Page 92 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט זעק‬ ‫אגרת ג'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת ב'‬ ‫חסק אגרות‬

‫ודע טו) ענין רומח‪ ,‬שכל המלחמות בעולם‪ ,‬כל המ"ז שבאדם‪ ,‬מחמת שהמלכות אינה‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫ביחוד עם דודה‪ .‬וכאשר יתן האדם דעת לזה‪ ,‬אז יראה ורעד יבוא בו‪ ,‬ונעשה יחוד יראה‬
‫בהשגה‪ ,‬שמץ מנהו ואפס קצהו‪ ,‬ולא נכנס בה‬ ‫ובאור לשמים (עמ' ק"נ)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ונורא‪ ,‬ויתפרדו כל פועלי און‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬וכבודו הוא אמונתו לבד להתדבק בו‬ ‫שכאשר האדם הוא ח"ו בצער (ובדוחקא)‬
‫ית' ע"י האמונה‪ ,‬אחר כל העיונית והשכלים‬ ‫[ובדחיקא] וצריך לישועה‪ ,‬זהו תקנתו‪ ,‬שיקבע‬
‫ליקוטים וביאורים‬ ‫שהשיג‪ ,‬שכל השגותיו אינם יכולים בו ית'‪,‬‬ ‫בלבו אמונה מושרשת שמלא כל הארץ כבודו‬
‫שהרי הוא א"ס ב"ה‪ .‬אבל כל השגותיו אינם‬ ‫ולית אתר פנוי מניה‪ ,‬ואין לך שום דבר גשמיי‬
‫בזוהר הקדוש (פ' פינחס דרל"ז ע"א)‪ ,‬וזהו ענין‬ ‫טו) ענין רומח וכו'‪ .‬עיין בעש"ט עה"ת‬ ‫רק פעולת התחזקות האמונה‪ ,‬וחוזק האמונה‬ ‫בעולם שלא יהיה בו חיות הק'‪ ,‬ואז מזה הדבר‬
‫נבואה על ידי פריחת המ"ם כידוע‪ ,‬לידע כל‬ ‫(אות ז'‪-‬י')‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫מגדיל מנהיר ומזהיר וכו'‪ ,‬מביאו אל הדביקות‬ ‫בעצמו שהיה לו דחיקא יבוא לו הישועה‪ .‬וזה‬
‫דבר אם הוא ברור וצלול במחשבתו וכו'‪( .‬דמ"א‬ ‫ותפלה יתירה‪ ,‬והארץ לעולם עומדת (קהלת א‪,‬‬ ‫החיות הקודש‪ ,‬דהיינו החיות שבקדושה‪ ,‬הוא‬
‫ח‪ .‬איתא בזוהר הקדוש (דרל"ז ע"א)‪ ,‬כי‬ ‫ארבע פנים לאחד ‪ -‬שמלא כל הארץ כבודו‬
‫פ' ויקרא ד"ה במדרש רבה)‪.‬‬ ‫ראה פינחס המ' פרח באוירא וכו'‪ ,‬ושיתף‬ ‫ד)‪ ,‬שהיא אמונה בלי שום השגה בו ית'‪.‬‬ ‫ולית אתר פנוי מניה‪ ,‬ומכל צד הוא בחינת‬
‫אליה ר' ח' וגם ו'‪ ,‬ונעשה רומח‪ .‬ע"כ‪ .‬ונבאר‬ ‫והשגת אמונה גדולה כזו‪ ,‬שאחר כל‬ ‫פנים‪ .‬וז"פ‪ :‬ישא ה' פניו אליך ‪ -‬דהיינו‬
