Page 85 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט אסק‬ ‫אגרת ב'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ג'‬ ‫דפק אגרות‬

‫פירוש על פסוק‪ :‬לד) על מה שוא בראת‪ ,‬שהוא טענת היצר הרע‪ .‬והיתה התשובה‪:‬‬ ‫ובדורותינו‪ ,‬דור חלש ומעט השכל מאוד‪ ,‬צריך תמיד כו) להתמיד בטבילות ומקוואות‬
‫כל בני אדם‪ .‬כי בעת רדת נשמה קדושה מלמעלה לגוף האדם‪ ,‬נתעורר קטרוג מלמעלה‬ ‫יותר בתמידות‪ ,‬טוב יותר מהתענית‪ ,‬שהתענית מחליש הגוף מעבודת ה'‪ .‬ועוד יותר יותר‬
‫מסמ"ך מ"ם‪ ,‬לומר‪ :‬מעתה לא יוכל לפעול פעולתו להסטין ולפתות‪ ,‬מאחר שזה יחזיר‬
‫העולם למוטב‪ ,‬ואם כן‪ ,‬למה נברא לריק‪ .‬עד שנותנים לו נגד זה איש בליעל‪ ,‬תלמיד חכם‪,‬‬ ‫ליקוטים וביאורים‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫בשער נפילת אפים‪ ,‬שביחוד אך עלה רבי‬ ‫ושאלו אותו‪ ,‬תלמיד חכם העוסק בתורה מה‬
‫עקיבא בעת מוסרו נפשו לקדושת השם‪,‬‬ ‫יעשה‪ ,‬והשיב טל תורה מחייהו‪( ,‬כן מפורש‬
‫בא זה ומבטל דברי זה‪ ,‬וז"ש כל בני אדם וכו'‪,‬‬ ‫כשהוא סובר שהוא קרוב אל ה' הוא רחוק‪,‬‬ ‫שהעלה מאות ך'‪ ,‬ירידה תחתונה‪ ,‬עד אלף‪ ,‬אור‬
‫ודפח"ח‪.‬‬ ‫והרחוק הוא קרוב‪ .‬והוא ע"פ משל סולם‬ ‫אין סוף‪ .‬ובזה לך לך מארצך‪ ,‬שעל ידי לימוד‬ ‫בהקדמת ת"ז דכ"ג ע"א‪ ,‬אבל בגמרא כתובות קי"א‬
‫התורה מעלין מאות למד עד אלף‪ ,‬והמוסרין‬
‫וכן שמעתי בשם המנוח מוהר"ן זלה"ה‪,‬‬ ‫הסובב כו'‪.‬‬ ‫עצמן על קדושת השם‪ ,‬מעלין אות כף מעומק‬ ‫ע"ב איתא אור תורה)‪ ,‬שעל ידי לימודו בל"ט‬
‫הוי אומרים לרע טוב (ישעיה ה‪ ,‬כ)‪ ,‬וכי תימא‬ ‫הקליפות‪ ,‬ששם נפלו כתרים ונשמות של אדם‬ ‫מלאכות בתורה‪ ,‬נעשה למעלה היחוד כאילו‬
‫מה בכך אדרבה וכו'‪ .‬לזה ביאר כי מזה נמשך‬ ‫ועיין תוי"י (סוף פרשת קדושים אות י"א)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫הראשון‪ ,‬ומעלין אותם עד כתרא עילאה‪ ,‬יחוד‬ ‫עסק בו בפועל‪ .‬וסוד א"ת‪ ,‬הוא כשהצדיקים‬
‫והוא ששמעתי בשם מורי‪ ,‬אתה הוא אלדינו‪,‬‬ ‫כף פשוטה הנזכר בדברי מרן האר"י בסוד‬ ‫מעלין החיות מדברי עולם הזה‪ ,‬בסוד יחבק לה‬
‫שאומרים לטוב רע וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫דתחילה אמר לנוכח‪ ,‬ואחר כך נסתר וכו'‪.‬‬ ‫נפילת אפים‪ ,‬ע"ש‪ .‬וזהו עשה לך‪ ,‬שתתקן‬ ‫בעלה ביסודא דילה‪ ,‬שזה יותר חשוב להעלות‬
