Page 200 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 200
Pg: 200 - 7-Front 21-11-21
200בתוך מערבולת הימים
החקלאית והחלוצית ,המתפעלת מפרי ההדר שהיא מגדלת בעמל כפיה.
הסמלים מבטאים גם את כמיהתו של פראגר לחנך את קוראיו לאחדות ולא
לפירוד ,והכמיהה לאדמת הארץ יכולה לשמש כערך מלכד ומפרה הן ליהודי
ארץ ישראל הן ליהודי הגולה .העובדה שהמשלים נתחברו בשנה הראשונה
לשהותו של פראגר בארץ ,ופורסמו בזה אחר זה ,מרגשת ומשקפת הן את
הטרגדיה האישית שלו הן את הטרגדיה הלאומית.
סוגה נוספת בכתיבתו לילדים הייתה אקטואליה ,בכתבות אלה ִהרבה לעסוק
במערכת היחסים שבין היישוב לגולה .שם ניכרת עמדתו האמביוולנטית .באחת
מכתבותיו ,תחת הכותרת ׳חג הסוכות בוורשה הבוערת׳ ,תיאר פראגר מצב שבו
נותר ׳אתרוג אחד בקהילה היהודית בורשה – ומקורו מארץ ישראל .האתרוג
הזה זכה לכך ׳שהאוירון הפולני האחרון ,שעזב את לוד ,לקח אותו לוורשה
כמתנה מיהודי ארצישראלי לקרובו בפולין׳ .ההתרגשות שעורר האתרוג
שנשלח כמתנה הייתה רבה .הכול באו לברך עליו והדגישו את מוצאו :׳ריח
ארץ־ישראל נישא ממנו? היש עוד עולם יהודי ,חוץ מוארשה האומללה? ומה
נשמע שם בארץ־ישראל? לא ,ל ָשם המלחמה טרם הגיעה .אצלם היום חג,
יושבים בסוכה ,ואולי גם שרים?׳311.
לבו של היהודי הוורשאי נצבט ,אם מקנאה ואם מגעגועים ,וכך אולי
גם לבו של הקורא הצעיר בארץ שפראגר ניסה לעורר את רגשותיו .בפתח
הדברים ,בהדגשת הסיוע של היישוב בהטסת האתרוג ליהודי ורשה ,נדמה
שפראגר ביקש להתנחם בסולידריות שבין היישוב היהודי ליהודי הגולה .אולם
בסיפה אפשר לשמוע נימת ביקורת .הקביעה העובדתית לכאורה שהמלחמה
טרם הגיעה לארץ ישראל ,׳אצלם היום חג ,יושבים בסוכה ,ואולי גם שרים?׳
יכולה להתפרש גם כביקורת על יושבי הארץ השאננים וכניסיון לעורר אותם
מן האדישות לגורלם של יהודי הגולה ,שאינם יכולים לחוג את חג הסוכות
כבעבר312.
קידוש החיים ועמידת הילדים והנוער
נושא נוסף שפראגר עסק בו בכתיבתו לילדים קשור במושג שנטבע באותן
השנים (ומיוחס לרב יצחק ניסנבוים מגטו ורשה) :׳קידוש החיים׳ .מושג זה
נתפס בעיניו כמייצג את גילויי העמידה הנעלה של יהודים בשואה והיאחזותם
311מ׳ מארק ,׳חג הסכות בורשה הבוערת׳ ,שם ,יב ,2.10.1941 ,2-1 ,עמ׳ .5
3 12איזקסון ,׳הסביבון מהגולה׳ ,עמ׳ .92
