Page 67 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט זכק‬ ‫אגרת ב'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫דנק אגרות‬

‫יא) ודע‪ ,‬כי תיקון בעלי תשובה‪ ,‬העיקר הוא על ידי גדול הדור‪ ,‬שיוכל להעלותו ולקשרו‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫בשורשו וכו'‪.‬‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫זה הוא ידו ית'‪ ,‬שדוחה אותו כדי שיתקרב‬ ‫ושמעתי ממורי‪ ,‬כי א' הוא סוד אלופו של‬
‫יותר‪ ,‬בסוד שמאלו תחת לראשי וימינו‬ ‫עולם טמיר וגניז בגויה‪ ,‬ואות ב' הוא ב' אלפין‪,‬‬
‫ועיין במאור עינים (פר' בראשית)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫כבר מנקר בו ספיקות או שחושב שבכ"ז יש‬ ‫וכן ג'‪ ,‬ג' אלפין‪ ,‬עד אות ת'‪ ,‬ד' מאות אלפין‪,‬‬
‫והצדיק האמיתי צריך לקשר את עצמו עם‬ ‫אפשרות אחרת‪ ,‬שונה ממחשבה הנוכחית‪.‬‬ ‫תחבקני [וכו'‪ .‬ודפח"ח]‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫א"כ שורש אותיות התורה שקרוב יותר אל‬
‫כל המדרגות‪ ,‬אפילו עם מדרגות התחתונים‬ ‫החיות הרוחני אוא"ס‪ ,‬הוא אות א'‪ .‬ואח"כ‬
‫שהוא במקום הבחירה‪ ,‬שהוא בחינת תי"ו‪,‬‬ ‫יא) ודע כי תיקון בעלי תשובה‪ ,‬העיקר‬ ‫ובאור המאיר (פ' פקודי עמ' קפ"ט ט"א)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫יורד והולך ומתלבש זה בזה‪ ,‬ונתרחק מן‬
‫ולקרב את עצמו עמהם במדריגה אחר מדריגה‬ ‫הוא ע"י גדול הדור וכו'‪ .‬ידוע שצדיק נקרא‬ ‫ובאמת החכם אשר עיניו בראשו‪ ,‬מטהר‬ ‫החיות‪ ,‬עד אות ת'‪ ,‬שהוא מלכות שבמלכות‪,‬‬
‫בסוד תשר"ק‪ ,‬עד אות א' שהוא אלופו של‬ ‫יסוד עולם‪ ,‬שהוא היסוד שהכל נשען עליו‪,‬‬ ‫ומזכך פרטי חושיו בתכלית הזיכוך‪ ,‬לבלתי‬ ‫ששם מתלבש בתוך מחשבות רעות וזרות‪.‬‬
‫עולם‪ .‬מאחר שאפילו המדריגות התחתונות‬ ‫שיש בידו לעלות ולקשר כל נשמות ישראל‬ ‫עשות שום בחינת הרגשה ותנועה מחלקי‬ ‫וצדיקיא שלוחי דמטרוניתא אינון לקשר א"ע‬
‫נבראו באותיות התורה‪ ,‬כי גם אות תי"ו הוא‬ ‫ולהעלותם ולחבר אותם למקור מחצבתם‪,‬‬ ‫חושיו‪ ,‬כי אם בראותו טרם צאתו לידי פעולה‪,‬‬ ‫אל האותיות‪ ,‬ולהעלותן במחשבה עד מחשבה‬
‫האותיות התורה‪ ,‬שגם שם צמצם התגלות‬ ‫שיגיע מזה צד הנאה לבורא עולם‪ ,‬ולהעלותם‬ ‫עליונה‪ ,‬ואז מעלה מתהום עד רום רקיעא את‬
‫אלהותו של אלופו של עולם כאמור‪ ,‬אלא‬ ‫וכמו שנתבאר בהרבה מקומות‪.‬‬ ‫אל חוש המשותף‪ ,‬נקודה ראשונה שמשם‬ ‫נצוצי השכינה שהיו בלבושים הנ"ל‪ ,‬שנקרא זה‬
