Page 91 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט זסק‬ ‫אגרת ב'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ג'‬ ‫חעק אגרות‬

‫ומי שרוצה ליפטר מהצער והמיצר‪ ,‬לט) והוא נוסע אחריו‪ ,‬משל לאשה יולדת שהלכה‬ ‫ודע ענין רומח‪ ,‬שכל המלחמות בעולם‪ ,‬כל טז) המ"ז שבאדם‪ ,‬מחמת יז) שהמלכות אינה‬
‫למקום אחר לפטור מחבלי לידה‪ ,‬והצער הולך אחריה‪ .‬ועצה היעוצה שיתפלל לה' יתברך‪,‬‬ ‫ביחוד עם דודה‪ .‬וכאשר יתן האדם דעת לזה‪ ,‬אז יראה ורעד יבוא בו‪ ,‬יח) ונעשה יחוד יראה‬
‫ויפטר מהצער‪ .‬וזה שכתב הכתוב‪ :‬מ) מן המיצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה‪ .‬וזה שכתוב‪:‬‬
‫מא) והנה מצרים נוסע אחריהם‪ ,‬אז הבינו זה‪ .‬לכך‪ :‬ויצעקו בני ישראל אל ה'‪ .‬ובאמת נאמר‬ ‫ונורא‪ ,‬ויתפרדו כל פועלי און‪.‬‬
‫אז‪ :‬כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם‪ .‬מב) שהאמונה העיקר‪,‬‬ ‫ליקוטים וביאורים‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫ועיין שם (פרשת וישב אות א')‪ ,‬וז"ל‪ :‬דקבלתי‬ ‫ובצפנח פענח (בשלח נ"ו ט"ב)‪ ,‬כתב‪:‬‬
‫מפי הרב המנוח מהחסיד מוהרי"ל פיסטנר‪,‬‬ ‫שמעתי ממורי‪ ,‬פירש הרמב"ן כי כל הצרות‬
‫שיש עליהם קטרוג (הללו עובדי ע"ז וכו')‪ ,‬ולכן‬ ‫והמיסתר הנ"ל‪ ,‬לשלוט על האדם כנ"ל‪ .‬ואם‪,‬‬ ‫פי' הברכה‪ ,‬ברוך אתה ה' אלהינו וגו'‪ ,‬כי גבורת‬ ‫והפחדים הוא מחמת שאין מלכות בייחוד עם‬
‫צעקו אל ה'‪ ,‬וזה בטל את הקטרוג‪ ,‬והישועה‬ ‫חס ושלום מוצא מקום לשלוט‪ ,‬אזי מקבל יותר‬ ‫המלכות הנק' יראה‪ ,‬דינא רפיא‪ ,‬נמתק תחלה‬
‫כח מזה השם‪ ,‬כי נצטרף המ"ם להשם סא"ל‬ ‫ע"י ת"ת הנקרא נורא‪ ,‬ואז אח"כ יוכל למתוק‬ ‫דודה‪ ,‬וזה סוד רומח כו'‪.‬‬
‫קרבה ובאה‪.‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬ונעשה צרוף שמו סמאל‪ .‬על כן צריך‬ ‫אלקים דינא קשיא ע"י ת"ת עם החסד וכו'‪,‬‬
‫להפסיק בין תבות אתה סתר לי‪ ,‬לתבת מצר‪,‬‬ ‫טז) כל מ"ז שבאדם וכו'‪ .‬זה מבואר יותר‬
‫מב) שהאמונה העיקר וכו'‪ .‬ענין האמונה‬ ‫כדי שלא לעשות צרוף שמו‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬ואזי‬ ‫יעו"ש‪.‬‬ ‫בתוי"י בסופו (מובא בבעש"ט עה"ת אות ק"י)‪,‬‬
‫ובטחון הוא נושא ארוך ורחב‪ ,‬ונעתיק כמה‬ ‫כששולט על האדם‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬ומקבל עוד כח‬
