Page 77 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 77
הבעש"ט זלק אגרת ב' אגרות הבעש"ט אגרת ב' דמק אגרות
ליקוטים וביאורים ליקוטים וביאורים
בשכינה שהיא אצלו .וזהו עבודה בקטנות .אבל אל האותיות ,אזי מעלה בחינת עשיה ,כי תבת לרחמים גמורים וכו' .וענין דינין מתערין בפסוק :אתם חשבתם עלי רעה וכו' ,והיינו ע"י
כשהוא עובד בגדלות ,הוא מחזיק א"ע בכח כתב הוא ר"ת :כתר של מלכות ,שהוא ת ,על מינה ,כי אין הקב"ה מכה לישראל אא"כ שקיבל הרעה באהבה ,שידע שהוא לטובה,
גדול ,ועולה במחשבתו למעלה מהמלאכים ידי בינה .וכך ציוה לאיש פרטי שיעשה כך ,עד בורא רפואה תחלה ,כמארז"ל ,ואלמלא בחי' שבזה המתיק הדין בשרשו ,שמצא בו חסד,
והאופנים והשרפים והכסאות ,וזהו עבודה שחזר למדרגתו העליונה וכו' ,ודפח"ח( .כתונת התשובה לא היה עונש ,וע"י התשובה שברא ונכלל שמאל בימין ,ונעשה חסד באמת ,ונעשה
שלימה וכו' .וע"ש עוד ,שהצדיק מעלה כל הקב"ה עי"ז הוא מציאת העונש ,וזה בחי'
התורות והתפלות ,עד שיכול להעלות אפילו פסים בלק דמ"ג ע"ג) דינין מתערין מינה ,ונמתקין בשרשן כשעושה יחוד קובה"ו וכו'( .עיין פנים הפרשה) .ע"כ.
בני אדם הנלוים אליו ,שידמה להם שהם תשובה .ובמארז"ל על שקטרגו על בריאת
מהלכים בין העומדים בעולם העליון ,בין נ"א .פעמים מתפלל בקטנות ,ואחר כך ברגע האדם דעתיד למחטי קמך ,והשיב הקב"ה כבר שם (פר' האזינו) ,וז"ל:
אחד מאיר אור נשמתו ועולה לעולם העליון, בראתי תשובה וכו' (עיין פנים בליקוטים הנ"ל). השם יתברך חפץ חסד הוא ,ומאתו לא תצא
שרפים ואופנים וחיות הקודש וכו' .ע"כ. כמו אדם העולה בסולם ,כמו שכתוב (תהלים הרעות ,אך תכלית הדינים והגבורות לא נבראו
מ"ג) :שלח אורך ואמתך המה ינחוני ,דהיינו ובבעש"ט עה"ת (פר' נח אות ע"ב) ,וז"ל: בעולם אלא לתכלית החסדים ,והגבורות הם
וחשוב לעיין בליקוטי אמרים לרמ"מ זיע"א לטהר המחשבה ,קבלתי ממורי נר"ו [רבינו כלים להחסדים .וכאשר יארע לאדם איזה דבר
(דף מ"ב ,):וז"ל: אור העליון( .לקוטים יקרים ד"ג ע"ד) הבעל שם טוב זי"ע] ,לכוון בשם כוז"ו .וכתב שלמראה עין הם גבורות ,ויאמין שבהשגחתו
נ"ב .פעמים אין אדם עובד רק בקטנות, מו"ה מ"פ ששם זה בחכמה ,ששם המחשבה, ית' בא לו הדבר ,ולא ע"ד מקרה והזדמן ,ויבין
והנה הקטנות הוא כנוקבא לגבי דכורא, היינו שאינו נכנס בעולמות עליונים כלל ,רק והוא בחינת דין .ושם זה במילואו כזה: שזה בא לו ע"י מעשה בלתי הגון שעשה,
כאמור לעיל .ומהקטנות צריך להעלות ולדבק שמחשב שמלא כל הארץ כבודו ,והוא קרוב כ"ף וא"ו זי"ן וא"ו גימטריא טפטפיה ,שם ויאמין באמונה שלימה שבידו לסלק מעליו
אל הגדלות ,שזהו זיווג .וזה נקרא קישוטין אצלו ,והוא באותו שעה כמו קטן ,שאין שכלו הדין שבא להפכו לטובה ,וזה שבא לו עתה
ממה דלא הוי והוה .ולזה צריך דעת שלימה, גדול רק מעט ,ומכל מקום אף שהוא עובד המחשבה( .סידור ר' שבתי ז"ל) .ע"כ. הדבר בפנים נזעמים ,זו היא פשיטת ידו ית'
שנקרא זה דעת שלם שיוכל לחבר מדרגה בקטנות עובד בדבקות גדול( .צוואת הריב"ש ונראה שענין זה קשור לענין העלאת דין לקבלו בתשובה ,אז ודאי נמתק הדין מעליו,
פחותה למעלה .אבל יש עוד דעת ,והענין שיש לשרשם ,דהיינו למחשבה המקורית והטהורה. ונעשה מזה רחמים גמורים וכו' .ולא עוד,
ש' של ג' רישין ושל ד' רישין ,ורז"ל אמרו (רש"י ד"ז ע"ב) אלא שהחסדים ורחמים גמורים שנעשין ע"י
במדבר י' כ"ט מספרי) :למה נקרא שמו יתרו, (עיין בבנין אבות ע' קצ"ג). המתקת הגבורות ,חביבין יותר ויותר ,מחסד
ע"ש שייתר פרשה א' בתורה .הענין ,כי יש נ"ג .אפילו כשנופל ממדרגתו ,יהיה דבוק
שכל נקרא כששורים בג' חוליות דגולגלתא בבורא במחשבה קטנה[ ,כי] לפעמים יש גם שם (פר' נח אות עז): אל שבכל היום בלא המתקת הגבורות וכו'.
