Page 251 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 251

‫‪Pg: 251 - 8-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי אנר‬  ‫נשא‬                        ‫ברכת‬

‫הוי כודאי‪ ,‬ובכה"ג גם ספק ספיקא אסור‪ .‬גם אין לומר שנעמיד את האשה על חזקת‬
‫היתר לבעלה‪ ,‬דיעו' בשב שמעתתא (שמעתתא ג פרק טו) שמבואר בדבריו דבאיסורים‬
‫לכו"ע לא מהניא חזקא בספיקא דדינא‪ .‬אכן החת"ס (חולין יא‪ ).‬הוכיח מהמהרי"ק (שורש‬
‫קס) דמהניא חזקה בספיקא דדינא‪ ,‬וכן הוא במחנה אפרים (נדרים סי' יב)‪ ,‬וכ"כ הפרי חדש‬

   ‫(בכללי ספק ספיקא‪ ,‬ס"ק א)‪ ,‬ולדבריהם א"ש‪ .‬אך לדעת השב שמעתתא‪ ,‬צ"ע כהנ"ל]‪.‬‬

‫ולענ"ד נראה בעה"י‪ ,‬דלא שייך כאן מפריע של "חזקת איסור" נגד הספק על המים‪,‬‬
‫שכן היינו גופא חידוש הדין של "מי סוטה"‪ ,‬שהמים מבררין‪ .‬והלא כל "שתיה"‪ ,‬מבררת‬
‫את הספק‪ ,‬אע"פ שיש בה בשעתה חזקת איסור‪ .‬ופשוט שזהו יסוד ה"היתר"‪ ,‬משום‬
‫שהמים "מבררין" בספק סוטה‪ .‬ואך שבנידון דידן‪ ,‬קיים ספק ב"בירור" של המים‬
‫שנשארו בכוס‪ .‬ומובן א"כ‪ ,‬שאם ההלכה היא‪ ,‬שבדיעבד המים מבררין [כמש"פ הר"מ]‪,‬‬
‫הרי הוו להו המים שנשארו‪ ,‬בדיעבד מיהא‪ ,‬כמו שאר "מי סוטה"‪ ,‬שחידשה בהם תורה‬

                                                                   ‫דין "בירור"‪.‬‬

‫עוד יש להעיר‪ ,‬שהרי לאחר ששתתה את ה"ספק" הזה‪ ,‬הלא ממילא עורערה גם‬
‫ה"חזקה"‪ .‬שכן אם השתיה הזאת "מבררת"‪ ,‬הרי ממילא בטלה ה"חזקת איסור"‪.‬‬
‫ואמנם לפי זה‪ ,‬כל סוטה הראויה לשתיה‪ ,‬אינה בכלל חזקת איסור‪ .‬ויתכן עוד‪ ,‬שלאחר‬
‫ששתתה‪ ,‬התברר‪ ,‬שאף לפני ששתתה‪ ,‬כבר עורערה חזקתה‪ ,‬שהרי יתכן שתתברר‬
‫טהרתה [וצ"ע‪ ,‬אם האיסור לשתות את הנותר ממי השתיה‪ ,‬כמש"כ הרמב"ם‪ ,‬מוציא‬

                                   ‫מכדי "עשוי להתברר" או "להשתנות"‪ ,‬וצע"ב]‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

       ‫איסור מאכ"א ‪ -‬מצד ה"חפצא" ומצד ה"מעשה"‬

‫ִמַּיִין ְו ֵׁש ָכר ַיִּזיר ֹח ֶמץ ַיִין ְו ֹח ֶמץ ֵׁש ָכר ֹלא ִי ְׁש ֶּתה ְו ָכל ִמ ְׁשַרת ֲע ָנ ִבים ֹלא ִי ְׁש ֶּתה ַו ֲע ָנ ִבים‬
                                               ‫ַל ִחים ִוי ֵב ִׁשים ֹלא ֹיא ֵכל (ו‪ ,‬ג)‬

‫פסק הרמב"ם (פ"ה מהלכות נזירות ה"ה)‪" :‬וכן אם שרה פתו ביין והיתה רביעית יין בכדי‬
‫פרס מן הפת ואכל כדי פרס שנמצא שאכל רביעית יין הרי זה לוקה ועל זה וכיוצא בו‬
‫נאמר בתורה וכל משרת ענבים לאסור דבר שנתערב בו היין וטעמו כטעם היין והוא‬

                                ‫שיהיה טעמו וממשו כשאר איסור מאכלות"‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫והקשה המנחת חינוך (מצוה שעג)‪ ,‬ממה נפשך‪ ,‬הלא החיוב הוא משום היין שהפת‬
‫שרוייה בו‪ ,‬ולהכי הוא דשיעורא של היין המעורב‪ ,‬הוא ברביעית‪ ,‬אם כן מדוע לא יהיה‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256