‫וז"ש ואתא תורא‪ ,‬דהיינו ת"ח שהוא בר‬ ‫שאם סובר האדם שהוא דבוק בו יתברך‪ ,‬והוא‬ ‫בחינת לך‪ ,‬על ידי תיבת‪ ,‬לימוד התורה מן‬ ‫מדרגה תחתונה עד אלופ"ו של עולם‪ ,‬מתי"ו‬
‫תורה‪ ,‬והוא חכם להרע‪ ,‬ובזה שתיא למיא‪,‬‬ ‫נוכח פני יתברך‪ ,‬אז הוא רחוק ממנו‪ ,‬ואם סובר‬ ‫אות למד עד אלופו של עולם‪ .‬ובמסירות נפש‬ ‫עד אלף‪ ,‬והשכינה אתקשטת בקישוטין דלא‬
‫שאינו נשמע אל דברי חכמי המוסר כנ"ל‪.‬‬ ‫שהוא רחוק‪ ,‬אז הוא קרוב‪ .‬וא"כ זהו שאמר‬ ‫תעלה‪ ,‬עצי גפר‪ ,‬גבורות פ"ר‪ ,‬מן הכף עד אות‬ ‫הוו‪ ,‬כנודע ממרן [עיין לעיל בפ' בראשית בהגה‬
‫מצורף לזה ואתא השוחט ושחט לתורא‪,‬‬ ‫מי שסובר את"ה‪ ,‬אינו אלא הוא‪ ,‬ומי שסובר‬ ‫אלף‪ ,‬והיית א"ך שמח‪ .‬ושלשה עליות הללו‪,‬‬ ‫י' ובהגה קנ"ה ד"ה ובלקט]‪ .‬ותלמיד חכם העוסק‬
‫שנעשה זה החכם להרע‪ ,‬ואנשי המוני לא ידעו‬ ‫הו"א‪ ,‬אז אלדינ"ו‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬והוא כמו שזכרנו‬ ‫מן אות ת'‪ ,‬תאוות העולם הזה‪ ,‬ומן אות ל'‪,‬‬ ‫בתורה הוא בסוד אל [עיין לעיל פ' נח אות ק"ע‬
‫להפריש בין חכם לחכם ואומרים כל אפי' שוין‪,‬‬ ‫לעיל‪ ,‬כי שיחת חולין של תלמידי חכמים‬ ‫תורה לשמה‪ ,‬ומן אות ך' פשוטה‪ ,‬שירדה על‬ ‫בפנים ד"ה והנה כראות]‪ ,‬נהירו דחכמתא‪ ,‬בסוד‪:‬‬
‫זה גורם שאין המים מכבים אש היצר הרע‪.‬‬ ‫צריכין לימוד‪ ,‬כי מעלת החכמים שיודעין ערכן‬ ‫ידי חטא אדם הראשון עד עומק הקליפות‪,‬‬ ‫הי‪ ,‬הה‪ ,‬הא‪ .‬תורה לשמה [לשם ה'] העולה אל‪,‬‬
‫אמנם דראינו דאתא המלאך המות ושחט‬ ‫וצריכין מסירות נפש בכח ובפועל‪ ,‬ונפילת‬ ‫ידוע ממרן האר"י‪ .‬וסוד תיבת אל‪ ,‬שיורד החיות‬
‫לשוחט דשחט לתורא‪ ,‬א"כ הדרא קושי' כנ"ל‪,‬‬ ‫וכו' וכנ"ל‪.‬‬ ‫אפים מסירה למיתה ממש‪ ,‬על ידי זה תעלה‬ ‫עד שלשים לבושים שהמלכות נקנית בהם‪ ,‬ועל‬
‫ומשני באמת משום הכי אתא הקדוש ברוך‬ ‫ובזה יובן ובו תדבק‪ .‬קשה‪ ,‬וכי האיך אפשר‬ ‫ך' עד אות א' [וכן ת' וכן ל']‪ ,‬בסוד אך את אל‬ ‫ידי לימוד לשמה זוכה לדברים הרבה‪ ,‬שיש כמה‬
‫לידבק בו יתברך‪ ,‬שאם סובר שהוא קרוב אז‬ ‫שהוא עצמו מספר עצי גופר וכו'‪ .‬וכשיתוקנו‬ ‫מדרגות בכל אות‪ ,‬והוא מזכה להעלותן [עיין‬
‫הוא ושחט למלאך המות‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫הוא רחוק‪ .‬לזה אמר הדבק בתואר תלמידי‬ ‫בחינות אלו‪ ,‬זהו ענין תחיית המתים ומשיח‪,‬‬ ‫לקמן פ' ואתחנן אות ל"ה] וזוכה עמהם להעלות‪.‬‬
‫אמנם ששמעתי ממורי זלה"ה‪ ,‬ענין שחיטת‬ ‫חכמים‪ ,‬שהוא לשון צריכין לימוד‪ ,‬שאינו על‬ ‫שהוא סוד הדעת‪ ,‬והוא סוד עולם הבא צרור‬ ‫ועיין תוי"י ויצא‪ ,‬ובסופו דיבור המתחיל לך‬
