Page 70 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט אנק‬ ‫אגרת ב'‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫כי באמת לולי השבירה לא היה שום רע‬
‫ושום חומרי‪ ,‬רק כל הברואים היו דביקים‬
‫בבורא ית"ש‪ ,‬כמו האופנים והשרפים וחיות‬
‫הקודש‪ ,‬אפילו בהמות‪ ,‬וכמו שיהיה לעתיד לבא‬
‫בביאת המשיח אי"ה במהרה בימינו‪ ,‬שיוברר‬
‫הטוב‪ ,‬והסיג יכלה והרע יכלה‪ ,‬ואז (ישעיה מד‪,‬‬
‫כג) פצחו הרים רנה‪( ,‬תהלים צו‪ ,‬יב) וירננו עצי‬ ‫אותו הזמן בתענוג שפל וגרוע של השליח‪,‬‬
‫היער‪( ,‬ישעיה יא ו) וגר זאב עם כבש‪( ,‬שם יא‬
‫ט) ולא ירעו ולא ישחיתו‪ ,‬וכל זה לפי שיתגלה‬
‫הקדושה של השי"ת מהקליפות‪ ,‬אפילו דומם‬
‫וצומח ובעלי חיים‪ ,‬לפי ערך נפשם יהיה להם‬
‫ידיעות ודביקות הבורא ית"ש‪ ,‬כל שכן אנחנו‬
‫בני ישראל עם קרובו‪ .‬אבל השבירה גרמה‬
‫התרחקות והתעבות ושכחה ופירוד מהשי"ת‪,‬‬
‫והכל למען נסותנו להטיבנו באחריתנו‪,‬‬
‫כשנזדכך במעשנו ונברר הטוב מהרע על ידי‬
‫שזה נזדמן לו מאת השי"ת‪ .‬למשל בענין יראה‪,‬‬
‫דביקות הבורא ית"ש‪.‬‬
‫ועיקר הבירור של השבירה אי אפשר‬
‫להיות אם הוא דבוק ומתאוה ומתענג לתענוג‬
‫החומרי ח"ו‪ ,‬כי האיך יברר אם הוא חושק‬
‫לפסולת ברצונו‪ ,‬אבל הבירור הוא אם הוא‬
‫דבוק בהשי"ת בדחילו ורחימו‪ ,‬ומביאו היראה‬
‫לאין‪ ,‬ואין היא חכמה‪ ,‬ור"ל שמבין בהכרה‬
‫גדולה ועצומה שתענוג זה הוא נמאס‪ ,‬והבל‬
‫בעיניו‪ ,‬וברצונו לא היה עושה זה התענוג‬
‫הגשמי כמו אכילה ושתיה וזווג‪ ,‬רק הוא‬
‫מוכרח מאת השי"ת מחמת שיש בזה ניצוץ‬
‫מאהבת הבורא ותענוגיו‪ ,‬שנתגשם ונעשה‬
‫פסולת וחומרי‪ ,‬והוא על ידי זה התענוג מפריד‬
‫את עצמו מהפסולת‪ ,‬ונמאס בעיניו תאוות של‬
‫ושולח לעוררו בפסולת האהבה‪ ,‬שהוא שליח‬
‫הפסולת מחמת חכמה‪.‬‬
‫כמו מי שהוא חכם ומביאים לו איזה דבר‬
‫גרוע‪ ,‬מטבע או בגד‪ ,‬והוא נצבע בצבע טוב‬
‫מאד‪ ,‬מי שהוא כסיל דומה לו שהוא טוב כלו‪,‬‬
‫והחכם מבין שהצבע הוא טוב‪ ,‬אבל עצמותו‬
‫רע‪ ,‬ומפריד בחכמתו הטוב מן הרע‪.‬‬
‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫קל אגרות‬
‫ליקוטים וביאורים‬
‫מי שיחפוץ המלך ביקרו‪ .‬והאיש אשר המלך‬ ‫יתברך‪ ,‬הוא בא על ידי הצדיק העובד השם‬ ‫נרמז גם כן בכתבי האר"י ז"ל‪.‬‬
‫חפץ ביקרו ושולח אחריו‪ ,‬אם הוא שוטה‪ ,‬אזי‬ ‫יתברך באהבה רבה ויראה ודבקות‪ ,‬ומייחד‬ ‫וזהו נראה פירוש הפסוק‪ :‬לריח שמניך טובים‬
