Page 75 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט הלק‬ ‫אגרת ב'‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫ממציאותו כמו קודם עולם התיקון‪ ,‬וזה סוד‬
‫קברות התאוה שכתוב בספר ברית מנוחה‬
‫וכו'‪ .‬והוא סוד המבול‪ ,‬ויפתחו ארובות השמים‬
‫וכו'‪ .‬ולכך תיקן השי"ת שיעסוק לפעמים זמן‬
‫מה בצרכי הגוף אכילה ושתיה ומעט להתעסק‬
‫בצרכי פרנסתו‪ ,‬גם שיש לו מדת הסתפקות‪,‬‬
‫וע"י ביטולו מעבודת ד' בזמנים אלו ינוח‬
‫הנשמה‪ ,‬וכח השכלי יתחזק לחזור ולעסוק‬
‫בעבודת ד' אח"כ‪ ,‬וזהו והחיות רצוא ושוב‬
‫ודפח"ח‪ .‬אך שאין זה לשונו כי הוספתי מעט‪,‬‬
‫וכל זה כשאדם עושה במשקל שכלו הקדש‬
‫שאינו מבטל מעסק התורה ועבודת ד'‪ ,‬רק‬
‫זמן מה שינוח כח הנשמה ולא יתבטל הנשמה‬
‫ממציאות‪ ,‬זה נקרא עובד ד' בגשמי וברוחני כל‬
‫ימיו‪ .‬מאחר שהגשמי הוא כסא לרוחני‪ .‬ובזה‬
‫יובן מה שארז"ל לפעמים ביטולה של תורה‬
‫זהו יסודה‪ ,‬אבל אם מבטל יותר משיעור הנ"ל‬
‫או מבטל עסק התורה לגמרי וכו'‪ ,‬א"כ חזר‬
‫נראין הדברים שאין לכם אפילו יראה תתאה‬
‫הדבר לקלקולו‪.‬‬
‫אמנם יש הפרש בין זה שמבטל יותר‬
‫מהשיעור וכו' ובין זה שפירש לגמרי‪ .‬כי זה‬
‫שביטל הרבה יותר משיעור הנ"ל והלך בחושך‬
‫כמה זמנים ע"י איזה סיבה או מניעה‪ ,‬מכל‬
‫מקום אחר שחזר לעסוק בתורה ועבודת ד'‪ ,‬יש‬
‫יתרון לאור מן החושך‪ ,‬ר"ל שיש לו יותר תענוג‬
‫בבחי' אור שנמשך מן החושך‪ .‬כ"ש במ"א בשם‬
‫עולה ויורד בעבודת הש"י‪ ,‬כדי שיהיה תענוג‬
‫מורי זלה"ה‪.‬‬ ‫שהוא עיקר עבודת ה'‪ .‬וכמו ששמעתי ממורי‪,‬‬
‫וזהו ענין מי יתן טהור מטמא לא אחד וכו'‪.‬‬
‫משא"כ זה שפירש לגמרי מהתורה‪ ,‬שנשאר‬
‫בחושך בלי אור כלל‪ ,‬וכמו שארז"ל מעוות לא‬
‫יוכל לתקון זה ת"ח שפירש מן התורה ר"ל‪,‬‬
‫דאילו חזר היה מתמלא החסרון ע"י התענוג‬
‫שיש יותר‪.‬‬
‫ובזה יובן‪ ,‬אמר רבי אלכסנדרי‪ :‬גלוי וידוע‬
‫לפניך שברצוני לעשות רצונך‪ ,‬ר"ל להתלהב‬
‫תמיד בעסק התורה ועבודת ד'‪ ,‬ומי מעכב‪,‬‬
‫ובעבודת ה'‪ .‬ואם מתלהב תמיד‪ ,‬היה בטל‬
‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫ומק אגרות‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫חבלים‪ ,‬היינו מה שנשבר לבו ונופל במרירות‪,‬‬ ‫יום כיום‪ ,‬והכל לפי העת‪ ,‬עד שיבא יראת ה'‬ ‫מתדבק ביראת ה' לחיים‪ .‬ואותם המתיראים‬
‫הוא בנעימים‪ ,‬רוצה לומר שאחר כך מתענג‬ ‫בלבבו ופחד ה' מהדר גאונו באמת‪ ,‬ולא בדמיון‪.‬‬ ‫מטעם עונש דמלקיותא ולא מטעם מצוה‪,‬‬