‫מובאות השייכות לענינינו‪ .‬ונביא בראשונה‬ ‫מזה השם כנ"ל‪ ,‬אזי נעשה מהשם הנ"ל‪ ,‬סוף‬ ‫יז) שהמלכות אינה ביחוד עם דודה וכו'‪.‬‬ ‫וז"ל‪:‬‬
‫את דברי האוהב ישראל (פ' וירא) על הפסוק‬ ‫אדם למות (ברכות י"ז)‪ ,‬שהוא ר"ת שם סא"ל‬ ‫היינו מלכות עם ז"א‪ .‬ונתבאר במ"א‪.‬‬ ‫שמעתי ממורי ביאור סוד א"ב וכו'‪ ,‬ואיך‬
‫הנ"ל‪ .‬אבל כשמשמרין את עצמן בכח השם‬ ‫שצריך לעשות בכל תבה הכנעה והבדלה‬
‫וה' פקד את שרה‪ ,‬ובתוך הדברים כתב‪:‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬אזי השם הנ"ל הוא מיכסה ומיסתר‪,‬‬ ‫יח) יחוד יראה ונורא וכו'‪ .‬בספר ליקוטי‬ ‫והמתקה‪ ,‬ורצה לומר כי דיני ש"כ ופ"ר‪,‬‬
‫ושורש הדבר הוא‪ ,‬דודאי כל ההבטחות‬ ‫בחינת אתה סתר לי‪ ,‬וגם מצר תצרני ותשמרני‪.‬‬ ‫תורה (מטשרנבל) ברמזי שבת‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫הרמוזה בתבת אדנ"י דפתיחת תפלת שמונה‬
‫שהבטיח השי"ת לישראל‪ ,‬אנו בטוחים‬ ‫עשרה‪ ,‬כל הכוונות שיש שם צריך לכוון בכל‬
‫שיקיים אותם לנו ולא יפול מדבריו ארצה‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫הבעל שם טוב ז"ל [אמר]‪ ,‬כיון שנתחבר‬ ‫תבה ודיבור להמתיק הדינין‪ ,‬כי אות א' הוא‬
‫ח"ו‪ ,‬רק ישפיע לנו כל הטובות והברכות כדרכו‬ ‫לט) והוא נוסע אחריו וכו'‪ .‬נראה כוונתו‪,‬‬ ‫יראה עם נורא‪ ,‬אזי יתפרדו כל פועלי און‪.‬‬ ‫סוד פלא‪ .‬ונתלבש באות ב'‪ ,‬שהוא ב' אלפין‪,‬‬
‫להיטיב‪ ,‬אך כשהשי"ת מבטיח לעשות איזה‬ ‫שכשיש לאדם צרה ח"ו‪ ,‬שלא ישתדל יותר מדי‬ ‫הנה יראה עילאה לא ידע אינש ערכה‪ ,‬והנה‬ ‫וכן ג'‪ ,‬ג' אלפין‪ ,‬עד אות ת'‪ ,‬ד' מאות אלפין‪.‬‬
‫דבר טובה‪ ,‬אז ודאי כשהטובה קשורה אצלו‬ ‫כדי לצאת מהצרה‪ ,‬כי לא השר או מישהו אחר‬ ‫הוא עבודת מתנה אל האדם מן השמים‪ ,‬שבא‬ ‫וכל מה שנתרחק האות‪ ,‬נתרחק מהחיות‬
‫בכח אין חילוק בין עבר להוה ועתיד‪ ,‬אך אצל‬ ‫הוא הנחית עליו את הצרה‪ ,‬אלא הכל מאת‬ ‫לבהירות גדול עד אין תכלית‪ .‬ויראה תתאה‬ ‫ונתלבש בקליפות‪ ,‬עד מלכות שבמלכות ששם‬
‫המקבלים הדבר ההוא‪ ,‬אז צריכים להוציא דבר‬ ‫ה'‪ ,‬כמ"ש (דברים ל"ב ל"ט) אני אמית ואחיה‬ ‫הוא רק כלל ליראה עילאה‪ ,‬שמכח זה בא‬ ‫מחשבות רעות וכו'‪ .‬וכאשר יתן לב על גלות‬
