Page 281 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 281
Pg: 281 - 9-Front 21-11-17
אפר מרדכי ותךלהעב ברכת
מדת רחמנותו של הקב"ה ,כמש"נ "חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד" ,תביאהו לחזור
בו מנבואה להרע ,גם אם נאמרה לגויים.
וכבר מצאנו כן בדברי הר"ן ,שביאר את שאלתו של אברהם אבינו בברית בין הבתרים,
ששאל "במה אדע כי אירשנה" (בראשית טו ,ח) .וכבר שאלו קדמונינו ,הלא באותה ברית
הובטחו שני דברים ,גם הבטחת הזרע ,גם הבטחת הארץ ,ומדוע זה שאל אברהם אבינו
"במה אדע" על ירושת הארץ ,ולא שאל כמו כן על הבטחת הזרע (יעו' מש"כ מרן הנצי"ב
מוואלאז'ין זצוקללה"ה על הפסוק הנ"ל ב"העמק דבר").
וכתב עלה הר"ן ,דודאי על הבטחות של הקב"ה ,אין לפקפק בקיומן .אבל ירושת
הארץ ,כיון שכרוכה היא בסילוקם של יושבי הארץ ממקומם ,הלא זאת היא נבואה
לרעה .ונמצא ,שנבואה זאת של ירושת הארץ ,נבואה לטובה היא לזרעו של אברהם
אבינו ,ונבואה לרעה היא לאחרים יושבי הארץ .ומכיון שמנבואה לרעה הקב"ה חוזר,
כמש"נ ברמב"ם הנ"ל ,לכן על ירושת הארץ דוקא ,שאל אברהם אבינו "במה אדע".
והם הם דברי הגרמ"ש זצוק"ל בענין זה ,אלא שסוכ"ס ,מחולקים המה בעצם הדבר,
אם כלפי הגויים יושבי הארץ ,אכן "נבואה לרעה" היא .שכן לפי דברי ה"משך חכמה",
כיון שלא ברור הדבר שירושת הארץ היא לרעה להם ,כי יתכן ויתן הקב"ה לגויים מקום
אחר הגון לישיבתם בו ,לכן שוב אין זה בכלל נבואה לרעה .ואילו לפי דברי הר"ן ,הלא
בכלל נבואה לרעה היא.
אלא שלכאורה דברי שניהם מוכיחים ,שאם הנבואה כוללת גם "לרעה" ,כולה בכלל
מש"כ הרמב"ם "יקרה שהקב"ה חוזר בו" ,גם אם ישנם כאלו שכלפיהם הנבואה כולה
לטובה היא .והלא גם אליבא דה"אור שמח" ,אילו היתה הנבואה "לרעה" כלפי יושבי
הארץ ,לא היתה ההבטחה מובטחת להתקיים ,אף כלפי ישראל.
וזה לכאורה אינו כפי ששמעתי זה מכבר מהגר"ד פינקל זצוק"ל לפרש בשם מרן
רבינו הגדול זצוקללה"ה ,את שאמר שמואל לשאול (שמואל-א טו ,כח-כט) "קרע ה' את
ממלכות ישראל מעליך היום ,ונתנה לרעך הטוב ממך :וגם נצח ישראל לא ישקר ולא
ינחם ,כי לא אדם הוא להנחם" .ולכאורה צ"ב ,מה ענין "וגם נצח ישראל לא ישקר",
לפסוק הקודם.
וביאר מרן זצוקללה"ה ,שהרי "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך" ,נבואה לרעה
היא ,ושמא יש לקוות להשתדל או להתפלל או לעשות תשובה ,וינחם הקב"ה מנבואה
זאת .לכן הוסיף שמואל "ונתנה ה' לרעך הטוב ממך" [דלכאורה צע"ק ,למה באה הוספה
זאת בהדגשת ו' החיבור "ונתנה"] ,כדי שהנבואה תהיה "לטובה" כלפי ה"רעך" [דוד],
