Page 80 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט אמק‬ ‫אגרת ב'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫קמ אגרות‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫לידע שהוא בקטנות‪ ,‬על ידי דעת זה טז) נמתקים הדינים בשרשם‪. ,‬כי ה"ג מנצפ"ך בדעת‬
‫זעיר אנפין‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫עיין מאור עינים (פר' ויצא)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫דע‪ ,‬כי כל הדינים כאשר הם מתפשטים‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫אין הדינין נמתקין אלא בשרשן‪ ,‬שהוא עולם‬ ‫והולכים‪ ,‬הם רעים‪ .‬וכאשר השרש שלהם‬
‫הבינה‪ .‬כי ע"י שבאין עליו דינין‪ ,‬שהם בחי'‬ ‫יפול ברעה ח"ו‪ ,‬כיון שאינו ממתיק הדינים‬ ‫עוד יתכן לפי ליקוטי אמרים לרמ"מ זיע"א‬
‫התגברות הגבורות‪ ,‬ועי"ז נותן אל לבו ומדבר‬ ‫מאיר בהם‪ ,‬הם מתבטלים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫בשרשם‪ ,‬שורים עליו דינים הנ"ל ר"ל‪.‬‬ ‫(עמוד ד')‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫דיבורי התורה ותפלה בדחילו ורחימו‪ ,‬שעי"ז‬ ‫וז"ל פרי ע"ח (שער השופר פ"א)‪ :‬אמנם‬
‫אוחז א"ע בבחי' דעת‪ ,‬שהוא בחי' כלליות‬ ‫יהיה בידך הקדמה אחת‪ ,‬כי כל המתקות‬ ‫וזהו (בראשית כ"ה כ"ז) ויעקב איש תם יושב‬ ‫כתיב (זכרי' י"ד ט') ביום ההוא יהי' ד' אחד‬
‫חסדים וגבורות‪ ,‬בחי' דחילו ורחימו‪ ,‬והדעת‬ ‫הדינים אינם אלא ע"י שרשם ממש‪ ,‬כי הדינין‬ ‫אוהלים‪ ,‬יעקב אבינו לא מ"ת (תענית ה' ב')‪ ,‬לא‬ ‫ושמו אחד‪ .‬הענין‪ ,‬כשקוראין לאדם א' בשמו‪,‬‬
‫מאחד ומקשר אלו הדבורים לעולם המחשבה‬ ‫העליונים אשר הם נמתקים‪ ,‬הם עצמם מכפים‬ ‫הי' בשבירה‪ ,‬אלא שלם שהוא ת"ם‪ ,‬לכן יושב‬ ‫הרי האדם עומד במקום אשר אינו רואה אותו‬
‫וכו'‪ .‬ונמצא כי נכללו הגבורות בחסדים ונתעלו‬ ‫את הדינין‪ ,‬וממתיקים און בכח אותו ההבל‪.‬‬ ‫אהלים כאמור לעיל‪ .‬והנה האדם שצריך לבקש‬ ‫אצלו‪ ,‬רק בשמו קוראהו‪ .‬כן הוא ד' אלקים‪,‬‬
‫לעולם המחשבה‪ ,‬מקום שאין שם דינים כלל‬ ‫ולכן אל תתמה מכל מה שכתבנו בענין זה‪,‬‬ ‫רפואה או פרנסה‪ ,‬לא יכוין ח"ו לתועלת‬ ‫שהוא יראת עונש‪ ,‬כי כתיב (ישעי' מ"ד ו')‬
‫רק רחמים פשוטים‪ ,‬ועי"ז נמתקין הדינים‬ ‫איך ע"י שרשי הדינין אנו כופין הדין ומבסמין‬ ‫עצמו‪ ,‬רק מפני שהאדם כלול כל העולמות‪,‬‬ ‫ומבלעדי אין אלקים‪ ,‬שהוא מדה"ד‪ ,‬בענין שם‬