[צ"ל חללי דגולגלתא .המסדר] ,שכל והבנה ודעת, כן קטנות למעלה ,בזעיר אנפין ,ומכח אותה שורש התפלה לקשר דין המלכות ,ולמתק
ובדעת יש אהוי"ר ,ואהוי"ר חד נינהו .ובאמת הקטנות יבא לגדלות .כמו בגחלים ,אם יהיה הדינין בשרשה שהוא בינה ,כמו שכתבתי שם (ליקוטים לפר' כי תשא) ,וז"ל:
אהבה בלא יראה לא כלום ,כי מחמת שאינו ניצוץ אחד שנשאר ,יכול לנפח בהם הרבה ,עד במקום אחר בשם מורי זלה"ה( .בן פורת יוסף האדם צריך לקרב הטבעיות לאלקות,
נכנס ביראה ,דכתיב בי' (תהלים קי"ח כ') זה שיהיה מדורה גדולה ,לאפוקי אם לא יהיה אף ולהבין שהכל מאתו יתברך ,רק שעתה אין הנס
השער לד' צדיקים יבואו בו ,א"א לכנוס בשער ניצוץ קטן ,לא יכול לנפח אש .כך אם לא יהיה דקט"ז ע"ב). באתגליא וצריך להתלבש בטבעיות .וכשאדם
האהבה .ואע"ג שנראה לו שאוהב ד' באמת, דבוק במחשבה קטנה תמיד בו יתברך ,יכבה מאמין בזה ,ממתיק הגבורות ונהפכים לחסד
אינה אהבה שלימה ,רק מפני שהאדם מורגל נשמתו לגמרי ח"ו( .ליקוטים יקרים דט"ו ע"ב, באור לשמים (עמ' שנ"ג ט"ב בא"ד ולי נראה),
במיני אהבה ,יכול לדמות בעיניו כאלו השי"ת וז"ל: וכו'.
אוהב ג"כ .אבל באמת צריך מתחלה מדת ובכתר שם טוב דכ"א ע"א קצת בשינוי לשון)
יראה ,ואז יבוא לאהבה שלימה .וזה נקרא ש' ולי נראה כי א"י בכוונות על תפילת מנחה שם (ליקוטים לפר' ויקהל) ,וז"ל:
של ד' רישין ,אהבה ויראה ,ואז יכול להעלות נ"ו .כשיהיה בקטנות ,יהיה גם כן בדבקות (סידור האריז"ל) ,שהשפע הולכ(ו)ת מש"י אין הדינין נמתקין אלא בשרשן שהוא
ממעלה התחתונה למעלה .זהו שייתר פרשה גדול עם השכינה .ואחר כך ברגע אחד ,תיכף נהורין מחו"ב ,ופעמים נק' יש ,ושניהם אמת, בבינה ,ששם דינין מתערין מינה ,והוא בחי'
כשיחשוב בעולם עליון ,מיד הוא בעולמות כי יש הוא מחכמה -יש מאין ,וש"י מבינה, תשובה וכו' .היינו ,כי צריכין להבין דבר מתוך
א' ,שנעשה של ד' רישין ,כאמור. עליונים ,שכמו שאדם מחשב שם הוא ,ואם לא והבן בחכמה חכם בבינה (ס"י פ"א מ"ג) .וכאשר דבר ,שהגם שלמראה עינים נראה איזה דבר
וזש"א משה (במדבר י' ל"א) :והיית לנו היה בעולם עליון לא היה מחשב כלל( .צוואת האורות הנ"ל באים לעולם הבנין ,נחלקים שהוא בחי' דין ,אבל באמת אין זה אלא ידו
לעינים .כי עין רואה ולב חומד (רש"י במדבר ט"ו פשוטה לקבל שבים ,ועי"ז יומתק הדין ויתהפך
הריב"ש ד"ה ע"א)
ובאור הגנוז (פר' נשא) ,וז"ל:
בשם הריב"ש ז"ל ,פעמים האדם חושב
שכמו שמסתכל בדברים גשמיים ,כן מסתכל
