Page 204 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 204

‫‪Pg: 204 - 7-Front 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 204‬בתוך מערבולת הימים‬

‫הדגשת המשותף‪ ,‬קרי המסורת היהודית וקיום חג ומועד‪ ,‬חשבו העורכים‪,‬‬
‫תסייע לחיזוק ההזדהות בין ילדי הארץ לילדי הגולה‪ .‬אחרי המלחמה נראה‬

                                                   ‫שמגמה זו אף התעצמה‪.‬‬
‫פראגר הצטרף למשימה החינוכית של הדור ותרם את חלקו לחיזוק‬
‫התודעה הלאומית של שותפות הגורל היהודי‪ .‬מאז ועד פטירתו הוא התמקד‬
‫בסיפורי המורשת והמסורת היהודית בעקבות הרושם שהותירו בו המפגשים‬
‫עם ניצולי השואה במחנות העקורים‪ .‬שם‪ ,‬לדבריו‪ ,‬התוודע לגילויים רבים של‬
‫גבורה רוחנית בתקופת השואה‪ ,‬ותיעד אותם בסדרת כתבות שפרסם בעיתון‬

            ‫ַהֹדאַר בשנת ‪ 1948‬תחת הכותרת ׳עין בעין עם גבורת ישראל׳‪324.‬‬
‫הסיפור ׳פסח בגטו׳‪ ,‬שהתפרסם כשנה לאחר המלחמה (אפריל ‪ ,)1946‬עוצב‬
‫על פי הדגם החדש הזה של סיפור הזיקה ליהדות אירופה שבמצוקה‪ .‬הסיפור‬
‫פורסם ללא ניקוד וכנראה פנה לילדי כיתות ג‪-‬ד ומעלה‪ .‬הוא מגולל את הדיון‬
‫בגטו על ההחלטה לחגוג את חג הפסח‪ ,‬חג החירות‪ .‬׳אוי ואבוי‪ ,‬מה לנו ולחג‬
‫החירות במצבנו זה – נאנח אחד מבין היהודים הנכנעים והמיואשים – הרי‬
‫משועבדים אנו כעבדים לאויב האכזר׳‪ .‬מנגד נשמעו קולות אחרים‪ :‬׳אנחנו איננו‬
‫עבדים – התפרצו קולות של יהודים קשי עורף שמרדו במציאות הנוראה – לא‬
‫כל ראש שאחרים אסרוהו בכבלים נקרא ״עבד״‪ ,‬כל מי שלא משלים עם חיי‬
‫השעבוד‪ ,‬כל מי ששואף ומאמין‪ ,‬לוחם קצת במידת יכולתו בעד שחרור‪ ,‬הרי‬
‫בן חורין ברוחו!׳‪ .‬פראגר פורש לפני הקורא תמונה דרמטית של המחנה היהודי‬
‫המתלבט בשאלה אם לחוג את חג הפסח‪ ,‬הוא חג החירות במסורת היהודית‪.‬‬
‫הסוגיה הלכתית‪ :‬האם יש לקיים מצווה ללא הכוונה הגלומה בה? התשובה‬
‫שפראגר מביא בשם המצדדים בקיומו של החג היא ערכית וחינוכית‪ :‬אין האדם‬
‫משועבד אלא אם הוא משלים עם חיי השעבוד‪ 325.‬בתשובה זו ישנם יסודות‬
‫חסידיים קבליים‪ ,‬המאפיינים את כתיבתו של פראגר לאחר השואה‪ ,‬בעיקר‬

                                                          ‫בשנות החמישים‪.‬‬
‫פראגר זיהה את תופעת קידוש השם ומסירות הנפש עם ניתוק מהגשמיות‪.‬‬
‫המאבק לקידוש השם התנהל כהתמודדות עם האויב הנאצי ׳על־ידי התעלות‬
‫מעבר לסתירה שבין הקיום היהודי ואימת השטן׳‪ 326.‬בעיני הקורא המצוי‬
‫של דבר לילדים יכול היה סיפורו ׳פסח בגטו׳ להתפרש גם כהזדמנות לבחון‬
‫מחדש את מושגי החירות והעבדות המסורתיים ולמצוא בהם משמעות גם‬

                                                ‫‪ 	324‬פראגר‪ ,‬׳עין בעין עם גבורת ישראל׳‪.‬‬
         ‫‪ 3	 25‬משה פראגר‪ ,‬׳פסח בגטו׳‪ ,‬דבר לילדים‪ ,‬טז‪ ,1.4.1946 ,31-30 ,‬עמ׳ ‪.405-404‬‬

                                ‫‪ 	326‬גרינברג‪ ,‬׳שינויים בתפיסתו של משה פראגר׳‪ ,‬עמ׳ ‪.2‬‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209