‫בשרשם‪ ,‬ונבדל הטוב מהרע‪ .‬והרע‪ ,‬היינו סוגי‬ ‫וכפי הבחי' שחסר לאדם‪ ,‬חסר בעולמות‬ ‫שאינו עצם הדבר עצם היראה‪ ,‬רק ענין קריאת‬
‫אותו‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ששם שרשו‪ .‬וע"ז יתפלל כי לא יחסר למעלה‪.‬‬ ‫שם‪ .‬אמנם עיקר הוא יראה בגין דאיהו רב‬
‫הדינין‪ ,‬נופלין למטה‪.‬‬ ‫ובע"ח ח"ב (שער פרצופי זו"ן פ"ה) כתב‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫כמ"ש מורי ריב"ש‪ :‬אין עומדין להתפלל אלא‬ ‫ושליט‪ ,‬הוי' המהוה כל הויות‪ .‬ואלו הי' מסלק‬
‫וכאשר שמעתי בשם הבעש"ט זלה"ה פי'‬ ‫ע"י האורות (פניו) פנים מתמתקים הדינין‬ ‫מתוך כובד ראש (ברכות ל"א א')‪ ,‬ר"ל מה שחסר‬ ‫שפעו‪ ,‬הי' הכל אפס ותוהו‪ .‬וזהו העיקר והעצם‪.‬‬
‫הש"ס דגטין (דף ז'‪ :).‬שלח ליה מר עוקבא‪ ,‬בני‬ ‫בראש‪ ,‬הם העולמות שלמעלה‪ ,‬ויובן‪ .‬כי דרך‬ ‫ולעתיד יהי' ד' אחד ושמו אחד‪ ,‬ויובן‪ .‬וזהו‬
‫אדם העומדים עלי ובידי למוסרם למלכות וכו'‬ ‫כנודע‪ ,‬ומתבטל כח החיצונים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫מי שיש לו בן שאינו הולך בדרך הישר ומעקש‬ ‫(ש"ב כ"ב ל"א) אמרת ד' צרופה‪ ,‬כשמחבר אל‬
‫שרטט וכתב ליה‪ :‬דום לה' והתחולל לו‪ ,‬השכם‬ ‫וכאשר יש דינים בעולם או על יחיד‪ ,‬צריך‬ ‫דרכיו‪ ,‬ואומרים שאביו מצער והולך בלי ראש‪.‬‬ ‫הוי' שהוא אמירה‪ ,‬לשון חיבור‪ ,‬אז היא צרופה‪,‬‬
‫והערב עליהם לבית המדרש‪ ,‬והוא יפילם‬ ‫לעשות מעשים טובים ע"י מחשבה דיבור‬ ‫וכשהבן חכם וישר‪ ,‬מתרחבת דעתו של אביו‪,‬‬ ‫כי אלקים הוא דין‪ .‬וכשמעלה ומחבר למעלה‬
‫לפניך חללים חללים‪ .‬היינו שע"י שישכים‬ ‫ומעשה‪ ,‬וזה ממתיק את הדינים‪ .‬ולאו דווקא‬ ‫ונתרחבו המוחין של אביו אם חכם בנו כנ"ל‪.‬‬ ‫אל הוי' המהוה כל הויות‪ ,‬נעשה צירוף אחר‪,‬‬
‫ויעריב עליהם לביהמ"ד‪ ,‬ימתקו הדינין ההם‬ ‫ביטול הדינים‪ ,‬כי יש צורך בגבורות ודינים‪,‬‬ ‫כן כ"י (כביכול)‪ ,‬באלף אלפי הבדלות עד אין‬ ‫כי כשנמתקו הדינים בסוד ריח ניחוח‪ ,‬נעשה‬
‫המלובשין באותן בני אדם שקמו עליו להצר‬ ‫(עיין באגרת הקודש של בעה"ת (אות י"ב‪-‬י"ג)) כדי‬ ‫קץ‪ ,‬כשחסר למטה הוא מפני שאין שפעו ית'‬ ‫מאלקים צירוף אהלים‪ ,‬שהוא אהלי בשמי' ריח‬
‫לו‪ .‬כי מה שיש לאדם צרים למטה‪ ,‬הוא על ידי‬ ‫לתת מדה ושיעור‪ ,‬וזה הצינור שדרכו נמשך‬ ‫נשפע‪ .‬ובכ"מ אשר שפעו שם לא יחסר‪ ,‬אלא‬ ‫ניחוח‪ ,‬שאמר ונעשה רצונו‪ .‬וזהו (ברכות ט"ז א')‬
