Page 252 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 252

‫מרדכי‬  ‫‪Pg: 252 - 8-Front 21-11-17‬‬  ‫בנר‬

              ‫ברכת נשא‬

‫ה"צירוף"‪ ,‬שיתחייבו על יין זה‪ ,‬שיבא אל קרבו בכדי שתית רביעית‪ ,‬כשיעור שתיה‬
‫של משקין‪ .‬וכי תימא‪ ,‬דלהכי שיעורו בכדי אכילת פרס‪ ,‬משום שהוא בא אל קרבו דרך‬
‫אכילה‪ ,‬בהיותו ספוג בפת‪ ,‬אם כן מדוע לא יהא נמי שיעור היין בכזית [בגלל אותה סיבה‪,‬‬

                                                 ‫שהוא בא אל קרבו דרך אכילה]‪.‬‬

‫והנראה בזה‪ ,‬כמו שהתבאר בעה"י במק"א‪ ,‬דתרי דיני נינהו שנאמרו בשיעור מאכ"א‪.‬‬
‫דין שיעור מחמת ה"חפצא" של המאכ"א‪ ,‬ודין נוסף הוא ב"מעשה" האיסור‪ ,‬שמעשה‬
‫אכילה הוא אך זה שהצטרף‪ ,‬בשיעור מסוים‪ ,‬וצירוף זה של כדי אכילת פרס‪ ,‬מצרף הן‬
‫את מעשה האכילה בחפצא של אוכל‪ ,‬הן את זה שהצטרף הוא במעשה אכילתו בלבד‪.‬‬

‫והנפ"מ היא‪ ,‬בגוונא שמצד החפצא דאיסורא‪ ,‬הוא "משקין"‪ ,‬אלא שחפצא זאת באה‬
‫אל קרבו דרך אכילה‪ ,‬לא דרך שתיה‪ .‬כגון איסורא ד"משרת"‪ ,‬שהיין שבו‪ ,‬הוא החפצא‬
‫דאיסורא‪ ,‬לכן שיעורו הוא ברביעית‪ ,‬ואילו הפת השרויה בו‪ ,‬אע"פ שאינה החפצא‬
‫דאיסורא‪ ,‬אבל היין השרוי בפת זו‪ ,‬יגיע אל הנזיר [לא בשתיית היין] דרך אכילת הפת‬
‫השרויה ודרך אכילה‪ ,‬ההצטרפות היא ב"כדי אכילת פרס"‪ .‬ומיושבת קושיית המנחת‬

                                                                        ‫חינוך‪.‬‬

‫ובמק"א הארכנו להוכיח זאת מכמה דוכתי‪ :‬הלא כתב החינוך‪ ,‬דאכילת שמן ["יצהר"]‬
‫של מעשר שני חוץ מירושלים [שאיסורו בלאו] שיעורו בכזית‪ .‬אע"פ ששיעורו של‬
‫השמן הוא שיעור במשקין‪ ,‬ומשקין שיעורם ברביעית‪ ,‬אעפ"כ כיון שאין ה"יצהר"‬
‫ניתן לאכילה בפני עצמו‪ ,‬אלא כשדבר מאכל נאכל עמו‪ ,‬לכן שיעורו כשיעור המאכלות‬

                                                         ‫ב"כזית"‪ ,‬לא ברביעית‪.‬‬

‫הרי לן‪ ,‬דשיעורא ד"רביעית" במשקין‪ ,‬נאמר ב"מעשה" השתיה [לא רק בחפצא]‪.‬‬
‫ומכיון שהשמן בא אל קרבו במעשה אכילה‪ ,‬לכן שיעורו בכזית‪ .‬אלא שהחינוך פליג על‬
‫הרמב"ם גבי משרת‪ ,‬כמש"ב‪ .‬שכן לפי הרמב"ם‪ ,‬שיעור החפצא דאיסורא גבי משרת‬
‫הוא ברביעית‪ ,‬רק מעשה האכילה כשהוא שרוי בפת‪ ,‬הוא בשיעורא דכדי אכילת פרס‪.‬‬

                              ‫ואילו החינוך כתב‪ ,‬שאף השמן עצמו‪ ,‬שיעורו בכזית‪.‬‬

‫ויעו' כמו כן להתוס' בזבחים (קט‪ .‬תוד"ה עולה וכו')‪ ,‬שכתבו להדיא‪ ,‬ששיעורא דהיין‬
‫שהפת שרוי בו‪ ,‬הוא בכזית‪ .‬ושיטתם ברורה היא כשיטת החינוך‪ ,‬שאם אך המדובר‬
‫באיסור הבא אל קרב האוכלו‪ ,‬בדרך אכילה‪ ,‬שיעורו הוא בכזית‪ ,‬הן לענין החפצא‬

                                       ‫דאיסורא‪ ,‬הן לענין מעשה האכילה וצירופו‪.‬‬

‫אבל הרמב"ם ס"ל‪ ,‬דנהי דשיעורא דהחפצא דאיסורא‪ ,‬שהוא היין‪ ,‬הוא ברביעית‪ ,‬אבל‬
‫עד כמה שנוגע הדבר למעשה האיסור‪ ,‬כיון שהפת שרויה בו‪ ,‬ודרכה הוא באכילה‪ ,‬לכן‬
   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257