Page 90 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט טעק‬ ‫אגרת ג'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫וסק אגרות‬

‫יט) העוסק בתורה לשמה‪ ,‬פירוש‪ :‬כ) לשם ה'‪ ,‬זוכה לדברים הרבה‪ .‬פירוש‪ :‬ממילא‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫נתרבה אליו הדיבור בחכמת התורה‪ .‬כי כשאדם מדבר דיבור טוב‪ ,‬כא) הדיבור הוא החיות‬
‫של האדם‪ ,‬והחיות הוא ממנו יתברך‪ ,‬אז הדבר סלקא לעילא‪ ,‬ומתעורר הדיבור העליון‪,‬‬ ‫שבכל מקום יש כ"ו‪ ,‬שם הויה‪ ,‬בזו ובזו‪ ,‬וכמו‬ ‫ושפיר הקדים כאן במורא אמו‪ ,‬ובכבוד הקדים‬
‫ששמעתי זה ממורי‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫אב‪ ,‬לומר ששקולים‪ ,‬דנכלל שמאל בימין‪,‬‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫עוד שם‪:‬‬ ‫והבן)‪.‬‬
‫לשמה ר"ל לשם ה'‪ ,‬ר"ל שימשיך התורה‬ ‫וסוד יחוד יראה נורא‪ ,‬שם הדעת‪ ,‬שזה השם‬ ‫ובזה נבאר ענין חד גדיא וכו'‪ .‬כי מבואר בו‬ ‫וז"ש הסרותי מסבל שכמו כפיו וכו'‪,‬‬
‫לאות ה'‪ ,‬וה' זו היא בלאה‪ ,‬והתורה היא יסוד‬ ‫מסר יעקב לרחל אמנו‪ :‬אלף למד פא הי יוד ואו‬ ‫עשר ענינים‪ :‬אבא‪ ,‬גדיא‪ ,‬שונרא‪ ,‬חוטרא‪ ,‬נורא‪,‬‬ ‫להכניען‪ ,‬וכאשר האדם יודע זה‪ ,‬אז זה הסרותי‬
‫דאבא שבתוך ז"א‪ .‬והנה מן החזה ולמטה יש‬ ‫אלף ואו הי יוד‪ ,‬כי יעקב בחר לו יה‪ ,‬ובזה נופל‬ ‫מיא‪ ,‬תורא‪ ,‬שוחט‪ ,‬מלאך המות‪ ,‬הקדוש ברוך‬ ‫מסבל שכמו‪ ,‬כי מסבל גימטריא קל"ב‪ ,‬שם‬
‫ב' פרצופים‪ ,‬אחד של יעקב בפנים דז"א‪ ,‬והוא‬ ‫הוא‪ .‬כוללים כל עניני עוה"ז ועוה"ב‪ ,‬בין מצד‬ ‫הנ"ל עם הכולל‪ ,‬ר"ל מצד כללותו ית' הכולל‬
‫לוקח האורות יסוד דאבא‪ .‬והב' היא רחל‬ ‫הרע ונתברר הטוב‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫עשר ספירות קדושות‪ ,‬הן מצד עשר כתרין‬ ‫הנ"ל הוסר מסבל שכמו‪ ,‬כי כשמתענג ברוחני‬
‫באחוריים דז"א‪ ,‬ולוקחת אורות יסוד דאימא‪.‬‬ ‫תתאין‪ ,‬וכשהם בתוך לבוש הם עשרה‪ ,‬מה‬
‫אבל מן החזה ולמעלה אין שם אלא בחינת‬ ‫וכאשר יש יחוד בקדושה‪ ,‬ממילא יתפרדו‬ ‫שאין כן בפנימית הם אחדות גמור‪ .‬וזה יהיה‬ ‫אז נותנין לו משאלות לבו‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫לאה באחורי ז"א‪ .‬וסבת היות המקום מכוסה‬ ‫כל פועלי און‪ .‬וההסבר מופיע במקור מים‬ ‫כשלא יכנף עוד מוריך (ישעיה ל‪ ,‬כ) ובהסרת‬
‫בשני כסויים‪ ,‬שהוא אורות דאבא המכוסים‬ ‫לבושין‪ ,‬שישחוט הקדוש ברוך הוא למלאך‬ ‫ועיין בעש"ט עה"ת (בראשית אות קמ"ט)‪,‬‬