‫מלאך המות הוא להוציא ממנו חלק הרע‪,‬‬ ‫צד השלימות‪ ,‬אז אפשר שיהיה קרוב ודבק בו‬ ‫החיים‪ .‬והנה על ידי מעשי האדם הממשיך על‬ ‫לך‪ ,‬שהאותיות יורדין מהחיות עד שמתלבשין‬
‫שישאר מלאך קודש‪ ,‬ונעשה מן נב"ל לב"ן‪ .‬וז"ש‬ ‫עצמו בעולם הזה‪ ,‬על ידי בינה‪ ,‬שמבין לעשות‬ ‫במנצפ"ך שהוא גבורות ודינין‪ ,‬כטעם (הכתוב‬
‫ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ (זכריה יג‪,‬‬ ‫יתברך‪ ,‬וק"ל‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫כל מעשיו בבינה ודעת וביחודים‪ ,‬מעלה הכל‪.‬‬ ‫בפ' נח) עשה לך תיבת עצי גופר‪ ,‬גבורות פ"ר‪,‬‬
‫ב)‪ .‬ובזה יובן בהר סיני‪ ,‬שיהיה נעשה מן היצר‬ ‫עיין תולדות יעקב יוסף בסוף הספר‪ ,‬וסתום‬ ‫שעד שם מתלבש החיות של אלופו של עולם‪,‬‬
‫הרע‪ ,‬שנקרא הר‪ ,‬יהיה נעשה בחי' סיני‪ ,‬שהוא‬ ‫לד) על מה שוא בראת וכו'‪ .‬עיין תוי"י‬ ‫וצריכין להעלותן‪ .‬ואות למד משם אל‪ ,‬הוא‬
‫קדוש‪ .‬וז"ש‪ :‬ושבתה הארץ שבת לה'‪ ,‬כי גם‬ ‫(פרשת בהר אות ח')‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫וחתום הדברים עד עת קץ‪.,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫חיות האלף שירד עד למודי השם‪ ,‬ותלמידי‬
‫המלאך המות שהוא בחי' עכירת חומר הארץ‬ ‫כו) להתמיד בטבילות ומקוואות וכו'‪.‬‬ ‫חכמים העוסקים בתורה מעלין מאות למד עד‬
‫יהיה נעשה מלאך קדוש‪ ,‬ואז יהיה כל העולם‬ ‫דשמעתי ממורי זלה"ה ביאור פסוק על‬ ‫והנה הבאנו כמה עניינים העוסקים במקוה‬ ‫אלופו של עולם‪ ,‬כטעם יעקב שקראו הקדוש‬
‫כולו קדוש‪ ,‬שבת לה'‪ ,‬והבן‪ ,‬והשם יכפר‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מה שוא בראת כל בני אדם (תהלים פט‪ ,‬מח)‪,‬‬ ‫ברוך הוא אל (מגילה די"ח ע"א)‪ .‬ואות כף‪ ,‬סוף‬
‫ששאל היצר הרע להקדוש ברוך הוא על שוא‬ ‫וחשיבות הטבילה‪:‬‬ ‫מנצפ"ך‪ ,‬ששם ירד החיות עד עומק הקליפות‪,‬‬
‫ועוד שם (פר' שופטים אות י')‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫בראת‪ ,‬ששאל זה על עצמו‪ :‬למה נברא היצר‬ ‫שאי אפשר להעלותן אם לא במסירת נפש‬
‫ונ"ל דשמעתי ממורי על פסוק על מה שוא‬ ‫הרע שהוא שוא‪ ,‬מאחר שיש חכמי מוסר‪ ,‬מי‬ ‫ממש‪ ,‬כטעם א'ך המבואר בדברי מרן האר"י‬
‫בראת כל בני אדם (תהלים פט‪ ,‬מח)‪ ,‬שהוא‬ ‫ישמע לו‪ .‬והשיבו הקדוש ברוך הוא‪ :‬כל בני‬
‫אדם‪ ,‬שיש דוגמת חכמי המוסר חכמים להרע‪,‬‬