‫בנעימות עריבות מתיקות ידידות יראת ה'‪,‬‬ ‫שהרי‪ :‬ואסלדה בחילה כתיב‪ ,‬כאדם הסולד ידו‬ ‫עליהם נאמר‪ ,‬מגורת רשע היא תבואנו (משלי‬
‫כי כלתה וגם נכספה נפשו לעלות בתשוקה‬ ‫שנבהל‪ ,‬ונזדקר לאחוריו מפני הפחד‪ .‬וידוע‪,‬‬ ‫ח')‪ ,‬כי היראה דסיומא שולטת עליו ומלקי‬
‫שהיראה נקראת פתח ושער‪ ,‬וזהו‪ :‬ראה שאין‬ ‫ליה‪ .‬ומבחינה זו‪ ,‬שהסיום של היראה שוכנת‬
‫נפלאה לעלות לפני ה'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫פתחיהן מכוונין‪ ,‬שאין היראות של כ"א מכוון‬ ‫ברצועה רעה לאלקי לחייבא‪ ,‬נקראת גם‬
‫לחבירו‪ ,‬אבל כל חד לפום דרגא דיליה‪ :‬הגדול‬ ‫היראה העליונה הקדושה בשם ראשית דעת‬
‫ובאור המאיר (פר' בראשית)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫לפי גדלו‪ ,‬והקטן לפי ערכו מיראת העונש‪.‬‬ ‫יראת ה'‪ ,‬להורות שיש להדבק רק בבחינת‬
‫ידוע כי א"א לאדם להיות עומד תמיד‬ ‫וכמ"כ הגדולים לפעמים בעצמן אינם מכוונים‬ ‫הראשית שלה‪ ,‬שהיא יראת ה' לחיים‪ .‬ולהשמר‬
‫במדרגה עליונה‪ ,‬בסוד והחיות רצוא ושוב‪,‬‬ ‫כפעם בפעם‪ ,‬וכל מגמתם רק להכניס יראה‬ ‫מהיראה דמלרע‪ ,‬שהיא הרצועה בישא‪ .‬ועי"ז‬
‫לזה צריך גם יראה תתאה‪ ,‬כדי לשרוף בה‬ ‫ופחד ה' בלבם‪ ,‬ולהשרות שכינה עליהם‪.‬‬
‫המחשבות זרות המתעוררין אז בשעה שהוא‬ ‫וזהו‪ :‬מה טובו אוהליך בישובן‪ ,‬ומשכנותיך‬ ‫נתקן החטא דעצה"ד‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫במדריגה תחתונה‪ .‬וע"ד ששמעתי מהרב‬ ‫בחורבנן‪ ,‬היינו בחי' יראת הרוממות‪ ,‬ויראת‬
‫הגדול המגיד ז"ל‪ ,‬שביאר ע"פ כי אמרתי רק‬ ‫העונש‪ .‬ולכן אמר‪ :‬ראוי שתשרה עליהם‪ ,‬היינו‬ ‫ואשר נראה בזה‪ ,‬שזה דרכו של בעש"ט‬
‫אין יראת אלקים במקום הזה וכו'‪ .‬ולכאורה‬ ‫להתבונן בכל תופעה והתעוררות לקשר אותו‬
‫הוה ליה למימר אין אהבת אלקים‪ ,‬כיון שראה‬ ‫כנ"ל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בשורש‪ ,‬ובאשר לכך מחשבת יראה צריכה‬
‫אותם עסוקין באהבה רעה של ניאוף‪ .‬אמנם כך‬ ‫לעורר את הירא לשורש‪ ,‬ולהשתמש במדרגתו‬
‫אמר להם‪ :‬בראותי עסקיכם באהבה של ניאוף‪,‬‬ ‫ובקדושת לוי (פרשת עקב)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫באשר הוא‪ ,‬כדי לקשר אותה למדרגה יותר‬
‫ידוע שיש ב' בחינות יראה‪ :‬בחינת יראה‬ ‫עליונה עד ליראת הרוממות‪ .‬והמחשבה‬
‫השורפת את אהבות רעות‪ ,‬ולזה אמרתי בלבי‪:‬‬ ‫עילאה‪ ,‬ובחינת יראה תתאה‪ .‬בחינת יראה‬ ‫הפשוטה שיש בה כח לקשר יראה זו ליראה‬