‫משמח ומתענג עם השליח ששלח המלך אליו‪,‬‬ ‫שמו הגדול באמת‪ ,‬אזי השם יתברך משפיע‬ ‫שמן תורק שמך‪ ,‬שאפילו בעת שהצדיק נופל‬
‫אבל מי שהוא חכם מבין שכיון שתענוג זה רק‬ ‫לו לצדיק עוד שפע קודש‪ ,‬ומביאו אל אחדות‬ ‫ממדריגתו‪ ,‬זהו שמן תורק שמך‪ .‬ששמן‪ ,‬היינו‬
‫בחוץ מבית המלך‪ ,‬בשליח של המלך‪ ,‬מה יהיה‬ ‫האמיתי‪ ,‬ע"ד מארז"ל‪ :‬שאמר הקדוש ברוך‬ ‫תורה ומעשים טובים‪ ,‬ואפילו בעת שהשמן‬
‫בבית המלך ולפני המלך בעצמו‪ ,‬ומה לי לאבד‬ ‫הוא‪ ,‬אתם עשיתם לי חטיבה אחת בעולם‪,‬‬ ‫תורק ונופל ממדריגתו‪ ,‬עכ"ז לריח שמניך‬
‫פירוש‪ :‬שעשיתם לי החטיבה הזאת ליחד‬ ‫טובים‪ ,‬הריח והרשימה שנשאר בו ממעשים‬
‫מוטב באותו הזמן לידבק ולמהר לילך אל‬ ‫שמי‪ ,‬וזהו אחת‪ ,‬רוצה לומר אל האחדות‪,‬‬ ‫הקודמים שהיו טובים‪ ,‬הרשימה הזאת הם‬
‫המלך ולהתענג שם‪ ,‬כיון שאני רואה שהמלך‬ ‫ואני אעשה אתכם חטיבה אחת‪ ,‬רוצה לומר‪:‬‬ ‫טובים‪ ,‬אפילו בעת ששמן תורק שמך‪ ,‬שנפל‬
‫שלח אחרי לעשות לי עונג‪ ,‬אקח קל וחומר‬ ‫גם אנכי אביא אתכם אל האחדות‪ ,‬לעורר‬ ‫הצדיק ממדריגתו‪ .‬אך למה ברא שיפול הצדיק‬
‫לבבכם והפנימיות שבכם בדביקות וקדושה‬ ‫ממדריגתו‪ ,‬על זה אמר על כן עלמות אהבוך‪,‬‬
‫מזה התענוג‪ ,‬ועל ידי זה אחשוק למהר לילך‪.‬‬ ‫אל האחדות‪ .‬ועל ידי שהשם יתברך משפיע‬ ‫ופירש רש"י ז"ל‪ ,‬שבא יתרו ונתגייר‪ ,‬ושמעה‬
‫והנמשל הוא‪ ,‬שמי שיש לו יראת ה' ואהבתו‬ ‫שפע קדושה בהפנימיות של הצדיק‪ ,‬דבר זה‬ ‫רחב ונתגיירה‪ ,‬עיין שם‪ .‬פירוש‪ ,‬שמזה שנופל‬
‫בוער בלבו תמיד כאש‪ ,‬אבל עדיין אינו מבורר‬ ‫הוא הגורם גם כן את לב בני אדם שיתעוררו‬ ‫הצדיק ממדריגתו ומתחזק לשוב אל מקומו‪,‬‬
‫לגמרי‪ ,‬ולפעמים נתעורר בו אהבה רעה או‬
‫יראה רעה או התפארות גרוע כו'‪ ,‬ידע בבירור‬ ‫בתשובה לעבודתו יתברך שמו וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫מזה נתעלה נשמת גרים כנ"ל‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫כשרואה דבר שיש לו לפחוד ממנו‪ ,‬כמו נכרי או‬ ‫ובאור הגנוז (פ' נשא)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫וכן בפנים יפות (פ' ויגש)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫כלב מפוחד‪ ,‬ומתעורר בלבו יראה מדבר זה‪ ,‬ידע‬ ‫מבלתי חברת הצדיק והדבקו בו קשה‬ ‫הצדיק חלילה לו לירד ממדריגתו הרמה‬
‫כי מן השמים שלחו לו דבר זה‪ ,‬מחמת שנתרחק‬ ‫לעשות תשובה כהוגן‪ .‬וכמעט בלתי באפשרות‬ ‫למטה במחשבתו‪ ,‬כי גורם הוצאת קדשים‬