‫תוך יסוד דאבא‪ ,‬ותוך יסוד דאימא כנודע‪ .‬כי‬ ‫חיים (פ' נח אות פ"ד)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫המות סמא"ל‪ ,‬וישאר רק סא"ל‪ ,‬יחוד הויה‬ ‫וז"ל‪:‬‬
‫לכן לא יבא בחי' יעקב מן החזה ולמעלה‪ ,‬אמנם‬ ‫ענין יחוד יראה עם נורא‪ ,‬עי' בתוי"י (פ' לך‬ ‫אדני‪ ,‬וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד‬
‫כל האורות של או"א יוצאות אל לאה‪ .‬וזו היא‬ ‫די"ט ע"ב)‪ ,‬שעל ידי הצדיק‪ ,‬שהוא יסוד‪ ,‬יתייחד‬ ‫מבואר בש"ס דסוכה (דנ"ב ע"א)‪ ,‬שלעתיד‬
‫כוונת עסק התורה לשמה‪ ,‬שיכוין להמשיך‬ ‫צד יראה ונורא‪ ,‬שהוא תפארת ומלכות‪ .‬וכן‬ ‫(זכריה יד‪ ,‬ט)‪ ,‬והש"י יכפר‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫שוחט הקדוש ברוך הוא למלאך המות וכו'‪,‬‬
‫אורות יסוד דאבא הנק' תורה‪ ,‬אל לאה עליונה‬ ‫הוא בס' צפנת פענח לפ' בשלח ד"נ ריש ע"ג‪,‬‬ ‫יעו"ש‪ .‬אמנם ששמעתי ממורי זלה"ה ענין‬
‫הנק' אות ה'‪ ,‬ועי"כ מתמתקים הדינים הקשים‬ ‫וז"ל‪ :‬וזהו שאמר יוסף (בפ' מקץ) את האלהים‬ ‫ועיין עוד ליקוטי מוהר"ן (ח"א רי"ג)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫שחיטת יצר הרע לעתיד לבא‪ ,‬שמוציא ממנו‬
‫אשר בה‪ ,‬כנודע כי לאה נק' דינא קשיא‪ ,‬לכן‬ ‫אני ירא כו'‪ ,‬כי האלהים גימטריא צ"א‪ ,‬מספר‬ ‫דע שיש שם‪ ,‬שכשהקב"ה רוצה להסתיר‬ ‫הרע‪ ,‬שהוא אות מ‪ ,‬ונשאר סא"ל‪ ,‬והוא שמו‬
‫שכרו גדול כנז' במשנה הנזכרת‪ .‬ונמצא כי‬ ‫הוי"ה אדני‪ ,‬שהוא יחוד יראה עם נורא‪,‬‬ ‫ולכסות את האדם מן הבעל דבר‪ ,‬להציל אותו‬ ‫יתברך וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪( .‬תולדות יעקב יוסף פ'‬
‫כל הכוונות צריכות להיות ע"י אות ה'‪ ,‬כמו‬ ‫תפארת עם מלכות‪ ,‬והבן‪ .‬עכ"ל‪[ .‬ויש להבין‬ ‫ממות שנגזר עליו‪ ,‬אזי הוא מסתיר ומכסה‬
‫שנבאר‪ ,‬וזהו לשמה‪ :‬לשם ה'‪ .‬והענין הוא‪ ,‬כי‬ ‫קצת עם מ"ש בתוי"י ר"פ וישב בשם הרב‬ ‫אותו בזה השם‪ ,‬ואזי הבעל דבר משוטט‬ ‫קדושים ד‪ .‬צ"ח ע"ד)‪.‬‬
‫הנה פרצוף לאה הוא מכוון ממש כנגד היסוד‬ ‫מוהרי"ל פיסטנר‪ ,‬שהגבורה נקראת מלכות‪,‬‬ ‫ומחפש סביבות זה האדם לבקש לו מקום‬
‫דאבא‪ ,‬במקום שהוא מכוסה‪ ,‬שהוא עד החזה‪.‬‬ ‫גבורת המלך‪ ,‬והוא יראה‪ ,‬אבל הוא דינא רפיא‪,‬‬ ‫שיוכל להכנס תחת המיסתר והמיכסה להזיק‬ ‫ובתוי"י (ויקהל ד‪ .‬ע"ה ע"ד)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ואנו צריכים להמשיך אורות היסוד הנז' בכל‬ ‫ולכן מתמתקת על ידי תפארת שנקרא נורא‪,‬‬ ‫לזה האדם‪ ,‬אך תכף כשמביט עליו נסתלק ואין‬ ‫ובדרך מוסר י"ל ע"ד שזכרנו במשל מלך‬