‫שהוא בסוף המדריגה רחוק מן הא'‪ ,‬על כן‬ ‫ועיין באור תורה (פרשת נח)‪ ,‬וז"ל‪ :‬ידוע‬ ‫נמשכים בחינת התחלקות החושים‪ .‬ושם‬ ‫לימוד לשמה‪ .‬לכך זוכה לדברים הרבה‪ ,‬שיש‬
‫צריך הצדיק המקשר את עצמו בבורא ב"ה‪,‬‬ ‫שמדת היסוד יש בו כח לעלות למעלה ולהוריד‬ ‫בחוש המשותף מעורבים כללותם יחד אחדות‬ ‫כמה מדריגות בכל אות‪ ,‬והוא מזכה להעלותן‪,‬‬
‫לקשר את עצמו בבחינת כל האותיות של‬ ‫ולהמשיך השפע מעילא לתתא‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫אמיתי‪ ,‬עד שיכול לראות את הנשמע ולשמוע‬
‫התורה מתי"ו עד האל"ף‪ ,‬לקרב כל המדריגות‬ ‫כולל הכל כידוע‪ .‬וכן הוא הצדיק התחתון‪,‬‬ ‫את הנראה‪ ,‬ולזה אנו מתפללים ומתחננים‬ ‫וזוכה עמהם‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬
‫לאלופו של עולם‪ ,‬שזהו עיקר עבודה השלימה‬ ‫שהוא כמו צינור המשפיע לכל הדור‪ ,‬כמארז"ל‪:‬‬ ‫לפניו יתברך בכל יום (בברכת אהבה רבה)‪ ,‬והאר‬ ‫וז"ש ויקח מאבני המקום‪ ,‬ר"ל <שיש> אבני‬
‫שיתעלו למעלה כל המדריגות התחתונות‪,‬‬ ‫כל העולם לא ניזון אלא בשביל חנינא בני‪ ,‬ר"ל‬ ‫שיש טהור <שהוא סוד א'>‪ ,‬שבו הש"י הנקרא‬
‫כנודע כל זה ממה שכתוב אצלנו במקום אחר‪.‬‬ ‫שעל ידו בא השפע לעולם‪ ,‬כמו דרך השביל‬ ‫עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך‪.‬‬ ‫מקום‪ ,‬וישם מראש"ותיו‪ ,‬לדבק [ראשו ו]‬
‫שהוא מעביר הכל דרך שם‪ ,‬כן ר"ח בעצמו היה‬ ‫ונראה הכוונה על דרך ששמעתי‪ ,‬פעם אחד‬ ‫מחשבתו לתוך פנימיות האותיות ולהעלותן‪.‬‬
‫וזהו עמוד אחד יש בעולם ומנו צדיק‪ ,‬נקרא‬ ‫כמו השביל בענין ההשפעה‪ .‬וכמו כן הצדיק‬ ‫שאלו להבעש"ט זללה"ה אחת מהדברים‪,‬‬ ‫גם מרא"ש‪-‬תי"ו‪ ,‬ר"ל להמשיך אור מראש אל‬
‫אחד‪ ,‬על שם האחדות שמייחד את עצמו עם‬ ‫הוא בבחי' סולם וכו'‪ ,‬והנה מלאכי אלהים‬ ‫ואזי פתח ספר הזוהר שהיה מונח על השלחן‪,‬‬ ‫תי"ו‪ ,‬להעלותה אל [החיות שהיא] א'‪< ,‬שהוא>‬
‫כל המדריגות שמן הארץ עד לרקיע‪ .‬פירוש‪:‬‬ ‫עולים ויורדים בו‪ ,‬כי כמו שיש לו כח להוריד‬ ‫והסתכל בו ואמר להם כל המאורע‪ ,‬ואחר כך‬ ‫ראש של תי"ו כנ"ל‪< ,‬להתקרב מן ת' עד א'‪,‬‬
‫מן סוף המדריגות‪ ,‬שהם בארציות‪ ,‬שהוא‬ ‫השפע ולהשפיע‪ ,‬כן יוכל להעלות את כל הדור‬ ‫נמצא האמת אתו שכיון בדבריו‪ .‬ושאלו פיו‬
‫בחינת תי"ו סוף המדריגות‪ ,‬ועד הרקיע שהוא‬ ‫למעלה וכו'‪ .‬וכל הרהורי תשובה שהרשעים‬ ‫הקדוש‪ ,‬וכי בשביל שפתח את ספר הזוהר‬ ‫והוא מזכה להעלותן וזוכה עמהן>‪.‬‬