‫ונפל במחשבתו מיראת השי"ת‪ ,‬ורוצה המלך‬ ‫כלל‪ ,‬ומה גם בדורות האלו שנתמעטו הלבבות‪.‬‬ ‫לחוץ‪ .‬רק כשצריכין להעלות איזה איש ישראל‬
‫לקראו ליראתו‪ ,‬ושולח לו זה השליח המפוחד‬ ‫אך העיקר לחבר א"ע לצדיקי הדור‪ ,‬ולקדושים‬ ‫אשר הוא בקטנות גדול‪ ,‬אז מותר להצדיק‬
‫של השבירה שבעולם הזה‪ ,‬ואם נלבב יזכור‬ ‫אשר בארץ המה‪ ,‬אשר הם יקשרו את נפשו‬ ‫לירד ממדריגתו ולהעלות אותו‪ .‬כי הירידה הוא‬
‫ויברח מזה היראה ליראת המלך‪ ,‬הואיל ודבר‬ ‫לשרשה‪ ,‬ויורו לו לשוב באמת ובלב שלם אל ה'‬ ‫צורך העליה‪ ,‬כי עי"ז הצדיק בא למדריגה יותר‬
‫זה בא לקראתו להזכירו לילך ולהתקרב מהר‬ ‫וירחמהו וכו'‪ .‬ובהיותו דבוק ונכסף אל הצדיק‪,‬‬ ‫גדולה וזוכה לראות פני השכינה‪ .‬ע"ד משל‬
‫אל המלך‪ ,‬ומה לו להתרצות אל זה השליח‪,‬‬ ‫והצדיק מקשר נשמתו למעשה בשורשו‪ ,‬ואז‬ ‫מלכותא דארעא‪ ,‬א"א לראות בקל פני המלך‪,‬‬
‫גם כחו יפה לעשות תיקוני תשובה בפני‬ ‫אך אם נאבד בן המלך שנשבה למרחקים‪ ,‬ואיש‬
‫ויברח במחשבתו ונפשו אל השי"ת‪.‬‬ ‫עצמו כראוי‪ ,‬ויקובלו לריח ניחוח ולרצון לפני‬ ‫אחד הלך לשם וסיכן א"ע בסכנה עצומה‪ ,‬שגם‬
‫וכן להיפוך באהבה גם כן‪ ,‬אם נתעורר‬ ‫ה'‪ .‬משא"כ בשבתו בביתו‪ ,‬ולא יתחבר לצדיקי‬ ‫הוא לא יהיה נשאר שם ח"ו‪ ,‬והוא עשה זאת‬
‫בו אהבה רעה‪ ,‬מפני שנפל מאהבת השי"ת‪,‬‬ ‫הדור‪ ,‬ומדמה לעצמו כי יש לאל ידו לתקן אשר‬ ‫כדי לעשות נחת רוח להמלך‪ ,‬אז תיכף בבואו‬
‫ורוצה השי"ת לעוררו ולענגו באהבתו הגדולה‪,‬‬ ‫עיוות‪ ,‬אזי אין לו תקנה ונשאר בשטותו וכו'‪.‬‬ ‫הוא רואה פני המלך בלי שום עיכוב‪ ,‬מחמת‬
‫שגרם שמחה גדולה להמלך וכו'‪ .‬כי השי"ת‬
‫של העולם הזה בענין האהבה‪ ,‬ועל דרך מה‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח‪ ,‬וצריכין‬
‫שכתבתי במשל‪ ,‬ועל ידי זה הוא העלאת‬ ‫להשתדל שכל הניצוצות הק' יבאו לידי בירור‬
‫ניצוצין משברי כלים‪ ,‬כי האהבות הרעות‬ ‫ועוד שם (פר' שופטים)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫והיראות הרעות והתפארות הרעות שהם‬ ‫הגם שילמוד אדם כל התורה וכו'‪ ,‬אינו‬ ‫ותיקון‪ ,‬ואז נזכה לחזות בנועם ה' וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫נמשכים לחומריות בלתי להתקשר להשי"ת‪,‬‬ ‫מועיל (עפ"י רוב) לזכות לתשובה שלימה‪,‬‬ ‫ובמיוחד עיין נועם אלימלך (פ' יתרו)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ולהסיר ממנו כל המסכים המבדילים‪ ,‬אם אינו‬ ‫עיקר התעוררות בתשובה ולהכיר גדולתו‬
‫הם פסולת המאנין תבירין שלא נבררו‪.‬‬