Page 270 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 270

‫‪Pg: 270 - 9-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫ותךלהעב‬                    ‫ברכת‬  ‫ער‬

‫כא‪-‬כב)‪" :‬ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וכו' כאשר צוה ה' את משה על הלוים כן עשו‬
          ‫להם"‪ .‬ומדוע אמר כי "היו יכולין ליטהר"‪ ,‬לכאורה היה לו לומר "כבר נטהרו"‪.‬‬

‫והביא שם מרן זללה"ה את דברי חז"ל במדרש (במדבר רבה‪ ,‬פרשה יב)‪" :‬בר"ח ניסן‬
‫הוקם המשכן‪ ,‬בשני נשרפה פרה אדומה בשלישי הזה ממנה על הלוים כמה דתימא הזה‬
‫עליהם מי חטאת‪ ,‬ותחת הזאה שניה שהיו צריכים הלויים להיות מפני שהו כולם טמאי‬
‫מתים‪ ,‬במה שהרגו בעובדי העגל וכו' צוה המקום לגלחם במקום הזיה של יום השביעי"‪.‬‬
‫ע"כ‪ .‬הרי להדיא‪ ,‬שלא היתה שם הזיה בשביעי‪ ,‬ותחת זאת היתה שם תגלחת‪ .‬ולכאורה‬
‫מה שייכא תגלחת במקום הזיה‪ ,‬הלא ללא הזיית שביעי [שלישי ושביעי]‪ ,‬לא נטהרו‬

                                           ‫מטומאתם‪ ,‬ומה הועילה לזה התגלחת‪.‬‬

‫וכתב מרן זללה"ה לחדש‪ ,‬שאמנם טומאתם של הלווים בזמן הקמת המשכן‪ ,‬לא‬
‫היתה אלא גזירת הכתוב של הנהגת טומאה מיוחדת‪ ,‬אבל מעיקר הדין לא נטמאו‪.‬‬
‫וטעמא מאי‪ ,‬משום שפרשת טומאת מת עדיין לא נאמרה לפני יום הקמת המשכן‪,‬‬

                    ‫כמפורש בגיטין דף ס‪ ,‬ולכן הריגת עובדי העגל לא גרמה טומאה‪.‬‬

‫ומה שאמר הכתוב להזות שלישי ושביעי‪ ,‬לא היה משום טומאת מת‪ ,‬אלא דין מיוחד‬
‫כהוראת שעה‪ ,‬שהנגיעה במת תחייב הזאה בשלישי ותגלחת בשביעי‪ .‬אבל דיני טומאה‬
‫וטהרה בטומאת מת לא נהגו עד ליום הקמת המשכן‪ .‬וכל מגע מת שאירע לפני יום‬
‫הקמת המשכן‪ ,‬לא עשה ולא כלום שלא נטמא‪ .‬ואילו לגזירת הכתוב של אותה שעה‪,‬‬
‫נאמר דין תגלחת במקום הזאת השביעי [כך שמעתי‪ ,‬ועיין בנוסח מרן זצוקללה"ה‬

                                                        ‫בחידושי מרן רי"ז הלוי]‪.‬‬

‫אלא דב"חידושי מרן רי"ז הלוי" על התורה‪ ,‬הקשה על עצם יסודו‪ ,‬דלא שייכא טומאת‬
‫מת על טומאה שאירעה לפני נתינת הפרשה‪ ,‬ביום הקמת המשכן‪ ,‬דאם כן תמוה מאד‬
‫מהא שאמר רבי יוסי הגלילי בסוכה (כה‪ ).‬הנ"ל‪ ,‬שנושאי ארונו של יוסף היו‪ .‬ולפמש"נ‪,‬‬
‫הלא זה תמוה‪ ,‬מהא שנושאי ארונו של יוסף נטמאו עוד לפני שבאו להר סיני‪ .‬והלא‬
‫טומאה כזאת‪ ,‬שאירעה לפני יום הקמת המשכן‪ ,‬אינה מטמאה כל עיקר‪ ,‬משום שעדיין‬
‫באותה שעה לא נאמרה הפרשה‪ .‬ואף ר"י לא הקשה‪ ,‬אלא מחמת "שהיו יכולין ליטהר"‪,‬‬
‫אבל על הטומאה עצמה לא פקפק‪ .‬הרי דגם מגע טומאה‪ ,‬לפני נתינת פרשת טומאת‬

                                                              ‫מת‪ ,‬נמי מטמאה‪.‬‬

‫איברא‪ ,‬דכבר נשאלה שאלה זאת בבית מדרשם של קדמונים‪ ,‬יעויין בפרשת נשא‪,‬‬
‫שהביאו הנשיאים שעיר חטאת‪ ,‬ובספרי אמרו‪ ,‬שהשעיר בא לכפר על טומאת התהום‪,‬‬
‫והקשה הרא"ם‪ ,‬תיפו"ל שודאי טמאי מת נינהו ובעו כפרה על טומאתם‪ ,‬עיי"ש מה‬
‫שתירץ‪ .‬אבל המהר"ל ב"גור אריה" תירץ‪ ,‬דדוקא על טומאת התהום שבאותו היום בעו‬
   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275