‫מדריגה עליונה בחינת א'‪ .‬ולכך נקרא הצדיק‬ ‫מהרהרים בתשובה בכל יום הכל הוא ע"י‬ ‫והסתכלות מעט בזוהר יתכן לדעת ולראות‬ ‫[וז"ש וישכב במקום ההוא‪ ,‬ודרשו בזוהר ויש‬
‫גם כן כל‪ ,‬כמו שאמר הכתוב (דברי הימים‪-‬א‬ ‫הצדיק‪ .‬כי ארז"ל בת קול מכרזת בכל יום‬ ‫מרחוק‪ ,‬ואז השיב להם‪ ,‬הלא מצינו (חגיגה‬ ‫כ"ב אותיות התורה וכו'‪ .‬כי אות א' שורש כל‬
‫כ"ט‪ ,‬י"א) כי כל בשמים ובארץ‪ .‬ותרגום‬ ‫שובו בנים שובבים‪ ,‬אך מי הוא השומע זה‬ ‫יב‪ ,‬א) אור שברא בו הקדוש ברוך הוא את‬ ‫הכ"ב אותיות וכנ"ל‪ ,‬וכאשר שכב ודבק א"ע‬
‫אונקלוס‪ :‬דאחיד בשמיא וארעא‪ ,‬על שם‬ ‫וכו'‪ .‬אך ידוע מארז"ל כל דיבור ודיבור שיוצא‬ ‫עולמו היה מאיר מראש העולם ועד סופו‪ ,‬וגם‬ ‫בדביקות וחשיקה אל אותיות התורה‪ ,‬נתפשט‬
‫שהוא כלול עם כל המדריגות‪ ,‬ואחיד בשמיא‬ ‫מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך‪ ,‬והמלאכים‬ ‫האדם יכול לראות מראש העולם ועד סופו עם‬ ‫מהגשמיות]‪ .‬ויחלום <והנה סולם>‪[ ,‬ר"ל שראה‬
‫וארעא‪ .‬ולכך נקרא הצדיק יסוד עולם‪ ,‬שהוא‬ ‫הנבראים ע"י הדיבורים באמצעות הצדיק המה‬ ‫אור הבהיר ומאיר לארץ ולדרים עליה‪ ,‬וכיון‬ ‫שכל עוה"ז הוא כמו חלום‪ ,‬וכמ"ש אז היינו‬
‫כמשל הבנין שעומד על יסודו‪ ,‬וכשרוצים‬ ‫המעוררים את כל הדור להתעוררות התשובה‪.‬‬ ‫שראה הקדוש ברוך הוא שאין העולם כדאי‬ ‫כחולמים וגו'‪ .‬וראה מתועלת] עוה"ז [הוא]‬
‫להגביהו אזי מגביהין מתחת היסוד‪ ,‬ועל ידי‬ ‫וז"ש‪ :‬והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו‪ .‬בו‬ ‫להשתמש עם זה האור‪ ,‬וגנזו לצדיקים‪ .‬ואיה‬ ‫<אינו אלא> [רק שיהיה לאדם] כמו סולם מוצב‬
‫זה מתרומם כל הבנין שבנוי על יסוד ההוא‪ ,‬כן‬ ‫ממש‪ ,‬באמצעות הצדיק‪ .‬ועי"ז הצדיק מעורר‬ ‫אפוא המקום המכיל את האור הבהיר‪ ,‬והיכן‬ ‫ארצה‪[ ,‬שיעשה הכנה בעוה"ז]‪ ,‬שעי"ז יעלה‬
‫את דורו‪ ,‬מפני שהם כלולים בו‪ ,‬ומהרהרים‬ ‫גנזו‪ ,‬גנז את האור בתורה‪ ,‬שתורה אוצרו הטוב‬ ‫<ראשו>‪ ,‬ומגיע [ראשו] השמימה‪[ ,‬וכמ"ש‬

‫בתשובה‪ ,‬ויוכל הצדיק להעלותם וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫של הקדוש ברוך הוא (ר' זו"ח רות פה‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫בעוללות אפרים]‪.‬‬
‫וכשאדם לומד תורה לשמה‪ ,‬מסתכל בה בעין‬ ‫[שמעתי ממורי‪ ,‬כי] אדם השלם‪ ,‬אם יזדמן‬
‫שכלו‪ ,‬המאור הגנוז מאיר לו נתיב‪ ,‬להשכיל‬ ‫לו איזה ביטול תורה ותפלה‪ ,‬יש לו להבין שגם‬