Page 202 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 202

‫‪Pg: 202 - 7-Back 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 202‬בתוך מערבולת הימים‬

‫עזה־עקשנית נגד האויב האכזרי ובמסירות־נפש שאין לתארה׳‪ .‬בין הפעולות‬
‫שעשו ציין את הברחות המזון ואת הלמידה בבתי הספר החשאיים‪ .‬בכלל זה‬
‫טען כי הגטו השיב על הגזירות הגרמניות ׳בארגון תנועה אדירה במחתרת לדת‬
‫ולפעילות רוחנית כללית‪ ,‬כדי לרומם רוחות נדכאים ולחסן את כוח העמידה‬

                                                                ‫המוסרי׳‪316.‬‬
‫מוטיב ׳קידוש החיים׳‪ ,‬ההחלטה לחיות חיים של משמעות המשמרים‬
‫את החירות הפנימית ואת ערכי הרוח היהודיים‪ ,‬מאפיין קטעי פרוזה רבים‬
‫ששולבו בתקופה זו ובעשורים שלאחר מכן במקראות לבתי הספר‪ 317.‬פראגר‬
‫תרם להעלאה על נס את ערך קידוש החיים והאנושיות כאנטיתזה לערכיו של‬

                                                             ‫האויב הנאצי‪.‬‬

                                                        ‫מרד גטו ורשה‬

‫פראגר כתב על מרד גטו ורשה‪ ,‬שעורר עניין רב ומתמשך בציבור‪ .‬׳את השבועה‬
‫הקדושה להילחם באויב הרוצח‪ ,‬״עד טיפת הדם האחרונה״ – כפי שנאמר –‬
‫קיימו הלוחמים היהודים‪ ,‬הצעירים והמבוגרים כאחד‪ ,‬בנאמנות עד הסוף׳‪318.‬‬
‫באותו חודש (יוני ‪ )1944‬הוא פרסם מאמר בכתב העת מלחמתנו‪ ,‬כתב עת‬
‫למדיניות‪ ,‬חברה וביקורת של ארגון ההגנה‪ ,‬וגם בו הוא פיאר את לוחמי הגטו‪.‬‬
‫אולם במאמר זה הוא ציין שהם שרדו את ׳ההתמוטטות הפסיכית־המוסרית׳‪,‬‬

           ‫כלשונו‪ ,‬אשר תקפה את יהודי הגטו בעת הגירושים לטרבלינקה‪319.‬‬
‫את תיאור אנשי הגטו בדרכם האחרונה חסך פראגר מהקוראים הצעירים‪.‬‬
‫בפיאור הלוחמים הצעירים שלחמו ׳עד טיפת הדם האחרונה׳ אפשר לראות‬
‫ביטוי לשיח הלאומי של קידוש גבורת האחיזה בנשק כנגד הקם להורגך‪.‬‬
‫פראגר בחר בגישה דידקטית זו‪ ,‬הדגשת המאבק המזוין של בני הנוער היהודי‬
‫נגד הנאצים‪ ,‬כפי שבחרו גם עמיתיו בעיתון ובציבור עקב רצונם לבסס את‬
‫הזיקה בין הנוער הארץ־ישראלי ובין אחיו בגולה‪ .‬הוא העלה על נס את ערך‬
‫הגבורה שבאחיזה בנשק; זה היה צורך השעה‪ .‬זה הערך שעליו התחנכו בני‬
‫הנוער הארץ־ישראלים בדורו של פראגר‪ ,‬והוא לא הציג תפיסה שונה בעניין‬
‫זה אם כי הציג לצידה את גבורתם של יהודים שהשתדלו לציין את חגי‬

                                            ‫ישראל ונאחזו בחיים ובמסורת‪.‬‬

                                                                                ‫‪ 3	 16‬שם‪.‬‬
                                                 ‫‪ 	317‬פירר‪ ,‬׳השואה במקראות׳‪ ,‬עמ׳ ‪.181‬‬
                            ‫‪ 3	 18‬פראגר‪ ,‬׳גיטו ורשה – מצודת האבדון והגבורה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.310‬‬
                                           ‫‪ 3	 19‬מארק‪ ,‬׳מרידה על פני תהום׳‪ ,‬עמ׳ ‪.13-12‬‬
   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207