‫פרצוף לאה‪ ,‬והנה הוא נחלק לג' בחי'‪ ,‬והם‪:‬‬ ‫כי בת"ת יש קצת צד גבורה גם כן‪ ,‬שבשביל זה‬ ‫לו כח מחמת זה השם‪ .‬אבל דע‪ ,‬שכשחס ושלום‬ ‫א' שמושל בכיפה‪ ,‬ושלח א' מעבדיו שינסה‬
‫ג' ראשונות שבה‪ ,‬וג' אמצעיות‪ ,‬וג' אחרונות‪,‬‬ ‫נקרא נורא‪ ,‬ע"ש היטב‪ .‬ועיין לקמן פ' פינחס‬ ‫מוצא מקום לכנוס תחת המיסתר והמיכסה‬ ‫המדינות כאלו הוא עבד מורד באדונו‪ .‬וקצת‬
‫בהגה ה' מה שכתבתי בענין זה]‪ .‬ועוד עיין‬ ‫לשלוט על האדם‪ ,‬אזי אדרבא מקבל עוד הבעל‬ ‫המדינות עשו מלחמה עמו ושלטו עליו‪ ,‬וקצת‬
‫ואין הארות שוות‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לקמן פ' לך אות י"א ופ' בלק אות י"ג ושם‬ ‫דבר יותר כח מזה השם‪ .‬וזה בחינת מ"ש בזהר‬ ‫מדינות השלימו עמו‪ ,‬ובמדינה א' היו חכמים‬
‫הקדוש (פנחס רל"ו)‪ ,‬שראה פינחס המ"ם של‬ ‫והרגישו שזהו רצון המלך עושה וכו'‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬
‫בהגה י"ד‪.‬‬ ‫מות משוטט אז‪ ,‬היינו כי המ"ם היא בחינת‬ ‫והנמשל מובן‪ ,‬שיש בני אדם שעושין מלחמה‬
‫עם היצר הרע‪ ,‬שעושה עצמו כאלו הוא עבד‬
‫כא) הדיבור הוא החיות וכו'‪ .‬עיין בעש"ט‬ ‫יט) העוסק בתורה לשמה‪ .‬אבות פ"ו מ"א‪.‬‬ ‫הסמ"ך ‪ -‬מ"ם‪ ,‬המשוטט סביב סביב כנ"ל‪.‬‬ ‫מורד באדונו‪ ,‬שמפתה בני אדם שלא יעשו‬
‫עה"ת (פר' נח אות פ"ח)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ודע שהשם הנ"ל‪ ,‬הוא שם סאל‪ ,‬ויוצא‬ ‫רצון הבורא ומלך העולם‪ ,‬ועומדין כנגדו עד‬
‫כ) לשם ה' וכו'‪ .‬עיין בשער מאמרי רז"ל‬ ‫מפסוק (תהלים ל"ב)‪ :‬אתה סתר לי מר"ת‪,‬‬ ‫ששלטו ביצרם ע"י גודל המלחמה וסיגופים‬
‫ישים כל מחשבתו בכח התבות שהוא‬ ‫להאריז"ל (מסכת אבות)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫והמם של מצר תצרני הוא בחינת המ"ם הנ"ל‪,‬‬ ‫גדולים‪ .‬ויש בני אדם שהרגישו שהוא עושה‬
‫מדבר‪ ,‬עד שיראה האורות של התבות האיך‬ ‫בחינת הסמ"ך ‪ -‬מ"ם המשוטט סביב המיכסה‬ ‫רצון הבורא‪ ,‬ושם מלובש שמו הקדוש מן‬
‫מתנוצצים זה בזה‪ ,‬ומתוכו נולדים כמה אורות‪.‬‬ ‫רבי מאיר אומר‪ :‬כל העוסק בתורה לשמה‬ ‫ע"ב שמות הקדושים‪ ,‬שהוא סא"ל‪ ,‬שהוא‬
‫וזהו (תהלים צ"ז) אור זרוע לצדיק ולישרי לב‬ ‫זוכה לדברים הרבה כו'‪ ,‬ביאורו הוא זה‪ ,‬כי‬ ‫ממתיק לסמאל‪ .‬וזהו שכוונת שם הקדוש כוז"ו‬