‫י‪ .‬כתבתי במקום אחר מה ששמעתי‬ ‫זה לפי קט שכלי‪ ,‬כי שמעתי בה ממארי אא"ז‪,‬‬ ‫השכלים והעיונית והשגות הדביקות שמשיג‪,‬‬ ‫שהשי"ת ישא אותך‪ ,‬ויהיה לך בחינה שתבין‬
‫ממורי‪ ,‬ענין פינחס ויקח רומח בידו‪ ,‬דכתוב‬ ‫כי ראה והבין שמלכות הוא בלא יחוד‪ ,‬והבין‬ ‫יאמין באמת ואמונה‪ ,‬מחמת שפלות עצמו‬ ‫שלית אתר פנוי מניה‪ ,‬ומכל צד הוא בחינת‬
‫בזוהר (פ' פינחס דרל"ז ע"א) חמא אות מ' וגו'‪,‬‬ ‫זה מעצמו‪ ,‬כי האדם עולם קטן‪ ,‬ועשה יחוד‬ ‫להיותו בעיניו עפר ואפר‪ ,‬בודאי כל השגותיו‬ ‫פנים‪ ,‬וזהו פניו אליך‪ .‬ויחונך ‪ -‬ואז יהיה לך חן‬
‫וכשהמלכות בלי יחוד הוא דין אש תכלא‪ ,‬ועל‬ ‫וכו'‪ .‬ולהסביר זה בקיצור נמרץ‪ ,‬כי הבין זה מן‬ ‫אין בו לא טעם ולא ריח ולא שום דביקות כלל‪,‬‬ ‫וחסד‪ ,‬כי יש הוי"ה א' כלולה מד' בחינות‪ :‬ע"ב‬
‫ידי יחוד נעשה רחמים וכו'‪ ,‬והרגיש זה‪ ,‬ומיד‬ ‫מחשבות החסד אשר נפלו‪ ,‬והתגבר כארי ע"ד‬ ‫ובאמונתו יחיה‪ ,‬ולכן באמונה זו הוא הדביקות‬ ‫ס"ג מ"ה ב"ן שבגימטריא חן‪ .‬וזפ"ה ויאמר פני‬
‫על ידי מחשבה זו נעשה חיבור רומח וכו'‪ .‬כי‬ ‫שאמרו (באבות פרק ד') איזה גבור הכובש את‬ ‫ילכו ‪ -‬שיהיה לך בחינה שתבין שבכל צד הוא‬
‫במחשבה זו נתחבר ב' מדות‪ ,‬אני ה'‪ ,‬שהוא‬ ‫יצרו‪ ,‬וזהו מדת הגבורה מדת יצחק‪ ,‬שמספרו‬ ‫בו ית'‪.‬‬ ‫בחינת פנים‪ ,‬וע"י זה והניחותי לך ‪ -‬יהיה לך‬
‫ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬ונעשה‬ ‫ר"ח‪ ,‬ואז עלו ניצוצי החסד משבירתן ונפילתן‪,‬‬ ‫עיקר העבודה וההתקשרות בו ית'‪ ,‬להשיג‬
‫רחמים וכו'‪ .‬כי ר"ח הוא מספר יצחק וכו'‪.‬‬ ‫ונתגלה בחינת החסד על ידי הו'‪ ,‬ונעשה בחינת‬ ‫הדביקות האמיתית שאחר כל ההשגות‪ ,‬וכו'‬ ‫נייחא וכל טוב‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫שידעו כאשר עלה על מחשבתן איזה מחשבה‬ ‫רומח‪ ,‬מספר אברהם שהוא חסד‪ .‬וכן הוא בכל‬ ‫והוא אמונה לבד וכו'‪ .‬חותמו אמת‪ ,‬ואמונה בו‬
‫זרה‪ ,‬הרגישו שהוא מצד מלכות שאינה ביחוד‪,‬‬ ‫דין‪ ,‬ר"ל הוא מפני שהמלכות הוא בלא יחוד‪,‬‬ ‫ית' לדבקה בו‪ ,‬כדרך ההתקשרות כל העולמות‬ ‫וכדאי לזכור שעיקר האמונה הוא אמונה‬
