Page 256 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 256
מרדכי Pg: 256 - 8-Front 21-11-17 ונר
ברכת נשא
ונראה ,שכוונת דברי ה"דרכי משה" היא ,שיעלה לדוכן ויפרוס כפיו ,אבל לא יברך
[שהרי אסור לזר לברך ,כמ"ש לאסור מ"כה תברכו" ,ולאו הבא מכלל עשה הוא] .ומה
שאסרו ביחיד ,ע"ז באו דברי החת"ס ,דברבים הו"ל פריסת הכפיים משום "הדרת מלך".
והא דצ"ב ,הלא סוכ"ס ממ"נ ,אם עביד איסורא ,מי מתיר את האיסור [ואיזה "הדרת 8
מלך" יש בכך] .ואם לא עביד איסורא ,הא גופא תימה ,להיכן נעלם האיסור .יתכן,
שהכוונה היא ,שאם חייל על זה חלות שם של "הידור" ונוי ,הרי זה עצמו הוא אמנם
מעשה "הידור" ,ואינו "מברך" .משא"כ כשלא חייל עליה שם "הדרת מלך" ,אז פריסת
כפים כשלעצמה ,היא גם כן מעשה ברכה.
ברכת הכהנים במקדש ובגבולין
ּ ֹכה ְת ָבֲרכּו (ו ,כג)
"הכהנים מברכים במקדש ,שנאמר ושמו את שמי .בגבולין מנין ,ת"ל
בכל מקום אשר אזכיר את שמי" וכו' (ספרי)
ואמר מרנא הגר"א זצוקללה"ה ,שהרי במקדש ,היו אומרים את השם ככתיבתו .אבל
בגבולין ,היו אומרים רק בכינוי ,שהוא רק "זכר לשם" ,כמ"ש "זה שמי לעולם וזה זכרי".
וזהו ביאור דברי הספרי" :זה שמי" ,היינו במקדש ,ששם נאמר ה"שמי" ,דהיינו
ככתיבתו .אבל "בגבולין מנין" ,ע"ז נאמר ,בכל מקום אשר "אזכיר" את שמי ,דהיינו רק
"זכר" לשם ,ולא ככתיבתו .ודפח"ח.
כפיה על מצות ברכת כהנים
ַו ֲא ִני ֲא ָבֲר ֵכם (ו ,כז)
"לישראל ,ואסכים עם הכהנים .דבר אחר ,ואני אברכם ,לכהנים" (רש"י)
בחולין (מט ).פליגי רבי ישמעאל ור"ע ,ר"י יליף מקרא הכא ["ואני אברכם"] שהקב"ה