‫רק אין יראת אלקים במקום הזה‪ .‬וכך שמעתי‪,‬‬ ‫תתאה‪ ,‬הוא בחינת יראת חטא‪ ,‬ואין זה בחינת‬ ‫שורשית‪ ,‬היא הנאמר כאן שידו פשוטה לקבל‬
‫יראת העונש לבד‪ ,‬אשר גם פחותי הערך יש‬
‫ודפח"ח‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שבים‪.‬‬
‫להם יראה זו‪ ,‬כי זה לא נקרא יראת חטא‪.‬‬
‫ובתוי"י (תזריע אות ב')‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫אמנם יראת חטא‪ ,‬הוא למעלה במדריגה‬ ‫ועיין בפרי הארץ (פרשת בלק)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫עוד י"ל‪ ,‬והחיות רצוא ושוב‪ ,‬כי תענוג‬ ‫מיראה זה‪ ,‬שיראת חטא נקרא מה שמתיירא‬ ‫ידוע כי עיקר יראת ה' הוא יראת הרוממות‬
‫תמידי נעשה טבע‪ ,‬ואינו תענוג‪ .‬לכך האדם‬ ‫מפני החטא מחמת שהוא נגד רצון ה'‪ ,‬דאינו‬ ‫ירא בשת‪ .‬ואית יראת העונש וכו'‪ .‬מפני‬
‫רוצה להיות נכרת ונבדל מה'‪ ,‬רק חפצו ורצונו‬ ‫שלפעמים א"א לכוף את יצרו ביראת‬
‫להתקרב לה'‪ .‬ושרש בחינת יראה זה‪ ,‬נובע‬ ‫הרוממות‪ ,‬וצריך לזכור יראת העונש אפילו‬
‫וז"ש זאת תורת העולה‪ ,‬כי המיעוט שאין עולה‬ ‫ממקור התבוננותו והסתכלותו בגדולת הבורא‬ ‫גדולים וצדיקים‪ ,‬כמארז"ל‪ :‬ואם לאו יזכור לו‬
‫לו עבודה תמה ומצטער הוא‪ ,‬התכלית של‬ ‫ית'‪ ,‬איך שהוא עיקרא ושרשא דכל עלמין‪,‬‬ ‫יום המיתה וכו'‪ .‬והענין הוא‪ ,‬שהכל לפי העת‬
‫וסובב וממלא כל עלמין‪ ,‬וכל העולמות ונשמות‬ ‫והזמן והמקום וחוזק היצר ותוקפו‪ ,‬הגם שאין‬
‫עליה‪ ,‬שיהיה לו אז יותר תענוג‪ ,‬וק"ל‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ומלאכים ושרפים ואופנים וחיות הקודש הם‬ ‫יראה זו תכלית‪ ,‬אעפ"כ כדי לסור ממוקשי‬
‫כאין וכאפס נגדו‪ ,‬וכל קיומם הוא רק מאור‬ ‫מות‪ ,‬ולכוף את יצרו‪ ,‬גם זה לטובה‪ .‬ושכינה‬
‫ובבן פורת יוסף (פר' בא)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫וחיות הנשפע להם מהבורא ית' בכל עת ורגע‪,‬‬ ‫שרויה ביניהם‪ ,‬ולכן א"א לשום אדם לכוין‬
‫שמעתי ממורי ז"ל ענין והחיות רצוא ושוב‬ ‫כאמור‪ :‬המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה‬ ‫מעשיו ומחשבותיו ודרכיו לדרכי איזה צדיק‪,‬‬
‫(יחזקאל א' י"ד)‪ ,‬כי כל דבר חושק ומתלהב‬ ‫בראשית‪ ,‬ובהעדר רגע אחד האור והחיות‪ ,‬חס‬ ‫בכדי שיהיה כמותו‪ ,‬מפני שלפעמים לא יועילו‬
‫לחזור לשרשו לדבק שם‪ ,‬לכך הנשמה תתלהב‬ ‫לו מוסרי אותו צדיק והנהגותיו‪ ,‬ואפילו אדם‬
‫תמיד לדבק בשרשה למעלה ע"י חשק בתורה‬ ‫ושלום היה כולם כלא היה‪.‬‬ ‫אחד א"א להיות שוה בעניניו ודרכיו ומוסריו‬