‫והוא מ'‪ ,‬ומיד על ידי מחשבה זו נתחבר מ עם‬ ‫וכשתמצא בחינת חסד בדין‪ ,‬אזי נמתק הדין‬ ‫מעילה לעלול מחמת טבע תענוג ההשפעה‬ ‫למעלה מהדעת‪ ,‬וכ"ש בספר מהות הדת‬
‫רח ונעשה רמח וכו'‪ .‬ועל ידי האמנה נעשה‬ ‫בשרשו‪ ,‬ונעשה בחינת אברהם‪ ,‬ועולה הטוב‪,‬‬ ‫כנ"ל‪ ,‬שהרי א"ס הוא ית' אדון הטבע וכו'‪ ,‬אבל‬ ‫ומטרתה ע"פ אור חדש (רנ"ט)‪ ,‬וכמ"ש שמובא‬
‫רומח וכו' שעשה פינחס וכו'‪( .‬צפנת פענח די"ח‬ ‫והרע נופל‪ .‬וכן היה המעשה בנחום איש גם זו‬ ‫הדביקות וההתקשרות השפעתו ית' מאתו‬
‫(תענית דכ"א ע"א)‪ ,‬שאמר גם זו לטובה ומצא‬ ‫אינו כי אם האמונה ברצונו הפשוט להשפיע‪.‬‬ ‫שם מפרי הארץ (ע' רס"ז ט"ב)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ע"ב ושם ע"ג‪ ,‬ע"ש באריכות)‪.‬‬ ‫בחינת החסד שיש בו‪ ,‬ונמתק ונעשה חסד‪.‬‬ ‫וכשמגיע אל הדבקות‪ ,‬יבין את זאת‬
‫והוא שאמר אליהו במעשה שהיה שם מעפרא‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫באמונתו‪ ,‬כי עדיין לא השיג לא טעם ולא הריח‬
‫ט‪ .‬אמר אדוני אבי זקיני זללה"ה‪ ,‬על פסוק‬ ‫דאברהם הוא‪ ,‬והיינו בחינת אברהם שהוא‬
‫וירא פינחס וגו' ויקח רומח בידו‪ ,‬שהבין זה‬ ‫חסד‪ ,‬ואז הוא עלה והם נפלו ונשברו‪ ,‬ודי‬
‫מן מחשבותיו הטהורים‪ ,‬וזהו כלל גדול לעובד‬ ‫למבין‪ ,‬כי יש בכאן להאריך‪ ,‬והמשכיל יבין על‬
‫ה' בקדושה‪ ,‬והבן‪ ,‬לכן לקח רומח‪( .‬דגל מחנה‬ ‫פי דברי אדוני אבי זקיני זללה"ה שהריש הוא‬
‫חכמה‪ ,‬וחכמה שורשה גבורה‪ ,‬והבן‪( .‬דגל מחנה‬
‫אפרים פ' פינחס ד"ה צרור)‪:‬‬
‫אפרים סו"פ בלק)‪.‬‬
‫ובתוי"י (בחוקותי)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫שמעתי ממורי זלה"ה‪ ,‬ענין רומח‪ ,‬שכל‬ ‫ז‪ .‬וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן וגו'‬
‫המלחמות בעולם וכל המחשבות זרות שבאדם‬ ‫ויקח רומח בידו‪ .‬אמר אדוני אבי זקיני זללה"ה‪,‬‬
‫נמשך מחמת שהמלכות אינה ביחוד עם דודה‪.‬‬ ‫ויקח פינחס רומח בידו‪ ,‬ראה מם פרח באויר‪,‬‬
‫וכאשר יתן האדם דעת לזה‪ ,‬אז יראה ורעד‬ ‫ולקח הר' והח' וחיבר ונעשה רמח‪ ,‬כדאיתא‬
‫יבא בו‪ ,‬ונעשה יחוד יראה עם נורא‪ ,‬ויתפרדו‬

‫כל פועלי און וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬ע"כ‪.‬‬