם שונא לרבנן‪ ,‬הוא כי הוא נשמת אבר‬ ‫סמאל ונחש‪ ,‬משרו של ישמעאל ועשו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫בקרב חסידי חב"ד‪ ,‬ישנה מסורת שהוא רבי‬ ‫פרטי של גוף הרשע השונא חכמים וצדיקים‪,‬‬
‫אדם מרופשיץ‪" ,‬תלמידו המובהק של הגאון‬ ‫לו רזי תורה‪.‬‬ ‫שהם שני הפכיים‪ ,‬כי הרע הוא היפוך הטוב‪,‬‬ ‫בתוי"י (פ' שופטים אות ט' דק"צ ע"ג וע"ד)‬
‫הצדיק רבי אליהו בעל שם מוורמייזה"‪ ,‬ולפי‬ ‫כי בהיות האדם צדיק וחסיד‪ ,‬ועוסק בתורה‬ ‫ויש איש המוני אוהב תלמיד חכם כשר‪ ,‬שהוא‬ ‫הביא בענין זה אריכות גדול‪ ,‬וז"ל‪ :‬שמעתי‬
‫מסורת זו הכירו הבעל שם טוב‪ ,‬והיא המסורת‬ ‫ומתפלל בכוונה כראוי‪ ,‬אז אין הדבר ההוא‬ ‫אבר נשמתו‪ ,‬וכל אחד היודע מרת נפשו שהוא‬ ‫ממורי בפסוק על מה שוא בראת‪ ,‬שהוא‬
‫הולך לבטלה ח"ו‪ ,‬אך בודאי הוא שנבראים‬ ‫רשע‪ ,‬יבחין בעצמו כי התלמיד חכם שהוא‬ ‫טענת היצר הרע‪ .‬והיה התשובה‪ :‬כל בני אדם‪.‬‬
‫היותר מקובלת בימינו‪.‬‬ ‫ממנו מלאכים ורוחות קדושים קיימין ועומדין‪.‬‬ ‫כי בעת רדת נשמה קדושה מלמעלה לגוף‬
‫רבי אדם בעל שם היה מקובל גדול‪ ,‬מנהיגם‬ ‫וכשהאדם ההוא עוסק בתורה‪ ,‬אותם‬ ‫אוהבו הוא משדין יהודאין‪ ,‬וההיפוך וכו'‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬נתעורר הקטרוג מלמעלה מן הס"ם‪,‬‬
‫של הצדיקים נסתרים בתקופה שקדמה לגילוי‬ ‫הקולות וההבלים דנפקי מפומיה‪ ,‬נעשים‬ ‫וזהו המבואר בש"ס (שבת דכ"ג ע"ב) כי מאן‬ ‫לומר מעתה לא יוכל לפעול פעולתו לפתות‬
‫החסידות‪ ,‬תלמידו של ר' יואל בעל שם (השני)‬ ‫מרכבה אל נשמות הצדיקים הראשונים לרדת‬ ‫דרחים רבנן‪ ,‬היינו צדיקים‪ ,‬הוא עצמו תלמיד‬ ‫ולהסטין‪ ,‬מאחר שזה יחזיר העולם למוטב‪ ,‬ואם‬
‫מזאמושט‪ ,‬ורבו הרוחני של רבי ישראל בעל‬ ‫למטה ללמוד תורה לאדם ההוא‪ .‬עיין בדברי‬ ‫חכם‪ ,‬כי אין הפרש בין גוף לנשמה‪ ,‬והכל עצם‬ ‫כן למה נברא לריק‪ .‬עד שנותנים לו נגד זה איש‬
‫שם טוב‪ .‬נחשב לאחד מל"ו צדיקים‪ ,‬ומסיפורי‬ ‫האריז"ל בשער רוה"ק (דרוש א' דף א' ע"א)‪,‬‬ ‫בליעל תלמיד חכם שדין יהודאין‪ ,‬שנברא גם‬
‫ובשער מאמרי רשב"י (הקדמת הזהר דף י"ב‬ ‫כן אשר יתלוצץ מזה האיש השלם‪ ,‬ומי שירצה‬
‫נפלאותיו נכתבו בספר שבחי הבעש"ט‪.‬‬ ‫ט"ב)‪ ,‬ועיין בזוה"ק פרשת שלח (דף קס"ח ע"ב‬ ‫ידבק בזה או בזה‪ ,‬והבחירה חפשית‪ .‬ונודע מה‬
‫תחילת חבורת הצדיקים הנסתרים היא‬ ‫ודף קס"ט ע"א‪ ).‬וכו'‪( .‬עי"ש עוד באבן ישראל כל‬ ‫שאמרו חכמינו ז"ל (בראשית רבתי פכ"ח סי' ד')‬
‫בימיו של רבי אליהו בן משה לואנץ אשכנזי‬
‫(המכונה "רבי אליהו בעל שם")‪ ,‬אשר למד‬ ‫המשך דבריו)‪.‬‬
‫בישיבתו של המהר"ל מפראג‪ ,‬ואצל רבנים‬