‫זה מכח אל הפועל‪ ,‬להביא אותו אל ההתגלות‬ ‫מחצתי ואני ארפא‪ .‬ולכן צריך תיכף לפנות‬ ‫ליראה עילאה‪ .‬וזהו ענין התחברות יראה עם‬ ‫השכינה‪ ,‬שהיה ניצוץ השכינה מלובש בתוך‬
‫שיהא במהרה‪ ,‬כי כשהוא עדיין נעלם במחשבה‬ ‫בתפלה לבעל המכאוב והמזור‪ ,‬המוחץ ומרפא‪.‬‬ ‫כיעור הקליפות הזה‪ ,‬יחרד חרדה גדולה‪ ,‬ואז‬
‫הוא באיתכסייא‪ ,‬והוא בעלמא דאתי העתיד‬ ‫מ) מן המיצר קראתי י"ה וכו'‪( .‬תהלים קי"ח)‬ ‫נורא‪ ,‬וד"ל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫יתפרדו כל פועלי און‪ ,‬ונעשה ייחוד יראה עם‬
‫להתגלות לנו‪ ,‬אך לעת עתה עדיין הדבר‬ ‫שהמיצר שבא לאדם‪ ,‬הוא לרמוז לו שהוא‬ ‫ונראה שהמחשבות זרות הם מחוסר ריכוז‬ ‫נורא‪ ,‬ונתברר ניצוץ הקדוש ונתחבר למעלה אל‬
‫בהעלם‪ .‬והמשכת דבר ההוא מן העתיד אל‬ ‫צריך לפנות למלך ולקרוא ולצעוק אליו‪ .‬וזה‬ ‫והתייחדות באותיות של התפלה‪ ,‬וזו תוצאה‬ ‫החיות‪ ,‬בסוד (יחזקאל א') והחיות רצוא ושוב‪.‬‬
‫ההוה הוא באמונה‪ ,‬ר"ל כיון שהצדיק מאמין‬ ‫הפשט בכתוב מן המיצר קראתי י"ה‪ ,‬כשהייתי‬ ‫מעלמין דפרודא‪ ,‬וזה נוהג בזמן שאין יחוד בין‬ ‫והוא גאולה מהשביה‪ ,‬וזהו הכנעה‪ ,‬כאילו הוא‬
‫בדבר שבודאי יקיים השי"ת הבטחתו‪ ,‬ומצפה‬ ‫ת"ת ומלכות‪ ,‬ומזה נובע פיזור המחשבות‪ .‬אבל‬ ‫אינו מדבר‪ ,‬רק השכינה‪ .‬והבדלה‪ ,‬להפריד‬
‫ומייחל ומחכה בכל עת ובכל שעה שיבוא‬ ‫במיצר קראתי ה' ומיד יצאתי למרחב‪.‬‬ ‫ע"י יחוד של הרומח‪ ,‬שהוא מהקו האמצעי (עיין‬ ‫הקליפות‪ .‬והמתקה‪ ,‬להעלותן להמתיקן‬
‫הדבר‪ ,‬ומתלהב בלבו שיתקיים הדבר ההוא‪ ,‬אז‬ ‫מא) והנה מצרים נוסע אחריהם וכו'‪.‬‬ ‫מעה"ס תכ"א אות ל"א)‪ ,‬וזהו כאשר יתן דעת‬ ‫בשרשן וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬עכ"ל‪( .‬והבאנו קטע זה‬
‫אותו תשוקה והתלהבות והצפוי של הצדיק‪,‬‬ ‫נראה שהיות שמצרים נוסע אחריהם‪ ,‬משמע‬ ‫וכו' שזה קו אמצעי‪ ,‬אז יראה ורעד יבוא בו‪,‬‬
‫הבא ע"י האמונה לבוא אותו הדבר‪ ,‬מחבר‬ ‫מפחד של השמאל בלי הימין‪ ,‬וממילא ימשך‬ ‫והאריכות מקור מים חיים עליו (שם פ"ג‪-‬פ"ד)‬
‫המחשבה העליונה של ההבטחה וממשיכו‬ ‫יחוד יראה ונורא‪ .‬כמ"ש בלקט אמרי פנינים‬ ‫במאמר 'הבדלה הכנעה המתקה' להלן מאמרים‬

‫להאמונה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫(דר"י ע"ג)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ומילואים)‪.‬‬