‫התגברות סיגי הדינים והגבורות‪ ,‬ומתלבשים‬ ‫שפע החסד‪ .‬והתחלה של הבריאה היא בדין‪,‬‬ ‫שנתצמצם ונתעכב ולא נתפשט השפע מפני‬ ‫למה נסמכו אהלים לנחלים‪ ,‬מה נחלים מעלין‬
‫בבני אדם למטה שהם ראויים לכך שיתגלגל‬ ‫כמ"ש חז"ל‪ :‬בתחלה עלה במחשבה לברוא את‬ ‫חסרון המקבל‪ ,‬שגרם ופגם בעולמות ששם‬ ‫את האדם מטומאה לטהרה‪ ,‬אף אהלים כן‪.‬‬
‫העולם במדת הדין‪ ,‬אלא המתקת הדין הוא‬ ‫פי'‪ ,‬שממתיק הדינים שלמטה‪ ,‬ומעלם לטהרה‪,‬‬
‫חוב על ידם‪.‬‬ ‫בבחינת הפיכת החשך לאור‪ ,‬ולהכיר שהקב"ה‬ ‫שרשו‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הוא אהלים‪ ,‬והבן כאמור מלשון אהלי בשמים‬
‫והעצה הוא‪ ,‬לבל יתגרה בהם‪ ,‬אלא להשכים‬ ‫טוב ומטיב‪ ,‬ואין רע בעולם‪ ,‬ועיקר גילוי הרע‬ ‫ריח ניחוח‪ .‬נמצא צריך האדם להמתיק הדינים‬
‫ולהעריב עליהם לביהמ"ד בפנימיות התורה‬ ‫היה ע"י שבירת הכלים בעולם התהו‪ .‬וזו היתה‬ ‫ולפי"ז הידיעה שהוא בקטנות‪ ,‬שאין לו‬ ‫כאמור‪ .‬וזהו (משלי כ"ח י"ד) אשרי אדם מפחד‬
‫שהוא סוד הדעת‪ ,‬ע"י שילמוד ויתפלל בדחילו‬ ‫תוצאה של שימוש בכלים ע"י עוות ושמוש‬ ‫יראה עילאה‪ ,‬אבל כיון שיש לו יראת העונש‬ ‫תמיד‪ ,‬שיבוא למדרגת היראה העיקרית שהיא‬
‫ורחימו‪ ,‬שזה בחי' דעת ממש כנ"ל‪ .‬והנה גם‬ ‫שלא כהלכה‪ ,‬כמ"ש‪ :‬והאלקים עשה את‬ ‫כמבואר שם‪ ,‬נמתקים הדינים בשרשם‪ ,‬בדרך‬
‫הגבורות הנפולין הם אותיות נפולין‪ ,‬ולכך‬ ‫האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים‪ .‬ולכן‬ ‫תמידית‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬
‫מספרין ועוסקין בענייני המאורע שבא עליו‬ ‫כאשר יש התעוררות דינים‪ ,‬אין לבטלן אלא‬ ‫שמבואר שם‪.‬‬ ‫וכל היראות שבאו בלבו ישובו אל העיקר‬
‫באותיות‪ ,‬ע"י שבאים מאותיות נפולין‪,‬‬ ‫להמתיקן‪ ,‬ואז אדרבה יימשך מהם רחמים‬ ‫הראשון וממתיקים‪ .‬אמנם מי שדוחה מעליו‬
‫והאותיות שמדברין מן המאורע ההוא הן‬ ‫מרובים וחסדים גדולים‪ .‬והרי כמה מקורות‬ ‫טז) נמתקים הדינים בשורשם וכו'‪ .‬כדי‬ ‫יראת העונש לגמרי‪ ,‬ואינו מניחה להביאה אל‬
‫הן ממש אלו האותיות הנפולין‪ ,‬שמהן באו‬ ‫להבין בשורש מושג המתקת הדינים בשרש‪,‬‬ ‫לבו לתקנה‪ ,‬זהו‪ :‬ומקשה לבו‪ ,‬כמו מי שמקשה‬
‫אלו הדינין‪ ,‬וע"כ באחזו באותיות התורה‬ ‫השופכים אור על הענין הזה‪:‬‬ ‫עיין בראשונה בשער ההקדמות (ס"ח ב'‪ ,‬פ"ו‪,‬‬ ‫על הדבר‪ ,‬ואינו חפץ בתיקונו וסותר הדבר‪ ,‬אז‬

‫ב')‪ ,‬וז"ל‪:‬‬