Page 81 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 81
הבעש"ט זנק אגרת ב' אגרות
ליקוטים וביאורים 6
וז"ל מאור ושמש (פר' ויחי): הנוראות שיש בענין זה להגדולים במעלה,
בדורינו עיקר ההזדככות לבא לידע אלקותו שיודעים איך להעלות המ"ז ולתקנם וכו' ,אך גם
ועבודת השי"ת ,העיקר הוא התפלה .מעת
שבא הבעש"ט הקדוש זצוק"ל ,הציץ וזרח אור לאנשים פשוטים.
התעצמות קדושת התפלה בעולם ,אל כל מי
הענין הוא ,שלפעמים יותר שמתגבר האדם
שרוצה לגשת לעבודת השי"ת. להתפלל בכח ובכוונה ,יבאו לו מחשבות רעות
אבל לבא לתפלה זכה ,צריך לזה שימוש וזרות ופניות רבות ביותר .והוא למשל לאדם
חכמים הרבה ,ויגיעה יומם ולילה בתורה שיש לו בן נחמד וחריף ,ובא אצלו אורח אחד
ובמעשים טובים ,עד שעי"ז יכולין לבא באמת למדן גדול ,ומבקש ממנו הבעה"ב לתהות על
לידע להתפלל ביראה ואהבה רבה ,כידוע קנקן בנו ,ואורח הזה מראה להתינוק איזה
הלכה ,ומנסהו ,ומבלבל אותו ,ומקשה אותו
למבינים ,ועיין פנים .ע"כ. להעקימו מן הפשוטה כדי לנסותו ,והנער משיב
לו על כל דבר ואינו מניח א"ע להנצח ,ואביו יש
שם (פר' ואתחנן) ,וז"ל: לו תענוג גדול מזה .והאורח כשרואה זאת ,אזי
האדם מחוייב לזכך א"ע בהזדככות גדול, מוסיף לעקשו ולהעקימו ולהקשות לו ולהסירו
אבל עיקר ההזדככות הוא ע"י תפלה בכוונה, מן הדרך הפשוט של ההלכה ,והבן הזה לא יניח
והוא עיקר העבודה בדורות הללו ,שיהיה
התפלה ביראה ואהבה רבה ,ועי"ז יכול א"ע להנצח ,יהיה לאביו תענוג גדול יותר.
לבא לידי מעלות ומדריגות גדולות ורמות. והנמשל מובן ממילא ,שהמחשבות זרות
וכמו שאמר הרב החסיד וכו' מוה' משה ז"ל באים רק לנסות את האדם אם יתגבר ויתחזק
מפשעווארסק ,שזה רמז דהמע"ה :פנה אל בשכלו ובלבבו לנצח אותם ,וכשהיצה"ר רואה
תפלת הערער ולא בזה את תפלתם תכתב שהאדם מתגבר עליהם ,ויש להשי"ת תענוג
זאת לדור אחרון ,ודפח"ח .אבל העיקר הוא גדול מזה ,אזי הוא מסבב להעקימו ביותר במ"ז
להתפלל עם הציבור דווקא וכו' ,ולא ביחידות, ופניות רבות ,בכדי שיתגבר עליהם וינצח אותם,
ואז יוכל לבא לידי מדריגות גדולות וכו' .ע"כ. ואז יהיה להשי"ת תענוג גדול ביותר .כל זה הוא
מדברי הרב ר' בער ז"ל .וממילא מובן מדבריו
ובכתר שם טוב (אות פ"ה) ,וז"ל: מהמשל הנ"ל ,שכמו שכשהתינוק אינו יכול
איתא בתיקונים (מהדורת חב"ד) :אני ה' לנצח את האורח בתשובות נוצחיות ואמתיות,
לא שניתי ,אבל לגבי חייביא אשתני הקב"ה, אבל עכ"פ הוא מפלפל עמו ואינו מניח א"ע
ואסתתר בכמה לבושין ובכמה כסויין כו', להנצח ,ויש ג"כ לאביו תענוג קצת .משא"כ אם
דאינון תהו ובהו כו' .וז"ש אסתירה פני שואלין אותו והוא עומד משומם ,ושותק כאבן
מהם ,אבל אינון (דדחליין) [דתליין] מיניה דומם ,אזי האב מתבייש ח"ו מהבן ,כי רואה
ומשכינתיה לא אשתני לעולם [וכו' יעו"ש] .הרי שאין לו הבנה כלל .כמו כן לענין המ"ז שבתפלה,
שיש כמה לבושין וכסויין שהקב"ה מסתתר אפילו אם אין יכולין לנצח היצה"ר ותחבולותיו
בהם .אמנם [כתבתי לקמן דשמעתי ממורי בזה בשלימות ,עכ"ז מה שנוכל נעשה להשי"ת,
זלה"ה] הבעש"ט :שאם ידע האדם שהקב"ה
מסתתר שם ,אין זה הסתרה ,כי נתפרדו כל ויהיה ג"כ תענוג ונחת רוח לפניו ית' .ע"כ.
